האביר אורלנדו
 | |
| יוזף היידן | |
| מלחין | יוזף היידן |
|---|---|
| סוגה | אופרה |
| מספר מערכות | 3 |
| שפה | איטלקית |
| שנה | 1782 |
| מקום התרחשות העלילה | דמיונית |
אביר הקודש אורלנדו או ארלנדו פלדינו (בגרמנית ובאיטלקית: Orlando paladino) היא אופרה בת שלוש מערכות מאת יוזף היידן. האופרה שהוצגה ב-6 בדצמבר 1782 באחוזת הנסיך ניקולאוס אסטרהאזי, היא אחת ההצלחות הגדולות של המחבר בסוגה זו.
ההיסטוריה של האופרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השירה האפית אורלנדו פוריוזו (Orlando furioso) של לודוביקו אריוסטו היה נושא אופרה פופולרי במאות ה-17 וה-18. אנטוניו ויוואלדי וגאורג פרידריך הנדל כתבו גם שתי אופרות בעקבות היצירה של אריוסטו, אבל גם ז'אן-בטיסט לולי או דומניקו סקרלטי העלו את סיפורו של אביר הקודש אורלנדו. בשנת 1777 הוצגה בווינה יצירה מוזיקלית בימתית בשם אורלנדו פלדינו. לברית היצירה פורסמה מאוחר יותר בדפוס, אך לא שמו של כותב הלברית ולא שמו של המלחין שרדו. בכל מקרה, ודאי שאופרה זו תוכננה לעלות בחצר אסטרהאזי בראשית שנות ה-80 של המאה ה-19, כאשר השמועה הייתה שהנסיך הגדול של רוסיה (ברוסית: великий князь) ורעייתו יגיעו לביקור רשמי בווינה. ניקולאוס (בהונגרית:מיקלוש) המפונפן סמך על כך שבני הזוג, בדרכם לעיר הקיסרות, יכבדו גם את טירת אסטרהאזי. לכן הורה להיידן לכתוב אופרה חדשה עם במאי התיאטרון נונציאטו פּורְטָה (Nunziato Porta).
בסופו של דבר, הנסיך הגדול ורעייתו לא ביקרו באסטרהאזה ולכן המחזה הוצג לבסוף ביום שמו של ניקולאוס אסטרהאזי, ב-1782. האופרה זכתה להצלחה רבה, עד מהרה נקנו כל עותקי הלברית שהודפסו והיצירה עצמה נותרה מוצגת במשך שנתיים בחצר הנסיך. ב-1783 הועלה עוד שלוש עשרה פעמים, וב-1784 עוד שבע פעמים. לאחר מכן הוצגה האופרה בשפה הגרמנית בפוז'ון (ברטיסלאבה) (באדיבות להקת האופרה המשפחתית אנדרדי). הלברית תורגמה לגרמנית על ידי פרנץ קסבר גירזיק. האופרה הוצגה אז בכמה ערים גרמניות ( דרזדן, מנהיים, פרנקפורט, קלן, נירנברג, ברלין, לייפציג, הנובר, מינכן) הוא הוצג גם בגראץ ב-1793 ובסנקט פטרבורג ב-1813.
לאחר מכן לקח כמעט מאתיים שנה עד שהיצירה התגלתה מחדש. ציון החתימה של היצירה שרד, אך התפצל לשניים בנסיבות לא ברורות עד כה. שתי המערכות הראשונות נשמרות במוזיאון הבריטי, ואילו המערכה השלישית נשמרת בברלין. עם זאת, במערכה השנייה חסרים שני קטעים (האחד אריה השני רצ'יטטיב). רוב החוקרים כיום מאמינים שהיידן השאיל את הקטעים הללו בלונדון למלחין הספרדי ויסנטה מרטין אי סולר (Vicente Martín y Soler) ששילב אותם באופרה שלו שהלחין באותה תקופה. זה גם מסביר איך מחצית מהפרטיטורה הגיעה לאנגליה.
הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הדמות | הקול |
|---|---|
| אנג'ליקה, מלכת קתאי | קולורטורה סופרן |
| אאורילה, רועת צאן | סופרן |
| אלצ'ינה, קוסמת | מצו סופרן |
| מדורו, לוחם מורי, מאהב אנג'ליקה | טֶנוֹר |
| רודומונטה, מלך ברבריה | בָּרִיטוֹן |
| פסקוואלה, השליש של אורלנדו | טֶנוֹר |
| קארונטה, ספן העולם התחתון | בַּס |
| ליקונה, רועה | טֶנוֹר |
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורלנדו רודף אחרי אנג'ליקה באהבתו, אך היא אוהבת את מדורו. האישה ומאהבה חייבים להימלט מחיזורו התקיף יותר ויותר של אורלנדו. אנג'ליקה מבקשת לבסוף את עזרתה של אלצ'ינה, שמעמידה לידה מגן בדמותו של רודומונטה. אורלנדו מאבד את ראשו מתאוות האהבה ומונע על ידי רצון לנקום את דחייתו. הוא ממשיך לרדוף אחרי אנג'ליקה. רודומונטה, לעומת זאת, רודף אחריו: הוא רוצה לקרוא לו לדו-קרב בכל מחיר. אבל בהתחלה, הוא מוצא את עצמו רק מול שלישו של אורלנדו, פסקואלה. רודומונטה עומד להכות כאשר אאורילה מופיעה, ומציינת שאורלנדו נמצאת בקרבת מקום. רודומונטה ממהר, והנערה הרועה והשליש מתאהבים זה בזה. פסקוואלה בסופו של דבר מחליט שמאס באורח החיים הנודד של אדונו: הוא עוזב את אדונו ומקים משפחה. בינתיים, רודומונטה מוצא את אורלנדו. שני האבירים מתחילים להילחם, רודומונטה מועד במהלך הקרב, אורלנדו עומד להכות אותו כאשר אלצ'ינה מופיעה לפתע. הקוסמת יוצרת כלוב קסמים סביב האביר המשתולל.
מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שאורלנדו משתחרר מהשבי שלו (הכלוב), מסעו מוביל אותו דרך יער. שם הוא פוגש שוב את רודומונטה. שני האבירים כמעט מתנגשים שוב כאשר אאורילה מופיעה שוב, מספרת לאורלנדו שהמאוהבים מצאו דרך מילוט. לכן האביר עוזב את יריבו וממהר אחרי אנג'ליקה ומדורו. בינתיים, כתוצאה מסערה, האוהבים הורחקו זה מזו. מדורו מתעורר על חוף שומם בזמן שאנג'ליקה מתכוננת לזרוק את עצמה לים מסלע כי חושבת שהאהובה מת. עם זאת, אלצ'ינה תופסת את אנג'ליקה הקופצת מהצוק ומביאה אותה היישר אל זרועות אהובה. המפגש המשמח נקטע על ידי אורלנדו, אבל אלצ'ינה מתערבת שוב: מטילה שתי מפלצות לפני האביר. בעוד אורלנדו נאבק איתם, האוהבים מתרחקים ומוצאים מקלט במערה של אלצ'ינה. גם פסקואלה ואאורילה מגיעים לשם. אורלנדו, לעומת זאת, מופיע שוב במהרה, ומעורר את כעסה של אלצ'ינה, שהופכת את האביר לגוש סלע. האוהבים, לעומת זאת, לא רוצים שעונש כה חמור יושת על אורלנדו, שבסופו של דבר חוזר לצורתו האנושית.
מערכה שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]
האוהבים ואלצ'ינה מחליטים בסופו של דבר להשקות את אורלנדו עם משקה שגורם לשכיחה. הקוסמת גם מפתה את האביר עד לשער העולם התחתון, ובעזרת קארונטה היא משיגה שישתה ממימי לתה. אורלנדו שוכח אם כן את אלצ'ינה, את אנג'ליקה, את מדורו ואת רודומונטה לנצח. האוהבים יכולים סוף סוף לחבק זה את זה בחופשיות.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The Viking Opera Guide, ed. Amanda Holden (1993)
