חניבעל לקטר (זיכיון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חניבעל לקטר
Hannibal Lecter
סדרת הרומנים של חניבעל לקטר
סדרת הרומנים של חניבעל לקטר
סדרת הרומנים של חניבעל לקטר
יוצר תומאס האריס
פרסומים מודפסים
נובלות "הדרקון האדום" (1981)
"שתיקת הכבשים" (1988)
"חניבעל" (1999)
"חניבעל: מקור הרוע" (2006)
סרטים וטלוויזיה
סרטים "הצייד" (1986)
"שתיקת הכבשים" (1991)
"חניבעל" (2001)
"דרקון אדום" (2002)
"חניבעל: מקור הרוע" (2007)

הזיכיון של חניבעל לקטר הוא זיכיון אמריקאי שמבוסס על הדמות, חניבעל לקטר; רוצח סדרתי אינטליגנטי וקניבלי שנחשב למבוקש בידי אנשי אכיפת החוק במטרה שיסייע ללכידת עבריינים אחרים. הוא הופיע במקור בסדרת רומנים (החל מהדרקון האדום בשנת 1981) בת ארבעה חלקים (טטרלוגיה) מאת תומאס האריס. הסדרה התרחבה מאז לקולנוע ולטלוויזיה.

רומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרקון האדום (1981)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הדרקון האדום (ספר)

שתיקת הכבשים (1988)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – משתמש:שי אביגד/שתיקת הכבשים (ספר)

חניבעל (1999)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – משתמש:שי אביגד/חניבעל (ספר)

חניבעל: מקור הרוע (2006)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – חניבעל: מקור הרוע (ספר)

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט תאריך יציאה (ארצות הברית) במאי/ת תסריטאי/ת מפיק/ה
"הצייד" 15 באוגוסט 1986 מייקל מאן ריצ'רד א. רוט
"שתיקת הכבשים" 14 בפברואר 1991 ג'ונתן דמי טד טלי קנת' אוט, אדוארד סאקסון ורון בוזמן
"חניבעל" 9 בפברואר 2001 רידלי סקוט דייוויד מאמט & סטיבן זאיליאן דינו דה-לורנטיס, מרתה דה-לורנטיס ורידלי סקוט
"דרקון אדום" 4 באוקטובר 2002 ברט ראטנר טד טלי דינו דה-לורנטיס ומרתה דה-לורנטיס
"חניבעל: מקור הרוע" 9 בפברואר 2007 פיטר ובר תומאס האריס דינו דה-לורנטיס, מרתה דה-לורנטיס וטארק בן עמר

הצייד (1986)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הצייד (סרט)

מותחן אמריקאי משנת 1986 מאת ובבימויו של מייקל מאן, בהתבסס על הנובלה מאת תומאס האריס "דרקון אדום". במרכז הסרט ניסיונותיו של ויל גרהם (ויליאם פיטרסן), בלש משטרתי מיומן, לתפוס רוצח סדרתי (טום נונאן) שמשתמש בקניבליזם כדי להפגין את עליונותו על האחרים, וכל זאת מתוך הערצה והערכה עמוקה לד"ר חניבעל לקטר (בריאן קוקס), שבו נעזר גרהם כדי לפענח את המניעים הפסיכולוגיים של הרוצח. לסרט נעשה רימייק בשנת 2002 בשם "דרקון אדום". הרימייק בוים על ידי ברט ראטנר וצולם על ידי דנטה ספינוטי, צלם "הצייד". בסרט כיכבו אדוארד נורטון בתפקיד ויל גרהם, רייף פיינס בתפקיד פרנסיס דולרהייד ואנתוני הופקינס בתפקיד חניבעל לקטר.[1]

שתיקת הכבשים (1991)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – שתיקת הכבשים

מותחן פסיכולוגי אמריקאי שיצא לאור בשנת 1991. הסרט מבוסס על ספר בשם זה מאת תומאס האריס. הסרט זכה להצלחה רבה ובין השאר זכה בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר ובפרסי אוסקר נוספים לבמאי ג'ונתן דמי, לתסריטאי טד טלי ולשחקנים הראשיים, ג'ודי פוסטר ואנתוני הופקינס. הצלחת הסרט הובילה להפקת סרטים נוספים שהתבססו על ספריו של תומאס האריס: "חניבעל", שהוא סרט המשך, פריקוול בשם "מקור הרוע", וכן "דרקון אדום", בו ללקטר מקום משני שהובלט בסרט. "שתיקת הכבשים" הפך לביטוי שגור, הבא לבקר שתיקה של אדם או ציבור לנוכח מצב או תופעה שליליים, במקום להשמיע קול מחאה. למשל: "נאום שתיקת הכבשים".[2]

חניבעל (2001)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – חניבעל (סרט)

מותחן פסיכולוגי אמריקאי משנת 2001. הסרט בוים על ידי רידלי סקוט, לפי ספר באותו שם מ-1999 מאת תומאס האריס. מדובר בסרט המשך לסרט המתח עטור הפרסים "שתיקת הכבשים" (1991) שיצא לאקרנים עשור קודם לכן. ב"חניבעל" חוזר אנתוני הופקינס לתפקידו כד"ר חניבעל לקטר. בסרט, לקטר נרדף שוב על ידי הרשויות ונפגש שוב פעם עם הסוכנת קלריס סטרלינג, מושא אהבתו מהסרט "שתיקת הכבשים".[3]

דרקון אדום (2002)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – דרקון אדום (סרט)

הסרט הוא רימייק לסרט "הצייד" (1986). התסריט לסרט נכתב בידי טד טלי, תסריטאי "שתיקת הכבשים", והוא מתבסס באופן חופשי על תסריט הסרט צייד אדם מאת מייקל מאן. הסרט בוים בידי ברט רטנר, והופק בידי דינו דה-לורנטיס, שהפיק גם את "הצייד" (1986) ואת "חניבעל" (2001). במרכז הסרט ניסיונותיו של ויל גרהם (אדוארד נורטון), בלש משטרתי מיומן, לתפוס רוצח סדרתי בשם פראנסיס דולרהייד (רייף פיינס) שמשתמש בקניבליזם כדי להפגין את עליונותו על האחרים, וכל זאת מתוך הערצה והערכה עמוקה לד"ר חניבעל לקטר (אנתוני הופקינס), שבו נעזר גרהם כדי לפענח את המניעים הפסיכולוגיים של הרוצח.[4]

חניבעל: מקור הרוע (2007)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – חניבעל: מקור הרוע (סרט)

סרט אימה אשר יצא בשנת 2007, ובוים על ידי פטר ובר. הסרט נחשב כרביעי בסדרת הסרטים על ד"ר חניבעל לקטר וכמו קודמיו, גם הוא מבוסס על ספר בשם זה שכתב תומאס האריס (שתפקד גם כתסריטאי בסרט זה) בשנת 2006. הסרט מספר על ילדותו והתבגרותו של חניבעל לקטר מגיל 6 עד גיל 20 ומה היו הסיבות לכך שנהפך לרוצח קניבל. רוב הסרט צולם ב-Barrandov Studios בפראג.[5]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרה עונות פרקים שידור ראשון שידור אחרון יוצר/ת רשות שידור
"חניבעל" 3 39 4 באפריל 2013 29 באוגוסט 2015 בריאן פולר NBC
"קלריס" 1 13 11 בפברואר 2021 24 ביוני 2021 אלכס קורצמן
ג'ני לומט
CBS

חניבעל (2013)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת טלוויזיה אמריקאית מסוגת פסיכולוגיה-אימה-מתח, שהופקה בידי בריאן פולר לערוץ הטלוויזיה NBC האמריקאית. הדמות הראשית היא חניבעל לקטר, דמות מספריו של תומאס האריס הוא פסיכיאטר במקצועו, קניבל ורוצח סדרתי. הסדרה מתמקדת במערכת היחסים המיוחדת של חניבעל עם ויל גראהם סוכן FBI לשעבר. ב-22 ביוני 2015, NBC הודיעו שלא יחדשו את הסדרה לעונה נוספת.[6]

קלריס (2021)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת טלוויזיה אמריקאית מסוגת מותחן פסיכולוגי ואימה שנוצרה על ידי היוצרים אלכס קורצמן וג'ני לומט. הסדרה מבוססת על הרומן "שתיקת הכבשים" מאת תומאס האריס, ומככבים בה רבקה ברידס, לוקה דה אוליביירה, דבין איי. טיילר, קאל פן, ניק סאנדו, מייקל קודליץ ומארני קרפנטר. הסדרה עלתה לשידור ברשת CBS ב-11 בפברואר 2021.[7]

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצלחה מסחרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיכיון חניבעל לקטר, נחשב לבעל רווחים מהגבוהים ביותר בסוגת האימה בהשוואה לזיכיוני אימה אחרים —"הנוסע השמיני", "קנדימן", "משחק ילדים", היקום הקולנועי של לזמן את הרוע, "מגרש השדים", "יעד סופי", "יום שישי ה-13", "ליל המסכות", "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון", "מלתעות", "סיוט ברחוב אלם", "פעילות על-טבעית", "פסיכו", "הטיהור", "המסור", "צעקה" ו"המנסרים מטקסס"— כמו גם אחד מזיכיוני האימה המצליחים בהיסטוריה.[8]

תגובה ביקורתית וציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט Rotten Tomatoes Metacritic
"הצייד" 94% (36 ביקורות)[9] 75 (10 ביקורות)[10]
"שתיקת הכבשים" 96% (91 ביקורות)[11] 85 (17 ביקורות)[12]
"חניבעל" 39% (171 ביקורות)[13] 57 (36 ביקורות)[14]
"דרקון אדום" 68% (188 ביקורות)[15] 60 (36 ביקורות)[16]
"חניבעל: מקור הרוע" 16% (145 ביקורות)[17] 35 (30 ביקורות)[18]
"חניבעל", עונה 1 (2013) 81% (64 ביקורות)[19] 70 (32 ביקורות)[20]
"חניבעל", עונה 2 (2014) 98% (44 ביקורות)[21] 88 (14 ביקורות)[22]
"חניבעל", עונה 3 (2015) 98% (46 ביקורות)[23] 84 (15 ביקורות)[24]
"קלריס" עונה 1, (2021) 36% (42 ביקורות)[25] 55 (32 ביקורות)[26]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Manhunter (1986) - IMDb (באנגלית אמריקאית), נבדק ב-2021-09-07
  2. ^ The Silence of the Lambs (1991) - IMDb (באנגלית אמריקאית), נבדק ב-2021-09-07
  3. ^ Hannibal (2001) - IMDb (באנגלית אמריקאית), נבדק ב-2021-09-07
  4. ^ Red Dragon (2002) - IMDb (באנגלית אמריקאית), נבדק ב-2021-09-07
  5. ^ Hannibal Rising (2007) - IMDb (באנגלית אמריקאית), נבדק ב-2021-09-07
  6. ^ Hannibal (TV Series 2013–2015) - IMDb (באנגלית אמריקאית), נבדק ב-2021-09-07
  7. ^ Clarice (TV Series 2021– ) - IMDb (באנגלית אמריקאית), נבדק ב-2021-09-07
  8. ^ Hannibal Lecter Franchise, IMDb
  9. ^ "Manhunter RT: Reviews". Rotten Tomatoes. נבדק ב-2014-01-11.
  10. ^ "Manhunter MC: Reviews". Metacritic. נבדק ב-2014-01-11.
  11. ^ "Silence of the Lambs RT: Reviews". Rotten Tomatoes. נבדק ב-2014-01-11.
  12. ^ "Silence of the Lambs MC: Reviews". Metacritic. נבדק ב-2014-01-11.
  13. ^ "Hannibal RT: Reviews". Rotten Tomatoes. נבדק ב-2014-01-11.
  14. ^ "Hannibal MC: Reviews". Metacritic. נבדק ב-2014-01-11.
  15. ^ "Red Dragon RT: Reviews". Rotten Tomatoes. נבדק ב-2014-01-11.
  16. ^ "Red Dragon MC: Reviews". Metacritic. נבדק ב-2014-01-11.
  17. ^ "Hannibal Rising RT: Reviews". Rotten Tomatoes. נבדק ב-2014-01-11.
  18. ^ "Hannibal Rising MC: Reviews". Metacritic. נבדק ב-2014-01-11.
  19. ^ "Hannibal: Season 1". Rotten Tomatoes. נבדק ב-2017-12-11.
  20. ^ "Hannibal Reviews". Metacritic. נבדק ב-2017-12-11.
  21. ^ "Hannibal: Season 2". Rotten Tomatoes. נבדק ב-2017-12-11.
  22. ^ "Hannibal Reviews". Metacritic. נבדק ב-2017-12-11.
  23. ^ "Hannibal: Season 3". Rotten Tomatoes. נבדק ב-2017-12-11.
  24. ^ "Hannibal Reviews". Metacritic. נבדק ב-2017-12-11.
  25. ^ "Clarice: Season 1 (2021)". Rotten Tomatoes. נבדק ב-2021-06-26.
  26. ^ "Clarice: Season 1". Metacritic. נבדק ב-2021-06-26.