הגביע האולימפי
מראה
הגוף המעניק | הוועד האולימפי הבין-לאומי |
---|---|
תקופת הפרס | 1906–הווה (כ־118 שנים) |
www | |
הגביע האולימפי (בצרפתית: Coupe olympique) הוא פרס המוענק מדי שנה על ידי הוועד האולימפי הבין-לאומי למוסדות, ארגונים או קבוצות בעלי מוניטין של הצטיינות ויושרה שפעלו לפיתוח התנועה האולימפית.[1]
הפרס נוסד בשנת 1906 על ידי פייר דה קוברטן והוענק למועדון התיירות של צרפת. מאז זכו בפרס מועדוני ספורט חובבים, בתי ספר, עיתונים ומנהלי ספורט, אם כי הוא מוענק בעיקר לקבוצות הקשורות לארגון המשחקים האולימפיים. הגביע המקורי שמור במוזיאון האולימפי בלוזאן, שווייץ, ולזוכים מוענק העתק. הפרס הוענק לאחרונה ב-2022 לאנשי הרפובליקה העממית של סין כאות הוקרה על תרומתם לקיום משחקי החורף האולימפיים בבייג'ינג בשנה זו.[2]
מקבלי הפרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1906 – מועדון התיירות של צרפת
- 1907 – הרגאטה המלכותית של הנלי
- 1908 – ההתאחדות השוודית המרכזית לקידום הספורט
- 1909 – התאחדות ההתעמלות הגרמנית
- 1910 – תנועת סוקול
- 1911 – מועדון התיירות האיטלקי
- 1912 – איחוד חברות ההתעמלות של צרפת
- 1913 – מועדון האתלטיקה ההונגרי
- 1914 – איגוד האתלטים החובבים
- 1915 – בית הספר רוגבי
- 1916 – אחוות מישל הקדוש בגנט
- 1917 – התאחדות הכדורגל ההולנדית המלכותית
- 1918 – קבוצות ספורט למען חזית מאוחדת
- 1919 – המכון האולימפי בלוזאן
- 1920 – מכללת ימק"א הבין-לאומית, ספרינגפילד, מסצ'וסטס
- 1921 – פדרציית הספורט הדנית
- 1922 – איגוד האתלטים החובבים של קנדה
- 1923 – התאחדות הספורט של קטלוניה
- 1924 – פדרציית האתלטיקה וההתעמלות של פינלנד
- 1925 – ועדת החינוך הגופני הלאומית של אורוגוואי
- 1926 – פדרציית הסקי הנורווגית
- 1927 – קולונל רוברט מ. תומסון
- 1928 – המועצה המקסיקנית הלאומית
- 1929 – הוועד העולמי של ימק"א
- 1930 – התאחדות הכדורגל השווייצרית
- 1931 – ההתאחדות הלאומית למשחק שדה, הממלכה המאוחדת
- 1932 – המכללה הגרמנית לחינוך גופני
- 1933 – החברה הפדרלית השווייצרית להתעמלות
- 1934 – מועדון שעות הפנאי הלאומי (Opera Nazionale Dopolavoro), איטליה
- 1935 – התאחדות הנופש והפארקים הלאומית, ארצות הברית
- 1936 – איגוד האתלטים החובבים ההלני
- 1937 – איחוד ההחלקה האוסטרי
- 1938 – האקדמיה המלכותית לחינוך גופני של הונגריה
- 1939 – כוח באמצעות שמחה
- 1940 – התאחדות ההתעמלות השוודית
- 1941 – הוועד האולימפי הפיני
- 1942 – ויליאם מיי גרלנד
- 1943 – הוועד האולימפי הארגנטינאי
- 1944 – העיר לוזאן
- 1945 – התאחדות האתלטיקה הנורווגית
- 1946 – הוועד האולימפי של קולומביה
- 1947 – סיגפריד אדסטרם
- 1948 – המועצה המרכזית לנופש פיזי, הממלכה המאוחדת
- 1949 – פלומיננסה
- 1950 – הוועד האולימפי הבלגי, הוועד האולימפי של ניו זילנד והתאחדות משחקי האימפריה הבריטית
- 1951 – האקדמיה לספורט, פריז
- 1952 – העיר אוסלו
- 1953 – העיר הלסינקי
- 1954 – בית הספר הפדרלי להתעמלות וספורט של שווייץ
- 1955 – הוועדה המארגנת של משחקי אמריקה המרכזית והקריביים 1954, הוועדה המארגנת של המשחקים הפאן-אמריקאיים 1955
- 1957 – פדרציית ספורט לקויי השמיעה של איטליה
- 1959 – פאנאתלון איטליה, ג'נובה
- 1960 – המרכז הספורט האוניברסיטאי של איטליה
- 1961 – קרן הספורט הלמס, לוס אנג'לס
- 1962 – הוועדה המארגנת של המשחקים הבוליבריים 1961
- 1963 – התאחדות משחקי חבר העמים הבריטי האוסטרלית
- 1964 – ועדת המשחקים האולימפיים של דרום קליפורניה
- 1965 – העיר טוקיו
- 1966 – הוועד הבין-לאומי לספורט לקויי שמיעה
- 1967 – המשחקים הבוליבריים
- 1968 – אנשי מקסיקו סיטי
- 1969 – הוועד האולימפי הפולני
- 1970 – הוועדה המארגנת של משחקי אסיה 1966 ו-1970
- 1971 – הוועדה המארגנת של המשחקים הפאן-אמריקאיים 1971
- 1972 – הוועד האולימפי הטורקי, העיר סאפורו
- 1973 – אנשי מינכן
- 1974 – הוועד האולימפי הבולגרי
- 1975 – הוועד האולימפי האיטלקי
- 1976 – פדרציית התרבות הגופנית והספורט של צ'כוסלובקיה
- 1977 – הוועד האולימפי של חוף השנהב
- 1978 – הוועד האולימפי ההלני
- 1979 – הוועדה המארגנת של אליפות העולם בחתירה 1978
- 1980 – מועדון ההתעמלות הפורטוגלי
- 1981 – שווייץ, האקדמיה האולימפית הבין-לאומית
- 1982 – ראסינג קלוב דה פראנס
- 1983 – הוועד האולימפי של פוארטו ריקו
- 1984 – הוועדה המארגנת של אליפות העולם באתלטיקה 1983
- 1985 – הוועד האולימפי הסיני
- 1986 – העיר שטוטגרט
- 1988 – ל'אקיפ, אנשי אוסטרליה
- 1989 – אנשי סיאול, לה גזטה דלו ספורט
- 1990 – מועדון הספורט פאנליניוס
- 1991 – הוועד האולימפי היפני
- 1992 – מחוז סבואה, העיר ברצלונה
- 1993 – הוועד האולימפי המונגאסקי
- 1994 – הוועד האולימפי הצרפתי, אנשי נורווגיה
- 1995 – הוועד האולימפי הקוריאני
- 1996 – העיר באדן-באדן
- 1998 – אנשי נאגנו
- 1999 – האומות המאוחדות
- 2000 – העיר סידני
- 2001 – בית הספר קיפ סיינו, אלדורט, קניה
- 2002 – אנשי סולט לייק סיטי
- 2003 – קבוצת אלינגהי
- 2004 – אנשי אתונה
- 2005 – מוזיאון משחקי החורף האולימפיים בלייק פלאסיד
- 2006 – אנשי טורינו
- 2007 – מוזיאון משחקי החורף האולימפיים בלייק פלאסיד
- 2008 – אנשי בייג'ינג
- 2010 – אנשי סינגפור
- 2011 – קונפדרציית הספורט והוועד האולימפי של דרום אפריקה, אנשי דרבן
- 2012 – אנשי לונדון
- 2016 – אנשי ריו דה ז'ניירו
- 2018 – אנשי בואנוס איירס
- 2022 – אנשי הרפובליקה העממית של סין[2]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של הגביע האולימפי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הגביע האולימפי, באתר המוזיאון האולימפי
- ^ 1 2 IOC awards Olympic Cup to the people of the People’s Republic of China, הוועד האולימפי הבין-לאומי, 19 בפברואר 2022