דניאל בגוב האריות
דניאל בגוב האריות הוא סיפור המופיע בספר דניאל, פרק ו'. דניאל מתפלל לאלוהים ונתפס. במעשה זה הוא מפר את חוקי ממלכת מדי וממלכת פרס, ולכן דניאל מושלך לגוב האריות. סיפור זה הוא המפורסם שבכל סיפורי דניאל, ומופיע בתנ"ך בשפה הארמית.
סיפור המעשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דניאל עובר על צו שנחקק כדי ללכוד אותו, אשר אוסר על תפילה או פנייה לאל.[1] דניאל מתפלל לאלוהים שלוש פעמים ביום ונתפס בעקבות הלשנה. לא ניתנת לו אפשרות להתחרט על מעשהו, ושרי המלך לא נותנים לו להימלט מעונש. דניאל מוכן להקריב את חייו על קידוש השם ואינו מוכן להפסיק את מנהגו להתפלל לאלוהיו. מוטל עליו גזר דין מוות והוא מושלך לגוב האריות. מלאך ה' נשלח לסגור את פי גוב האריות. המלך דריווש מכיר באלוהים ואף מצווה על אזרחי המדינה להכיר באלוהיו של דניאל.
הרקע לסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש הטוענים כי בסיפור דניאל בגוב האריות משתקפים יסודות סיפוריים בבליים בדומה לסיפורי ספר דניאל א'-'. הצו האוסר להתפלל לאלים במשך שלושים יום מנהגים בבליים.
מסר הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]
דמיון רב קיים בין סיפור זה לסיפור אחר המופיע בספר דניאל המספר את סיפור הרעים המושלכים לכבשן. אמנם דניאל אינו נזכר בסיפור זה, אך לשני הסיפורים קווי דמיון רבים. בשני הסיפורים מתנכלים שרי מדי ליהודים. בשני הסיפורים קיימת דילמה האם לציית לחוקי האל או לחוקי המדינה ומודגשת דבקות היהודים באלוהים ובמצוותיו. בשני הפרקים עומדים במרכז גיבורים העומדים בניסיון. השרים אשר התנכלו ליהודים נענשים והשליט מכיר בכוחו של ה'. מטרתו של המחבר המקראי להעביר מסר חד וברור והוא להזהיר מפני הליכה אחרי דתם של הגויים ומצוות המקום ולא אחרי מצוות התורה.[2]
לדעת יאיר זקוביץ, הדמיון בין שני הסיפורים מצביע על זיקה ישירה ביניהם. לשיטתו סיפור זה נכתב על פי הדגם של מעשה הרעים בכבשן האש וזאת כדי להציב את דמותו של דניאל מעל זו של רעיו.[3]
אזכור הסיפור במקורות אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיפור דניאל בגוב האריות מופיע בסיפור בל והתנין אודותיו מסופר בספרים החיצוניים. סיפור זה מתאר את חבקוק הנביא אשר הביא אוכל לקוצרים בשדה. על פי המסופר בהמשך, מלאך אלוהים נושא בציצית ראשו את הנביא חבקוק עד לבבל אל דניאל בגוב האריות. סיפור זה מתבסס על סיפורו של בנה של האישה השונמית המופיע בספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוק ד'.[4]
הסיפור בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימי הביניים נכתבו מספר יצירות ליטורגיות על בסיס הסיפור.
בשנת 1903 פרסם המשורר דוד פרישמן את שירו, "דניאל בגוב האריות", שנכתב בתגובה לפרעות קישינב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר דניאל, פרק ו', פסוקים ח'–י'.
- ^ אוריאל רפפורט, עולם התנ"ך: דניאל, תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 61.
- ^ יאיר זקוביץ, על תפיסת הנס במקרא, תל אביב, הוצאת משרד הביטחון, 1987, עמ' 61.
- ^ שמואל אחיטוב, מקרא לישראל: נחום חבקוק צפניה, ירושלים, הוצאת מאגנס, 2006, עמ' 3 א.