האיו מאייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סרט דוקומנטרי קצר על האיו מאייר

האיו מאייר (Hajo Meyer;‏ 12 באוגוסט 192423 באוגוסט 2014) היה פיזיקאי גרמני-הולנדי ממוצא יהודי ופעיל פוליטי אנטי-ציוני.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאייר נולד בבילפלד ב-12 באוגוסט 1924. בגיל 14, בעקבות אירועי ליל הבדולח, ברח מגרמניה הנאצית להולנד, ללא הוריו. ב-1944, לאחר שנה בה הצליח להסתתר מהכובש הנאצי בהולנד, נתפס על ידי הגסטפו, הועבר למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ, ובו שרד במשך כ-10 חודשים עד לשחרורו. הוריו, שנשלחו מגרמניה, הושמדו בטרזיינשטט.

לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה, שב מאייר להולנד והשלים תואר ראשון בפיזיקה תאורטית. לאחר מכן, עבד במעבדה לפיזיקה של פיליפס בהולנד (NatLab), ולאחר זמן מה הפך למנהלה. עם יציאתו לגמלאות, לקח מספר קורסים באנגליה ועבד כבנאי כינורות וויולות.

פעילותו הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2001 היה שותף לייסוד הארגון היהודי-הולנדי "Een Ander Joods Geluid" (בעברית: "קול יהודי אחר"), שמטרתו לקדם את הדיון הציבורי בנושא ישראל ומעשיה, לשבור את השתיקה של הקהילה היהודית-הולנדית בנוגע לכיבוש של השטחים הפלסטינים על ידי ישראל, ולתמוך בפעילויות שלום באזור.

ב-2003 הוציא לאור את הספר "Het einde van het Jodendom" (בעברית: "סוף היהדות"), בו האשים את ישראל בכך שהיא מנצלת את השואה כדי להצדיק את פשעיה כנגד הפלסטינים ולהטמיע פרנויה באזרחיה שלה, והשווה בין מדיניותה הנוכחית של ישראל עם תחילת הרדיפה של הנאצים את היהודים בגרמניה. הוא הדגיש כי בשום אופן אינו עושה הקבלה בין המדיניות הנוכחית של ישראל למדיניות הנאצית בזמן רצח ששת המיליון היהודים החפים מפשע, אלא מצביע על המדרון החלקלק שבסופו של דבר הוביל לשואת היהודים, ומתריע על ההשלכות האפשריות של מדיניותה של ישראל, שלדידו מדכאת ודוחקת לשוליים את הפלסטינים.

מאייר היה חבר ב-"International Jewish Anti-Zionist Network" (בעברית: "רשת בינלאומית יהודית אנטי-ציונית"ׂׂׂ), וב-GroenLinks, המפלגה הירוקה של הולנד.

ב-2014 נמנה עם קבוצה בת יותר מ-350 ניצולי שואה יהודים ובני משפחותיהם מרחבי העולם שחתמו על עצומה אותה פרסמו ב"ניו יורק טיימס" בזמן "מבצע צוק איתן", ובה גינו בחריפות את ישראל על מעשיה במלחמה בזו הלשון[1]:

אנו ניצולי שואה יהודים וצאצאיהם וקורבנות של רצח העם הגרמני מגנים באופן חד משמעי את הטבח בעזה ואת המשך הכיבוש של פלסטין ההיסטורית. אנו מגנים גם את ארצות הברית על מימון התקיפה, ואת ארצות המערב על שימוש בכוחן הפוליטי כדי למנוע גינויים מישראל. רצח עם מתחיל בשתיקת העולם. אנו מודאגים מהדה-הומנזיציה הקיצונית של הפלסטינים בחברה הישראלית.

בישראל, פוליטיקאים ופרשנים ב-Times of Israel וב-Jerusalem Post קראו בגלוי לרצח עם של הפלסטינים, וישראלים מהימין מאמצים סמלים נאו-נאציים. יתר על כן, אנו סולדים וזועמים עקב השימוש לרעה של אלי ויזל בהיסטוריה שלנו בעיתון זה כדי להצדיק את שלא ניתן להצדקה; את מאמצי ישראל להרס עזה, ואת הרצח של יותר מ-2000 בני אדם, כולל מאות רבות של ילדים. דבר לא יכול להצדיק הפצצות של מקלטי או"ם, בתים, בתי חולים ואוניברסיטאות. דבר לא יכול להצדיק מניעת חשמל ומים מאנשים.

אנו חייבים להרים את קולנו ולהשתמש בכוחנו כדי להביא לסוף כל צורות הגזענות, כולל רצח העם המתמשך של העם הפלסטיני. אנו קוראים לסיום מידי של המצור על עזה. אנו קוראים לחרם כללי על ישראל. המשמעות של 'לעולם לא עוד!' חייבת להיות לעולם לא עוד לכולם.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 באוגוסט 2014, נפטר מאייר בשנתו בהיילו שבצפון הולנד, בן 90 היה במותו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]