RSS

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צלמית ה-RSS הנמצאת בשימוש הדפדפנים גוגל כרום, פיירפוקס, אקספלורר ואופרה

RSS (ראשי תיבות של Really Simple Syndication או Rich Site Summary, החל מגרסה 2; בעברית מכונה גם "רסס" בהקשר של רסיסי מידע) הוא נוהל תכנות המאחד כמה תקני XML, שמאפשר לשרת תוכן – בדרך כלל אתר אינטרנט – לשלוח לתוכנות לקוח את קטעי המסמך שעודכנו לאחרונה כשהם מנותקים מהתוכן הקבוע של המסמך. תוכנות לקוח יכולות להיות אתרי אינטרנט המציגים את החידושים במסמך.

תוכנה המציגה את ערוץ התמונה היומית של ויקיפדיה האנגלית, אשר מופץ באמצעות RSS

פרטים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון הבסיסי הוא לדמות רשימה של תכנים חדשים מתוכנת השרת לתוכנת הלקוח כדי לחסוך למשתמש זמן חיפוש ובדיקה האם מידע התעדכן ואם כן, איזה מידע התעדכן. בנוסף מאפשרת טכנולוגיה זו לרכז ולשלוט בכמות גדולה של תכנים המגיעים ממספר אתרים.

הרעיון מבחינה טכנית בבסיסו הסכמה על תגי XML משותפים המאפשרים לתוכנת הלקוח לדעת מהו ערוץ התוכן, מהו הנושא, מהו הקישור לאתר המקור וכדומה. אף על פי שנדמה כי השרת מספק בדחיפה מידע ללקוח, מבחינה טכנית תוכנת הלקוח היא זו שבודקת מדי פעם האם לשרת יש חידוש עבורה.

בקובץ RSS שני סוגים עיקריים של יחידות: ערוץ (channel) ופריט (item). הגדרות הערוץ מתארות בדרך כלל את מקור המידע. לכל ידיעה חדשותית, אירוע או פרט מידע מוקדש פריט הכולל מידע על תאריך היצור ותאריך התפוגה שלו.

יש גם כלים מוכנים המייבאים ומייצאים RSS. כדי להשתמש בהם, יש להוסיף את הקישור של קובץ ה־RSS שמספק האתר לרשימת ההזנות (feeds), וכך ניתן לקרוא את התוכן החדש. ישנן גם תוכנות עזר מקוונות, שמסייעות בקריאת תוכני RSS. דפדפן פיירפוקס בכל גרסאותיו ואינטרנט אקספלורר (מגרסה 7) תומכים בקריאת תוכני RSS באמצעות מערכת של סימניות.

קיימות חבילות ייעודיות בשפות רבות (כדוגמת perl) אשר תפקידן לתמוך בקריאה וכתיבה בתקנים שונים של RSD.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש העיקרי של ה-RSS הוא הצגה תמציתית ומסכמת של מידע שהתחדש באתר אינטרנט מבלי לבלבל את המשתמש עם התוכן הרב והקבוע שהוא כבר מכיר. תמציתיות זו מאפשרת למשתמש לעקוב בזמן קצר אחר המתחדש באתרי אינטרנט רבים.

בשל התמציתיות של קובצי ה-RSS, קל לעשות בהם גם את השימושים הבאים:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהנדס כבן 34 ממוצא הודי בשם ראמאנתאן ו. גוהה (Ramanathan V. Guha), בהיותו עובד חברת נטסקייפ המציא קונספט לו קרא RDF Site Summary, לימים RSS 0.9, עבור הפורטל של נטסקייפ My.Netscape.Com. גוהה התכוון לבסס את הפרוטוקול החדש על בסיס RDF ‏(Resource Description Framework) שהיא שפה אינטרנטית פשוטה להגדרת מקורות מידע.

בהמשך, מהנדס נוסף בנטסקייפ, דן ליבי, פיתח בתוך מספר חודשים את הפרוטוקול לגרסה 0.91, הוריד את התלות ב-RDF ושינה את פענוח ראשי התיבות ל-Rich Site Summary כדי להדגיש את העיקר בפרוטוקול המבוסס על שיתוף ו"הבנה" של מספר תגים בסיסיים.

בסוף שנת 2000, הרעיון כבר יצא מנטסקייפ והגיע לקבוצת עבודה בשם RSS-DEV Working Group הכוללת את גוהה וחברים נוספים, בהם פעיל האינטרנט ארון סוורץ, וזו פרסמה את RSS 1.0 וחזרה לשם המקורי RDF Site Summary. בערך באותו זמן פרסם דייב ויינר (Dave Winer) תקן לגרסה 0.92. ויינר הקים קבוצה מתחרה לגואה וקבוצתו בהגדרת התקן החדש, וניסה לרשום את RSS כסימן מסחרי בבעלותו. בסוף שנת 2001 נדחתה תביעה של ויינר לזכויות יוצרים על RSS.

בספטמבר 2002 פרסם ויינר את תקן RSS 2.0 וכמיטב המסורת שינה שוב את משמעות ראשי התיבות ל-Really Simple Syndication.

ההתכתשות הבלתי פוסקת בין ויינר ל-RSS-DEV Working Group הביאה ליצירת תקן מתחרה לשניהם, בשם Atom. תקן זה התקבל על ידי IETF בשנת 2003 ופורסם בשם RFC 4287.

נכון ל-2010, עדין אין תקן אחיד ומחייב לכל הדפדפנים, אך ההבדלים בין שלוש הגרסאות של ה-RSS הולכים ומצטמצמים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]