דלקת במיתרי הקול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צילום של מיתרי הקול אצל אדם עם דלקת במיתרי הקול אשר נגרמה מריפלוקס חומצה

דלקת מיתרי הקולאנגלית: Laryngitis) היא דלקת באזור מיתרי הקול.[1] הסימפטומים יכללו לרוב צרידות, חום, שיעול, כאב בחלק הקדמי של הצוואר וקשיי בליעה.[2] בדרך כלל, תסמינים אלו עוברים תוך שבועיים.

מצבים אחרים שעלולים לייצר סימפטומים דומים כוללים דלקת מכסה הגרון, דלקת גרון, שאיפת גוף זר וסרטן בגרון.[3][4]

סימנים וסימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסימפטום העיקרי של דלקת במיתרי הקול הוא קול צרוד.[5]

מכיוון שהדלקת עלולה להתפתח כתוצאה מגורמים שונים, שאר הסימפטומים משתנים כתלות בגורם המחלה. אלה כוללים:

  • יובש או כאב גרון
  • שיעול (זהו גם גורם וגם סימפטום)
  • כיחכוח תכוף בגרון
  • ייצור רוק מוגבר
  • קושי בבליעה
  • תחושה של נפיחות באזור הגרון (אי נוחות בחלק הקדמי של הצוואר)
  • תחושה של גוש בגרון
  • נפיחות בבלוטות הלימפה בצוואר, בחזה או בפנים
  • חום
  • כאב כללי בשרירים
  • קוצר נשימה, יופיע בעיקר אצל ילדים.

איכות הקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד הצרידות, עשויים להופיע שינויים בגובה הצליל ובעוצמתו. בעת דיבור אנשים עשויים לחוות קול גבוה או נמוך מאשר בדרך כלל, תלוי האם מיתרי הקול שלהם התנפחו או הפכו נוקשים. הוצאת הצליל עשויה גם לכלול נשיפת אוויר מרובה יותר.[6][1]

גורמים וסיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור של מיתרי הקול במצב תקין (ימין למעלה) ובמצב דלקתי (ימין למטה)

דלקת במיתרי הקול עשויה להיות מדבקת אך לא תמיד, תלוי בגורמי המחלה. אלה, מתחלקים לאקוטים וכרונים.

מחלה אקוטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויראלי
רוב המקרים האקוטיים נגרמים על ידי זיהום ויראלי, הנפוצים ביותר הם: Human parainfluenza viruses, רינווירוס (אנ'), נגיף השפעת, Adenoviridae, קורונהוירוס (אנ') וHuman respiratory syncytial virus. בחולים עם מערכת חיסונית פגומה וירוסים נוספים כגון HIV, והרפס עלולים להוות סיבות פוטנציאליות.
חיידקי
זהו גורם עיקרי נוסף הגורם לדלקת במיתרי הקול, ועלול להתפתח בשיתוף עם או עקב זיהום ויראלי. זני חיידקים נפוצים כוללים: Streptococcus pyogenes, Streptococcus pneumoniae ,C. diphtheriae ,M. catarrhalis ,Haemophilus influenzae ,Bordetella pertussis, Bacillus anthracis ,Mycobacterium tuberculosis. במדינות מתפתחות, גם חיידקים יותר נדירים עלולים לגרום למחלה, חיידקים כגון Mycobacterium ועגבת.
פטרייתי
דלקת גרון הנגרמת על ידי זיהום פטרייתי נפוצה אך לא לעיתים קרובות מאובחנת. זני פטריות גורמי זיהום כוללים: Histoplasma, Blastomyces, קנדידה,‏ Cryptococcus וCoccidioides.
טראומה
לעיתים קרובות, בשל שימוש מופרז של מיתרי הקול כגון צעקות מוגזמות, צרחות, שירה. לעיתים קרובות נשאר נזק לשכבות החיצוניות של מיתרי הקול. ריפוי עשוי להוביל לשינויים בפיזיולוגיה של הקפלים. טראומה לקנה הנשימה (אפילו יאטרוגנית, כמו בצנרור קנה) יכולה גם היא לגרום דלקת של מיתרי הקול.[7]

כרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלרגיות
ממחקרים שנעשו, לא ברור אם אסתמה עלולה לגרום לסימפטומים הקשורים בדרך כלל עם דלקת במיתרי הקול. יש חוקרים המניחים כי אלרגיות אכן מהוות גורם.
רפלוקס
הסבר אפשרי אחד של דלקת כרונית היא דלקת הנגרמת על ידי ריפלוקס קיבתי- ושטי אשר גורם לגירוי של מיתרי הקול.[8][9]

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבחנה חזותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרון עצמו לעיתים קרובות יראה עם בצקת ואדמומיות. ניתן לראות זאת עם סטרובוסקופ. תכונות נוספות אשר יופיעו ברקמות תיבת הקול:

  • אדמומיות בגרון רקמות (אקוטית).
  • כלי דם מורחבים (אקוטית).
  • רקמת תיבת קול עבה ויבשה (כרונית).
  • נוקשות של מיתרי הקול.
  • הפרשות דביקות בין שפתות הקול.

סימנים ותסמינים נוספים אשר יקלו על האבחון כוללים:

  • קושי בבליעה.
  • קול צרוד.
  • כאב אוזניים.
  • ירידה במשקל.
  • היסטוריה של עישון.
  • הקרנות (באזור הצוואר).
  • מעבר ניתוח בצוואר או ניתוח אשר כלל צנרור.
  • אדם מקצועי אשר משתמש בקול שלו (מורה, זמר, שחקן, עובד במוקד טלפוני וכו).

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול לרוב נסמך על המהלך הטבעי של המחלה ותלוי בחומרת ובסוג של הדלקת (חריפה או כרונית). האמצעים להקלת התסמינים כוללים שינוי התנהגותי, שתיית נוזלים ואדים. טיפול נוסף יהיה תלוי בגורם המחלה. במצב כרוני יעשה שימוש במשככי כאבים ולעיתים אף באנטיביוטיקה.[10]

שינוי התנהגותי כולל הקלה על מיתרי הקול. זהו צעד חשוב להקלת התסמינים. השינוי ההתנהגותי כולל פעולות כגון:

  • מנוחה של הקול.
  • שתיית כמויות מספיקות של מים.
  • הפחתת צריכת קפאין ואלכוהול.
  • הפסקת עישון.
  • הגבלת כיחכוח בגרון.

ישנם קורסים מיוחדים העוסקים ב"דיבור נכון", אשר לא יפגע במיתרי הקול. קורסים אלו יכילו את התכנים הבאים:

  • התאמת עוצמת וסוג הקול.
  • הפחתת התנהגויות אשר מזיקות למיתרי הקול.
  • הגדלת שתיית מים.
  • התאמת אורח חיים (למשל, הגבלת קפאין).

פרוגנוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחלה אקוטית הדלקת עלולה להיות ממושכת, אך בדרך כלל תתרפא מעצמה בתוך שבועיים. כאשר משך המחלה עולה על שלושה שבועות הדלקת תיחשב ככרונית. ההחלמה צפויה להיות מהירה אם החולה ממלא את תוכנית הטיפול.[11]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המאמר "Laryngitis" במגזין Postgraduate Medicine משנת 1997, גיליון 6 כרך 102

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דלקת במיתרי הקול בוויקישיתוף
  • מידע על דלקת במיתרי הקול באתר אינפומד
  • אתר האינטרנט של המרכז הרפואי העמק
  • מאמר על המחלה באתר PubMed (אנגלית)
  • מידע על המחלה באתר NHS (אנגלית)
  • מאמר מאת בנג'מין וודרו אודות המחלה באתר MedicineNet (אנגלית)
  • סקירה של המחלה ב אתר MAYO CLINIC (אנגלית)
  • המלצות לטיפול ב אתר WebMD (אנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 John M. Wood, Theodore Athanasiadis, Jacqui Allen, Laryngitis, BMJ (Clinical research ed.), 349, 2014-10-09, עמ' g5827
  2. ^ "Laryngitis - National Library of Medicine". PubMed Health. ארכיון ארכיון מהמקור מ-10 September 2017. בדיקה אחרונה ב-9 בנובמבר 2016. 
  3. ^ Ferri, Fred F. (2016). Ferri's Clinical Advisor 2017: 5 Books in 1 (באנגלית). Elsevier Health Sciences. עמ' 709. ISBN 9780323448383. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2016-11-10. 
  4. ^ Ferri, Fred F.,, Ferri's clinical advisor 2017 : 5 books in 1, Philadelphia, PA: Elsevier
  5. ^ Colton, Raymond H.,, Understanding voice problems : a physiological perspective for diagnosis and treatment, Philadelphia: Wolters Kluwer Health/Lippincott Williams & Wilkins, Fourth edition, [2011], ©2011
  6. ^ T. Shipp, D. A. Huntington, Some acoustic and perceptual factors in acute-laryngitic hoarseness, The Journal of Speech and Hearing Disorders, 30, November 1965, עמ' 350–359
  7. ^ Rieger, A.; Hass, I.; Gross, M.; Gramm, HJ; Eyrich, K. (1996). "Intubation trauma of the larynx--a literature review with special reference to arytenoid cartilage dislocation". Anasthesiol Intensivmed Notfallmed Schmerzther. 31 (5): 281–7. PMID 8767240. doi:10.1055/s-2007-995921. 
  8. ^ Joniau, Sander; Bradshaw, Anthony; Esterman, Adrian; Carney, A. Simon (מאי 2007). "Reflux and laryngitis: A systematic review". Otolaryngology–Head and Neck Surgery 136 (5): 686–692. PMID 17478199. doi:10.1016/j.otohns.2006.12.004. 
  9. ^ Seth R. Schwartz, Seth M. Cohen, Seth H. Dailey, Richard M. Rosenfeld, Clinical practice guideline: hoarseness (dysphonia), Otolaryngology--Head and Neck Surgery: Official Journal of American Academy of Otolaryngology-Head and Neck Surgery, 141, September 2009, עמ' S1–S31 doi: 10.1016/j.otohns.2009.06.744
  10. ^ Ludovic Reveiz, Andrés Felipe Cardona, Antibiotics for acute laryngitis in adults, The Cochrane Database of Systematic Reviews, 2015-05-23, עמ' CD004783 doi: 10.1002/14651858.CD004783.pub5
  11. ^ Jonas, Nico (2007). "Laryngitis Management". Journal of Modern Pharmacy 14 (5): 44. 

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי