האגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין-בנקאית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "Swift" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו סוויפט.
סמל ארגון סוויפט

סוויפט או בשמה המלא האגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין-בנקאיתאנגלית: Society for Worldwide Interbank Financial Telecommunication, בראשי תיבות: SWIFT) היא מסלקה בינלאומית דרכה עובר מידע בין מוסדות פיננסים שונים, כדוגמת בנקים. המסלקה מספקת העברת בטוחה, אמינה ומתוקננת של מידע על העברות כספים. SWIFT מספקת גם תוכנה ושירותים למוסדות פיננסיים, בעיקר לשימוש ברשת SWIFTNet, ובתקן ISO 9362. מרבית התקשורת הבין-בנקאית בעולם היום מתבצעת באמצעות שירותי SWIFT.

נכון לסוף 2015, שירתה האגודה 10,800 מוסדות פיננסיים ותאגידים במעל ל-200 מדינות, עם כ-6 מיליארד הודעות בשנה.

SWIFT סולקת כ-24 מיליון פעולות פיננסיות מדי יום (כמות הגדלה משנה לשנה). כ-80% מהתשלומים הבינלאומיים מתבצעים דרך מערכת הסליקה של סוויפט. המסלקה אינה מעבירה כספים בפועל, אלא רק מידע על העברות כספים. יישוב חובות מתבצע על ידי מערכות נפרדות המוקמות בין צמדי מוסדות פיננסיים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסלקה הוקמה במשרדים בני 40 מטרים רבועים במרכז בריסל שבבלגיה בשנת 1973, בתמיכת 239 בנקים מ-15 מדינות שונות[1]. מנכ"ל החברה הראשון היה Carl Reuterskiöld. תכנון המערכת נעשה בליווי צמוד של לקוחותיה להבטחת ישימות המערכת שתופק לבסוף. המשך תכנון, הקמת מנגנוני יתירות גאוגרפיים ופיתוח המערכת נמשכו עד שנת 1977, אז נשלחה הודעת ה-SWIFT הראשונה על ידי אלברט השני, נסיך בלגיה באותה העת. עם זאת, באותה העת עלות תפעול המערכת עלתה על ההכנסות שהתקבלו ממנה.

באותה שנה הגיעה הרשת לרווחיות לראשונה בתולדותיה. (לאחר 9 שנות פעילות)

ב-1986 מתחילה האגודה לשרת את ה-Ecu banking association האירופאית, ב-1987 פונה לתחום סליקת ניירות הערך, וממשיכה להרחיב את תחומי עיסוקה משנה לשנה.

בדו"ח מ-2003, מצביעה קבוצת ג'ובאני, המשמשת כיועצת לנציבות האירופית, על 15 חסמים לסליקת כספים בין מדינות האיחוד האירופי, ומטילה על סוויפט הגדרת פתרונות לבעיות אלה על ידי סטנדרטיזציה של השוק הפיננסי האירופי.

ב-15 במרץ 2012 הודיעה המסלקה כי היא הפסיקה לשרת את איראן במסגרת העיצומים הבינלאומיים שמוטלים על המדינה כחלק מהפעילות נגד תוכנית הגרעין האיראנית. בעקבות כך לא יוכלו בנקים איראנים להעביר כספים בעולם.[2] איראן חוברה חזרה למערכת סוויפט בשנת 2016, עם הסרת הסנקציות עליה[3].

רשת SWIFTNet[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט החלה לעבור לרשת תקשורת מבוססת פרוטוקול IP בשנת 2001, במקום תשתית מבוססת X.25 ששימשה אותה עד אותה העת. המעבר הושלם בשנת 2005[1].

המעבר דרש פיתוח פרוטוקולים חדשים לתקשורת יעילה, תוך שימוש הן בתקני תקשורת קיימים, והן פיתוח תקנים חדשים. כמו כן, הוחלט לקודד את הודעות המערכת החדשה בפורמט XML.

ניתן לחלק את פרוטוקולי התקשורת כך:

InterAct

FileAct

Browse



ארכיטקטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשת סוויפט מספקת שירות אחסון-וקידום מסרים ריכוזי, הכולל ניהול התקשרויות מוגבל.

שלב 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך 2007 ו-2008, תשתית התקשורת של רשת Swift עברה לפרוטוקול חדש נוסף, בשם SWIFTNet phase 2. ההבדל העיקרי בין מערכות התקשורת הוא שימוש ב Relationship Management Application (RMA) במקום מערכת ה-bilateral key exchange (BKE) ששימשה בעבר. לטענת SWIFT, השימוש במערכת ה-RMA יספק בטיחות וקלות שימוש בטווח הארוך, אך שינוי זה גרם לשינויים משמעותיים במערכות התשלומים הבינלאומיים של אלפי הבנקים המשתמשים בשירות SWIFT.

ההחלפה הושלמה ב-1 בינואר 2009.

תקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט אחראית לתקנים לתקשורת פיננסית בין בנקאית. תקשורת בתקני סוויפט מקובלת ברבים מן הבולטים שבמוסדות הבנקאיים בעולם, בין אם הם מועברים ברשת התקשורת של סוויפט ובין אם לאו. סוויפט משתפת פעולה עם ארגונים בינלאומיים להגדרת תקנים לצורה ולתוכן של תקשורת בנקאית. סוויפט אף משמשת כרשות רישום לתקני ISO הבאים:

  • ISO 9362: תקן משנת 1994 לתקשורת בנקאית ובו קוד זיהוי בנק
  • ISO 10383: תקן משנת 2003 לניירות ערך ומכשירים בנקאיים דומים ובו קודים למסחר במניות ולזיהוי שווקים (MIC)
  • ISO 13616: תקן משנת 2003 לרישום מספר זה"ב
  • ISO 15022: תקן אשר מקורו בשנת 1999 לניירות ערך ובו תבנית להודעות (התקן מחליף את ISO 7775)
  • ISO 20022: תקן משנת 2004 (ISO 20022-1) ומשנת 2007 (ISO 20022-2) בנושא שירותים בנקאיים - תבנית בינלאומית להודעות בנקאיות

סוויפט וישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל הצטרפה לרשת בתחילת 1982[4].

החברה האחראית על חיבור בנקי ישראל לרשת היא חברת שירותי בנקאות אוטומטיים, (שב"א) אשר הוקמה בשנת 1978 על ידי חמשת הבנקים בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, הבנק הבינלאומי הראשון והבנק המזרחי במטרה לשרת את לקוחות כל הבנקים בתחנות כספומט אוטומטיות ברחבי המדינה[5].

אבטחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2016 נגנבו על ידי האקרים 81 מיליון דולר מהבנק המרכזי של בנגלדש באמצעות החשבון של הבנק בבנק הפדרלי בניו יורק באמצעות נוזקה שהשתמשה בתוכנת Alliance Access של סוויפט על פי חברת האבטחה הבריטית BAE . [6] [7] במאי 2016 ביצעו האקרים מתקפה דומה על בנק מסחרי בוויטנאם.[8][9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 SWIFT history באתר האגודה
  2. ^ סוכנות AP, איראן נותקה ממסלקת הכספים הבינלאומית, באתר ynet‏, 15 במרץ 2012
  3. ^ איראן התעשרה ב-100 מיליארד דולר, ynet, 1 בינואר 2016
  4. ^ כך פועלת רשת סוויפט, מעריב, 17 במאי 1983
  5. ^ אסתר גולדברשט, שב"א - החברה שתפעיל את רשת סוויפט"
  6. ^ ‎‎‎‎‎‎‎‎"הפריצה לבנק המרכזי בבנגלדש חשפה עד כמה פגיעה המערכת הפיננסית העולמית"‎‎‎‎‎‎. TheMarker‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎. 25 באפריל 2016‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎. בדיקה אחרונה ב-20 במאי 2016‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎.‎ 
  7. ^ BAE Systems Threat Research Blog: Two bytes to $951m, baesystemsai.blogspot.co.il
  8. ^ ‎‎‎טיימס, ניו יורק‎‎ (13 במאי 2016). ‎‎‎‎‎‎‎‎‎"מתקפת סייבר על הבנקאות הגלובלית: האקרים שוב פרצו למערכת התשלומים המאובטחת בעולם"‎‎‎‎‎‎. TheMarker‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎. בדיקה אחרונה ב-20 במאי 2016‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎.‎ 
  9. ^ ‎‎‎‎‎‎‎‎"Vietnam bank says interrupted cyber heist using SWIFT messaging"‎‎‎‎‎‎. Reuters‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎. 15 במאי 2016‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎. בדיקה אחרונה ב-20 במאי 2016‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎‎.‎ 
P Economy.png ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.