מרגלית פינקלברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרגלית פינקלברג
נולדה ב-1947
Professor Margalit Finkelberg.jpg
תרומות עיקריות
ספרות יוון, במיוחד שירת הומרוס, פרה-היסטוריה אגאית, תורת השירה, השפה היוונית העתיקה, מסורת מיתולוגית, דת ומוסר ביוון
נתונים נוספים
ענף מדעי בלשנות
נולדה 1947 (בת 70 בערך)
ארצות מגורים רוסיה, ישראל
פרסים והנצחה

פרס רוטשילד במדעי הרוח לשנת 2010

מרגלית פינקלברג (נולדה ב-1947) היא פרופסור מן המניין בחוג ללימודים קלאסיים שבאוניברסיטת תל אביב וחברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. כלת פרס רוטשילד לשנת ה'תשע"ב (2012) בתחום מדעי הרוח. [1]

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגלית פינקלברג נולדה במינסק שבברית המועצות, עשתה תואר ראשון ושני באוניברסיטת מוסקבה בלימודים קלאסיים. עלתה לישראל עם בעלה אריה בשנת 1975 ועשתה דוקטורט בלימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית. נושא העבודה היה: "תורת השירה בפואטיקה היוונית שלפני אריסטו", אותו עשתה תחת הדרכתו של פרופסור מרסל דיבואה וקיבלה את תואר הדוקטור ב-1986. החלה ללמד ב-1987 באוניברסיטה העברית ומ-1991 מלמדת באוניברסיטת תל אביב. עמדה בראש החוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטה בין השנים 2006-2002. שימשה כעמיתת מחקר ב-All Souls College שבאוניברסיטת אוקספורד, ובמכון ללימודים מתקדמים שבפרינסטון, הוזמנה לתת הרצאות כבוד באוניברסיטת מישיגן ובאוניברסיטת ממוריאל של ניופאונדלנד ולברדור.

מרגלית פינקלברג זכתה בשנת 1991 בפרס גילדרסליב מהוצאת הספרים של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, עבור המאמר הטוב ביותר שפורסם בכתב עת American Journal of Philology לשנת 1990. ב-1994 זכתה בפרס מקרן רוזה אטינגר (ירושלים) עבור תרגום מיוונית עתיקה לרוסית של מלחמות היהודים ליוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס), שראה אור במוסקבה. תרגמה לעברית מודרנית את המשתה של אפלטון; תרגומה לפיידרוס של אפלטון ראה אור ב-2010.

ב-2011 נבחרה לנשיאת האגודה לקידום הלימודים הקלאסיים בישראל.

מחקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור מחקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריה של מרגלית פינקלברג מתמקדים ביוון העתיקה ומשתרעים על פני קשת רחבה של נושאים: ספרות יוון, במיוחד שירת הומרוס, פרה-היסטוריה אגאית, תורת השירה, השפה היוונית העתיקה, מסורת מיתולוגית, דת ומוסר ביוון, ועוד.

הכתב הקווי A והשפות האנטוליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגלית פינקלברג היא אחד מהאנשים המעטים בעולם העוסקים בכתבים האגאיים. באלף השני לפנה"ס, האגן המזרחי של הים התיכון, ובכלל זה הים האגאי, היה למקום היווצרותם של שיטות כתב חדשות, שלא היו זהות לכתב היתדות או לכתב ההיירוגליפי שהיו נפוצים באותה תקופה באזורים הסמוכים של המזרח הקרוב ומצרים. במחקר המודרני קיבלו כתבים אלה שם משותף של "כתבים אגאיים", או "כתבים לינאריים (קויים)". היו אלה כתבים הברתיים, דהיינו, כל סימן ייצג הברה אחת, עיצור ותנועה ביחד, ולכל אחת מן התנועות היה גם סימן נפרד משלה. בשנות החמישים של המאה העשרים פיענח מייקל וונטריס הבריטי את אחד משני הכתבים שנתגלו באי כרתים, הכתב הקווי B) Linear B), בעוד הכתב השני, הכתב הקווי A) Linear A) נותר לא מפוענח. פינקלברג הציעה דרך לפיענוח כתב זה, וגם זיהתה את השפה העומדת מאחוריו כשייכת לקבוצת השפות האנטוליות (השפה של הכתב הקווי B הייתה יוונית).[2] [3] זיהוי זה של השפה המינואית, היא השפה העתיקה של האי כרתים, מקובל כיום על ידי חלק מהחוקרים. עקב מחקריה בכתבים האגאיים, פינקלברג חקרה גם את יחסי הגומלין בין השפות אנטוליות (חיתית, לוויות, ואחרות) ושאר השפות ההודו-אירופיות, והגיעה למסקנה כי השפות האנטוליות משתייכות לרובד העתיק ביותר של קבוצת השפות ההודו-אירופיות. ב-2003 רואיינה בנושא זה על ידי העתון Science. [4]

The Birth of Literary Fiction in Ancient Greece[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרה זה של פינקלברג, שראה אור בהוצאת קלרנדון שבאוקספורד, עוסק בתורת השירה ביוון. הספר דן בתהליכים בתרבות והגות של יוון הארכאית והקלאסית שהביאו להופעתה לראשונה במסורת המערבית של ספרות יפה כתחום תרבותי ייחודי. התזה של הספר היא שבתקופה הקדומה, השירה לא נחשבה לפרי יצירתו של המשורר אלא לפועל יוצא מהשראה אלוהית, בדומה לנבואה שמגיעה מן האלים, וכתוצאה מכך התקבלה על ידי כל כדוברת אמת. מצב זה השתנה עקב התמורות שחלו בתקופה הקלאסית (המאה החמישית לפני הספירה), כאשר שירה התחילה להתפרש כאחת ממיומנויות טכניות שמקורם לא באלים אלא באומן עצמו. מעמדה משתנה בהתאם, ומאמת אלוהית היא הופכת לבדייה שבכוחה ליצור מציאות חלופית אשר אינה נתפסת במונחים של "אמת" ו"שקר".

Greeks and Pre-Greeks. Aegean Prehistory and Greek Heroic Tradition[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרה זה של פינקלברג, ראה אור בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' והנו מחקר רב-תחומי, העורך עימות בין ממצאים ארכאולוגיים, ממצאים בלשניים ומסורת מיתולוגית, המתייחסים לסוף תקופת הברונזה ביוון ובאגן המזרחי של הים התיכון (סוף האלף השני לפני הספירה), ושם למטרה לשחזר את התמונה האתנית, התרבותית והחברתית של אותה תקופה. התזה העיקרית של הספר היא שהיוונים החלו את דרכם ההיסטורית כקבוצה רב-לאומית, אשר כללה גם את השבטים שפלשו ליוון בסוף תקופת הברונזה וגם את שרידי אוכלוסייתה המקורית ושזהותם הלאומית החדשה נוצרה מתוך המרכיבים הללו. תקופה מכרעת זו בהיסטוריה של יוון הונצחה במסורת היוונית באמצעות המיתוס המכונן על אודות מלחמת טרויה, שהונצח בשירת הומרוס ושימש כאחד הגורמים המרכזיים ליצירת זהותם הלאומית של היוונים.

Homer, The Bible and Beyond: Literary and Religious Canons in the Ancient World[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו ספר שערכה פינקלברג ביחד עם גדליהו סטרומזה ויצא בהוצאת בריל. הספר הוא פרי עבודתה של קבוצת מחקר שהייתה פעילה במכון ללימודים מתקדמים שליד האוניברסיטה העברית בשנים 2000-1999. זהו ספר על הספרים הקאנוניים בעולם העתיק. עמוד התווך שלו, כפי שמראה הכותרת, הוא גם הומרוס, שאינו טקסט דתי במובן המקובל של המילה, וגם טקסטים דתיים מובהקים, כמו התנ"ך והברית החדשה. גם אלה וגם אלה שימשו כטקסטים מכוננים, שעמדו במרכז החיים הציבוריים, נלמדו בבתי הספר ושוננו מגיל צעיר, ועל ידי כך יצרו זהות משותפת לקהל קוראיהם. עד היום נכתב הרבה מצד אחד על התנ"ך ומצד שני על הומרוס, אך רק לעתים נדירות נבחנים שני הטקסטים הללו זה לצד זה. פינקלברג וסטרומזה ישמו את הטענה שהגורם המכריע בקביעת מעמדו הקאנוני של טקסט זה או אחר זהו אינו דבר היותו טקסט דתי אלא תפקידו בתוך הקהילה.

The Homer Encyclopedia[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינקלברג ערכה את האנציקלופדיה להומרוס, פרויקט בינלאומי רב היקף, שהוא הראשון בסוגו. האנציקלופדיה כוללת שלושה כרכים, כ-400 עמודים כל אחד, ומקיפה את כל ההבטים של השירה ההומרית, כולל את התקבלותה ותולדות המחקר במשך כ-2500 שנה. האנציקלופדיה יצאה לאור בהוצאת וויילי-בלאקוול.

פרויקט עכשווי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר מקיף על מעמדו הקאנוני של הומרוס בעת העתיקה והתמורות שחלו במעמד זה בעת החדשה.

ספרים שכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The birth of literary fiction in ancient Greece / Margalit Finkelberg; Oxford : Clarendon Press, 1998
  • Greeks and pre-Greeks : Aegean prehistory and Greek heroic tradition / Margalit Finkelberg ; Cambridge : University Press, 2005

ספרים שערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

* Homer, the Bible, and beyond : literary and religious canons in the ancient world / edited by Margalit Finkelberg & Guy G. Stroumsa Leiden : Brill, 2003

  • The Homer Encyclopedia 3 vols./ edited by Margalit Finkelberg; Malden MA & Oxford: Wiley-Blackwell, 2011.

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המשתה / אפלטון ; תרגום מיוונית, מבוא והערות: מרגלית פינקלברג, עם מאמרים מאת ורד לב כנען וחגי כנען, צחי זמיר ; עורך: דן דאור; תל אביב : הוצאת חרגול, תשס"א 2001. ‬
  • פיידרוס / אפלטון ; תרגום מיוונית, מבוא והערות: מרגלית פינקלברג ; עם מסות מאת ורד לב כנען וחגי כנען ומאת אהרן שבתאי. תל אביב : חרגול, תש"ע 2009.

מאמריה הנבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Is KLEOS APHTHITON a Homeric Formula?", Classical Quarterly 36 (1986) 1-5.
  • Is kleos afqiton a Homeric Formula? "Ajax's Entry in the Hesiodic Catalogue of Women", Classical Quarterly 38 (1988) 31-41.
  • "Formulaic and Nonformulaic Elements in Homer", Classical Philology 84 (1989) 179-197.
  • Formulaic and Nonformulaic Elements in Homer "A Creative Oral Poet and the Muse", American Journal of Philology 111 (1990) 293-303.
  • A Creative Oral Poet and the Muse "Royal Succession in Heroic Greece", Classical Quarterly 41 (1991) 303-316.
  • Royal Succession in Heroic Greece "About the Hero of the 'Poem without a Hero' by Anna Akhmatova" Russkaya Literatura (Russian Academy of Sciences, S.Petersburg), 35 no. 3 (1992) 207-224 (Russian).
  • "The Dialect Continuum of Ancient Greek", Harvard Studies in Classical Philology 96 (1994) 1-36.
  • "Odysseus and the Genus Hero", Greece and Rome 42 (1995) 1-14. Reprinted in The Odyssey. Bloom’s Modern Critical Interpretations. 2nd Updated Edition. Edited by Harold Bloom (Chelsea House Publishers 2007) 23-36.
  • Odysseus and the Genus 'Hero' "Patterns of Human Error in Homer", Journal of Hellenic Studies 115 (1995) 15-28.
  • Patterns of Human Error in Homer "Plato's Language of Love and the Female", Harvard Theological Review 90 (1997) 231-261.
  • "Anatolian Languages and Indo-European Migrations to Greece", Classical World 91 (1997) 3-20.
  • "Time and Arete in Homer", Classical Quarterly 48 (1998) 15-28.
  • "The Cypria, the Iliad, and the Problem of Multiformity in Oral and Written Tradition", Classical Philology 95 (2000) 1-11.
  • "The Language of Linear A: Greek, Semitic, or Anatolian?", in R. Drews (ed.), Greater Anatolia and Indo-European Language Family (Washington 2001) 81-105.
  • "Virtue and Circumstances: on the city-state concept of arete", American Journal of Philology 123 (2002) 35-49.
  • "Homer as a Foundation Text", in M. Finkelberg and G. Stroumsa (eds.), Homer, the Bible and Beyond: Literary and Religious Canons in the Ancient World. (Leiden 2003) 75-96. Reprinted in Homer. Bloom’s Modern Critical Views. 2nd updated edition (Chelsea House 2007) 169-88.
  • "Motherhood or Status? Editorial Choices in Sophocles, Electra 187", Classical Quarterly 53 (2003) 368-376.
  • "Aristotle and Episodic Tragedy", Greece and Rome 53 (2006) 60-72.
  • "Regional Texts and the Circulation of Books: the Case of Homer", Greek, Roman and Byzantine Studies 46 (2006) 231-248.
  • "More on KLEOS APHTHITON", Classical Quarterly 57 (2007) 341-350.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הזוכים בפרס רוטשילד לשנת 2012, אתר יד הנדיב
  2. ^ "Minoan Inscriptions on Libation Vessels", Minos 25/26 (1990/91) 43-85.
  3. ^ "Anatolian Languages and Indo-European Migrations to Greece", Classical World 91 (1997) 3-20
  4. ^ M. Balter, "An Earlier Birth for Indo-European Languages?", Science (November 2003)