פשע מאורגן בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פשע מאורגן בישראל (לעתים מכונה גם "פשיעה מאורגנת") הוא כינוי לפעילות הלא-חוקית והעבריינית של ארגוני פשע היררכיים בישראל, בדרך כלל במטרה להשיג רווח כספי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות השבעים פרסם העיתונאי רן כסלו ב"הארץ" סדרת כתבות שנגעו להתבססותו של פשע מאורגן בישראל, תוך כדי פירוט התחומים בהם עסקו המעורבים, ובהם הימורים בלתי חוקיים, גביית דמי חסות וגביית חובות. ועדת בדיקה בראשות מאיר שמגר סתרה את הטענות, וקבעה כי אין פשע מאורגן בישראל.

בשנת 1977 פרסם העיתונאי אבי ולנטין סדרה של כתבות תחקיר ב"הארץ", ובהן קבע, כי לא זו בלבד שקיים בישראל פשע מאורגן, אלא שיש לו קשרים עם אישי ציבור מכובדים ובהם קציני צבא בכירים. קביעתו לגבי בצלאל מזרחי, אחד מהאנשים שהופיעו ברשימת ה-11, כי "הפרצוף האחר של בצלאל מזרחי כאחת הדמויות המרכזיות של הפשע המאורגן בארץ, ידוע לציבור פחות מדמותו המכובדת של איש העסקים המיליונר..."[1] הביאה לתביעת דיבה של מזרחי נגד "הארץ", בה זכה מזרחי בפיצוי של 300,000 לירות, לאחר ש"הארץ" לא הצליח להוכיח את הנטען בכתבות.

במהלך המשפט (1978) קבעה ועדת חקירה ממשלתית, ועדת שימרון, שמונתה בעקבות הכתבות, כי קיים פשע מאורגן בישראל. הקרימינולוג מנחם אמיר, ששימש כיועץ לוועדת שימרון ואף העיד במשפט הדיבה, טוען כי כתבותיו של ולנטין, שפרש מאז ממקצועו כעיתונאי, השפיעו על ההכרה הציבורית בקיומו של פשע מאורגן.[2]

בסוף שנות התשעים ובעיקר בתחילת שנות האלפיים התגבשו בישראל מספר קבוצות של פשע מאורגן, שפעילותן החלה להיות מורגשת על ידי הציבור הרחב על רקע חיסולי חשבונות אלימים שחלקם פגעו גם בקורבנות תמימים, בין היתר ניסיון לחיסולו של זאב רוזנשטיין שבמהלכו נרצחו שלושה עוברי אורח בשנת 2003 וחיסולו של יעקב אלפרון ב-2008.

המצב הנוכחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאב רוזנשטיין, שהוגדר על ידי משטרת ישראל כאחד מראשי הפשע המאורגן בישראל, מוסגר לארצות הברית

עד לאמצע שנות האלפיים שלטו בשוק הפשע המאורגן בישראל משפחות רוזנשטיין, אבוטבול ואברג'יל[3]. על פי הערכת המשטרה, שווי עסקיהן של משפחות אלה היה כ-3 מיליארד שקלים. עיקר עיסוקיהן היה שוק ההימורים הלא חוקי בארץ ובחו"ל, סחר בסמים, גביית דמי חסות, הלוואות בשוק האפור והלבנת הון.

כיום (2016), ההכנסות של ארגוני הפשיעה בישראל מוערכות בכ-50 מיליארד שקלים בשנה[4]. תחומי הפעילות העיקריים הם גביית חובות והלוואות בשוק האפור, גביית דמי חסות, הימורים, ניהול בתי בושת, סחר בסמים, סחר במתכות, הפעלת רשתות להימורים לא חוקיים על משחקי כדורגל בארץ ובעולם והברחת כספים. בשנים האחרונות נוספו פעילויות חדשות, ביניהן ניהול הימורים באינטרנט, שליטה בשוק חלפנות הכספים והפצת חשבוניות פיקטיביות באמצעות חברות קש. תחומי פשע נוספים הם ניהול משחטות רכב והפצת ומכירת החלקים למדינות שונות, ומאבקי שליטה על עסקים שונים, בעיקר כאלה המתאפיינים בהכנסות גבוהות במזומן, כמו מסעדות וברים.

בשנת 2010 נחשף בוויקיליקס מסמך שנכתב בידי עובד שגרירות ארצות הברית ובו סקירה של הפשע המאורגן בישראל. במסמך, בין השאר, נכתב: "חמש או שש משפחות פשע שלטו באופן מסורתי בפשע המאורגן בישראל, משפחות אברג'יל, אבוטבול, אלפרון ורוזנשטיין הן בין הידועות ביותר, אבל המעצרים האחרונים וההתנקשויות יצרו ואקום בפסגה, כך ששמות חדשים כמו מולנר, שירזי, כהן ודומרני סגרו במהירות את הפער. קבוצות אחרות שהולכות ונהיות בולטות הן משפחות הררי, אוחנה וקדושים. ישנן גם כמה משפחות יריבות שפעילות בעולם התחתון של המגזר הערבי[5]."

חוק המאבק בארגוני פשיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 ביוני 2003 אישרה הכנסת את "חוק המאבק בארגוני פשיעה"[6]. עיקר הגדרתו של "ארגון פשיעה" בחוק זה היא "חבר בני אדם, מאוגד או בלתי מאוגד, שפועל בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת לעבירת עבירות".

דברי ההסבר להצעת החוק מציינים:

ההצעה באה להתמודד במישור החקיקתי עם התופעות של פשיעה מאורגנת ועם המבנה של ארגוני פשיעה, הגורם לעתים קרובות קושי בהוכחת הקשר בין ראשיהם ומוביליהם של ארגונים מסוג זה לבין ביצוען של עבירות שנעברו על ידי אחרים; זאת לאור המבנה ההיררכי של אחדים מארגונים אלו, היוצר מרחק בין מקבלי ההחלטות ומתווי המדיניות לבין מבצעי העבירות. ההצעה קובעת עבירות הקשורות לפעילות בארגוני פשיעה ולסיוע לארגונים כאלו; היא אינה מוגבלת לארגונים שמטרתם השגת רווח כלכלי, וחלה גם על ארגוני טרור וארגונים אחרים, המבצעים עבירות שאופיין אידאולוגי; כמו כן, יוצרת הצעת החוק מנגנון של חילוט רכוש שהושג כתוצאה מפעילות בארגון פשיעה.

פירוט חלקי של הסכסוכים והחיסולים של אנשי ארגוני הפשע בישראל בשנים האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתונים שהתפרסמו, המעמדות בארגוני הפשע והמלחמות ביניהן עברו לשלב של התפרקות הארגון ורציחות פנימיות, בעקבות מעצרם של חלק מראשי הכנופיות, ובראשם איציק אברג'יל.[7] הארגונים המעורבים הם:

ארגון משפחת אברג'יל, בשיתוף פעולה עם משפחת עבד אל-קאדר מטייבה.
ארגון זה התפרק לשלשה ארגונים עצמאיים:
ארגון רוחן - בכירים פורשי ארגון הפשע של אברג'יל.
כנופיית מערב ראשון - בעיתונות מייחסים את דודו מויאל ורועי ניר כראשי הארגון.
כנופיית מזרח ראשון - בעיתונות מייחסים את ראשות כנופיה זו לניצן בן שושן. הכנופיה עברה לעבוד תחת חסותו של יוסי מוסלי.

והארגונים המסוכסכים עם משפחת אברג'יל:'[8]

ארגון משפחת אבוטבול - עוינים את אנשי אברג'יל. פרנסואה אבוטבול נרצח, אסי אבוטבול הותקף פעמים אחדות בניסיון התנקשות, ועוזרו איציק גפן נרצח בידי אנשי אברג'יל[9].
ארגון יוסי מוסלי - המתמחה בהימורים. מוסלי כיום בכלא מאז 2007 במסגרת עסקת טיעון, אך מנהל את ארגון הפשע דרך משפחתו ואנשיו. הוא גייס אליו רבים מפורשי אברג'יל.
ארגון זאב רוזנשטיין - ארבעה ימים אחרי סוכות ה'תשס"ג, נתפסו חמישה חמושים מאנשי אברג'יל אורבים לרוזנשטיין במסעדה פרסית באזור התחנה המרכזית הישנה של תל אביב, בעקבות סכסוך בענייני הימורים.
האחים אוחנה מגני תקווה - לאחר שנים של מסעי רצח הדדיים נעצרו קבוצת כל הנוגעים בדבר, אך שוחררו. כיום המשפחה עוסקת בקנייה ומכירה של מתכות מפירוק.
ארגון ריקו (אריה) שירזי מנתניה - שיתף בעבר פעולה עם אברג'יל. רמי עמירא (אמירה) חצה את השורות לארגונו ונרצח[10].
ארגון משפחת אלפרון ובראשם יעקב אלפרון מרמת החייל - ב-2007 הוכה אברג'יל בידי אנשי אלפרון. ב-2010 דווח שאבנר הררי, רוצח שכיר בשירות ארגון אברג'יל עבר לעבוד עם משפחת אלפרון, כנראה על מנת לנקום את רצח בני משפחתם[11].
ארגון משפחת ברנס מפרדס כ"ץ - מעורבים בניסיונות התנקשות הדדיים.
ארגון אלי (קוסם) נעים מירושלים - היו שקשרו את ניסיון ההתנקשות באלי אריש מתחרהו של נעים, עם אברג'יל שדרש שת"פ לקראת שחרורו של נעים מכלא שאטה.[12]

ארגונו של אברג'יל שיתף פעולה עם ארגונו של עבד אל-קאדר מטייבה ובכך עיין את "הכנופיות הערביות" המתחרות:[13][14]

משפחת יחיא חרירי מטייבה. יחיא חרירי נרצח.[15]
משפחת זייאד ג'רושי מרמלה.

אנשי ארגוני הפשע וחלקם במלחמת הכנופיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון אברג'יל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון איציק אברג'יל
דוד אמויאל (מכונה "דודו מויאל"), תושב מערב ראשון לציון, פועל במערכת הלוואות של השוק האפור, בעיקר באזור חולון, בת-ים וראשון לציון. עצור ועתיד להשתחרר ביולי 2013. נחשב ראש "כנופיית המערב" העוינת את "כנופיית המזרח" בראשותו של יניב בן שושן.
מוטי חסין - סגנו של איציק אברג'יל. יעד הפעולה לפי הפרסומים, בה נרצחה בטעות מרגריטה לאוטין, אך מאוחר יותר נחשד שהיה בזירת הרצח כאליבי, ולמעשה היה מזמין הרצח. חשוד ברצח אבי דוד. מוטי חסין הוא בנו של הרוצח אהרן "במבו" חסין[16].
רמי עמירא (או: אמירה) הוצג כחברו או מפקדו של מוטי חסין. בהמשך המשטרה חשדה שחסין דאג בכך לאליבי, ולמעשה הזמין את רצח עמירא יחד עם איציק אברג'יל, בעקבות חציית הקווים של עמירא לארגון שירזי. היה היעד המוצהר והפצוע העיקרי בניסיון ההתנקשות בו נרצחה מרגריטה לאוטין. המשטרה חשדה שההתנקשות הוזמנה בידי אברג'יל, אך לא הצליחה להוכיח זאת. נרצח בירי ממכונית ב-2011.[17]
שלומי ואופיר ניאמצ'יק, ויצחק ז'רבי - מואשמים יחד עם חסין ברצח אבי דוד.
שמוליק דוד ואלכס לרנר - נרצחו ב-2013.[18]
רונן בן עדי - רוצח מרגריטה לאוטין, כלוא על פי עסקת טיעון עם שמעון סבח - נהג המילוט בהתנקשות זו. המשטרה ניסתה למשוך הודעה מפיו שהרצח הוזמן בידי אברג'יל, אך כשלה.[19]

ארגון יוסי מוסלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון יוסי מוסלי - פורשי ארגון אברג'יל:
אבי דוד - נרצח לאחר שעבר לעבוד עם מוסלי. הורשע בעבר בניסיון ירי טיל לאו על אסי אבוטבול במסגרת ניסיון חיסול חשבונות בין המשפחות בהוראת אברג'יל. רצח אבי דוד בוצע בידי 'חבר' שהכיר, שהזמין אותו למקום, והרגו (צורת רצח זו מכונה "כיפה אדומה"). לפי הפרסומים, ארגון רוחן מפורשי אברג'יל הוא המזמין.
יצחק גפן - עוזרו האישי של אסי אבוטבול. נרצח באופן דומה לאבי דוד. בשני המקרים היה ניסיון להפנות את האשם בארגונים המתחרים באברג'יל.
יניב בן שושן במאסר. עבר לעבוד עם מוסלי. מכונה בעיתונות ראש 'כנופיית המזרח'. תועד בועט באסיר, רגע לפני שחרורו ב-2013.[20]
דוד עג'מי, רועי ניר - לפי חשדות המשטרה 'צוות החיסול' של כנופיית המזרח, וקשורים עם יצחק אברג'יל. השניים האחרונים נתפסו עם אופנוע גנוב ואקדח, להערכת המשטרה בדרך להתנקשות[21]. עג'מי וניר נחשדו ב-2010 במעורבות ברצח הצעיר מור אלגרבלי, אך שוחררו מחוסר ראיות ופחד העדים מנקמה.[22]
שרון מזרחי ושלמה אזולאי (ג'ורדן) - השניים נרצחו בהפרש של שנה בעקבות עריקתם. הרצח פוענח, והרוצחים נתגלו כחבריהם לשעבר, מארגונו של אברג'יל. ג'ורדן היה הראשון בגל הרציחות, ורצח שרון הוביל להסלמה משמעותית בניסיונות ההתנקשות ההדדיים.[23]

ארגון רוחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון 'רוחן' - בכירים מארגון הפשע של אברג'יל, הפועלים, להערכת המשטרה, בנפרד ממנו[24]. חקירה מסועפת בעניין הניסיונות לפגוע בהם וניסיונות שלהם לפגוע באחרים, הובילה להבנת רוחב ונפוצות הפעילות של ארגוני הפשע, הכוללים רוצחים מקצועיים. לפי הפרסומים ארגון זה יזם את רצח ג'ורדן אזולאי, אבי דוד, ובמיוחד את רצח שרון מזרחי שהוביל לגל רציחות נגד.[25] ארגון זה כולל את:
אבי רוחן מהוד השרון
אבי ("טולי") גולדנברג
משה (צ'יקו) ואחיו ג'ורג' בית עדה - אחיינים של רוחן. צ'יקו נעצר לאחר שניסה להתנקש בחיי חנן קרקוקלי אף הוא בארגון זה.
דותן שוקרון נרצח ביחד עם בן דודו ויד ימינו כרמי שוקרון - ב- 2 באוגוסט 2014 בדרום אפריקה.
יוסי קסטרו - נרצח בפעולת חיסול ב-20 בספטמבר 2012
חנן (שלום) קרקוקלי - פרסומים טוענים שהוא הרוצח לפחות בעשרה חיסולים. נעצר ושוחרר עם צ'יקו בית עדה בחשד למעורבות בניסיון התנקשות במשפחת ברנס באמצעות מטען צינור. נפצע קשה בניסיון התנקשות כושל של משפחת ברנס, לעיני בלשי המשטרה, דבר שהוביל למעצרם.[26]

הנרצחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת מלחמת כנופיות זו, 17 האנשים הבאים נעלמו או נרצחו:

ב-2010 3 אנשים: עדן בסון (בן 21, נעדר בדרום אפריקה), מור אלגרבלי (בן 21, מיפו) (נרצח על ידי משה בן דוד ובנו שמואל בן דוד בעקבות סכסוך אישי), רונן גבריאלי (בן 35, מחולון, נרצח על ידי שימי ענו, מארגון האחים מוסלי).
ב-2011 6 אנשים: רמי עמירא (אמירה), אבי דוד, שי דעבול (שותפו של אבי דוד בעסק החלפנות, נרצח שלשה ימים אחריו), ירין שאטי (בן 17) (נרצח על ידי שימי וברו ענו, מארגון האחים מוסלי)[27][28], משה נחייסי (26), שלמה אזולאי ("ג'ורדן", בן 21, נעדר, אך המשטרה סבורה שנרצח ושרוצחו נעצר).[29][30]
ב-2012 4 אנשים: בר כהן (20, מראשון לציון, נרצח בבת ים), אוהד פרנקו (35)[31], דניאל סמרה (27)[32], שרון מזרחי (29).[33]
ב-2013 4 אנשים: יצחק גפן, יוסי קסטרו, שמוליק דוד (ממודיעין, 28), אלכס לרנר (24).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הארץ, 5.12.2008
  2. ^ בשנות השבעים התקיים ויכוח בנושא האם קיים פשע מאורגן בישראל. נושא זה מפורט במאמר הבא של הקרימינולוג אבי דוידוביץ: פשע מאורגן בארץ ובעולם: תאוריות ומציאות, יולי 1993, עמ' 69-28 .
  3. ^ שמעון איפרגן, ‏האלפרונים החדשים, באתר ‏mako‏‏, ‏29 באוגוסט 2013‏.
  4. ^ שמעון איפרגן, mako, כמה כסף שוות משפחות הפשע בישראל, באתר TheMarker‏, 17 ביוני 2016
  5. ^ יובל מן, אלפרון מככב בויקיליקס: "ארץ מובטחת לפשע?", באתר ynet, 2 בדצמבר 2010.
  6. ^ חוק המאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003, באתר הכנסת.
  7. ^ יניב קובוביץ, הפשע הישראלי זקוק למבוגר אחראי, באתר הארץ, 11 בפברואר 2013
  8. ^ שמונה מיליון תושבים, תשעה ארגוני פשיעה (2013) באתר הארץ
  9. ^ אין להם אויבים - מי יחיה יותר משנה? כתבת דה מרקר מ-2006
  10. ^ העבריין רמי אמירה חוסל בראשון לציון סרטון חדשות ערוץ 2, באתר מאקו
  11. ^ [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/045/620.html הערכה - הררי נטש את אברג'יל לטובת אלפרון
  12. ^ הראש הקשה של אלי אריש (2005) אתר הארץ
  13. ^ 'אין להם אויבים', דה מרקר
  14. ^ כבוד המשפחה אמיר זוהר (אתר ויי נט)
  15. ^ בכתבת 'אין להם אויבים' של דה מרקר - צויין ירי על סוכת האבלים, אך נראה שזה היה במסגרת סכסוכי הכנופיות הערביות.
  16. ^ אהרן חסין הואשם באופן תקדימי על ידי איכון הנייד שלו בעת הרצח, ברח לארצות הברית לפני ריצוי מאסר העולם, והוסגר. הוא דרש לפגוש את בנו יחידו, אך המשטרה סרבה, באופן תקדימי עקב דוחות מודיעניים. הבן של במבו והבומבה הסופית לעריקים בעיתון העצמאי 'מגפון'
  17. ^ סוף ידוע מראש (ויי נט - ידיעות אחרונות) - עמירא הורשע בעבר ונכלא בגין תקיפת קרובת משפחה וכן בעקבות ירי כדורי צבע לשם שעשוע על המזדמנים לחוף הים
  18. ^ האינתיפאדה של ראשון לציון - הרצח ה-16 (אתר פוסטה)
  19. ^ אשתי נפלה לי לידיים שותתת דם - סרטון על משפטם של רונן בן עדי ושמעון סבח
  20. ^ יניב בן שושן בועט בראשו של אסיר סרטון חדשות ערוץ 2 (אתר מאקו)
  21. ^ לקראת חזרת (מאיר) אברג'יל: גל רציחות בארגוני הפשע, 2012, אתר מעריב
  22. ^ [אישום: עקרו 9 משיניו של תושב בת-ים בגלל חוב כספי] (הארץ)
  23. ^ ראשון לציון - מארב ראשון באתר 'מקומוני'
  24. ^ רצח יוסי קסטרו ומסע החיסול של ארגון אברג'ל (2012, אתר פוסטה של אמיר זוהר)
  25. ^ החשד: מצוד אחרי ארגון הפשע של רוחן (אתר פוסטה) - המשטרה טוענת שניסיונות חוזרים ונשנים לפגוע בחברי כנופיה זו, כולל רצח קסטרו וגלות משפחת רוחן לאפריקה הם בידי אנשי מוסלי. נעצרו רוצחים מקצועיים (חלקם שעמדו לפגוע האחד בשני) וביניהם משה וירון בן-משה מחולון, ואברהם (ויוי) אטיאס ויוני דהאן מפתח תקוה.
  26. ^ צומת קרקוקלי
  27. ^ עבד בחלפנות בארגונו של מוסלי. היו שטענו כי הוא היה רוצח שכיר שנרצח לאחר משימתו: ירין שאטי
  28. ^ המשטרה חושדת במוטי חסין לגבי רצח שי דעבול וירין שאטי וגם ברצח רמי עמירא. (אתר פוסטה)
  29. ^ לאן נעלם ג'ורדן (באתר פוסטה)
  30. ^ המשטרה מודיעה לראשונה: ג'ורדן אזולאי נרצח (פברואר 2013, אתר פוסטה). הנאשם שוחרר בהמשך, מחוסר ראיות (עיתון מקומי של בת ים). אולם ביוני 2013, נמסרו פרטים לגבי רצח סמרה, ולפיו חושבים שסמרה ופרנקו (שבעצמם נרצחו מאוחר יותר) היו הרוצחים.
  31. ^ בחייו של פרנקו, משפט הארכת מעצרו עקב השתתפותו בכנופיה הסוחטת באיומים, והסכנה בשחרורו למתלוננים, שימש תקדים משפטי במשפטים רבים
  32. ^ חשודים ברצח נעצרו בסוף יוני 2013. האחד: יגאל דובוקרוב, רוצח שכיר עצמאי, סער שמואלי מתל אביב וחשוד נוסף. סמרה היה האופנוען בצוות שרצח את ג'ורדן על עריקתו לארגון של מוסלי, ורציחתו הוזמנה בידי אנשי מוסלי בעקבות הרצח שביצע.
  33. ^ חשד לייצור סמים בידי שרון מזרחי (באתר תקדין). רצח שרון גרר אחריו גל רציחות וניסיונות התנקשות גדול במיוחד.