קומינטרן
 | |
| מדינה |
ברית המועצות  |
|---|---|
| מייסד |
ולדימיר איליץ' לנין |
| מנהיגים |
|
| תקופת הפעילות |
2 במרץ 1919 – 15 במאי 1943 (24 שנים) |
| אידאולוגיות |
מרקסיזם-לניניזם, קומוניזם, לניניזם |
| בטאון רשמי | האינטרנציונל הקומוניסטי (כתב עת) |
| נוצרה מתוך | |
| התמזגה לתוך | |
| מטה | מוסקבה, ברית המועצות |
| מיקום במפה הפוליטית | שמאל רדיקלי |
| צבעים רשמיים |
אדום |
  | |
קוֹמִינְטֶרְן (מרוסית: Коминтерн) שנקרא גם האינטרנציונל הקומוניסטי והאינטרנציונל השלישי (1943-1919) היה ארגון פוליטי בינלאומי שהיה קיים בין השנים 1919 ל-1943 ודגל בקומוניזם עולמי. הקומינטרן צמח מתוך קריסת האינטרנציונל השני במהלך מלחמת העולם הראשונה, ונוסד במרץ 1919 בקונגרס במוסקבה שכונס על ידי ולדימיר לנין והמפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (בולשביקים). מטרת הארגון הייתה להקים גוף בינלאומי חדש המחויב לסוציאליזם מהפכני ולהפלת הקפיטליזם ברחבי העולם.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחודש מרץ של שנת 1919 החליט לנין להקים אינטרנציונל קומוניסטי "שלישי", שהיה אמור לרשת את הסמכות המהפכנית של "האינטרנציונל הראשון" ו"האינטרנציונל השני" של קרל מרקס. המטרה המוצהרת הייתה להילחם "בכל האמצעים, כולל בכוח מזוין, במטרה למגר את הבורגנות הבינלאומית ולהקים רפובליקה סובייטית בינלאומית כשלב מעבר לביטול מוחלט של המדינה".
הנחת היסוד של לנין ושל ההנהגה הבולשביקית בעת ביצוע המהפכה ברוסיה היתה, כי משטר קומוניסטי ברוסיה לא יוכל לשרוד ללא התפשטות המהפכה לרחבי אירופה. לנין הסתמך על הסיוע שיקבל מהמשטרים הסוציאליסטיים המהפכניים של מערב אירופה. על כן, כאשר החלה המהפכה, ציפתה ההנהגה הקומוניסטית למהפכה דומה בשאר ארצות אירופה. המהפכה המתמדת לא יצאה לפועל, על אף התרחשותם של אירועים מהפכניים אחדים במערב ובמרכז אירופה בין השנים 1919-1923 (במיוחד בגרמניה, שנחשבה באותה עת למקום הבשל ביותר למהפכה חברתית-פוליטית, ובהונגריה), והתברר כי המערב נרגע. תופעה זו, שמכונה על ידי הקומוניסטים הרוסיים "ייצוב של קפיטליזם", הותירה את ברית המועצות מבודדת ומוקפת בסביבה פוליטית בין-לאומית עוינת.
הקומינטרן קיים שבעה קונגרסים עולמיים. לאורך כל שנות קיומו, הייתה הדומיננטיות הרוסית בקומינטרן מוחלטת.
ב-15 במאי שנת 1943, פירק סטלין את הקומינטרן כצעד פיוס עם בעלות הברית. לאחר פירוק הקומינטרן הוקם בשנת 1947 ארגון "קומינפורם" כמוסד לתיאום בין המפלגות הקומוניסטיות[2]. הקומינפורם המשיך לעסוק במשימות שהיו לקומינטרן ובאותן שיטות. הקומינפורם פורק בשנת 1957.
קונגרסים עולמיים ומליאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקומינטרן קיים שבעה קונגרסים עולמיים:[1]
- הקונגרס הראשון (קונגרס הייסוד): מוסקבה, 6-2 במרץ 1919
- הקונגרס העולמי השני: פטרוגרד ומוסקבה, 19 ביולי – 7 באוגוסט 1920
- הקונגרס העולמי השלישי: מוסקבה, 22 ביוני – 12 ביולי 1921
- הקונגרס העולמי הרביעי: פטרוגרד ומוסקבה, 5 בנובמבר – 5 בדצמבר 1922
- הקונגרס העולמי החמישי: מוסקבה, 17 ביוני – 8 ביולי 1924
- הקונגרס העולמי השישי: מוסקבה, 17 ביולי – 1 בספטמבר 1928
- הקונגרס העולמי השביעי: מוסקבה, 25 ביולי – 21 באוגוסט 1935
בנוסף לקונגרסים, הוועד הפועל של האינטרנציונל הקומוניסטי (ECCI) כינס שלוש-עשרה מליאות מורחבות בין השנים 1922 ו-1933, אשר שימשו כפורומים מרכזיים לקבלת החלטות בין הקונגרסים:[1]
- המליאה המורחבת הראשונה: מוסקבה, 24 בפברואר – 4 במרץ 1922
- המליאה המורחבת השנייה: מוסקבה, 7–11 ביוני 1922
- המליאה המורחבת השלישית: מוסקבה, 12–23 ביוני 1923
- המליאה המורחבת הרביעית: מוסקבה, 12–13 ביולי 1924
- המליאה המורחבת החמישית: מוסקבה, 21 במרץ – 6 באפריל 1925
- המליאה המורחבת השישית: מוסקבה, 17 בפברואר – 15 במרץ 1926
- המליאה המורחבת השביעית: מוסקבה, 22 בנובמבר – 16 בדצמבר 1926
- המליאה המורחבת השמינית: מוסקבה, 18–30 במאי 1927
- המליאה המורחבת התשיעית: מוסקבה, 9–25 בפברואר 1928
- המליאה המורחבת העשירית: מוסקבה, 3–19 ביולי 1929
- המליאה המורחבת האחת-עשרה: מוסקבה, 26 במרץ – 11 באפריל 1931
- המליאה המורחבת השתים-עשרה: מוסקבה, 27 באוגוסט – 15 בספטמבר 1932
- המליאה המורחבת השלוש-עשרה: מוסקבה, 28 בנובמבר – 12 בדצמבר 1933
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קומינטרן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
האינטרנציונל הקומוניסטי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 History of the Communist International, www.marxists.org
- ↑ הקומאינטרן קם לתחיה, הַבֹּקֶר, 7 באוקטובר 1947