המנטליסט
 | |
| הלוגו של המנטליסט | |
| סוגה | דרמה משטרתית |
|---|---|
| יוצרים |
ברונו הלר  |
| בימוי |
דייוויד נאטר כריס לונג |
| שחקנים |
סיימון בייקר רובין טאני טים קנג אווין יומן אמנדה ריגטי |
| ארץ מקור |
ארצות הברית |
| שפות |
אנגלית |
| מקום התרחשות |
אוסטין, קליפורניה, סקרמנטו, CBI headquarters |
| מספר עונות |
7 |
| מספר פרקים |
151 |
| הפקה | |
| מפיק |
סיימון בייקר |
| מפיקים בפועל |
ברונו הלר, Eoghan Mahony, כריס לונג, Ashley Gable, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| הפצה |
האחים וורנר טלוויזיה, נטפליקס |
| אתר צילומים |
Pico House, בית הספר התיכון יוניברסיטי, קליפורניה, Leo Carrillo State Park, Paramount Ranch, שרווד קאנטרי קלאב, Warner Bros. Studios, Burbank |
| מוזיקה |
בלייק נילי |
| אורך פרק | 40-44 דקות |
| שידור | |
| רשת שידור |
CBS |
| רשת שידור בישראל | HOT |
| תקופת שידור מקורית | 23 בספטמבר 2008 – 18 בפברואר 2015 |
| תקופת שידור בישראל | נובמבר 2009 – מאי 2015 |
| קישורים חיצוניים | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
  | |
המנטליסט (באנגלית: The Mentalist) היא סדרת טלוויזיה אמריקאית מסוגת דרמה פרוצדורלית ששודרה ב-CBS בין ה-23 בספטמבר 2008 ל-18 בפברואר 2015 וכללה 151 פרקים במשך שבע עונות.[1] הסדרה נוצרה על ידי ברונו הלר, שהיה גם המפיק בפועל שלה.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסדרה עוקבת אחר ה"מדיום" לשעבר פטריק ג'יין (סיימון בייקר), שהוא יועץ ללשכת החקירות של קליפורניה (אנ') (CBI), והבוסית שלו, הסוכנת הבכירה תרזה ליסבון (רובין טאני). ג'יין משתמש ביכולתו החדה לקרוא אנשים כדי לסייע ל-CBI בפתרון תיקים פליליים מורכבים. כיועץ, ג'יין מספק תובנות חשובות לגבי המחשבות והרגשות של חשודים וחושף ראיות מכריעות, לעיתים קרובות תוך שימוש בשיטות לא שגרתיות. כישרונותיו הייחודיים הופכים אותו לנכס יקר ערך לצוות CBI הכולל את הסוכן קימבל צ'ו (טים קנג), הסוכן וויין ריגסבי (אווין יומן), והסוכנת גרייס ואן פלט (אמנדה ריגטי
העלילה המרכזית של "המנטליסט" מונעת על ידי החיפוש של פטריק ג'יין אחר צדק. חייו משתנים כאשר רוצח סדרתי ידוע לשמצה המכונה "רד ג'ון" רוצח את אשתו ובתו. בחיפושו אחר רד ג'ון וניסיונותיו להעמידו לדין, ג'יין משלב כוחות עם ה-CBI במטרה לסגור מעגל ולאתר את רד ג'ון.
הצלחה וביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפיילוט של הסדרה צפו למעלה מ-15 מיליון צופים בסדרה. בשנת 2009 צפו בממוצע כ-18 מיליון צופים בכל פרק של הסדרה, ובכך היא נחשבה לאחת הנצפות ביותר בארצות הברית ב-2009. למרות זאת הביקורות על הסדרה היו בינוניות.[2] חלק מהמבקרים התחברו לגיבור הראשי, וחלק לא.[3]
הדמויות הראשיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פטריק ג'יין (סיימון בייקר): התחזה ל"קורא מחשבות" (מדיום) אך פרש והודה בשקרו לאחר שרד ג'ון רצח את משפחתו בניסיון ללמד אותו לקח על שצחק עליו בשידור חי. הוא הצטרף למשטרת קליפורניה במטרה למצוא את ג'ון. במהלך החקירות מתנהג לעיתים בבוטות. הורג את רד ג'ון באמצע העונה השישית, מתחיל לצאת עם ליסבון בסוף העונה השישית, ובסוף העונה השביעית מתחתן איתה.
- טריסה ליסבון (רובין טאני): מנהלת הצוות. אף על פי שג'יין בדרך כלל לא מקשיב לדבריה, היא סומכת עליו. אימה נהרגה בתאונת דרכים, והיא נשארה לבד עם אביה האלכוהוליסט. מתחילה לצאת עם ג'יין בסוף העונה השישית, מתחתנת איתו בסוף העונה השביעית ואף נכנסת להריון ממנו.
- קימבל צ'ו (טים קנג): אדם שקט בצוות. ידוע שבילדותו הוא היה במוסד לעבריינים צעירים, חברו הטוב והנאמן של ויין.
- ויין ריגסבי (אווין יומן): סוכן צעיר. בן זוגה של גרייס בעונה השנייה, הם חוזרים להיות ביחד בעונה החמישית ומתחתנים בעונה השישית.
- גרייס ון פלט (אמנדה ריגטי): החברה החדשה ביותר בצוות. ון פלט היא חברת הצוות היסודית ביותר, בעונה השלישית מתארסת לשוטר שמתברר לבסוף ככלי של רד ג'ון. בעונה החמישית חוזרת להיות עם ויין, ובעונה השישית מתחתנת איתו.
- רד ג'ון- האנטגוניסט הראשי בסדרה. רוצח סדרתי שהרג לפחות 28 אנשים. במשך 6 עונות נמשך המרדף אחריו, עד שמתגלת זהותו האמיתית.
סקירת סדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עוֹנָה | פרקים | שודר במקור | ||
|---|---|---|---|---|
| שודר לראשונה | שודר לאחרונה | |||
| 1 | 23 | 23 בספטמבר 2008 | 19 במאי 2009 | |
| 2 | 23 | 24 בספטמבר 2009
|
20 במאי 2010 | |
| 3 | 24 | 23 בספטמבר 2010 | 19 במאי 2011 | |
| 4 | 24 | 22 בספטמבר 2011 | 17 במאי 2012 | |
| 5 | 22 | 20 בספטמבר 2012 | 5 במאי 2013 | |
| 6 | 22 | 29 בספטמבר 2013 | 18 במאי 2014 | |
| 7 | 13 | 30 בנובמבר 2014 | 18 בפברואר 2015 | |
רייטינג בארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עונה | מספר פרקים | שעת שידור | שידור מקורי | דירוג | צופים (במיליונים) | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בכורה טלוויזיונית | שידור פרק סיום העונה | תקופת שידור | |||||
| 1 | 23 | יום שלישי 21:00 | 23 בספטמבר 2008 | 19 במאי 2009 | 2008-09 | מקום 6 | 17.52 |
| 2 | 23 | יום שלישי 22:00 | 24 בספטמבר 2009 | 20 במאי 2010 | 2009-10 | מקום 10 | 15.37 |
| 3 | 24 | 23 בספטמבר 2010 | 19 במאי 2011 | 2010-11 | מקום 9 | 15.24 | |
| 4 | 24 | 24 בספטמבר 2011 | 17 במאי 2012 | 2011-12 | מקום 12 | 14.57 | |
| 5 | 22 | יום ראשון 22:00 | 30 בספטמבר 2012 | 28 באפריל 2013 | 2012-13 | מקום 24 | 11.82 |
| 6 | 22 | 29 בספטמבר 2013 | 18 במאי 2014 | 2013-14 | מקום 26 | 11.27 | |
| 7 | 13 | יום ראשון 21:00 (2014)
יום רביעי 20:00 (2015) |
30 בספטמבר 2014 | 18 בפברואר 2015 | 2014-15 | מקום 25 | 11.81 |
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2009: פרסי TCA ה-25 עבור "תוכנית חדשה יוצאת דופן"
- 2009: פרס בחירת הקהל ל"דרמת הטלוויזיה החדשה האהובה"[4]
- 2009: סיימון בייקר היה מועמד לפרס אמי בפריים טיים לשחקן הראשי המצטיין – סדרת דרמה [5]
- 2009: מועמדות לפרס "הפגיון הבינלאומי לטלוויזיה" בטקס פרסי מותחן הפשע, טקס פרסים שהוענק על ידי איגוד מחברי ספרי הפשע הבריטי[6]
- 2010: סיימון בייקר היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר – סדרת דרמה
- 2010: סיימון בייקר היה מועמד לפרס גילדת שחקני המסך להופעה יוצאת דופן של שחקן גבר בסדרת דרמה[7]
- 2013: פרסי נימפת הזהב בפסטיבל הטלוויזיה ה-53 במונטה קרלו לפרס הקהל הבינלאומי - סדרת הדרמה הטובה ביותר[8]
- 2014: מועמדות לפרס בחירת הקהל לדרמת הפשע הטלוויזיונית האהובה ביותר[9]
- 2015: מועמדות לפרס בחירת הקהל לסדרת הפשע הטלוויזיונית האהובה ביותר
- 2015: סיימון בייקר היה מועמד לפרס בחירת הקהל לשחקן דרמת הפשע האהוב ביותר בטלוויזיה
- 2015: רובין טאני הייתה מועמדת לפרס בחירת הקהל לשחקנית דרמת הפשע האהובה ביותר בטלוויזיה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המנטליסט, ברשת החברתית פייסבוק
המנטליסט, ברשת החברתית אינסטגרם
"המנטליסט", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"המנטליסט", באתר נטפליקס
"המנטליסט", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"המנטליסט", באתר Metacritic (באנגלית)
"המנטליסט", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- Episode recaps באתר של רשת CBS
- איתמר רייצס, גם לפרוש לפני השפל זה הישג לא מבוטל, באתר nrg, 11 בפברואר 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Michael Schneider, CBS sets premieres after debates, Variety, 2008-06-26 (באנגלית אמריקאית)
- ^ שלא נדע מצרות, באתר ynet, 31 במרץ 2010
- ^ רותה קופפר, תיק סגור, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2011
- ^ "People's Choice Awards 2009 Nominees". People's Choice Awards. ארכיון מ-30 במרץ 2016. נבדק ב-24 בנובמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "61st Primetime Emmy Awards Nominations" (PDF). Academy of Television Arts & Sciences. ארכיון (PDF) מ-26 באוקטובר 2013. נבדק ב-24 בנובמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Allen, Kate (7 בספטמבר 2009). "Coben, Cole, Atkinson vie for crime awards". The Bookseller. אורכב מ-המקור ב-10 בספטמבר 2009. נבדק ב-7 בספטמבר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "The 16th Annual Screen Actors Guild Awards". Screen Actors Guild. ארכיון מ-1 בנובמבר 2011. נבדק ב-24 בנובמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "'Modern Family,' 'Breaking Bad' Nab Prizes At Monte-Carlo TV Festival". Deadline. 13 ביוני 2013. ארכיון מ-12 בנובמבר 2020. נבדק ב-17 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Oldenburg, Ann (5 בנובמבר 2013). "People's Choice Awards 2014 nominations are out". USA Today. ארכיון מ-9 בנובמבר 2013. נבדק ב-16 בספטמבר 2017.
{{cite news}}: (עזרה)