חיים וירשובסקי

חיים וירשובסקי
	אין תמונה חופשית
לידה	25 באוקטובר 1915; וילנה, ליטא
פטירה	24 באוגוסט 1977 (בגיל 61); ירושלים, ישראל
ענף מדעי	היסטוריה
מקום קבורה	הר המנוחות
מקום לימודים	אוניברסיטת קיימברידג'; האוניברסיטה העברית בירושלים ;
מוסדות	האוניברסיטה העברית בירושלים
תרומות עיקריות
	חקר הרפובליקה הרומית; חקר הקבלה

חיים וירשוּבְּסקי (Wirszubski;‏ 25 באוקטובר 1915 – 24 באוגוסט 1977) היה היסטוריון, חוקר קבלה, ומתרגם ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וירשובסקי נולד בווילנה ועלה לארץ ישראל בשנת 1934. בשנת 1940 קיבל תואר מוסמך מהאוניברסיטה העברית, ובשנת 1946 הוסמך לדוקטור על ידי אוניברסיטת קיימברידג', עם עבודת דוקטור בנושא "חירות כרעיון פוליטי ברומא בשלהי הרפובליקה ובראשית הקיסרות", שראה אור כספר. החל משנת 1947 שימש וירשובסקי כחלק מהסגל של האוניברסיטה העברית והורה שם. בשנת 1956 הוא מונה למשרת פרופסור והחל לשמש כראש החוג ללימודים קלאסיים. ב-1961 נבחר לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 1962 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין^[1].

וירשובסקי נפטר בשנת 1977 בירושלים.

פועלו האקדמי של וירשובסקי הקיף תחומים רבים; עבודת הדוקטורט שלו עסקה במושג החירות בימיה האחרונים של הרפובליקה הרומית, הוא כתב מאמרים וספרים, שחלקם יצאו לאור לאחר מותו, על השבתאות, הקבלה, מקורותיה וקשריה עם הנצרות, הוא כתב על דמותו של ג'ובאני פיקו דלה מירנדולה והיה מייסד המחקר של הקבלה הנוצרית, תרם לכתיבתה של האנציקלופדיה העברית ועוד. וירשובסקי גם תרגם, בין השאר, שתי יצירות חשובות של הפילוסוף ברוך שפינוזה לעברית^[2], "מאמר תאולוגי-מדיני" ו"מאמר מדיני", תרגום שיצא לאור לאחר מותו.