תחות
 | |
| תחות עם ראש ציפור איביס | |
| תרבות |
מצרים העתיקה  |
|---|---|
| אלים מקבילים |
הרמס |
| בן או בת זוג |
מע'ת, Nehmetawy |
  | |
תחות הוא אל החוכמה, הכתיבה, המדע, השירה והקסם במיתולוגיה המצרית.
הוא מכונה גם איביס ומתואר לעיתים כגבר בעל ראש של ציפור מגלן (Threskiornis aethiopicus), או בעל ראש של בבון. על פי המסורת, האל תחות והאל הורוס הם אלה העומדים משני צידי הסירה של האל רע, כאשר היא עוברת בשאול במהלך הלילה. תחות, כמו האלות חתחור וסח'מת, נוצר למעשה מאיבר מסוים בגופו של האל רע - אל השמש וראש פנתאון האלים המצרי. במקרה של תחות, הוא נחשב לנציג ליבו ולשונו של רע[1], ובשל כך גם לדובר שלו. המקבילה הנשית של תחות היא האלה סשהת. תחות, או דג׳חותי, מתואר ברוב המיתוסים כאל החוכמה והלמדנות, אשר המציא את הכתב והעבירו לאדם, כלומר לבני העם המצרי.
מיתוסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחות משתתף במספר לא-מבוטל של מיתוסים ואגדות במיתולוגיה המצרית, ונטל חלק בכמה מהקרבות הגדולים במיתולוגיה המצרית. למשל, בקרב הראשון בין האל רע לבין הנחש אפופיס, ובקרב הגדול שהתרחש בין האל הורוס ובין סת. בדרך כלל, אם אל נפצע בצורה קשה בקרב, תחות היה זה שמרפא אותו.
תחות השתתף באופן משמעותי בלידתם של האלים המלכותיים: אוסיריס, איסיס, סת ונפתיס. לפי האגדה, אחרי שרע גילה את דבר נישואיהם של גב ונות- אל האדמה ואלת השמיים, שהתקיימו בלי אישורו, הוא זעם וקילל את הזוג, שלא ייוולד להם ילד במשך שנה, שכללה אז 360 ימים. נות, נחושה בדעתה ללדת ילדים, אתגרה את תחות למשחק סנת (משחק מצרי המזכיר קצת שחמט), ניצחה בעזרת תכסיס, ותחות נתן לה כפרס זכות להביע משאלה. נות ביקשה להוסיף עוד כמה ימים לשנה, ותחות מילא את בקשתה, והוסיף לשנה עוד חמישה ימים. כיוון שהם לא היו כלולים בלוח השנה המקורי, רע לא ידע עליהם, ובחמשת הימים הנוספים ילדה נות את האלים המלכותיים.
בסיפור מותו של אוסיריס, תחות, יחד עם נפתיס, עזר לאיסיס להקים את אוסיריס המת לתחייה. אחרי שאיסיס אספה את חלקי גופתו של בעלה, נתן לה תחות את לחש הקסם שיגרום לאוסיריס לקום לתחייה.
שמו של תחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| תחות (ḏḥwty) בכתב חרטומים | |||
|
שמו של תחות, נכתב בהירוגליפים המצריים כ"ג'חוטי" (𓅝𓏏𓏭𓁟 ḏḥwty), שנשאב מהמילה ג'חו (ḏḥw)- הכינוי העתיק לציפור האיביס (מגלן), שנכתב בדרך כלל כ-הבי (hbj). צורת הכתיבה הזו מרמזת על סוג של הוקרה לציפור האיביס, ושמו מתורגם כ"זה הדומה לאיביס" (בנפשו ובגופו).
לתחות יש שמות חלופיים וכינויים רבים בהם: ג'הוטי, תהוטי, טאהוטי, זהוטי, טצ'ו ו-טטו. השם "תחות" הוא למעשה, הגרסה היוונית לשם המצרי המקורי "ג'חוטי". כמו כן הוא מכונה גם "הנאדר שלוש פעמים", "הדומה לאיביס" ו-"האל הסנדק". התואר "הנאדר שלוש פעמים" תורגם ליוונית כטריסמגיסטוס (Τρισμέγιστος), ומכאן נוצר האיחוד הסינקרטיסטי הרמס טריסמגיסטוס.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- topic/Hermes-Trismegistos-Egyptian-god תחות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- תחות, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Thoth in Egyptian Mythology: Myths, Symbols, and Powers - Centre of Excellence, www.centreofexcellence.com (באנגלית)
| המיתולוגיה המצרית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון המצרי | אוסיריס • איסיס • אכר • אמון • אמונת • אנוביס • אפיס • עאפפ • ארבעת בני הורוס • אתום • אתון • בת • בס • בסתת • גב • הורוס • חעפי • חכא • ואצת • ח'ונסו • ח'נום • ח'פרי • חתחור • מות • מונתו • מין • מע'ת • מפדת • נו • נות • נחבת • נית • נפרתם • נפתיס • סתת • סבכ • סופדו • סח'מת • סת (סת־בעל) • ענקת • פאחת • פתח • קבוי • קוק • קדשת • רע (העין של רע) • רשף • שו • תאורת • תחות • תפנות • סרקת |    
|
| אתרים מיתולוגיים | בנבן | |
| כתבים דתיים | אמדואת • כתבי הפירמידות • כתבי ארונות קבורה • ספר האדמה • ספר המערות • ספר המתים (הפפירוס של אני) • ספר הנשימה • ספר השערים | |
| פולחן | מקדשים מצריים (מקדש לוקסור • כרנך • מקדשי אבו סימבל) • הפירמידות במצרים (הפירמידה הגדולה של גיזה) • הספינקס הגדול של גיזה • עמק המלכים • חג הסד | |