דן שגיב

דן שגיב
לידה	24 באוקטובר 1976 (בן 47); ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל

דן שגיב (נולד ב-24 באוקטובר 1976) הוא מנהל תיכון תלמה ילין^[1].^[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דן שגיב נולד בירושלים לאמנון (מנהל בית ספר בכפר הירוק) ולצילה שגיב (צלמת מקצועית). הוא התחנך בתיכון על שם יגאל אלון שברמת השרון במגמת מוזיקה, התמקצע בלימודי קלרינט וסקסופון אצל אביגיל ארנהיים ואצל ניצן עין הבר ובשנים 1990–1994 ניגן בתזמורת העירונית ת"א, בניצוחם של אברהם פלדר ושל אלברט פיאמנטה.

עם שחרורו מצה"ל החל את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת תל אביב. בין השנים 1998–2002 סיים תואר ראשון בהצטיינות בחוג למוזיקולוגיה ולהיסטוריה כללית. בין השנים 2002–2004 סיים תואר שני בהצטיינות בחוג למוזיקולוגיה. בשנים 2004–2005 השלים תעודת הוראה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב ובשנים 2008–2014 השלים תואר דוקטור בסוציולוגיה של החינוך באוניברסיטה העברית בירושלים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2000 מלמד שגיב במערכת החינוך במוסדות מגוונים, בהם גני ילדים, בתי ספר יסודיים, ומגמות מוזיקה. בשנים 2005–2011 שימש כרכז מגמת מוזיקה בבית הספר רעות לאמנויות^[3] בחיפה ובשנים 2008–2010 ניהל את מרכז יובל למוזיקה בחיפה. בשנת 2012 הקים את מגמת המוזיקה בתיכון "אהל שם" ברמת גן ושימש כרכז המגמה.^[4]

באותן שנים החל שגיב לעסוק בחינוך מוזיקלי תוך שהוא מנהל יחד עם עמותת פוליפוני לחינוך את "תוכנית אלחאן" שקידמה תוכניות קונצרטים^[5] לחברה הערבית בערים מעורבות בישראל.^[6] שגיב ניהל לאורך למעלה מעשור תכניות קונצרטים חינוכיות רבות נוספות כמו "קדמה" ו"צלילי עמים" עם התזמורת הסימפונית חיפה, ותכניות רבות אחרות עם התזמורת הקאמרית הקיבוצית נתניה, סימפונט רעננה, הרכב ילדוג'אז ועוד. תוכניות לימודים אותן כתב פורסמו באתרי משרד החינוך ושימשו בהשתלמויות בקרב עובדי הוראה בתחום הוראת המוזיקה.

משנת 2008 שגיב הוא חלק מצוות הדרכה ארצי מטעם האגף לחינוך קדם יסודי, ומרצה בהשתלמויות בתחום המוזיקה לגננות. שגיב היה מעורב בכתיבת תוכניות לימודים ופרסום אנתולוגיות שירי ילדים חדשות לגיל הרך.^[7] החל משנת 2012 מלמד במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט,^[8] שם זכה במלגת קרן הנשיאה המעודדת ומקדמת סגל צעיר ואף מונה לראש החוג לחינוך מוזיקלי בשנת 2015. לימד בתוכניות לתואר ראשון ושני בחינוך מוזיקלי, ובתוכנית להכשרת גננות.^[9]

בשנת 2023 מונה לדרגת מרצה בכיר.

בשנים 2015–2020 היה חבר בוועדת מקצוע מוזיקה במשרד החינוך והיה ממעצבי תוכנית הלימודים החדשה במגמות המוזיקה בתיכונים השונים ברחבי הארץ.

בשנת 2020 מונה לנהל את תיכון "תלמה ילין" והיה למנהל הראשון של בית הספר הוותיק שתחום התמחותו הוא החינוך לאומנויות.^[10] באמצעות הפעילות החינוכית, דרכי ההוראה ושיטות הניהול, שואף שגיב לקדם תפיסות עולם הומניסטיות וליברליות. בתקופתו, הוקמה מגמת מוזיקה חדשה, "יצירה והפקה" וכינון תוכנית לימודים משותפת עם בית הספר למוזיקה בקריה האקדמית אונו והוקמה לראשונה כיתת מחוננים ארצית בתחום המוזיקה מטעם האגף למחוננים במשרד החינוך.

עבודתו המחקרית של שגיב זכתה לפרסום נרחב בהרצאות, וכנסים בישראל בחו"ל וממצאי המחקר פורסמו במאמרים ופרקים בספרים. מחקרו עסק בהוראת הנגינה בראייה החברתית והתרבותית. הוא ביקש לעמוד באופן ביקורתי על האופן בו מעוצבת הפדגוגיה המסורתית של הוראת הנגינה הקלאסית, ועל האופן שבו מורים לנגינה מקנים לתלמידיהם את ההרגלים, הנטיות והתפיסות האידאולוגיות שלהם.^[11]

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שגיב, ד. (2015) משמוע ועונג המגולמים בגוף המוזיקאי: התבוננות נוספת בהוראת הנגינה הקלאסית ובפדגוגיה המסורתית. דברים, 8, 183-197.^[12]
שגיב, ד. (2019). כבוד, יוקרה, מעמד, ופיתוח זהות מקצועית בשדה הוראת המוזיקה הקלאסית. דברים, 10. עמ' 197 - 209^[13]
שגיב, ד. (2020). חצוב בגוף - להטביע ידע תרבותי הוראת הנגינה הקלאסית בקונסרבטוריונים בישראל. עיונים בשפה וחברה, 13 (1), 49-33.
שגיב, ד. (2020). הרוסים באים, הרוסים באים: סיפורו של דיאלוג בין תרבותי בחינוך המוזיקלי בישראל. בתוך: ר', שגיא, ל', ביברמן-שלו, י', גילת (עורכים). "למדתי שאני חיה ליד מגוון רחב של אוכלוסייה השונה ממני אך גם דומה לי" מפגשים בין תרבויות בבית הספר ובהכשרת מורים. הוצאת רסלינג: תל אביב, ישראל.
Sagiv, D., Clare Hall .(2015) "Reconsidering instrumental music teaching methods: Producing the durable and creative classical habitus", In Burnard P., Ylva Hofvander Trulsson and Johan Soderman (Eds.), Bourdieu and the Sociology of Music, Music Education and Research. London: Ashgate.^[14]
Sagiv. D., Yali Nativ (2021). Habitual Play: Body, cultural sacredness and professional dilemmas in classical musician education In Ruth Wright and Patrick Schmidt (Eds.), Sociology of Music Education Handbook. Routledge^[15]