האק-א-שאק
האק-א-שאק (מאנגלית: Hack-a-Shaq) היא אסטרטגיית הגנה במשחקי כדורסל בה קבוצה מתגוננת בוחרת לבצע עבירה מכוונת על שחקן הקבוצה התוקפת בעל האחוזים הנמוכים ביותר בזריקות מהקו.
המילה "האק" (Hack) היא סלנג-כדורסל אמריקאי לעבירה ו"שאק" הוא כינויו של הכדורסלן האמריקאי שאקיל אוניל, מהכדורסלנים הבולטים בהם בחרו מאמנים יריבים שהשתמשו בשיטה כיעד לביצוע העבירה. בתרגום חופשי לעברית "האק א שאק" פירושו "בצע עבירה על שאק".
ביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצה הבוחרת לבצע האק-א-שאק מבצעת על השחקן בעל האחוזים הגרועים ביותר בזריקות העונשין, גם אם הוא נמצא רחוק מהכדור ומההתקפה. הדבר מתאפשר ב-NBA, אך נאסר בליגות רבות אחרות בהן עבירה ללא קשר למהלך המשחק נחשבת לעבירה בלתי ספורטיבית המזכה את היריבה בזריקה מקו העונשין ובכדור מהצד לאחריה. ב-NBA עבירה זו נחשבת לעבירה רגילה ולאחר שקבוצה ביצעה ארבע עבירות ברבע, כל עבירה נוספת תשלח את השחקן עליו בוצעה העבירה לשתי זריקות מקו העונשין. אם השחקן הזורק קולע את הזריקה השנייה הכדור עובר לקבוצה שביצעה את העבירה והיא מקבלת הזדמנות לפתוח בהתקפה משלה. אם הוא מחטיא את הזריקה השנייה שתי הקבוצות מקבלות הזדמנות לזכות בריבאונד כשברוב המקרים קבוצת ההגנה זוכה בריבאונד לאחר החטאה מקו העונשין כיוון שיש לה יתרון במיקום ובכמות השחקנים מתחת לסל בעת הזריקה. את העבירה מבצעים בתחילת ההתקפה כדי לחסוך בזמן ובאפשרות שהיריבה תצליח להשיג במהירות אפשרות לזריקה לסל.
התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך השנים קבוצות מתגוננות נמנעו מלבצע עבירות מכוונות שיובילו את היריבה לזריקות עונשין מהקו, למעט מצבים בהן פיגרו כשנותר מעט זמן בסיום משחק[1]. הסיבה לכך היא שגם קבוצת NBA עם התקפה טובה במיוחד קולעת בממוצע 1.1 נקודות להתקפה[2]. אם קבוצה כזו תזרוק שתי זריקות מקו העונשין בכל התקפה יהיה עליה לקלוע 55% מהזריקות כדי להשוות קצב צבירת הנקודות הקבוע שלה. בפועל, קבוצות קולעות מהקו בממוצע בסביבות ה-75%[3], לכן ביצוע עבירה ללא הבחנה מדי התקפה צפוי לשפר את קצב צבירת הנקודות של היריבה.
הולדת השיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף שנות התשעים הגה מאמן ה-NBA דון נלסון, שאימן באותה עת את הדאלאס מאבריקס, רעיון לפיו אם מדי התקפה העבירה תבוצע על שחקן בעל אחוזים נמוכים במיוחד ייווצר מצב שבו ההתקפה היריבה תשיג פחות נקודות מדי התקפה ממה שהיא תוכל להשיג מול הגנה מסורתית. נלסון השתמש בשיטה נגד הפאוור פורוורד דניס רודמן משיקגו בולס, שקלע לאורך הקריירה שלו ב-58.4% מהקו (לא כולל משחקי פלייאוף). נלסון האמין שאם שחקניו יבצעו עבירות על רודמן, תפחת היעילות ההתקפית של שיקגו, בה שיחקו באותה העת מייקל ג'ורדן וסקוטי פיפן. באותו משחק קלע רודמן יותר מהממוצע שלו, וב-12 הפעמים בהן הלך לקו קלע רודמן 9 פעמים ולמעשה ביטל את היעילות של האסטרטגיה.
האק-א-שאק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1999 פגשו המאבריקס את לוס אנג'לס לייקרס ודון נלסון החליט לחזור לשיטה ולבצע אותה, הפעם על סנטר הלייקרס שאקיל אוניל, שלאורך הקריירה קלע מהקו ב-52.7%. מאמנים אחרים חיקו את נלסון ואימצו את ההאק-א-שאק כאסטרטגיית הגנה מול קבוצות בהן שיחק שאקיל אוניל.
ב-2008 השתמש בשיטה בהצלחה גם מאמן סן אנטוניו ספרס גרג פופוביץ' בסיבוב הראשון של פלייאוף 2008 בו פגשה סן אנטוניו את פיניקס סאנס, קבוצתו של אוניל. בסיום ניצחו הספרס והדיחו את הסאנס. בעונה הבאה, במשחק פתיחת העונה של הקבוצות בו שוב נפגשו הספרס עם הסאנס, הורה פופוביץ' לשחקניו לבצע האק-א-שאק כהלצה, מיד לאחר תחילת המשחק[4].
במהלך השנים קבוצות ב-NBA ביצעו האק-א-שאק נגד שחקנים נוספים, ביניהם דווייט הווארד (57% מקו העונשין לאורך הקריירה)[5], ג'ייסון קולינס (65%)[6], בן וולאס (41%), דיאנדרה ג'ורדן (43%) וטריסטן תומפסון (61%)[7].
יתרונות וחסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף להסבר למעלה על הקטנת ממוצע צבירת הנקודות של היריבה מדי התקפה, לשימוש בהאק-א-שאק יתרונות נוספים. שימוש כזה מאפשר לקבוצה המתגוננת לעצור את המומנטום ולהאט את קצב ההתקפה של היריבה, שבמשך דקות ארוכות של משחק שוטף נאלצת להתרכז בהגנה בלבד. בנוסף השיטה חוסכת לקבוצות המשתמשות בה את ההשקעה בהגנה, הן בכך ששחקניה לא צריכים להוציא אנרגיה בשמירה על היריבים והן בכך שהיא מאפשרת למאמן להעלות הרכבים חזקים מבחינה התקפית, גם אם במצב רגיל הרכבים אלה הם פגיעים מבחינה הגנתית.
עם זאת, במצבים רבים השימוש ב-"האק-א-שאק" במזעור צבירת הנקודות של היריבה אינו יעיל ובמקרים רבים קבוצות הפסידו, לעיתים תוך ספיגת כמות רבה של נקודות לאחר שהשתמשו בשיטה. בין הגורמים האפשריים לפגיעה ביעילות השיטה שהועלו נטען כי שליחת אותו שחקן לזריקות תכופות מהקו מאפשרת לו להיכנס לקצב ולשפר, באופן זמני ובאותו משחק, את אחוזי הקליעה שלו מהקו[8]. בעיה נוספת בשיטה היא שהקבוצה המבצעת אותה נמנעת מלנסות לחטוף את הכדור ומאבדת הזדמנות להשיג נקודות בהתקפה מתפרצת הנחשבות לקלות יותר להשגה מנקודות בהתקפה עומדת. בנוסף, האפשרות שלאחר ההחטאה מהקו של השחקן נגדו מבוצעת השיטה קבוצתו תזכה בריבאונד התקפה מעלה במעט את היעילות הממוצעת של התקפותיה.
שאלת הספורטיביות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעבר לשאלה המקצועית, נגד השיטה הושמעה ביקורת, ונטען שיש בשימוש בה מן הפגיעה בתחרות הספורטיבית ובהנאה משטף המשחק[9]. נשמעו אף קולות לפיהם על ה-NBA לפעול כנגד השימוש בשיטה[10][7][11]. תגובה נפוצה של המצדדים בשיטה לטענה על חוסר ספורטיביות היא שעל השחקן הקולע לשפר את אחוזי הקליעה שלו מקו העונשין, וכל עוד הוא מרבה להחטיא אין פסול בכך שהיריבה מנצלת זאת כדי להשיג ניצחון[6][7]. בנוסף קומישינר ה-NBA אדם סילבר סיפר שמאמני נוער פנו אליו בבקשה שהשיטה לא תיאסר כיוון שהיא מעודדת שחקנים צעירים לתרגל ולשפר את הזריקה שלהם מקו העונשין.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שרון דוידוביץ', הצילו! הפעולה שמאיימת להרוס את הכדורסל, באתר ynet, 14 במאי 2015
אנדרו קה, הניו יורק טיימס, הולדתה ומותה של "האק-א-שאק", באתר הארץ, 8 במאי 2016
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בסיום משחק קבוצות שמפגרות נוהגות לבצע עבירה כדי לעצור את התקדמות שעון המשחק ולאפשר לעצמן הזדמנות להשיג נקודות נוספות. בין השאר כדי למנוע מהיריבה לבצע התקפה ארוכה במכוון ולנצל את כל 24 השניות שמוקצות לה.
- ^ טבלת קבוצות ה-NBA מסודרת לפי נקודות לפוזשן, בעונת 2014/2015 באתר ה-NBA. את הרשימה מובילה לוס אנג'לס קליפרס עם 1.098 נקודות לפוזשן
- ^ טבלת קבוצות ה-NBA, מסודרת לפי אחוזים מהעונשין בעונת 2014/2015 באתר ה-NBA
- ^ אלעד זאבי, 20 סיבות לכך שגרג פופוביץ' הוא המאמן הטוב ב-NBA, באתר הארץ, 24 באפריל 2014
- ^ Rockets win as hacking Dwight Howard backfires on Nuggets כתבה באתר ESPN, 11 ביולי 2013
- ^ 1 2 Should 'Hack-A-Shaq' be used? ריאיון עם ג'ייסון קולינס באתר Yahoo!, מאי 2015
- ^ 1 2 3 אור זיו, דייויד בלאט: "מה שהסלטיקס עושים חוקי, אך יותר ממסריח, באתר ערוץ הספורט, 26 באפריל 2015
- ^ מארק ג'יי ספירס, Rockets' Hack-A-Jordan strategy backfires in Game 4 loss to Clippers, proving Shaq's theory כתבה באתר Yahoo!, 11 במאי 2015
- ^ J .A. Adande, Who wins from 'Hack-A-Shaq' strategy? טור דעה באתר ESPN, 20 בפברואר 2015
- ^ אריק פרימן, David Stern would like to stamp out ‘Hack-a-Shaq’ tactics כתבה באתר Yahoo!, 6 בדצמבר 2012
- ^ אור זיו, הסוף ל"האק-א-שאק"? אדם סילבר רוצה פתרון, באתר ערוץ הספורט, 25 באפריל 2015
