דן ורד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

דן ורד (נולד ב-28 במרץ 1944) הוא יהודי ישראלי שהורשע בריגול למען סוריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דן ורד נולד בתל אביב-יפו ב-1944 בשם דן רוזנפלד לבתיה ואברהם רוזנפלד. ב-1961 סיים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה גאולה, וב-1970 סיים תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת מיאמי. במהלך שהותו בארצות הברית, החל להזדהות עם המוחים כנגד מלחמת וייטנאם ועם המאבק של האפרו-אמריקאים והפורטוריקנים לשוויון זכויות, והצטרף לארגון הסטודנטים הסוציאליסטי "סטודנטים למען חברה דמוקרטית". עם חזרתו לארץ, התיישב ברמת גן ועסק בהוראת מתמטיקה. במקביל לעיסוקו בהוראה, הצטרף ורד לארגון השמאל "מצפן". בספטמבר 1970 פרש מהארגון יחד עם חבריו, בהם אודי אדיב ורמי ליבנה, ויחד עם אחרים הם הקימו את "הברית הקומוניסטית המהפכנית", ופרסמו את בטאונה בשם "מאבק". בין ורד וחברי ההתארגנות התגלעו חילוקי דעות אידאולוגיים ובאוקטובר 1971 פרש ממנה, ויחד עם חברים, ביניהם אדיב, הקימו את "החזית האדומה", שפרסמה ביטאון משלה בשם זה. בסך הכול יצאו שלושה גליונות, האחרון בהם באפריל 1972.

ביוזמת שותפים מה"חזית האדומה", יהודים וערבים, יצר אודי אדיב קשר עם סוכן פלסטיני-סורי בשם חביב קהוואג'י, שהיה חבר באש"ף. אדיב וחבריו ובהם דן ורד נסעו לדמשק, שם עברו אימונים בתורת החבלה. לאחר מכן שבו לישראל. על פי התוכנית, הסורים היו אמורים לשדר דרך הרדיו מסרים מוצפנים, ובאמצעותם להפעיל את חברי החוליה שגייסו בביצוע פעולות חבלה.

תוכניותיהם של חברי הקבוצה לא יצאו לפועל, שכן השב"כ, שהיה במעקב צמוד אחרי המגויסים ומודע לכל תוכניותיהם, מיהר לעצור אותם. ב-8 בדצמבר 1972 נעצרו חברי הקבוצה, שכללה 20 ערבים (ביניהם ראש הרשת דאוד טורקי) וארבעה יהודים - אודי אדיב, דן ורד, יחזקאל כהן ודוד קופר. מעצרם של חברי הקבוצה עורר סערה ציבורית עזה. מעשה הבגידה של יהודים במדינתם נתפס אז בעיני הציבור בתדהמה, במיוחד על רקע האווירה הפטריוטית הגורפת ששררה בישראל בתקופה שבין מלחמת ששת הימים לבין מלחמת יום הכיפורים.

ב-25 במרץ 1973 נגזר דינם של חברי החוליה: ראש הרשת טורקי, ואדיב, שלא הביע חרטה על מעשיו, נידונו ל-17 שנות מאסר, ודן ורד אשר הביע חרטה על מעשיו, נידון ל-10 שנות מאסר. חברים אחרים בפרשה נידונו אף הם לתקופות מאסר שונות, קצרות יותר. בית המשפט ציין בין הסיבות להקלה בעונשו של ורד כי לידיעות שמסר לא היה ערך ביטחוני, וכי בשל העובדה שנסע ראשון לדמשק, לפני אודי אדיב, לא ידע ורד עם מי הוא עומד להיפגש ומה צפוי לו בדמשק.

ורד שוחרר מהכלא באוגוסט 1979[1], לאחר ריצוי שני שלישים מתקופת מאסרו. עם שחרורו הוא התגרש מאשתו הראשונה לה נישא בשנת 1972 טרם מעצרו. בשנת 1983 נישא בשנית, ובשנת 1984 נולד בנו - בן. הוא שב לעסוק בהוראת מתמטיקה, שבה עסק לפני מאסרו, ולימד במספר בתי ספר בתל אביב, האחרון שבהם תיכון עירוני ד', בו מלמד עד היום. במאי 1980 ביקש הרמטכ"ל, רפאל איתן, למנוע את העסקתו כמורה, אולם הדבר לא עלה בידו[2].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]