הדרקון האדום הגדול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"הדרקון האדום הגדול והאישה הלבושה בשמש (חזון יוחנן 12:3-4)", מוזיאון ברוקלין לאמנות, ~1803-1805

סדרת ציורי הדרקון האדום הגדולאנגלית: The Great Red Dragon) היא סדרת ציורים בצבעי מים שנוצרה על ידי האמן והמשורר האנגלי ויליאם בלייק בין השנים 1805-1810.[1]

סדרת ציורים זו נוצרה על רקע רצונו של בלייק ליצור למעלה ממאה ציורים על מנת לאייר את ספרי הביבליה - התנ"ך הנוצרי. בהתאם למטרתו, יצר בלייק את ארבעת הציורים שבסדרה על מנת לתאר את דמות "הדרקון האדום הגדול" - התרגום האנגלי לדמות התנין המתואר בספר חזון יוחנן, הוא ספר "האפוקליפסה" החותם את הברית החדשה:

וַיֵּרָא אוֹת אַחֵר בַּשָּׁמָיִם וְהִנֵּה תַּנִּין גָּדוֹל אָדֹם כָּאֵשׁ וְלוֹ שִׁבְעָה רָאשִׁים וְעֶשֶׂר קְרָנַיִם וְעַל־רָאשָׁיו שִׁבְעָה כְתָרִים. וְסָחַב בִּזְנָבוֹ מִן־הַשָּׁמַיִם שְׁלִישִׁית הַכּוֹכָבִים וַיַּשְׁלִיכֵם אָרְצָה וַיִּתְיַצֵּב הַתַּנִּין לִפְנֵי הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֶחֶלָה לָלֶדֶת לְמַעַן בְּלֹעַ אֶת־בְּנָהּ בְּלִדְתָּהּ

חזון יוחנן, פרק י"ב פסוקים 3–4, בתרגום פרנץ דליטש

הציורים שבסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרקון האדום הגדול והאישה הלבושה בשמש (חזון יוחנן 12:3-4)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באנגלית: The Great Red Dragon and the Woman Clothed with the Sun (Rev. 12: 1-4). מידות: 43.7 ס"מ גובה / 34.8 ס"מ רוחב.[2]

היצירה המקורית שמורה במוזיאון ברוקלין לאמנות, ושמורה מאחורי דלתיים סגורות עקב היותה רגישה לאור השמש. יצירה זו ידועה בעיקר עקב האזכור התרבותי שלה בספר "דרקון אדום" מאת תומאס האריס ובסרטי "חניבעל" שנעשו בעקבותיו.

הדרקון האדום הגדול והאישה הלבושה בשמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הדרקון האדום הגדול והאישה הלבושה בשמש", הגלריה הלאומית לאמנות (וושינגטון)

באנגלית: The Great Red Dragon and the Woman Clothed with the Sun. מידות: 40.8 ס"מ גובה / 33.7 ס"מ רוחב.[3]

התמונה, השמורה כיום בגלריה הלאומית לאמנות שבוושינגטון, דומה בשמה לזו השמורה במוזיאון ברוקלין, אך הדמויות המוצגות בתמונה ממוקמות באופן שונה מאשר בתמונה המקורית, ומוצגות מזווית שונה.

הדרקון האדום הגדול והחיה העולה מן הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הדרקון האדום הגדול והחיה העולה מן הים", הגלריה הלאומית

באנגלית: The Great Red Dragon and the Beast from the Sea. מידות: 40.1 ס"מ גובה / 35.6 ס"מ רוחב.[4]

בדומה לקודמת, גם יצירה זו שמורה כיום בגלריה הלאומית לאמנות שבוושינגטון.

מספר החיה הוא 666[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מספר החיה הוא 666", הספרייה והמוזיאון ע"ש רוזנבך

באנגלית: The Number of the Beast is 666. מידות: 40.6 ס"מ גובה / 33.0 ס"מ רוחב.

היצירה שמורה ומוצגת כיום בספרייה ובמוזיאון ע"ש רוזנבך (אנ') בפילדלפיה שבארצות הברית.

אזכורים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצאת אוקספורד השתמשה בציור "הדרקון האדום הגדול והאישה הלבושה בשמש" המקורי כעטיפת הספר "The Private Memoirs and Confessions of a Justified Sinner" מאת הסופר הסקוטי ג'יימס הוג (1824), במהדורה שיצאה על ידם בשנת 2010.[5]

כמה מהציורים הוצגו בסרט האימה הפסיכולוגי "מוד הקדושה" מ-2019 של הבמאית הבריטית רוז גלאס.[6]

סדרת הציורים מהווה אלמנט מפתח בעלילת הספר "דרקון אדום" מאת תומאס האריס, ובסרטי "חניבעל" שנעשו בעקבותיו. פרנסיס דולרהייד, הרוצח הסדרתי האכזר המוצג בספר, מתואר כאדם מופרע העובד בימים כטכנאי במסרטת וידאו, ואובססיבי לסדרת הציורים "דרקון האדום" של בלייק, במיוחד ל"הדרקון האדום הגדול והאישה הלבושה בשמש", המקועקע על גבו. רציחת אנשים גורמת לו להרגיש נעלה, בדיוק כמו אותו דרקון אדום. לקראת סוף הספר הוא אף מופיע במוזיאון ברוקלין שם הוא גונב את הציור ואוכל אותו.

"הדרקון האדום הגדול" הוא שמו של הפרק השביעי בעונה השישית של סדרת הדרמה המשטרתית "המנטליסט" של ה-CBS.

כמו כן, שימשו ציורי סדרת "הדרקון האדום" כהשראה לסדרת קלפי "דרקון השטן האדום" (Red Dragon Archfiend, レッド・デーモン) המופיעים במשחק הקלפים "יו-גי-הו!" ובסדרת האנימה "יו-גי-הו! המימד החמישי" שנוצרה בעקבותיו.[7]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Great Red Dragon Paintings of William Blake, www.artcyclopedia.com
  2. ^ Brooklyn Museum, www.brooklynmuseum.org
  3. ^ The Great Red Dragon and the Woman Clothed with the Sun, c. 1805, נבדק ב-2024-03-25
  4. ^ The Great Red Dragon and the Beast from the Sea, c. 1805, נבדק ב-2024-03-25
  5. ^ Oxford World's Classics, The Private Memoirs and Confessions of a Justified Sinner, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד
  6. ^ Saint Maud and William Blake whynow, whynow, ‏2020-11-02 (באנגלית בריטית)
  7. ^ William Blake in popular culture, Dandelion's blog (באנגלית אמריקאית)