האונומסטיקון של אמנופה

האונומסטיקון של אמנופה הוא מסמך ממצרים העתיקה המתוארך לסוף המאה ה-12 לפנה"ס או ראשית המאה ה-11 לפנה"ס, ימי השושלת ה-20. אונומסטיקון כולל קטלוג של 610 גופים מנהליים/מונחים במבנה היררכי. זו אינה רשימה פשוטה של מונחים.

האונומסטיקון נקרא על שמו של אמנופה המופיע בו כסופר שכתב את הרשימה. אין מידע לגבי זהות הכותב. האונומסטיקון ידוע ממספר טקסטים שנמצאו, חלקם מתקופת הביניים השלישית השושלות ה-21 וה-22 (בין מחצית המאה ה-11 ועד מחצית המאה ה-8 לפנה"ס). הטקסטים נכתבו על גבי פפירוס, לוחות עור וחרס. הטקסטים לא היו שלמים. אחד העותקים השמורים ביותר שנמצאו, נכתב על גבי פפירוס, והוא נמצא באל-חיבה שבמצרים התיכונה. עותק זה נרכש על ידי האגיפטולוג הרוסי ולדימיר גולנישצ'ב שרכש גם את מגילת ון אמון. העותק שוכן היום במוזיאון פושקין במוסקבה. עותק זה שימש כבסיס לספרו של האגיפטולוג הבריטי אלן גרדינר שיצא לאור בלונדון בשנת 1947 בשלושה כרכים: Ancient Egyptian Onomastica.

המסמך נחשב כמקור חשוב לאגיפטולוגים החוקרים את מצרים העתיקה בנושאי המשפט הפרעוני, הממשל והכהונה, הגאוגרפיה, הכלכלה והארגון הפוליטי של עמי האזור בתקופת הממלכה החדשה.

מבנה האונומסטיקון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט מתחיל בהקדמה שבו כותב אמנופה את מטרת כתיבת המסמך שמטרתו להסביר ללב וללמד את הבור. לאחר מכן הוא משבח את האלים על יצירתם וכות ב: לדעת את כל מה שנוצר על ידי האל פתח והתהווה על ידי האל תחות. השמיים על תכונותיו והארץ על כל מה שיש בה. העיקול של ההר ומה שנשטף על ידי המים הקמאיים, מורכב מכל מה ששימושי ומואר באורו של האל רע כל מה שהוא עשה כדי לגדול עליי אדמות. ומסיים את הפתיחה בציון שהטקסט נכתב על ידי סופר האלים "אמנופה" בן אמנופה בביתו.

לאחר מכן מתחיל האונומסטיקון על פי המבנה הבא:

מונחים 62-1: עוסק בנושאים הקשורים בשמים ובעצמים שמימיים, מים, אדמה.
מונחים 229-63: עוסק באלים, מלכים נשותיהם וילדיהם, רוחות, אצילים, שרים, פקידים, סופרים ומקדשים.
מונחים 312-230: עוסק ביחידים וקבוצות אנשים, כולל עמים זרים ארצות וערים שמחוץ למצרים. ערכים 242-238 עוסק ברשימת עמים זרים במערב, 252-243 עוסק באימפריה החיתית ובבעלי בריתה בקרב קדש. ערכים 294-253 עוסק בעמים מכנען, אזור סוריה ועמים נובים. מתוכם הערים: אשקלון - מס' 262, אשדוד מס' 263 ועזה מס' 264. והעמים: שרדנה מס' 268, ת'כר מס' 269, ופלשת מס 270. הסדר בהן מופיעות הערים בכנען אינו לפי סדר גאוגרפי.^[1]
מונחים 419-313 עוסק בקטלוג ערי מצרים. רשימת ערי מצרים העליונה וערי מצרים התחתונה.
מונחים 473-420 עוסק בבניינים וחלקיהם וסוגי קרקעות.
מונחים 578-474 עוסק באדמות חקלאיים, שיעורי דגנים ומוצרים נוספים.
מונחים 610-579 עוסק בחלקי שוורים וסוגי בשר.