פוסי ריוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פוסי ריוט
Pussy Riot
חברי פוסי ריוט בינואר 2012
חברי פוסי ריוט בינואר 2012
מוקד פעילות מוסקבה, רוסיה רוסיהרוסיה
תקופת הפעילות 2011–הווה (כ־10 שנים)
סוגה פאנק רוק, הארדקור פאנק, ריוט גירל, מיצג, אוי!
pussy-riot.livejournal.com

פוסי ריוטאנגלית: Pussy Riot) היא להקת פאנק רוק פמיניסטית רוסית. הלהקה נוסדה באוגוסט 2011, ומנתה מספר חברים של כ-11 נשים בטווח הגילאים בין 20 ל-33 (נכון לשנת 2012). חבריה נוהגים לערוך מיצגים מאולתרים ופרובוקטיביים מבחינה פוליטית במוסקבה, בנושאים כמו ליברליזם, מעמד האישה, חברה פטריאכלית ומחאות נגד הנשיא ולדימיר פוטין בהם על רקע מערכת הבחירות שלו לנשיאות, בזמן שכיהן כראש ממשלת רוסיה ב-2012.[1] הנושאים המילולים אותם מקדמת הלהקה כוללים פמיניזם, זכויות להט"ב, התנגדות לשחיתות ולנשיא פוטין ומדיניותו בהם תעמולות וקשריו להנהגת הכנסייה האורתודוקסית הרוסית.[2][3]

הלהקה זכתה להכרה עולמית כאשר חמישה מחבריה העלו הופעה פוליטית בתוך כנסיית קתדרלת ישו המושיע במוסקבה ב-21 בפברואר 2012 אשר הופסקה על ידי גורמי הביטחון.[4] הנשים במהלכה טענו כי מחאתן מכוונת לתעמולת התמיכה של מנהיגי הכנסייה האורתודוקסית בפוטין במהלך מערכת הבחירות שלו. ב-3 במרץ 2012 נעצרו שניים מחברי הקבוצה, נאדז'דה טולוקוניקובה ומריה אליוקינה, והואשמו בחוליגניזם. חברה שלישית, יקטרינה סמוצביץ', נעצרה ב-16 במרץ. שלושת הנשים הוחזקו במעצר עד תום ההליכים עד סוף חודש יולי. ב-17 באוגוסט 2012 הורשעו ב-"חוליגניזם המונע משנאה דתית", וכל אחד מהן נידונה לשנתיים מאסר.[5][6] ב-10 באוקטובר, לאחר ערעור, שוחררה סמצביץ' על תנאי ועונשה הושעה. עם זאת, גזר דינן של טולוקוניקובה ואליוקינה התקבל.[7]

המשפט והעונשן של חברי הלהקה עוררו תשומת לב בינלאומית וביקורת רבות הבולטות ממדינות המערב. המקרה ציין את הנשים כ-"שבויי מצפון" על ידי ארגוני זכויות אדם, בהם אמנסטי אינטרנשיונל, זמרים, שחקנים ובדרנים בולטים בעולם. לאחר ששירתו כ-21 חודשים ממאסרן, שוחררו טולוקוניקובה ואליוקינה ב-23 בדצמבר 2013, לאחר שהדומא אישרה עבורן חנינה.[8] אליוקינה וטולוקוניקובה היו בין חברי הלהקה שהופיעה כפוסי ריוט במהלך אולימפיאדת החורף בסוצ'י, שם הותקפו חברי הקבוצה בשוטים ותרסיסי פלפל על ידי קוזאקים שהועסקו כמאבטחים.[9] ב-6 במרץ 2014 הותקפו ורוססו בצבע ירוק על ידי בני נוער מקומיים בניז'ני נובגורוד.[10]

אמנותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון מוזיקלי, הופעות חיות ולבוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאיון ל-"Gazeta.ru" תיאר חבר הלהקה את שני מופעים באורך שתי הדקות כאמנות פרפורמנס, שיצרו "מחאה טהורה" באומרם "גיבורי על בבלקלאבות וגרביונים בהירים תופסים את המרחב הציבורי במוסקבה". חברה נוספת, שזכה לשם הבדוי גאראדז'ה, סיפרה לעיתון מוסקובסקי נובוסטי כי הלהקה פתוחה לנשים המתגייסות בעלות כישרונות מוזיקליים מוגבלים באומרה, "אתה לא צריך לשיר טוב. זה פאנק. אתה פשוט צורח הרבה". תלבושות הלהקה הציגו בדרך כלל שמלות וגרביונים בצבעים בהירים גם במזגי אוויר קרים בפרצופים מכוסים בכובעי בלקלאווה.[11]

חברי הלהקה ציינו את להקות הפאנק רוק "Angelic Upstarts", "Cockney Rejects", "Sham 69" ו-"The 4-Skins" כהשפעות המוזיקליות העיקריות שלהן. הלהקה הציגה גם את להקת הפאנק רוק האמריקאית ביקיני קיל, את אמנית הביצועים קארן פינלי ואת התנועה הפמיניסטית ריוט גירל של שנות התשעים כהשראה באומרה,

"המשותף לנו הוא חוצפה, מילים טעונות פוליטית, חשיבות השיח הפמיניסטי ותדמית נשית לא סטנדרטית. ההבדל הוא שביקיני קל הופיעו במקומות מוזיקה ספציפיים, בזמן שאנו עורכים קונצרטים ללא אישור. בסך הכל, ריוט גירל היה קשור קשר הדוק למוסדות התרבות המערביים, אשר אינם קיימים ברוסיה".

נאדז'דה טולוקוניקובה הסבירה את סגנון הלהקה ופעולותיה באומרה, "אפשר לקרוא להופעות של פוסי ריוט אמנות מתנגדת או פעולה פוליטית העוסקת בצורות אמנות. כך או כך, ההופעות שלנו הן סוג של פעילות אזרחית בתוך הדיכוי של מערכת פוליטית תאגידית המכוונת את כוחה כנגד זכויות אדם בסיסיות וחירויות אזרחיות ופוליטיות".[12]

חברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסי ריוט הוקמה על ידי 15 נשים, בהן מספר חברות שהיו מעורבות בעבר בווינה, קבוצת אמנות רחוב רוסית.[13] אמנם אין מערך רשמי והלהקה הצהירה כי כל אחד רשאי להצטרף, אך בדרך כלל מונה בין 10 ל-20 חברים.[14] רוב חבריה מעדיפים להישאר באנונימיות, הידועה בלבישת כובעי בלקלאווה בצבע בהיר בעת ביצוע הופעות ושימוש בכינויים בעת מתן ראיונות.[15] בתחילת דרכה הלהקה לא הייתה ידועה יחסית, אך מצב זה השתנה בעקבות הופעתה בפברואר 2012 בקתדרלת ישו המושיע במוסקבה.[16] בעקבות המקרה, 3 הנשים מתוך 5 מבצעי ההופעה זוהו כנאדז'דה טולוקוניקובה, מריה אליוקינה וויקטרינה סמוצביץ' בפומבי ובסופו של דבר הורשעו באשמת "חוליגניזם המונע על ידי שנאה דתית".[17] לאחר מכן דווח כי שתי המשתתפות הנוספות באירוע עזבו את המדינה ומעולם לא נודעו שמותיהן.[18]

חברי להקת פוסי ריוט, עונדים כובעי בלקלאווה

טולוקוניקובה נתפסת כפנים של הלהקה. היא נולדה בנורילסק ולמדה באוניברסיטת מוסקבה. טולוקוניקובה ובעלה דאז פיוטר ורזילוב היו חברים בקבוצת ווינה משנת 2007 במהלכה היו מעורבים במופעי אמנות פרובוקטיביים.[19] אליוקינה היא אם חד הורית, משוררת ופעילה סביבתית בעבר,[20] והייתה סטודנטית במכון לעיתונות וכתיבה יוצרת במוסקבה.[21] סמוצביץ' הצטרפה לווינה בשנת 2008, באותו זמן כפי אליוקינה. היא מתכנתת מחשבים וחברה בבית הספר לצילום ומולטימדיה במוסקבה ברודצ'נקו. גזר דינה של סמוצביץ' הושתק ולאחר שחרורה נעלמה מעיני הציבור.[22]

בשנת 2015 טולוקוניקובה ואליוקינה הלכו לדרכן ולמרות שהן עדיין נראות בדרכים דומות של אקטיביזם ושומרות על קשר, פוסי ריוט נראית בעיני רבים יותר כפרויקט של טולוקוניקובה מאשר הקולקטיב שהחלה בו.[22] אליוקינה יצרה תוכנית משלה בשם "Pussy Riot: Riot Days", המספרת על חייה כפעילה רוסית, ומטיילת בתיאטרוני שוליים שונים. במהלך גמר המונדיאל 2018 ברוסיה, חברים המזוהים עם הלהקה פלשו למגרש בעודן לבושים במדי משטרה במחאה נגד מעצרים לא חוקיים בהם היו ורזילוב סטודנטית לכלכלה, ורוניקה ניקולשינה, העיתונאית אולגה קורצ'יובה ואולגה פאכטוסובה.[23]

אדאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכויות להט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

משתתפים במהלך עצרת זכויות להט"ב בבירת רוסיה, מוסקבה, 6 במאי 2012, קוראים לשחרורן של חברות פוסי ריוט ממעצרן

חברי פוסי ריוט התבטאו בתמיכתם בזכויות להט"ב, ובראיון שנערך בשנת 2012 אישרו כי הלהקה כללה לפחות אחד מחברי הקהילה. במהלך מצעד הגאווה במוסקבה בשנת 2011, השתתפו טולוקוניקובה וסמוצביץ' במהלכו בעוד כי נאסר על ידי הרשויות, ונעצרו לזמן קצר לאחר שהופסק על ידי המשטרה.[24]

בראיון לשנת 2018 דיברה טולוקוניקובה על חשיבות זכויות טרנסג'נדרים ללהקה, והסבירה כי היא דחתה את המהותיות המגדרית וקבעה כי "אנו מאמינים שאת לא באמת צריכה נרתיק או דגדגן כדי להיות אישה, וקיומו לא בהכרח הופך אותך לכזאת... אנחנו תמיד אומרים שכל אחד יכול להיות חבר בפוסי ריוט, ואנחנו באמת מתכוונים לזה".[25]

פמיניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה נוסדה בחלקה בגלל כעס על מה שחבריה ראו כמדיניות ממשלתית מפלה כלפי נשים, וציינה חקיקה ש-"הציבה הגבלות על הפלות חוקיות".[11] בראיון שנערך בפברואר 2012 למגזין Vice, כינתה חברת פוסי ריוט "סרפימה" את השפעותיה הפמיניסטיות העיקריות בהן סימון דה בובואר, אנדריאה דבורקין, אמלין פנקהרסט, שולמית פיירסטון, קייט מילט, רוזי בריידוטי וג'ודית באטלר.[26]

פוסי ריוט רואה את עצמה כאמנים פמיניסטיים שהושפעו מתנועה ריוט גירל וקבוצות מוזיקליות בהן ביקיני קיל, "Cockney Rejects" וז'אנר המוזיקה אוי!.[27][28] התקשורת הרוסית נטתה להתעלם מהמשמעות מאחורי הפמיניזם של פוסי ריוט בעוד כי ההקשר התרבותי שלה היה שונה בהרבה מזה של הפמיניזם המערבי. לדברי אליאנה קאן בעיתון American Reader, הפמיניזם של פוסי ריוט התמקד בדיכוי משטרים סמכותיים שיצרו רעיונות אידיאליים של סקסיזם, מין וחיי משפחה פטריאכלים.[29] פוסי ריוט השתדלה להבהיר כי הפמיניזם ברוסיה הוא עדיין נושא טאבו וכי פמיניזם מודרני לא הושג במדינה.[30] הלהקה מכונה לעיתים קרובות בין הופעות הפמיניזם היחידים ברחבי רוסיה במאה ה-21 בעוד כי לאחר שנעצרו בשל הופעתם בקתדרלת ישו המושיע במהלך משפטם על "חוליגניזם", דיברו על היותם פמיניסטים וקבעו כי הדבר אינו מתיישב עם האורתודוקסיה הרוסית. לריסה פבלובה, עורכת הדין המייצגת את הכנסייה, כינתה בתגובה את הפמיניזם כ-"חטא אל יכופר".[31]

חברה אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיון לעיתון The St. Petersburg Times, הלהקה הסבירה את עמדותיה הפוליטיות והצהירה כי נקודת מבטם של חבריה מאוחדת על ידי פמיניזם, אנטי-סמכותיות והתנגדות למדיניותו של הנשיא ולדימיר פוטין, שחבריה רואים בו כ-"פוליטיקה ממשיכה של הקיסרית האגרסיבית". של תקופת ברית המועצות הסובייטית. החברים רואים בעצרות שלא אושרו עקרון ליבה, ואומרים כי הרשויות אינן רואות בעצרות שהן איושו כאיום ופשוט מתעלמות מהן. מסיבה זו, כל ההופעות של פוסי ריוט אינן חוקיות ומשתמשות במרחב ציבורי צמוד. בעת ראיון מצד חברי הלהקה לערוץ "BBC" במהלך החזרות יום לפני הופעת קתדרלת ישו המושיע המדוברת, טענו כי רק הופעות חיות לא חוקיות הביאו תשומת לב תקשורתית לדעותיהן במדינה.[32]

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסי ריוט, 2012

להקת פוסי ריוט הוציאה במשך שנות הקריירה שלה שירים שונים אשר כל אחד מתוכם כלל נושא אחר לביקורת. העיתון האינטרנטי The A.V. Club הגדיר אותם כ-"להקה מצוינת" עם "גיטרות משוגעות ומזמורים קלאסיים של ריוט גירל". במאמר דעה לעיתון הניו יורק טיימס כתב מבקר פיצ'פורק מדיה מייקל עידוב באומרו כי "שיפוט פוסי ריוט על כשרון אמנותי יהיה כמו לרדוף את ההיפים כי החזיר פיגאסוס בן האלמוות ששקל 66 ק"ג, אשר היה מועמד לנשיאות ארצות הברית מטעם מפלגת הנוער הבינלאומית בשנת 1968 כמחווה תיאטרלית, לא היה מועמד בר קיימא".[33]

פוסי ריוט לא הוציאו אלבומים רגילים. עם זאת, שיריהם זמינים להורדה בחינם במספר אתרי אינטרנט, הנאספים יחד תחת הפליליסט "Ubey seksista" (הרוג את הסקסיסט).[34] הלהקה הייתה צפויה להופיע בישראל ב-16 במאי 2018.[35] כחודש לפני המופע, ביטלה את המופע ללא מתן הסבר הנוגע לסיבת הביטול. מקורב להפקה טוען שמדובר בהתנהלות חובבנית של מפיק רוסי, שלא עמד בהסכמים שחתם. ב-31 בינואר 2018 הכריזו פוסי ריוט על סיבוב ההופעות הראשון שלהם בצפון אמריקה.[36] שנה לאחר מכן, קליפ שירן ''My Sex'' הועמד לקטגוריית האנימציה הטובה ביותר בטקס פרסי הווידאו של ברלין.[37] בשנת 2021, וידאו הקליפ של 'Panic Attack'' הועמד לקטגוריית הניסוי הטוב ביותר במהלך הטקס.

"להרוג את הסקסיסט"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 באוקטובר 2011 העבירו טולוקוניקובה וסמוצביץ' הרצאה בנושא "פמיניזם פאנק" כחברות בקבוצת אומנות הרחוב ווינה. הן השמיעו הקלטה של ​​השיר "Ubey seksista" והגידרו את מבצעי השיר כ-"להקת פאנק רוסית חדשה בשם פוסי ריוט". השיר כלל דגימה מקיפה של הקלטת "I'm Not Fool" של להקת "Cockney Rejects" משנת 1979.[34]

"שחררו את אבני הריצוף"[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי פוסי ריוט במהלך ביצוע השיר, "Osvobodi Bruschatku" על ראשי אוטובוסים במוסקבה, 2011

הופעתן הציבורית הראשונה כחברות בפוסי ריוט הייתה בנובמבר 2011 במהלכה ביצעו בהיותם רעולי פנים בכובעי בלקלאווה את השיר "Osvobodi Bruschatku" על ראשי אוטובוסים ובשטחי הרכבת תחתית במוסקבה תוך קריעה של כריות מנוצות על רציף הרכבת לצד מבטיהם של העוברים והשוטרים. השיר המליץ ​​לאזרחים הרוסים למחות על הבחירות הקרובות לפרלמנט על ידי יידוי אבני ריצוף במהלך עימותי הרחוב במחאות ברוסיה אשר היו סדרת הפגנות ופעולות מחאה שהתקיימו ברחבי המדינה בעקבות תוצאות הבחירות הפרלמנטריות של 2011 בהם ניצחה מפלגת השלטון רוסיה המאוחדת בהנהגתו של ולדימיר פוטין, את יריביה בהפרש ניכר, על אף שלטענת כלי תקשורת רבים, פעילים פוליטיים רבים ואנשי ציבור שונים, התבצע זיוף קולות מאסיבי מכוון באומרן "ההצבעות שלך ישמשו כנייר טואלט על ידי הממשל הנשיאותי" בבלוג הלהקה.

הסרטון הראשון מטעמה הועלה ליוטיוב ב-6 בנובמבר.[38] השיר השתמש שוב בדגימה נרחבת, הפעם מתוך הקלטת "Police Oppression" (דיכוי המשטרה) של להקת "Angelic Upstarts" משנת 1978. סרטון ההופעה הפך במהירות לויראלי וייצר סערת עניין מצד העיתונות הרוסית.[39]

"וודקה קרופוטקין"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאוחר יותר באותו החודש הופיעה הלהקה מחדש, עם מספר חברים שביצעו את "Kropotkin Vodka" על גג יחידת תצוגה לרכב באזור חנויות יוקרה ובחלונות של מותגים ומסלולי אופנה, בעוד חבר נוסף פתח מטף באוויר. השיר לקח את שמו מאת הפילוסוף הרוסי פיוטר קרופוטקין, ועסק באופן מטפורי ברצח "ממזרי קרמלין" על ידי הרעלה קטלנית.[40]

"מוות לכלא, חופש להפגנות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 בדצמבר 2011 הופיעו חברי הלהקה על גבי מוסך ליד מרכז המעצר בית הסוהר מספר אחד במוסקבה, שבו הוחזקו פעילי אופוזיציה בין האסירים. הפעילים הפוליטיים אלכסיי נבלני ואיליה יאשין נעצרו שבוע קודם לכן במחאה המונית נגד תוצאות הבחירות לדומא.[41] פוסי ריוט ניגנו את שירן "Smert tyurme, svobodu protestu" - משחק מילים על סיסמת מלחמת העולם השנייה של צבא השחרור העממי של יוגוסלביה "מוות לפשיזם, חופש לעם", וזכו לתשואות על ידי האסירים שצפו מתוך הסורגים של חלונות התא בכלא.[42]

"פוטין השתפן"[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי פוסי ריוט מופיעים עם השיר "Putin Zassal" על בימת לובנויה מייסטו ברחבי הכיכר האדומה, 20 בינואר 2012 בעודם מחזיקים את דגל הפמיניזם

ב-20 בינואר 2012, במה שהגדירה סוכנות הידיעות הבינלאומית AP "הופעה פורצת הדרך של הלהקה". במהלכה, שמונה מחבריה ביצעו את השיר מעל בימת לובנויה מייסטו ברחבי הכיכר האדומה, "Putin Zassal". כותרתו תורגמה על ידי כלי התקשורת בשפה האנגלית כ-"פוטין הרטיב במכנסיו", "פוטין התעלף" ו-"פוטין מפחד".[43] השיר קרא למרד עממי נגד ממשלת רוסיה וכיבוש הכיכר האדומה. על פי חברת פוסי ריוט המזוהה בשם "שיבה", השיר נכתב בהשראת אירועי ה-24 בדצמבר 2011, במהלכם השתתפו כ-100,000 איש בעצרות נגד פוטין במרכז מוסקבה. באומרה לפייננשל טיימס,[44]

"ראינו איך חיילים מסתובבים במוסקבה, היו מסוקים בשמיים, הצבא הועמד בכוננות. המשטר פשוט הרטיב את המכנסיים באותו יום. והסמל של המשטר הוא פוטין".

"במהלך ההופעה הציתה חברת הלהקה רימון עשן, מה שהוביל לכך שהמופיעים נעצרו לזמן קצר באשמות מנהליות, מונח משפטי רוסי הדומה לעבירה מסכמת. השופט אשר דן באירוע מצא את שתי חברות הלהקה, גלקינה ושבלבה, "אשמות על פי סעיף 20.2 לחוק המנהלי" (הפרה של כללי עריכת עצרות וחבילות) והטיל קנס של 500 רובל על כל אחת מהן.[45]

"אם האלוהים, תסיעי מכאן את פוטין"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 בפברואר 2012, כחלק מתנועת מחאה נגד בחירתו מחדש של ולדימיר פוטין, נכנסו 5 חברות הלהקה לקתדרלת ישו המושיע של הכנסייה הרוסית האורתודוקסית במוסקבה. בעת כניסתן לא התקיים שירות מצד הכנסייה, ורק אנשים מעטים נכחו בקתדרלה.[46] בעודן מסירים את בגדי החורף, לבשו בלקלאבות צבעוניות, עלו במדרגות המובילות אל המזבח, והחלו לקפוץ מסביבו ולהכות באוויר.[47] לאחר פחות מדקה, ליוו אותן מחוץ לכניסה על ידי שומרים. מאוחר יותר שולב סרטון ההופעה בצילומים שצולמו בכנסייה אחרת,[48] שזוהה על ידי דובר הכנסייה הרוסית האורתודוקסית וסבולוד צ'פלין כקתדרלת האפיפניה ביאלוכובו כדי ליצור וידאו קליפ לשיר, שכותרתו "Punk Prayer: Mother of God Drive Putin Away".[49]

השיר, שתיארו אותו כפאנק מולבן (תפילת תחינה), השא את מנגינת הפתיחה שלו מיצירת הסימפוניה "Bogoroditse Devo, Raduisya" של סרגיי רחמנינוב, מתוך מקהלת "All-Night Vigil". במילותיו קראו חברות הלהקה למרים, אם ישו להיפטר מראש ממשלת רוסיה ולדימיר פוטין ו-"להיות פמיניסטית" בבקשה שהיא תתמוך בהם בהפגנותיהן. הן רמזו על קשרים הדוקים בין הכנסייה לבין ארגון הק.ג.ב ("חלוקים שחורים, אפטות זהב"), ביקרו את התרוממות הרוסים רבים לכנסייה ("בני הקהילה זוחלים משתחווים") ותקפו את דעותיהם המסורתיות של הכנסייה כלפי נשים ("כדי שלא כדי לפגוע בקדושה, על נשים ללדת ילדים ולאהוב"). הן השתמשו בכינוי הגס "Sran Gospodnya", ששימש לתרגום "חרא קדוש" בסרטים הוליוודיים, אך לעיתים רחוקות משתמשים בו גם ברוסית אידיומטית כ-"חרא של אלוהים". מאוחר יותר הסבירו את הביטוי באומרן "זהו ביטוי אידיומטי, הקשור לפסוק הקודם - על מיזוג הפטריארכיה של מוסקבה והממשלה. "חרא" הוא הערכתנו למצב במדינה". הן התייחסו לפטריארך הרוסי האורתודוקסי קיריל הראשון כ-"סוקה" (כלבה) והאשימו אותו כי האמין בפוטין יותר מאשר באלוהים.[50][51][52]

הגברת הקשרים בין הכנסייה והמדינה ברוסיה היוותה יעד לביקורת ומחאה. הפטריארך קיריל תמך בגלוי בבחירות המחודשות של פוטין בשנת 2012, וכינה את פוטין "נס מאלוהים", אשר "תיקן את דרכה העקומה של ההיסטוריה". לאחר הופעתן בקתדרלה הצהירו חברי פוסי ריוט שהכנסייה היא "נשק במערכת בחירות מלוכלכת" וכינו את פוטין "אדם רחוק ככל האפשר מאמת האלוהים".[53] הופעתן הובילה להתייחסות עולמית ולמעצרן של שלוש החברות נאדז'דה טולוקוניקובה, מריה אליוקינה ויקטרינה סמוצביץ'.

"פוטין מדליק את המדורות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסי ריוט הוציאה סינגל חדש באוגוסט 2012 עם סיום התיק נגד שלוש החברות בשם ""Putin zazhigayet kostry".[54] מבחינה מילולית התייחס לנושאים סביב התיק ולדרישותיו אשר כללו את המשפט "7 שנות מאסר לא מספיקות, תן לנו 18!".[55]

"אני לא יכול לנשום"[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסי ריוט, 2014

הלהקה הוציאה את השיר והווידאו קליפ הראשון שלה בשפה האנגלית בפברואר 2015 תחת השם "I Can't Breathe" הנקרא על שם המילים האחרונות שאמר אריק גארנר כאשר משטרת ניו יורק החזיקה אותו מוצמד על הקרקע בעודו חנוק. במהלך הסרטון, חברי הלהקה לובשות מדי משטרת התפרעות רוסית ונקברות בקצב איטי בעודן בחיים. מטרת לבוש המדים הספציפיים הללו הייתה כיוון שהם נלבשים על ידי המשטרה הרוסית במהלך עימותים בינם למפגינים במדינה, ועבור הצהרה כי אלימות בלתי חוקית לא רק הורגת את המדוכאים, אלא הורגת לאט לאט את האלימים. לדברי אליוחינה וטולוקוניקובה, "שוטרים, חיילים, סוכנים, הופכים להיות בני ערובה ונקברים עם אלה שהם הורגים, באופן פיזי ומילולי". במהלך הסרטון, מוצגות סיגריות כתומות עם שם המותג "האביב הרוסי" אשר שמן הוא אותו ביטוי המשמש את תומכי הפלישה הרוסית לאוקראינה.[56] פוסי ריוט הייתה אחראית לקונספט והפקת הסרטון, בעוד שהלחנת השיר ומילותיו בוצעו על ידי שתי להקות רוסיות נוספות, ג'ק ווד וסקופרליין. עם שיר זה, אליוחינה וטולוקוניקובה מתחילות להראות את ההקבלות בין אכזריות המשטרה לבין דיכוי המדינה ברוסיה ובארצות הברית.[57]

"שחף"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 בפברואר 2016 הוציאה פוסי ריוט את הקליפ עבור השיר "Chaika", הרומז לממצאי הקרן למניעת שחיתות של הפעיל הפוליטי אלכסיי נבלני.[58]

"הפוך את אמריקה לנהדרת שוב"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתגובה למועמדותו לבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 של המועמד מהמפלגה הרפובליקנית דונלד טראמפ, הוציאה פוסי ריוט את השיר והסרטון "Make America Great Again" אשר בוים על ידי ג'ונאס אקרלונד באוקטובר 2016.[59] הסרטון מתאר עולם דיסטופי בו טראמפ, בגילומה של טולוקוניקובה, הוא הנשיא. במהלכו, טראמפ אוכף ערכים שמרנים (התנגדות להפלות וזכויות להט"ב, מדיניות הגירה, החפצת נשים) באמצעות מכות, שיימינג ומיתוג קורבנות על ידי חותמת צריבות בעוד אנשיו מענים את הקורבנות, טולוקוניקובה שרה את המילים הבאות, "תן לאנשים אחרים להיכנס, תקשיב לנשים שלך, תפסיק להרוג ילדים שחורים, הפוך את אמריקה לנהדרת שוב".[59]

"תפוחים רקובים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסי ריוט בהופעת מחאה במצעד הנשים 2021 באוסטין בירת טקסס נגד כניסת החוק "Texas Heartbeat Act" לתוקף האוסר על קיום הפלות בשטחי המדינה, אוקטובר 2021

במרץ 2018 הוציאה פוסי ריוט יחד עם "TV on the Radio" את הסינגל והסרטון "Bad Apples". השיר הוא הצהרה נגד שחיתות במערכת המשפט הפלילי.[60]

"רעב"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2019 הוציאה פוסי ריוט יחד עם ויק מנסה וג'ונגלפוסי את השיר "Hangerz". השיר נכתב בתגובה לחקיקה נגד הפלות באלבמה. כל ההכנסות מהשיר הועברו לארגון הורות מתוכננת המספק מגוון שרותי בריאות לנשים בו ניתן לקבל עזרה וליווי בתכנון משפחה, שימוש באמצעי מניעה, חינוך מיני, מחלות מין והפסקת הריון.

"האג'נדה שלי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2020, פוסי ריוט, יחד עם הרכב הדיסקו וילג' פיפל, הופיעו בהופעות אורח בסינגל הדוריאן אלקטרה "My Agenda". מילותיה של פוסי ריוט בשיר קוראות למרד כלפי החוק נגד תעמולה גאה אשר הועבר ברוסיה ביוני 2013 האוסר על הצגת תכנים הומוסקסואלים במדיה, בתקשורת וציבור ומתייחסות גם לחוקים דומים נגד הומוסקסואלים במדינה האפריקאית אוגנדה. השיר יצא באלבומה של הזמרת-יוצרת האמריקאית, דוריאן אלקטרה, תחת אותו השם, My Agenda באותה שנה.

מעצרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעצר על רקע חוליגניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 בפברואר 2012 נפתח תיק פלילי נגד חברות הלהקה שהשתתפו בהופעת קתדרלת ישו המושיע ב-21 בפברואר.[61] ב-3 במרץ נעצרו מריה אליוחינה ונאדז'דה טולוקוניקובה על ידי השלטונות הרוסים והואשמו בחוליגניזם. הנשים הכחישו תחילה שהן חברות הלהקה ופתחו בשביתת רעב במחאה נגד שהותן בבתי הסוהר הרחק מילדיהן הקטנים. הנאשמות הוחזקו ללא ערבות. ב-16 במרץ נעצרה חברה נוספת, יקטרינה סמוצביץ', שנחקרה קודם לכן כעדה בתיק.

הסנגור ניקולאי פולוזוב הצהיר כי גם טולוקוניקובה וגם סמוצביץ' היו חברות בקבוצת אמנות הרחוב ווינה, ושתיהן ערכו בעבר הפגנות מול בבניין בית המשפט בטגנסקי, שם יישפטו. הוא טען כי שני הניסיונות הקודמים של הנשים לשיבוש הליכים באירועים ישנו את דעתו של השופט הדן בנושא המעצר, וימנעו הכרעה הוגנת באומרו, "אני מאמין שהשופט בהחלט יזכור את הלקוחות שלי, ויוכל בקלות להתעלל בהן, ולכן לא יוכל לקבל החלטה אובייקטיבית".[62] שלוש החברות העצורות הוכרזו כ-"אסירות פוליטיים" על ידי איגוד הסולידריות עם אסירים פוליטיים (SPP).[63] ב-25 במרץ כינה אותם ארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל שבויי מצפון בשל "חומרת תגובת השלטונות הרוסים".

בנאום שנערך בפגישת הליטורגיה הקדושה בכנסיית הנחת הגלימה במוסקבה ב-21 במרץ, גינה הפטריארך קיריל את פעולותיה של להקת פוסי ריוט כחילול הקודש ואמר כי "השטן צחק על כולנו... אין לנו עתיד אם נאפשר לעג לעיני מקדשים גדולים, ואם יש הרואים בלעג כזה מעין גבורה, ביטוי למחאה פוליטית, פעולה מקובלת או בדיחה לא מזיקה". עצומה הקוראת לחנינה עבור הנשים נחתמה על ידי כ-5,000 חברות הדיוט.[64] הפטריארך הוסיף כי "ליבו נשבר ממרירות" כששמע שמספר נוצרים אורתודוקסים ביקשו עבור רחמים וחנינה לנשים בנושא מעצרן.[65]

כתב אישום רשמי נגד חברות הלהקה הוצג ב-4 ביוני, אשר היה כ-2,800 עמודים.[66] בסוף יוני 2012, אי שקט בנוגע למעצר השלישייה מבלי לקבוע מועד משפט ודאגה ממה שנחשב ליחס מוגזם ושרירותי,[67] הוביל לכתיבת מכתב פתוח אשר נחתם על ידי אנשי אופוזיציה מובילים, כמו גם הבמאי פיודור בונדרצ'וק, תומך פוטין, והשחקנים צ'ולפן חמטובה ויבגני מירונוב, שניהם הופיעו בסרטוני קמפיין התומכים בבחירתו מחדש של פוטין.[68] הזמרת אלה פוגצ'ובה הגישה ערעור בשם הנשים, וקבעה כי יש להורות עליהן לבצע עבודות שירות ולא להיכלא.[69] משקיפים זרים תיארו את המשפט כ-"משפט ראווה". ב-4 ביולי הודיעו לנאשמות כי יצטרכו לסיים את הכנת הגנתן עד 9 ביולי. ב-21 ביולי האריך בית המשפט את מעצרם לפני קיום משפטן בשישה חודשים נוספים.[70]

משפט, הרשעה וגזר הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפטן של שלוש הנשים החל בבית המשפט המחוזי בחמובניקי במוסקבה ב-30 ביולי 2012 במהלכו, הואשמו ב-"חוליגניזם מכוון שבוצע על ידי קבוצה מאורגנת של אנשים המונעים משנאה או עוינות דתית",[71] ועמדו לעונשים אפשריים של עד 7 שנות מאסר. בתחילת חודש יולי, סקר שנערך במוסקבה מצא כי מחצית מהנשאלים התנגדו למשפט ואילו 36 אחוזים תמכו בו, השאר התלבטו. ולדימיר פוטין הצהיר כי למרות שהוא לא ראה "שום דבר טוב" במחאת הלהקה, "למרות זאת, אני לא חושב שצריך לשפוט אותם בצורה כה קשה על כך".[72]

הנאשמות הודו באשמה ואמרו כי לא התכוונו למחאתן לפגוע.[73] "שרנו חלק מהפזמון "חרא", אמרה טולוקוניקובה בבית המשפט. "אני מצטערת אם פגעתי במישהו עם זה. זהו ביטוי אידיומטי, הקשור לפסוק הקודם - על מיזוג הפטריארכיה של מוסקבה והממשלה. "חרא" הוא הערכתנו למצב במדינה. דעה זו היא לא חילול הקודש".[74] עורכי דינם ציינו כי נסיבות המקרה החיו את המסורת של משפט הראווה בתקופה הסובייטית.[75][76] ב-15 באוגוסט התאספו 20 מפגינים חובשי בלאקלאות לתמיכה בפוסי ריוט בקתדרלת ישו המושיע, והרימו שלטים בהם הציגו את המשפט "ברוך הרחמנים". שומרי הקתדרלה נעו במהירות נגד המפגינים, ניסו לעצור אותם והורידו את הבלקלאבות שלהם. ההפגנה עוררה סיקור תקשורתי רחב.[77]

חברות פוסי ריוט אמרה כי מחאתם היא הצהרה פוליטית, אך התובעים סבכו כי הלהקה מנסה "להסית שנאה דתית" נגד הכנסייה האורתודוקסית.[78] בשיר "Putin Zassal", פוסי ריוט הצהירו כי "הדת האורתודוקסית היא איבר מין מוקשה, אשר כופה על נתיניה להסכים לנוחותה", בין דוגמאות אחרות להתנגדות הלהקה לכנסייה, הצהירה כי היא "מושחתת". לפיכך, הסוגיות מרכזיות בתיק היו ההגדרה של "שנאה" כלפי הדת, והאם ניתן לקיים חילול השם במדינה חילונית.[79] פבל צ'יקוב, יו"ר האגודה לזכויות אדם של אגורה, הצהיר כי עורכי דינן של הנאשמות מיקסמו את הכרתן על ידי יצירת "סערה ציבורית עצומה על המקרה".[80]

שלושת החברות הורשעו על ידי השופט ונידונו לשנתיים מאסר ב-17 באוגוסט 2012. השופט הצהיר כי הן "ערערו באופן גורף את הסדר החברתי" עם מחאתן, והראו "חוסר כבוד מוחלט למאמינים".[81] מארק פייגין, עורך דינן של שלישייה, הצהיר כי יערער על גזר הדין, אך כי "בשום פנים ואופן הבנות לא יבקשו חנינה מפוטין... הן לא יתחננו וישפילו את עצמן לפני ממזר כזה". טולוקוניקובה הצהירה לאחר פסק הדין כי "מאסרנו משמש סימן ברור וחד משמעי לכך שהחופש נלקח מכל המדינה".[81] במהלך אותו החודש, לאחר מתן גזר הדין, החלו הרשויות ברוסיה לחפש אחר שתי חברות ההרכב שהסתירו את פניהן במסכות בזמן אירוע המחאה, ובחשבון הטוויטר הרשמי של הלהקה נכתב כי "שתיים מחברות הלהקה שלנו עזבו בהצלחה את המדינה... הן יאספו פמיניסטיות זרות כדי להיערך להפגנות חדשות!".[82]

שימוע גזר דינן של חברות הלהקה עורר הפגנות תמיכה הן מתומכיה והן ממתנגדיה מחוץ לבית המשפט.[81] מנהיג האופוזיציה סרגיי אודאלצוב, שהפגין לתמיכה בנאשמות, עוכב על ידי המשטרה. אלוף העולם לשעבר בשחמט וחבר האופוזיציה ותיק גאררי קספרוב, שניסה להגיע לקריאת פסק הדין, נעצר והוכה.[83][84][85] שר האוצר לשעבר, אלכסיי קודרין, הגדיר את פסק הדין כ-"עוד מכה למערכת המשפט ולאמון האזרחים בה אשר פוגע בתדמית הבינלאומית של המדינה". פוטין השיב כי יש להגן על ארגונים דתיים, באומרו "למדינה יש זיכרונות קשים מאוד מהתקופה הראשונית של השלטון הסובייטי, כשמספר עצום של כוהנים סבלו. כנסיות רבות נהרסו וכל האמונות המסורתיות שלנו ספגו נזק עצום".[86] בתגובה לשאלות שהוצגו על ידי עיתון הגרדיאן והועברו ללהקה באמצעות עורך דינן, האשימו חברי פוסי ריוט את פוטין ואת הכנסייה הרוסית האורתודוקסית בניהול התיק.[87] סמוצביץ' הצהירה בדצמבר 2012 כי "יותר מהכל, מה שרבים לא ראו במהלך המשפט היו אותם רגעים שבהם זכות ההגנה שלנו נפגעה. זה לא שהיינו חסרות אונים, זה היה מצב של ייאוש". בראיון לעיתון הוסיפה באומרה, "המשפט נבנה בצורה שלא יכולנו להגן על עצמנו. הם לא הקשיבו לנו. יכולנו לשבת למטה, שם אתה מחכה עד שלוקחים אותך ולא להיכנס בכלל לאולם והכל היה הולך באותה הדרך. העובדה שלקחנו חלק פיזית במשפט לא ממש שינתה שום דבר".[88]

ערעור בית המשפט במוסקבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 באוקטובר 2012 נדחה דיון בערעור גזן הדין בבית המשפט העירוני במוסקבה לאחר שסמוצביץ' הודיעה ​​להרכב של שלושה שופטים כי ברצונה לסיים את ייצוג הסנגורים שלה בטענה כי "עמדתה בתיק הפלילי אינה עולה בקנה אחד עם עמדתם".[85] בראיון לשידור יום הולדתו ה-60 ב-7 באוקטובר, זמן קצר לפני שמיעת הערעור, הצהיר פוטין כי חברות פוסי ריוט "ערערו את היסודות המוסריים של המדינה" וכי הן "קיבלו את מה שביקשו".[89] בתגובה, האשימה עורכת הדין של פוסי ריוט ויולטה וולקובה את פוטין שהפעיל לחץ על בית המשפט.[90] ב-10 באוקטובר, עורכת דינה החדשה של סמוצביץ', אירינה חרונובה, טענה כי מרשתה לא ביצעה למעשה את מעשי החוליגניזם בכנסייה מאחר שנמנע ממנה הגישה על ידי ביטחון הכנסייה. בית המשפט קיבל טענה זו, ושחרר את סמוצביץ' על תנאי של שנתיים. עם זאת, השופטים דחו את ערעוריהם של טולוקוניקובה ואליוחינה, תוך שמירה על הרשעותיהן וגזר דינן.

העיתונאית הרוסית-אמריקאית ג'וליה איופה, בכתיבתה עבור השבועון ניו ריפבליק, הגיבה כי בטענה שסמוצביץ' חף מפשע מכיוון שלא השתתפה, הגנתה של חרונובה מרמזת כי טולוקוניקובה ואליוקינה למעשה ביצעו פשע, וניתקו את "הדרך האחת לגאולה שהייתה למעשה ללהקה, התעלמות מהליכי בית המשפט ושלילת הלגיטימיות שלה". חלק מהפרשנים ראו בשחרורו הבלתי צפוי של סמוצביץ' טקטיקת הפרדה ושלטון מצד השלטונות.[91] מאוחר יותר התגלו פרטים על "תרנגולת אם" לכאורה, אסירה שמרגלת אחר אסירים ומארגנת להם מניפולציות לשתף פעולה עם הרשויות בתמורה לזכויות ולשחרור על תנאי מוקדם. רמאית מורשעת בשם אירינה אורלובה הוצבה באותו תא עם סמוצביץ', שם ככל הנראה זכתה באמונה ושכנעה אותה להחליף עורכת דין. כל הסכם לכאורה עם הרשויות היה מחייב את סמוצביץ' לגנות בפומבי את עורכי דינה לשעבר.[92]

שירות המאסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיווחים ראשוניים העלו כי הנשים ירצו את עונשן באחד משלושה מחוזות.[93] ההחלטה על מושבת תיקון נשים ביטחונית כללית (סוג הכלא הנפוץ ביותר ברוסיה) ברפובליקה של מורדוביה, כ-400 קילומטרים ממוסקבה, אושרה מאוחר יותר על ידי בעלה של טולוקוניקובה. הנשים ביקשו מהרשויות לאפשר להן לרצות את עונשם במתקן מעצר לפני משפט במוסקבה.[94] בקשתן נדחתה, וטולוקוניקובה ואליוקינה נשלחו למושבות עונשין במורדוביה ובמחוז פרם, בהתאמה.[95]

טולוקוניקובה נכלאה במושבת העונשין, IK-14, ואילו אליוחינה נשלחה למושבת IK-32.[96] האחרונה היא מושבה של עבריינים ראשונים, בה ישנו בית חרושת לתפירה, ותוכנית מקצועית ניסיונית להכשרת אסירות להפיכת לאנימטורים מצוירים דיגיטליים. התנאים בשטחה תוארו כנוחים יחסית, ואף אסירים או מפקחי זכויות אדם לא הגישו תלונות על תנאיו. עם זאת, למושבת IK-14 ישנה תדמית קשה יותר.

בנובמבר 2012 ביקשה אליוחינה להיכלא מרצון בבידוד, בהתייחסה ל-"יחסים מתוחים" עם חברותיה לתא.[97] טולוקוניקובה הצהירה כי חוותה גם כן חיכוכים עם אסירות שראו אותה "במקרה הטוב בזלזול ובמקרה הגרוע ביותר בעוינות", על פי דיווח של אלכסיי ברנובסקי, רכז מרכז זכויות האדם "פסק דין רוסי". ב-23 בספטמבר 2013 הכריזה על שביתת רעב במחאה על הפרות זכויות אדם במושבתה והעבירה מכתב עדות על עבודות כפייה של אסירים בתנאי גולאג אשר פורסם בעיתון הבריטי הגרדיאן.[98] ב-27 בספטמבר אושפזה במחלקה הרפואית לאחר שלא אכלה במשך חמישה ימים.[99]

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילת זכויות האדם הרוסית לודמילה אלכסייבה כינתה את פסק הדין כ-"מונע ממניעים פוליטיים לא תואמים את החוק, את השכל הישר או את הרחמים". פעיל האופוזיציה אלכסיי נבלני הגדיר את פוסי ריוט כ-"טיפשות המבצעות פשעים קטנים לשם פרסום" אך התנגד לפסק הדין, שלדעתו נכתב על ידי ולדימיר פוטין כ-"נקמה בגין פעלול לא מספיק מסוכן מבחינה חברתית כדי להצדיק את החזקת הנשים מאחורי סורג ובריח".[100] הסוופר הרוסי בוריס אקונין השתתף ביום ההרשעה בהפגנות למען שחרור החברות והודיע כי "פוטין דן את עצמו לעוד שנה וחצי של בושה והשפלה בינלאומית" ב -13 בספטמבר 2012, ראש ממשלת רוסיה דמיטרי מדבדב קרא לשחרור מוקדם של הנשים, ואמר שהזמן שכבר שירתו בהמתנה למשפט הוא ענישה מספקת, ומאסר נוסף יהיה "לא יעיל".[101] ב-2 בנובמבר, אמר כי לא היה שולח את שלושת חברי פוסי ריוט למאסר, וחזר על כך שתקופת מעצרן לפני המשפט היוו עונש מספיק, אך הדגיש כי שחרור שתי האסירות הנותרות הוא עניין של בית המשפט.[102][103][104]

משרדי החוץ של ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי כינו את המשפט כ-"לא מידתי".[105] נשיא ארצות הברית ה-44 ברק אובמה הביע את אכזבתו לגזר הדין, והבית הלבן הצהיר כי יש לו "חששות כבדים מהדרך בה טיפלו הנשים צעירות הללו על ידי מערכת המשפט הרוסית". על פי תאגיד השידור הבריטי "BBC Monitoring", בעיתונות האירופית והאמריקאית הוגדר "גינוי כמעט אוניברסלי" של גזר הדין.[106]

תמיכה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המשפט, שלוש החברות הפכו לגורם בינלאומי עקב הטיפול בהן.[107] אמנים, פוליטיקאים ומוזיקאים בינלאומיים רבים הביעו תמיכה בשחרורן והביעו דאגה מהגינות משפטן בהם פול מקרטני ואונג סן סו צ'י. הזמרת-יוצרת האמריקאית מדונה, הביעה את תמיכתה בפוסי ריוט במופעה במוסקבה באומרה, "אני נגד צנזורה, וכל הקריירה שלי תמיד קדמתי את חופש הביטוי ולכן אני חושבת שמה שקורה להם אינו הוגן ואני מקווה שהן לא יצטרכו לרצות 7 שנים בכלא, זו תהיה טרגדיה. אני חושבת שאמנות צריכה להיות פוליטית, שהאמנות מבחינה היסטורית תמיד משקפת את המתרחש מבחינה חברתית. אז מבחינתי קשה להפריד ולהיות אמנית ולא להיות פוליטית. החלום שלי והתקווה שלי היא שלכולם בעולם יהיה את הזכות להביע את הדעות שלהם ועדיין יתייחסו אלינו כבני אדם. אני יודעת שיש צדדים רבים בכל סיפור, ואני לא מתכוונת לחוסר כבוד לכנסייה, או לממשלה, אבל אני חושבת ששלוש הבנות האלה - נדז'דה, יקטרינה ומריה - עשו משהו אמיץ. אני חושבת שהן שילמו את המחיר על המעשה הזה. ואני מתפללת עבור את החופש שלהן". מאוחר יותר חשפה כיתוב על גופה בשם הלהקה לצד המשפט "ללא פחד" והופיעה עם כובע בלקלאווה כמחווה ללבושן. הזמרת האיסלנדית ביורק קראה לחברות הלהקה להופיע עימה הקדישה עבורן את שירה, "Declare Independence".[108]

מדונה מופיעה בכובע בלקלאווה כמחווה עבור שחרור חברות הלהקה במהלך סבב הופעותיה, "The MDNA Tour",ב-2012
מיצג תמיכה לשחרור חברות פוסי ריוט במהלך קרנבל דיסלדורף, גרמניה בשנת 2013

משנת 2012 עד 2014 הקבוצה ללא מטרת הרווח, "Voice Project" המתמקדת בקידום חופש הביטוי האמנותי ריכזה תרומות באמצעות קרן הגנה ותמיכה משפטית בינלאומית לטולוקוניקובה ואליוקינה במהלך תקופת מאסרן, שתמכה בהוצאות המשפט של הנשים, סיפקה להן הפרשות במהלך מחנות הכלא ובטיפול בילדים, בנוסף ניטור בטיחות על ידי עורכי דין רוסים מקומיים.[109] הקבוצה ניהלה בנוסף מספר קמפיינים ויראליים לתמיכה בנשים במהלך מאסרם, כגון "איפה נדיה?" במהלך היעלמותה של טולוקוניקובה במשך 26 ימים בעקבות שביתת הרעב שלה, שבמהלכה הועברה לבית החולים בכלא בקרסנויארסק.[110] במהלך מאסרה של טולוקוניקובה, הקבוצה פנתה בדחיפות אל הדו"ח המיוחד של נציג האו"ם חואן א. מנדז בנושא עינויים וביקשה כי האו"ם ילחץ על הפדרציה הרוסית לאכוף חוקים בינלאומיים בנושא זכויות אדם ועינויים ביחס לתקני המינימום שנקבעו על ידי פרוטוקולי האו"ם והאמנה האירופית לזכויות אדם.

מכתב תמיכה של 120 חברי הפרלמנט הגרמני, הבונדסטאג, נשלח לשגריר הרוסי בגרמניה, ולדימיר גרינין שהגדיר את ההליכים נגד הנשים כ-"חריפים מדי" ו-"בלתי מידיים".[111] ב-9 באוגוסט 2012 צעדו 200 תומכי פוסי ריוט בברלין, לבושים בבלקלאות צבעוניות, בהפגנת תמיכה עבור הלהקה. בהשתתפות המשפט, גם חברת הפרלמנט הבריטי ושרת משרד החוץ לצל זכויות האדם, קרי מקארתי, תמכה בלהקה ותיאר את ההליכים כ-"סוריאליסטיים".[112] נשיא פולין לשעבר, לך ולנסה, מתח ביקורת על הופעת הלהקה בכנסייה כ-"חסרת טעם", אך למרות זאת כתב לולדימיר פוטין בדרישה לשחרור הנשים.[113][114]

אמנסטי אינטרנשיונל כינה את ההרשעה כ-"מכה עזה לחופש הביטוי", ויו ויליאמסון, ממשמר זכויות האדם, הצהיר כי "האישומים והכרעת הדין מעוותים הן את העובדות והן את החוק.... הנשים הללו מעולם לא היו צריכות להיות מואשמות בפשע שנאה ויש לשחררן באופן מיידי".[115] סעיף 19, בית החירות והפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם פרסמו הצהרות בגנות העונש גם כן.[116] ב-21 בספטמבר 2012 פרסמה העיתונות הפמיניסטית, Feminist Press, ספר אלקטרוני בשם, Pussy Riot! A Punk Prayer for Freedom לגיוס כספים לצוות ההגנה המשפטי של הנשים.

ב-22 בספטמבר העניקה האמנית היפנית יוקו אונו ללהקה את מענק ה-"LennonOno" לשלום בשווי 50 אלף דולר, וקבעה כי בכוונתה לפעול לשחרורן המיידי של הנשים.[117] באוקטובר 2012 הוכרזה להקת פוסי ריוט כפינליסטית המועמדות לפרס סחרוב לחופש המחשבה של הפרלמנט האירופי על שמו של זוכה פרס נובל לשלום, אנדריי סחרוב. העיר ויטנברג, שם מסר מרטין לותר קינג את 95 התזות שלו אל דלת הכנסייה, מינתה את פוסי ריוט לזוכת הפרס השנתי "נאום ללא פחד" של מרטין לותר קינג.[118] בשנת 2013, דייל אייזינגר מחברת המדיה Complex Networks דירג את הופעת הלהקה בקתדרלת ישו המושיע כאומנות הפרפורמנס ה-14 הטוב ביותר בהיסטוריה.[119] בזמן שהשתתפה בכנס הנשים העולמי בניו יורק ב-4 באפריל 2014, "Women in the World", הילרי קלינטון, מזכירת ארצות הברית לשעבר, הצטלמה עם טולוקוניקובה ואליוקינה לתמונה שהעלתה בטוויטר. קלינטון התייחסה לפוסי ריוט כקבוצה של "נשים צעירות חזקות ואמיצות אשר מסרבות לתת לקול שלהן להיות מושתק".

הפגנות ברחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפגנות למען סולידריות עם פוסי ריוט הקוראות לשחרורן המיידי נערכו במדינות רבות ברחבי העולם לאחר הכרזת גזר הדין. אמנסטי אינטרנשיונל הכריז על ה-17 באוגוסט כ-"יום העולמי של פוסי ריוט".[120] ברחבי ניו יורק, התכנסו מחאות של פעילים שם קראו השחקנית קלואי סביני, סגנית מיס העולם לשנת 1976 קארן פינלי ונוספים הצהרות של חברות הלהקות המורשעות. בבולגריה, אזרחים הניחו מסכות פנים, דומות לאלו של פוסי ריוט, על פסל סובייטי כמחאה. בטורונטו, כ-100 איש הפגינו מחוץ לקונסוליה הרוסית. באדינבורו שבסקוטלנד, שחקני תיאטרון שוליים קראו את עדויות המשפט של הנשים. באותו זמן, מתכנתים אסטונים השיקו חיקוי של משחק האינטרנט "Angry Birds", בו צחקו על השלטונות הרוסים.

בקייב, בירת אוקראינה, הפעילה הפמיניסטית מנהיגת תנועת הנשים פמן, אינה שבצ'נקו, השתמשה במסור בעודה לבושה כטופלס עבור הריסת פסל עץ של ארבעה מטרים של ישו על הצלב, על גבעה המשקיפה על מרכז העיר אשר הוקם במהלך המהפכה הכתומה בשנים 2004–2005, להנצחת קורבנות הדיכוי של שלטונו הדיקטטורי של סטלין כמחאה.[121] עם זאת, המעשה זכה לביקורת מצד מריה אליוקינה המורשעת, שאמרה כי "מופעי ההפתעה והמחאה של פמן נגד סמכותיות דומים לנו, אבל אנו מסתכלים על הפמיניזם אחרת, במיוחד צורת הדיבור. לא היינו מורידות את הבגדים. הפעולה האחרונה שלהם, ניסור הצלב, לא יוצרת תחושת סולידריות, לצערי".

מוזיקאים ושחקנים צ'כים בהם ג'ון קייל מוחים לשחרור פוסי ריוט במהלך פסטיבל האוויר הפתוח של עיירת טרוטנוב, צ'כיה, אוגוסט 2012

באוגוסט, בשגרירות רוסיה בוושינגטון התקיימה מחאה והופעה של להקות פאנק.[122] ב-19 באוגוסט, שני גברים ואישה לבושים כחברי פוסי ריוט ערכו הפגנה במהלך שירות בקתדרלת קלן בגרמניה. השלישייה צעקה סיסמאות והרימו כרזה עבור אסירים פולטים עם הכיתוב "Free Pussy Riot and all prisoners" (שחררו את פוסי ריוט וכל שאר האסירים). הם הוצאו על ידי פקידי הקתדרלה ולאחר מכן הואשמו בהפרעה לשירות דתי והפרת שלום. העיתון המקומי Kölner Stadt-Anzeiger דיווח כי "הפרעה בממסד דתי" עלולה להביא לקנס או עד שלוש שנות מאסר,[123][124] עם כי בסופו של דבר ניתנו להם קנסות על תנאי של 1200 אירו ו-3 חודשי מאסר על תנאי. כתב האישום בגין תקיפה בוטל. אחד השלושה, המזוהה כ-"פטריק ה", ערער על הרשעתו ועל גזר דינו. בית המשפט אישר את ערעורו והחליף את גזר דינו בקנס של 150 אירו.[125][126]

ברחבי רוסיה נכרתו לפחות כ-4 צלבים לאחר גזר הדין. חבר פרלמנט של המפלגה השמרנית רוסיה המאוחדת הצהירו כי האירועים היו בהשראת פוסי ריוט, וכינו את הפעולות "שטניזם אמיתי". פעילים אורתודוקסים ערכו הפגנות נגד, פרצו לאירוע תמיכה בלהקה בתיאטרון וצעקו סיסמאות בהן "חזרו בתשובה" ו-"למה אתם שונאים את העם הרוסי?". המפגינים פלשו בנוסף למוזיאון לאמנות שתמך בגלוי בשחרור חברות הלהקה.

בתחילת ספטמבר 2012 ציירו פעילים לא מזוהים קריקטורה פמיניסטית של נינו הקדוש בכנסיית קוואשווטי בטביליסי, גאורגיה, מלווה במילים "!Free Pussy Riot". ב-16 בספטמבר, יורי פיוטרובסקי, בן 62 יליד סנקט פטרבורג המתגורר בגרמניה, שפך דיו על אייקון בקתדרלת ישו המושיע לתמיכה בפוסי ריוט.[127] מאוחר יותר הואשם בסעיף החוק הפלילי בגין חוליגניזם.

ב-31 באוקטובר 2012 שידר הערוץ קומדי סנטרל את פרק "סיבה למחיאות כפיים" בסדרת הטלוויזיה סאות' פארק, שמסתיים בכך שישו קורע את גלימתו כדי לחשוף את הסיסמה "שחררו את פוסי ריוט!".[128] הפרק בחן את הצורך שאנשים יאמינו במטרה גדולה מעצמם ובנטייה ל-"זניחת השכל הטוב" לתמיכה בסיבות אלה.[129] באוגוסט 2013 התקיים מופע סולידריות של פוסי ריוט, מחוץ לשגרירות רוסיה בוושינגטון הבירה.[130]

סרטים דוקומנטריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2013, יצא סרט דוקומנטרי בריטי בשם Pussy Riot: A Punk Prayer על פרשת הלהקה על ידי חברת ייצור סרטי התעודה הבריטית "Roast Beef Productions". הסרט בוים על ידי מיק לרנר ומקסים פוזדורובקין וכלל הצצה למשפט של חברות הלהקה ולראיונות עם משפחתן אך לא איתן. הוא הופיע לראשונה בהקרנת בכורה ב-פסטיבל סאנדנס 2013 ולאחר מכן חברת הלהקה יקטרינה סמוטסביץ' הציגה שאלות מהקהל באמצעות סקייפ. בין היתר חזרה על כך שאין בכוונתה להפוך את פוסי ריוט למיזם מסחרי.[131] הסרט זכה בפרס חבר מושבעים מיוחד לקולנוע העולמי על "רוח הפאנק" בפסטיבל.[132] לאחר מכן רכשה רשת הטלוויזיה "HBO" את זכויות הטלוויזיה האמריקאית לסרט.[133] הסרט היה בין 15 הסרטים התיעודיים שנמצאו ברשימה המועמדת לפרס האוסקר לשנת 2014,[134] אולם לא הגיע לרשימת המועמדים הסופית.

באותה שנה, יצא הסרט הדוקומנטרי הרוסי Pussy versus Putin אשר סקר את ההיסטוריה של הלהקה שביים קולקטיב הקולנוע הרוסי, "Gogol's Wives".[135] הוא זכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר באורך הבינוני בפסטיבל אידפא לקולנוע תיעודי באמסטרדם.[136]

השחרור מבית הסוהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

טולוקוניקובה ואליקיונה בשנת 2014 בפאנל זכויות אדם ברוסיה יחד עם הסנאטור סטיב כהן

ב-19 בדצמבר 2013 אישרה הדומה הממלית של הפדרציה הרוסית חנינה כללית לאסירים שונים, בין אלה שהעפילו לחנינה היו אלה שנכלאו בגין עבירות לא אלימות ואמהות לילדים קטנים. במהלכה היה צפוי כי חברות פוסי ריוט יהיו בין המשוחררים.[137] שחרורן אושר ב-23 בדצמבר 2013.[138][139]

לאחר שחרורה, נפגשה אליקיונה עם ארגוני זכויות אדם. במהלך פגישתה עם עיתון הניו יורק טיימס הצהירה כי, "לא ביקשנו שום חנינה. הייתי יושבת עד סוף תאריך גזר הדין כי אני לא צריכה רחמים מפוטין".[140] "אני חושבת שזה ניסיון לשפר את תדמית הממשלה הנוכחית, לפני אולימפיאדת סוצ'י - במיוחד עבור מערב אירופאים. אבל אני לא רואה בזה הומא או רחום. זהו שקר". טולוקוניקובה הוסיפה כי, "בין אם תרצו או לא, ללכת לאולימפיאדה ברוסיה היא קבלה של המצב הפוליטי הפנימי במדינה, קבלה של הקורס שעושה אדם המתעניין באולימפיאדה מעל הכל - ולדימיר פוטין". הצמד הצהירו כי הן לא יופיעו בהופעות אלא הן מקימים ארגון שיפעל למען תנאים טובים יותר לאסירים בכלא והוסיפו כי המתנגד הסובייטי ולדימיר בוקובסקי הוא המודל לחיקוי שלהן, אדם שלטענתה של טולוקוניקובה הוא "אלוף לזכויות אדם שלא מפחד מהפחד".

תיקים ואירועים משפטיים לאחר המעצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תביעות בגין נזקים מוסריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2012 הגישה תושבת נובוסיבירסק, אירינה רוזנקינה, תביעה בסך 30,000 רובל (כ-1,000 דולר) בגין "נזקים מוסריים", בעודה טוענת כי סרטון של פוסי ריוט גרם לה ל-"כאבי ראש ועלייה בלחץ הדם". התביעה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי קונצבו במוסקבה ב-7 בספטמבר 2012. טענות דומות של תושב ברדסק יורי זדוי ותושב נובוסיבירסק איוון קראסנצקי נדחו על ידי אותו בית משפט ב-3 באוקטובר,[141] כגון ערעורה לאחר מכן של רוזנקינה לבית המשפט העירוני במוסקבה ב-18 בפברואר 2013.[142]

חסימת סרטונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת נובמבר 2012 פנו התובעים במסגרת החקיקה נגד קיצוניות לבית המשפט המחוזי בזמושקורצקי בבקשה לאסור מספר סרטוני פוסי ריוט, כולל סרטון הופעת הלהקה בקתדרלת ישו המושיע. חומרים המתגלים כקיצוניים על ידי בית משפט מתווספים לרשימה הפדרלית של חומרים קיצוניים המתוחזקים על ידי משרד המשפטים, מה שעלול להפוך את הפצתם לעבירה פלילית בתוך רוסיה.[143] לאחר דיון ב-29 בנובמבר, הוכרזו ארבעה סרטוני פוס ריוט, כולל "תפילת הפאנק" בקתדלה, כקיצוניים. פסק הדין הגביל את הגישה לסרטונים ולבלוג LiveJournal" של הלהקה ואתרים נוספים. דמיר גאינוטינוב מקבוצת זכויות האדם של אגורה טען כי החוקים נגד הקיצוניות מיושמים בצורה לא הולמת והצהיר כי "כולם אומרים שסרטון הופעת קתדרלת ישו המושיע פגע ברגשותיהם של אנשים דתיים, אך הוא לא הכיל פעולות קיצוניות, כך שהוא לא יכול להיות קיצוני". יקטרינה סמוצביץ' כינתה את פסק הדין "הכרה ישירה בצנזורה אמנותית ברוסיה".

בקשות לדחיית עונש[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרה של אמהות לילדים קטנים, החוק הרוסי מאפשר לדחות עונש מאסר עד שהילד מגיע לגיל 14. בקשה כזו ניתנה במחלוקת בשנת 2011 לאנה שבנקובה, שנידונה לשנתיים וחצי חודשי מאסר בגין הריגה על ידי רכב. מאוחר יותר נטען כי בקשתה נענתה בשל קשריה המשפחתיים.[144]

ב-19 באוקטובר 2012 דחה בית המשפט המחוזי בחמובניקי במוסקבה ערעור על דחיית עונש שהגישה ויולטה וולקובה בשם טולוקוניקובה ואליוקינה, בנימוק שהמקרה "לא היה בסמכותה".[145] לאחר מכן הגישה טולוקוניקובה ערעור לבית המשפט המחוזי זובובו-פוליאנסקי במורדוביה, שם נכלאה, ואליוחינה לבית המשפט המחוזי ברזניקי בפרם. ערעורה של אליוחינה נדחתה ב-16 בינואר 2013, בעוד כי השופט קבע כי נוכחות ילדתה כבר נלקחה בחשבון במהלך גזר דינו המקורי. ב-24 ביולי 2013 נדחה ערעורה של מריה אליוחינה על פסיקת בית המשפט.

נוכחות באולימפיאדת החורף של סוצ'י[עריכת קוד מקור | עריכה]

טולוקוניקובה, אליוחינה ושלוש נשים לא מזוהות נוספות תכננו לבצע שיר בשם "פוטין ילמד אותך מהי אהבת מולדת" בתור פוסי ריוט במהלך אולימפיאדת החורף 2014 בסוצ'י. הפעולה הייתה אמורה להתייחס לאסירים שבכיכר בולוטנאיה, פקידים אולימפיים מושחתים, מצוקתו של איש הסביבה יבגני ויטישקו אשר נעצר על ידי הרשויות ודיכוי החירויות ברוסיה.[146] ב-18 בפברואר 2014 נעצרו בסוצ'י יחד עם קבוצה של 12–15 אזרחים ביניהם יבגני פלדמן, עיתונאי נובאיה גאזטה. הרשויות הסבירו כי המעצר היה בקשר ל-"גניבה במלון בסוצ'י".[147][146] לאחר כמה שעות שוחררו מתחנת משטרה באדלר. על פי כתב "BBC", רפאל סאקוב, חמש הנשים יצאו מתחנת המשטרה בבלקלאבות וביצעו את שירן "Putin Will Teach You to Love the Motherland" (פוטין ילמד אותך מהי אהבת מולדת) ברחובות אדלר לצד צלמים ואזרחים.[148]

ב-19 בפברואר 2014, במהלך הניסיון השני לצילום קליפ השיר ליד בניין נמל סוצ'י, הלהקה הוכתה על ידי קוזאקים במדים הפועלים בתפקיד ביטחוני לאולימפיאדה.[149][150][151] באותו יום נציג הוועד האולימפי הבינלאומי דחק בפוסי ריוט שלא להופיע בפארק האולימפי בסוצ'י בעוד שציין כי מעצרם של פוסי ריוט בסוצ'י אינו קשור לקיום המשחקים האולימפיים.[152] עורך דינם של חברי הלהקה מסר כי הן טופלו בבית חולים בגלל פציעות שנגרמו במהלך מופען על ידי השוטרים.[153] סרטון ההופעה פורסם בחשבונן ביוטיוב ב-19 בפברואר 2014.[154]

תקיפה בניז'ני נובגורוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב -6 במרץ 2014, במהלך ביקור בניז'ני נובגורוד במסגרת מסע למען זכויות האסירים, קבוצה של אלמונים העונדים סרט מדליות ג'ורג' הקדוש (סמל צבאי רוסי אשר מופיע כמרכיב בעיטורים צבאיים גבוהים רבים שהוענקו על ידי האימפריה הרוסית, ברית המועצות והפדרציה הרוסית הנוכחית) ריססו את טולוקוניקובה ואליוקינה וחבר הלהקה טייסיה קרוגוביך עם צבע ירוק מבריק על גבי פניהם. במהלכה, אליוקינה ספגה זעזוע מוח לאחר שנפגעה בזריקת צנצנת זכוכית מצד התוקפים.[155][156][157]

בית הדין האירופי לזכויות אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014, אליוקינה וטולוקוניקובה הגישו תביעה לבית הדין האירופי לזכויות אדם, על מעצרן בשנת 2012.[158] במאי 2015 הגישו יחד עם בעלה של טולוקוניקובה פיוטר ורזילוב, האמן קרסנודר לוסין דז'אניאן והפעיל הפעיל אלכסיי נקראסוב תביעה נוספת לבית הדין בשל חוסר מעש מצד המשטרה וסירוב להעמיד לדין את המאבטחים שתקפו את חברי הלהקה במהלך ביצוע שירן "Putin Will Teach You to Love the Motherland" בתקופת אולימפיאדת החורף של סוצ'י.[159]

MediaZona[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 הקימו טולוקוניקובה ופיטר ורזילוב את "MediaZona", אתר חדשות רוסי עצמאי המתמקד בהתעללות ושחיתות במערכת המשפט הפלילי.[160]

היעלמות מסתורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 בפברואר 2018 נעצרו שלושה חברי להקה על ידי המשטרה הרוסית בין מוסקבה לחצי האי קרים לאחר שהפגינו מחוץ לכלא סיבירי עבור שחרורו של במאי הקולנוע האוקראיני אולג סנטסוב. מאוחר יותר באותו יום צייצה פוסי ריוט כי חברי הלהקה העצורים בטוחים.[161]

פלישה לגמר המגרש של המונדיאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 ביולי 2018, שלוש חברות פוסי ריוט וגבר אחד (פיוטר ורזילוב, הידוע כבעלה של נאדז'דה טולוקוניקובה), בעודם לבושים כשוטרים, ביצעו פלישת מגרש כדורגל לאצטדיון לוז'ניקי במוסקבה במהלך המחצית השנייה של גמר מונדיאל 2018 במשחק בין צרפת וקרואטיה. הם כינו את הופעתם כ-"השוטר נכנס למשחק".

בהודעה שפרסמה פוסי ריוט פורטו מטרות המחאה והדרישות שלהם לשלטונות הרוסים בהם,[162]

  • שחרור כלל האסירים הפוליטיים.
  • הפסקת מעצרים בלתי חוקיים בעצרות ציבוריות.
  • התרת תחרות פוליטית במדינה.
  • הפסקת תפירת תיקים פליליים וכליאת אנשים ללא מעצר.

על הארבעה, המזוהים בשמות: ורזילוב, ורוניקה ניקולשינה, אולגה פכטוסובה ואולגה קורצ'יובה, נגזרו 15 ימי מאסר על פי הקוד המנהלי של רוסיה.[163]

השדרן והסופר סקוט סיימון, מנחה תוכנית החדשות של Weekend Edition בערוץ "NPR" הצהיר כי,[164]

במחצית השנייה של משחק אליפות העולם השבוע התקיים מעשה גבורה בולט.... משטרת המשחק שהציגה פוסי ריוט על המגרש במהלך אליפות העולם, נועדה לאותת לכ-80,000 הצופים באצטדיון, שרבים מהם ביקרו אוהדי כדורגל זרים, שברוסיה האמיתית הם לא יכלו לראות במהלך המשחקים, המשטרה וכוחות הביטחון חודרים לחיי היומיום".

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חברי פוסי ריוט נאדז'דה טולוקוניקובה ומריה אליוקינה הופיעו בפרק ה-3 בעונה ה-3 של הסדרה בית הקלפים. במהלכו, נכללו גם צילומי מופעים של הלהקה.[165][166]
  • טולוקוניקובה הופיעה בווידאו האומנות של "I Love You And That Makes Me God" מאת האמנית פאון רוג'רס.[167]
  • בשנת 2016 הוציא יוצר השירים הנורווגי מודדי גרסת כיסוי באנגלית לשיר "תפילת הפאנק" מאת פוסי ריוט באלבומו Unsongs.[168]
  • הסדרה המקורית מבית היוצר של נטפליקס, בובה רוסית, כללה את שיר הלהקה "Organs" בפרק ה-7, במהלך מתן הקרדיטים בסופו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פוסי ריוט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Meeting Pussy Riot, www.vice.com (באנגלית)
  2. ^ Pussy Riot: will Vladimir Putin regret taking on Russia's cool punks?, the Guardian, ‏2012-07-28 (באנגלית)
  3. ^ Putin's message: if you're pro Pussy Riot you're against the Orthodox church | Oleg Kashin, the Guardian, ‏2012-08-17 (באנגלית)
  4. ^ Staff, Reuters (21 בפברואר 2013). "Russian police detain Pussy Riot sympathizers in cathedral". Reuters (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-6 בספטמבר 2021. 
  5. ^ Pussy Riot sentenced to two years in prison colony over anti-Putin protest, the Guardian, ‏2012-08-17 (באנגלית)
  6. ^ "Pussy Riot members jailed for two years for hooliganism". BBC News (באנגלית). 17 באוגוסט 2012. בדיקה אחרונה ב-6 בספטמבר 2021. 
  7. ^ Pussy Riot member Samutsevich sentence reduced to probation, RAPSI
  8. ^ Doug Stanglin, Freed Pussy Riot members call Russia amnesty a PR stunt, USA TODAY (בAmerican English)
  9. ^ Nick Miller in Sochi, Cossacks attack Pussy Riot in Sochi with whips and pepper spray, The Age, ‏2014-02-19 (באנגלית)
  10. ^ 2 Pussy Riots Band Members assaulted in Moscow, Biharprabha News | Connecting Bihar with the entire World (בAmerican English)
  11. ^ 1 2 In Russia, Punk-Rock Riot Girls Rage Against Putin, NPR.org (באנגלית)
  12. ^ Pussy Riot Closing Statements, n+1, ‏2012-08-13 (בAmerican English)
  13. ^ Nicholas Tochka, Pussy Riot, freedom of expression, and popular music studies after the Cold War, Popular Music 32, 2013-05, עמ' 303–311 doi: 10.1017/S026114301300007X
  14. ^ Astrasheuskaya, Nastassia (22 בנובמבר 2012). "Russia's Pussy Riot spurn chance to cash in on fame". Reuters (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-7 בספטמבר 2021. 
  15. ^ Tsvetkova, Alissa de Carbonnel, Maria (8 באוגוסט 2012). "Russia's Pussy Riot: Unmasked and on trial". Reuters (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-7 בספטמבר 2021. 
  16. ^ "Pussy Riot: The story so far". BBC News (באנגלית). 23 בדצמבר 2013. בדיקה אחרונה ב-7 בספטמבר 2021. 
  17. ^ "Pussy Riot members jailed for two years for hooliganism". BBC News (באנגלית). 17 באוגוסט 2012. בדיקה אחרונה ב-7 בספטמבר 2021. 
  18. ^ "Two Pussy Riot activists 'flee Russia'". BBC News (באנגלית). 26 באוגוסט 2012. בדיקה אחרונה ב-7 בספטמבר 2021. 
  19. ^ Who are Pussy Riot? A guide to the Russian activist group who crashed the World Cup Final, NME, ‏2018-09-13 (בBritish English)
  20. ^ AFP: Pussy Riot: symbol of the new anti-Putin opposition, web.archive.org, ‏2014-03-05
  21. ^ Meet The All-Girl Punk Band Putin Wants Kept In Prison, Business Insider Australia, ‏2012-08-04 (בAustralian English)
  22. ^ 1 2 "The Day the Protest Died: Whatever Happened to Pussy Riot?". Haaretz (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-7 בספטמבר 2021. 
  23. ^ WORLD CUP: PLAYING FAIR ON AND OFF THE PITCH, Human Rights Documents Online
  24. ^ «Когнитивный терроризм» на московском гей-прайде - Надя Толокно - Контуры, kontury.info
  25. ^ Christina Cauterucci, Pussy Riot’s Nadya Tolokonnikova on Trans Rights, Bernie Sanders, and How Trump Could Be “Useful”, Slate Magazine, ‏2018-05-25 (באנגלית)
  26. ^ Meeting Pussy Riot, www.vice.com (באנגלית)
  27. ^ Laurie Penny on Pussy Riot: "People fear us because we're feminists", www.newstatesman.com (באנגלית)
  28. ^ Condé Nast, Pussy Riot Heads for Brooklyn, The New Yorker, ‏2014-02-01 (בAmerican English)
  29. ^ Elianna Kan, Pussy Riot: What Was Lost (and Ignored) in Translation | The American Reader, theamericanreader.com (בAmerican English)
  30. ^ Sheila Moeschen, ContributorBoston-based writer, comedy, Music Junky, Pussy Riot Proves We Are Not Having a Post-Feminist Moment, HuffPost, ‏2014-02-21 (באנגלית)
  31. ^ Pussy Riot trial: prosecutors call for three-year jail term, the Guardian, ‏2012-08-07 (באנגלית)
  32. ^ Феминист-панки Pussy Riot: о чем и зачем?, BBC News Русская служба, ‏2012-02-22 (ברוסית)
  33. ^ Idov, Michael (8 באוגוסט 2012). "Opinion | Putin v. the Punk Rockers". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-7 בספטמבר 2021. 
  34. ^ 1 2 Ged Babey, Pussy Riot, Louder Than War, ‏2012-08-06 (בBritish English)
  35. ^ וואלה! תרבות‏, הרכב הבנות הפרובוקטיבי פוסי ריוט מגיע להופעה בישראל, באתר וואלה!‏, 20 במרץ 2018
  36. ^ Pussy Riot announce first-ever North American tour, Consequence, ‏2018-01-31 (בAmerican English)
  37. ^ Nominees 2019, Berlin Music Video Awards (בAmerican English)
  38. ^ Девчонки из PUSSY RIOT захватывают транспорт (בעברית), בדיקה אחרונה ב-7 בספטמבר 2021 
  39. ^ Meindl, Matthias (17 באוגוסט 2012). "Prozess gegen russische Musikerinnen: Wie viel Punk steckt in Pussy Riot?". Die Tageszeitung: taz (בגרמנית). ISSN 0931-9085. בדיקה אחרונה ב-7 בספטמבר 2021. 
  40. ^ Группа Pussy Riot жжет путинский гламур (בעברית), בדיקה אחרונה ב-7 בספטמבר 2021 
  41. ^ Мобильныеприложения, Rss, В. закладки, Властям дали две недели, Газета.Ru
  42. ^ PUSSY RIOT поют политзекам на крыше тюрьмы (בעברית), בדיקה אחרונה ב-7 בספטמבר 2021 
  43. ^ Video: Russian all-girl punk band Pussy Riot arrested for performing Vladimir Putin song - Telegraph, web.archive.org, ‏2012-01-20
  44. ^ Pussy Riot на Красной площади - Путин зассал (בעברית), בדיקה אחרונה ב-7 בספטמבר 2021 
  45. ^ Pussy Riot fined for Red Square performance | LOCAL | The Moscow News, web.archive.org, ‏2012-05-11
  46. ^ Condé Nast, The Absurd and Outrageous Trial of Pussy Riot, The New Yorker, ‏2012-08-07 (בAmerican English)
  47. ^ Ioffe, Julia (6 באוגוסט 2012). "Pussy Riot v. Putin: A Front Row Seat at a Russian Dark Comedy". The New Republic. ISSN 0028-6583. בדיקה אחרונה ב-7 בספטמבר 2021. 
  48. ^ Kolyandr, Richard Boudreaux and Alexander (18 באוגוסט 2012). "Russian Band Is Found Guilty in Putin Protest". Wall Street Journal (באנגלית). ISSN 0099-9660. בדיקה אחרונה ב-7 בספטמבר 2021. 
  49. ^ Interfax-Religion, www.interfax-religion.com
  50. ^ Khristina Narizhnaya, Khristina Narizhnaya, Pussy Riot Trial Nears Verdict in Moscow, Rolling Stone, ‏2012-08-07 (בAmerican English)
  51. ^ Pussy Riot's Punk Prayer is pure protest poetry, the Guardian, ‏2012-08-20 (באנגלית)
  52. ^ Jeffrey Tayler, What Pussy Riot's 'Punk Prayer' Really Said, The Atlantic, ‏2012-11-08 (באנגלית)
  53. ^ Sputnik International, Pussy Riot Hit Back at Church Criticism, Sputnik International, ‏20120327T0937+0000 (באנגלית)
  54. ^ Jailed rockers Pussy Riot release new protest song, NZ Herald (בen-NZ)
  55. ^ Pussy Riot's new single: Putin Lights Up the Fires | Pussy Riot, the Guardian, ‏2012-08-20 (באנגלית)
  56. ^ Pussy Riot - I Can't Breathe (Official Music Video) (בעברית), בדיקה אחרונה ב-7 בספטמבר 2021 
  57. ^ Pussy Riot Releases Its First Song In English, NPR.org (באנגלית)
  58. ^ Deutsche Welle (www.dw.com), Pussy Riot is back in high heels to tackle corruption | DW | 04.02.2016, DW.COM (בBritish English)
  59. ^ 1 2 Elias Leight, Elias Leight, Pussy Riot Slam Trump in 'Make America Great Again' Video, Rolling Stone, ‏2016-10-27 (בAmerican English)
  60. ^ Elias Leight, Elias Leight, Hear Pussy Riot, Dave Sitek Condemn Corruption on 'Bad Apples', Rolling Stone, ‏2018-03-08 (בAmerican English)
  61. ^ Sputnik International, Police Open Criminal Probe into ‘Punk Prayer’ at Christ the Savior Cathedral, Sputnik International, ‏20120226T1024+0000 (באנגלית)
  62. ^ Две участницы группы Pussy Riot оставлены под стражей, newizv.ru (ברוסית)
  63. ^ Троих предполагаемых участниц Pussy Riot признали политзаключенными, Росбалт (ברוסית)
  64. ^ 19 « March « 2012 « Russia Watch (באנגלית)
  65. ^ Убит псковский священник, заступавшийся за Pussy Riot, BBC News Русская служба, ‏2013-08-05 (ברוסית)
  66. ^ Участниц Pussy Riot официально обвинили в хулиганстве по мотивам религиозной ненависти, Росбалт (ברוסית)
  67. ^ "Pussy Riot trial: Muscovites reflect on divisive case". BBC News (באנגלית). 30 ביולי 2012. בדיקה אחרונה ב-8 בספטמבר 2021. 
  68. ^ Russians join in call for Pussy Riot trio's release, the Guardian, ‏2012-06-30 (באנגלית)
  69. ^ Sputnik International, Russia’s Pop Queen Wants Freedom for Pussy Riot, Sputnik International, ‏20120416T0910+0000 (באנגלית)
  70. ^ Baczynska, Gabriela (20 ביולי 2012). "UPDATE 2-Russia extends jailing of Pussy Riot activists". Reuters (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-8 בספטמבר 2021. 
  71. ^ three members of russian punk collective potentially face years in prison for anti-putin performance in a moscow cathedral, activist defense, ‏2012-08-09 (באנגלית)
  72. ^ Vladimir Putin says Pussy Riot should not be treated too harshly, www.telegraph.co.uk
  73. ^ Sputnik International, Pussy Riot Plead Not Guilty, Sputnik International, ‏20120730T0916+0000 (באנגלית)
  74. ^ Khristina Narizhnaya, Khristina Narizhnaya, Pussy Riot Trial Nears Verdict in Moscow, Rolling Stone, ‏2012-08-07 (בAmerican English)
  75. ^ Jennifer Rankin, Pussy Riot case likened to Stalin show trials, The Irish Times (באנגלית)
  76. ^ Pussy Riot trial 'worse than Soviet era', the Guardian, ‏2012-08-03 (באנגלית)
  77. ^ Pussy Riot trial heads towards a shabby ending, The Independent, ‏2012-08-16 (באנגלית)
  78. ^ The Washington Times https://www.washingtontimes.com, In Putin’s Russia, little separation between church and state, The Washington Times (בAmerican English)
  79. ^ "Russian Orthodox Patriarch rails against Pussy Riot protest". בדיקה אחרונה ב-8 בספטמבר 2021. 
  80. ^ Sputnik International, Russian Press - Behind the Headlines, October 11, Sputnik International, ‏20121011T1210+0000 (באנגלית)
  81. ^ 1 2 3 "Pussy Riot members jailed for two years for hooliganism". BBC News (באנגלית). 17 באוגוסט 2012. בדיקה אחרונה ב-8 בספטמבר 2021. 
  82. ^ שתיים מחברות פוסי ריוט נמלטו מרוסיה, מעריב, 26 באוגוסט 2012
  83. ^ Kasparov, Garry (19 באוגוסט 2012). "When Putin's Thugs Came for Me". Wall Street Journal (באנגלית). ISSN 0099-9660. בדיקה אחרונה ב-8 בספטמבר 2021. 
  84. ^ Breaking news: Kasparov arrested and beaten at Pussy Riot trial, Chess News, ‏2012-08-17 (באנגלית)
  85. ^ 1 2 Herszenhorn, David M. (17 באוגוסט 2012). "Anti-Putin Stunt Earns Punk Band Two Years in Jail". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-8 בספטמבר 2021. 
  86. ^ Putin: We must protect believers from Pussy Riot, The Mail & Guardian, ‏2012-09-06 (בen-ZA)
  87. ^ Pussy Riot: 'we still burn with desire to take Putin's monopoly on power', the Guardian, ‏2012-08-27 (באנגלית)
  88. ^ Pussy Riot: 'Things have changed, but our desire to protest remains', the Guardian, ‏2012-12-26 (באנגלית)
  89. ^ Interfax-Religion, www.interfax-religion.com
  90. ^ [https://www.interfax.ru/russia/269721 �������� Pussy Riot ��������], Interfax.ru (ברוסית)
  91. ^ Ioffe, Julia (10 באוקטובר 2012). "Is Pussy Riot Breaking Up?". The New Republic. ISSN 0028-6583. בדיקה אחרונה ב-8 בספטמבר 2021. 
  92. ^ DER SPIEGEL | Online-Nachrichten, www.spiegel.de(הקישור אינו פעיל, 10.10.2021)
  93. ^ Владимир Баринов, Елизавета Маетная, Pussy Riot отсидят мягко, Известия, ‏2012-08-17 (ברוסית)
  94. ^ Sputnik International, Pussy Riot Want to Serve Sentence at Moscow Pre-Trial Facility, Sputnik International, ‏20120916T1509+0000 (באנגלית)
  95. ^ "Russia sends Pussy Riot women to camps east of Moscow". BBC News (באנגלית). 22 באוקטובר 2012. בדיקה אחרונה ב-8 בספטמבר 2021. 
  96. ^ Pussy Riot member Samutsevich sentence reduced to probation, RAPSI
  97. ^ By the CNN Wire Staff, Report: Pussy Riot member asks for solitary confinement, CNN
  98. ^ נדז'דה טוליקוניקובה, חברת פוסי ריוט כותבת על החיים ב"מושבת תיקון 14", באתר הארץ, 14 בפברואר 2014
  99. ^ By Eliott C. McLaughlin CNN, Pussy Riot member hospitalized amid hunger strike, CNN
  100. ^ Robert Mackey, Glenn Kates, Russian Riot Grrrls Jailed for 'Punk Prayer', The Lede, ‏2012-03-07 (בAmerican English)
  101. ^ Barry, Ellen (12 בספטמבר 2012). "Medvedev Says Rockers Have Served Enough Jail Time for Cathedral Performance". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-8 בספטמבר 2021. 
  102. ^ Dmitry Medvedev says Pussy Riot should not be in prison, www.telegraph.co.uk
  103. ^ Медведев вновь не согласился с вердиктом Pussy Riot: я сажать бы не стал, посидели — и хватит, Газета.Ru (ברוסית)
  104. ^ Russia PM wants Pussy Riot members freed, www.aljazeera.com (באנגלית)
  105. ^ Мировое сообщество сочло наказание Pussy Riot несоразмерным, lenta.ru
  106. ^ "Press aghast at Pussy Riot verdict". BBC News (באנגלית). 18 באוגוסט 2012. בדיקה אחרונה ב-8 בספטמבר 2021. 
  107. ^ How to become a cause célèbre: a guide for political prisoners, www.spiked-online.com (בBritish English)
  108. ^ Condé Nast, Björk Dedicates Song to Pussy Riot in Finland, Pitchfork, ‏2012-08-13 (בAmerican English)
  109. ^ Julianne Escobedo Shepherd, Julianne Escobedo Shepherd, See Which Celebs Partied for Pussy Riot, Rolling Stone, ‏2014-02-07 (בAmerican English)
  110. ^ Nadya found! – Update from her in Siberian prison hospital, voiceproject.org
  111. ^ Sputnik International, 121 German Parliamentarians Support Jailed Pussy Riot Members, Sputnik International, ‏20120808T0631+0000 (באנגלית)
  112. ^ Inside The Pussy Riot Trial, HuffPost UK, ‏2012-08-08 (באנגלית)
  113. ^ Former Polish president plans to persuade Putin to free Pussy Riot, RAPSI
  114. ^ Sobczyk, Marcin (7 בספטמבר 2012). "Walesa Asks Putin to Pardon Pussy Riot". Wall Street Journal (באנגלית). ISSN 0099-9660. בדיקה אחרונה ב-10 בספטמבר 2021. 
  115. ^ Human Rights Watch, ContributorHuman Rights Watch defends the rights of people worldwide We scrupulously investigate abuses, Expose the Facts Widely, Pressure Those with Power to Respect Rights, Secure Justice, Pussy Riot: Band Members' Conviction a Blow to Free Expression, HuffPost, ‏2012-08-17 (באנגלית)
  116. ^ Two years in prison for Pussy Riot's members: crackdown on peaceful dissent continues in the Russian Federation, International Federation for Human Rights (באנגלית)
  117. ^ Yoko Ono awards peace prize to Pussy Riot, www.abc.net.au, ‏2012-09-21 (בAustralian English)
  118. ^ Deutsche Welle (www.dw.com), Pussy Riot nomination splits politicians, scholars | DW | 09.11.2012, DW.COM (בBritish English)
  119. ^ The 25 Best Performance Art Pieces of All Time, Complex (באנגלית)
  120. ^ Chicagoans take to City Hall on Free "Pussy Riot" Global Day (בAmerican English)
  121. ^ Femen во имя Pussy Riot спилили в Киеве крест "оранжевой" революции, lenta.ru
  122. ^ Freed, Benjamin R. (17 באוגוסט 2012). "Pussy Riot and a Protest Legacy". The New Republic. ISSN 0028-6583. בדיקה אחרונה ב-11 בספטמבר 2021. 
  123. ^ Kölner Stadt-Anzeiger - Aktuelle Nachrichten aus Köln und der ganzen Welt, www.ksta.de
  124. ^ WATCH: German 'Pussy Riot' Protestors Escorted Out Of Cathedral, HuffPost, ‏2012-08-20 (באנגלית)
  125. ^ Beucker, Pascal (16 בספטמבר 2013). "Prozess gegen Pussy-Riot-Unterstützer: Kirchenfeindliches im Kölner Dom". Die Tageszeitung: taz (בגרמנית). ISSN 0931-9085. בדיקה אחרונה ב-11 בספטמבר 2021. 
  126. ^ Kölner Stadt-Anzeiger - Aktuelle Nachrichten aus Köln und der ganzen Welt, www.ksta.de
  127. ^ Arrest warrant issued for man accused of damaging Orthodox icons, RAPSI
  128. ^ Dmitry Medvedev says Pussy Riot should not be in prison, www.telegraph.co.uk
  129. ^ South Park: “A Scause for Applause”, The A.V. Club (בAmerican English)
  130. ^ Photos: Nearly 50 People Gather for Pussy Riot Solidarity Concert at the Russian Embassy: DCist, web.archive.org, ‏2013-08-27
  131. ^ Katie Van Syckle, Katie Van Syckle, Pussy Riot Member Skypes at Sundance Premiere, Rolling Stone, ‏2013-01-21 (בAmerican English)
  132. ^ T. H. R. staff, T. H. R. staff, Sundance 2013: Festival Awards Announced, The Hollywood Reporter, ‏2013-01-26 (בAmerican English)
  133. ^ Jay A. Fernandez, Jay A. Fernandez, Sundance 2013: ‘Pussy Riot’ Doc to Air on HBO, IndieWire, ‏2013-01-21 (באנגלית)
  134. ^ Ryzik, Melena (1 בינואר 2014). "Banned at Home and Noticed by Oscars". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-11 בספטמבר 2021. 
  135. ^ Pussy Versus Putin | IDFA 2013, web.archive.org, ‏2013-11-27
  136. ^ 'Pussy Versus Putin' - The Insider's View Of Taking On The Kremlin, HuffPost UK, ‏2013-12-17 (באנגלית)
  137. ^ Korina Lopez, Pussy Riot members to be freed from prison, USA TODAY (בAmerican English)
  138. ^ Pussy Riot Member Released From Prison : NPR, web.archive.org, ‏2013-12-24
  139. ^ "Pussy Riot: Russia frees jailed punk band members". BBC News (באנגלית). 23 בדצמבר 2013. בדיקה אחרונה ב-11 בספטמבר 2021. 
  140. ^ Herszenhorn, David M. (23 בדצמבר 2013). "Released Punk Rockers Keep Up Criticism of Putin". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-11 בספטמבר 2021. 
  141. ^ Two civil claims against Pussy Riot for moral damages dismissed, RAPSI
  142. ^ Siberian woman's compensation claim against Pussy Riot tossed out on appeal, RAPSI
  143. ^ Prosecutors file to declare Pussy Riot video extremist, RAPSI
  144. ^ United Russia party member wins right not to start sentence until 2024, www.telegraph.co.uk
  145. ^ Pussy Riot motion for sentencing delay rejected, RAPSI
  146. ^ 1 2 Nick Miller, Sochi Winter Olympics: Two members of punk band Pussy Riot arrested before protest performance, The Sydney Morning Herald, ‏2014-02-18 (באנגלית)
  147. ^ Полиция объяснила задержание Толоконниковой и Алехиной, lenta.ru
  148. ^ Полиция Сочи отпустила Алехину и Толоконникову, BBC News Русская служба, ‏2014-02-18 (ברוסית)
  149. ^ Pussy Riot attacked with whips by Cossack militia at Sochi Olympics, the Guardian, ‏2014-02-19 (באנגלית)
  150. ^ Казаки избили участниц Pussy Riot нагайками, ytro.news
  151. ^ Nick Miller in Sochi, Cossacks attack Pussy Riot in Sochi with whips and pepper spray, The Age, ‏2014-02-19 (באנגלית)
  152. ^ МОК предостерег Pussy Riot от протестов в Олимпийском парке, lenta.ru
  153. ^ Dan Wolken, IOC: Pussy Riot beating 'unsettling' but not Olympic problem, USA TODAY (בAmerican English)
  154. ^ Pussy Riot - Putin will teach you how to love / Путин научит тебя любить Родину (Official Video) (בעברית), בדיקה אחרונה ב-11 בספטמבר 2021 
  155. ^ Опубликовано видео нападения на участниц Pussy Riot в Нижнем Новгороде - Происшествия и инциденты в России и мире - МК, web.archive.org, ‏2014-03-09
  156. ^ Pussy Riot members attacked in Nizhny Novgorod, Russia, CTVNews, ‏2014-03-06 (באנגלית)
  157. ^ Pussy Riot Members Start New Organization Zona Prava - Vogue, web.archive.org, ‏2014-07-01
  158. ^ Pussy Riot members take Kremlin to European court of human rights, the Guardian, ‏2014-07-28 (באנגלית)
  159. ^ Участницы группы Pussy Riot, пострадавшие в Сочи от рук казаков, жалуются в Страсбургский суд, Ведомости (ברוסית)
  160. ^ Weber, Jonathan (9 במאי 2016). "Pussy Riot founder sets sites on Russian media". Reuters (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-11 בספטמבר 2021. 
  161. ^ Pussy Riot Says Two Members Are Missing Following Detainment by Russian Police [UPDATE], SPIN, ‏2018-02-27
  162. ^ "World Cup: Pussy Riot protesters jailed over pitch demonstration". BBC News (באנגלית). 17 ביולי 2018. בדיקה אחרונה ב-11 בספטמבר 2021. 
  163. ^ Tétrault-Farber, Gabrielle (18 ביולי 2018). "World Cup Pussy Riot pitch intruders jailed for 15 days". Reuters (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-11 בספטמבר 2021. 
  164. ^ Opinion: An Act Of Bravery At The World Cup, NPR.org (באנגלית)
  165. ^ Jay Deshpande, Watch Pussy Riot’s Very Pussy-Riot Cameo on House of Cards, Slate Magazine, ‏2015-03-02 (באנגלית)
  166. ^ Pussy Riot ‘on set and in season 3’ of new House of Cards series, The Independent, ‏2014-08-13 (באנגלית)
  167. ^ The Visible Light Paintings of Fawn Rogers, KCET, ‏2015-03-11 (באנגלית)
  168. ^ Guest Column – Unsongs by Moddi: Listen to an English version of Pussy Riot's Punk Prayer - Q MagazineQ Magazine, web.archive.org, ‏2016-05-02