האגודה לקידום הלימודים הקלאסיים בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האגודה לקידום הלימודים הקלאסיים בישראל
האגודה לקידום הלימודים הקלאסיים בישראל.jpg
סמליל האגודה
תחום התרבות היוונית והרומית העתיקה
מדינה ישראלישראל ישראל
משרד ראשי רחוב מקס ואנה ווב, רמת גן
נשיא מרגלית פינקלברג
תקופת הפעילות 1971–הווה (כ־51 שנים)
http://www.israel-classics.org/?lang=he
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

האגודה לקידום הלימודים הקלאסיים בישראלאנגלית: Israel Society for the Promotion of Classical Studies) היא עמותה המאגדת בתוכה ישראלים המתעניינים בחקר התרבות היוונית והרומית העתיקה. רוב החברים הם מרצים או סטודנטים, אבל החברות פתוחה לכל המתעניין בתחום.

האגודה הוקמה בשנת 1971 ביוזמתו של בנימין שימרון מאוניברסיטת תל אביב, אשר גייס את תמיכתם של הפרופסורים אלכסנדר פוקס וחיים וירשובסקי מן האוניברסיטה העברית, אשר יוקרתם הגדולה תרמה להצלחת הכנס הראשון. מטרתה המוצהרת של האגודה הייתה ונשארה "לקדם את לימודי השפות והתרבויות הקלאסיות בישראל ולהעמיק את הקשרים בין חוקרים ישראלים וחוקרים מרחבי העולם".

האגודה עורכת כנס שנתי באחת האוניברסיטאות בארץ בסוף סמסטר ב' של השנה האקדמית. בכנס (שהוא בן יומיים) מתקיימת האספה השנתית של האגודה וניתנות הרצאות של חוקרים מן הארץ ומחו"ל. בכנס מוענק פרס לחיבור מצטיין בנושא קלאסי של תלמיד לתואר ראשון.

הצלחתם של הכנסים הראשונים עודדו את חברי האגודה ליזום בשנת 1974 כתב עת שנתי, בינלאומי, בשם "Scripta Classica Israelica". המאמרים מופיעים באנגלית ובשאר השפות האירופיות. (המאמר הראשון, מאת פרופ' יוחנן גלוקר, הופיע בלטינית.) הסקריפטה מפרסמת מאמרים מכל תחומי הלימודים הקלאסיים, עם דגש מיוחד על ארץ ישראל והעם היהודי באותה תקופה ושואפת לספק במה לחוקרים צעירים. בין מדוריה מופיעות רשימות של תרגומים ופרסומים בעברית בלימודים הקלאסיים, של עבודות דוקטור בהכנה באוניברסיטאות השונות שבארץ, וכן תוכנית הכנס של השנה הקודמת.

נשיאי האגודה לדורותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי כבוד של האגודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גב' ליזה אולמן
  • פרופ' פרנק וולבנק
  • פרופ' רעננה מרידור
  • פרופ' דוד סולברג
  • פרופ' משה עמית
  • פרופ' שלום פרלמן
  • פרופ' בנימין שימרון
  • פרופ' נתן שפיגל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]