הוגו בוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הוגו בוס
Hugo Boss logo 2021.svg
חנות הוגו בוס בשדרה החמישית בניו יורק
חנות הוגו בוס בשדרה החמישית בניו יורק
נתונים כלליים
בורסה XETRA עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים Hugo Boss עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1924–הווה (כ־98 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת אם Valentino Fashion Group עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה מצינגן עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה תעשיית הטקסטיל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים בגדי מעצבים עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 2,796,000,000 אירו (נכון ל־2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח תפעולי 158,400,000 אירו (נכון ל־2009) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח 104,000,000 אירו (נכון ל־2009) עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 14,685 (נכון ל־2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.hugoboss.com/it
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הוגו בוס (Hugo Boss AG) הוא בית אופנה גרמני הפועל מן העיר מצינגן (Metzingen) שבבאדן-וירטמברג, המתמחה באופנת עילית לגברים. מותגי בית האופנה מופצים ב-103 מדינות בעולם ונמכרים ביותר מ-5,000 חנויות. המוצרים שהחברה מייצרת ומפיצה כוללים: ביגוד, נעליים, בשמים ואבזרי אופנה. בשנת 2018 היה מחזור המכירות של חברת הוגו בוס 2.7 מיליארד אירו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית האופנה קרוי על שם הוגו פרדיננד בוס (1948-1885) אשר יסד את החברה בשנת 1923 במצינגן, גרמניה, שם היא עדיין פועלת. בשנת 1924 הוא הקים מפעל יחד עם שני שותפים. החברה ייצרה חולצות, ז'קטים, בגדי עבודה, בגדי ספורט ומעילי גשם. בשל האקלים הכלכלי של גרמניה באותה תקופה, בוס נאלץ לפשיטת רגל. בשנת 1931 הוא הגיע להסכם עם נושיו והשאיר בידיו שש מכונות תפירה כדי להתחיל מחדש.

מעורבות בייצור מדים עבור הנאצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היינריך הימלר במדי הSS אשר יוצרו במפעלי הוגו בוס, במהלך ביקור במחנה דכאו
מודעה משנת 1933 המפרסמת את המדים הנאצים מתוצרת הוגו בוס

הוגו בוס היה חבר המפלגה הנאצית החל משנת 1931. בין השנים 1932–1945 עיצבו פרופ' קרל דיביטש וולטר הק את המדים השחורים לאס אס וייצורם נעשה בידי חברת הוגו בוס. במלאכה הועסקו גם עובדי כפייה (בדומה לחברות רבות אשר שיתפו פעולה עם הממשל הנאצים בתקופת המלחמה). הוגו בוס עיצב וייצר גם את החולצות החומות עבור האס אה, פלוגות הסער הנאציות, וחלק ממדי האס אס. בנוסף עסקה החברה באותה תקופה בייצור מדים לשירות הדואר והמשטרה בגרמניה. בשנת 1997 הכירה החברה בשירותים שנתנה לשלטון הנאצי בגרמניה וטענה שהייתה אחת מאלפי חברות אשר נתנו שירותים דומים בתקופת גרמניה הנאצית[1][2].

בספטמבר 2011, התנצלה החברה באופן פומבי על שימוש בעובדי כפייה בתקופת הנאצים [3].

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה, נאסר על הוגו פרדיננד בוס להיות בעל עסקים כתוצאה ממעורבותו במפלגה הנאצית. חתנו יוגן הולי השתלט על הבעלות והניהול של החברה וייצר בגדי עבודה. בשנת 1950, קיבלה החברה את ההזמנה הראשונה שלה לחליפות גברים, וכתוצאה מכך התרחבה ל-150 עובדים עד סוף השנה. עד 1960 ייצרה החברה חליפות מוכנות בהזמנה. בשנת 1969 פרש יוגן הולי לפנסיה והשאיר את החברה לבניו, שהחלו בפיתוח פעילות בינלאומית. בשנת 1970 יוצרו החליפות הראשונות תחת המותג "בוס", כאשר המותג הפך לסימן מסחרי רשום בשנת 1977. באותן השנים החלה החברה בשיתוף פעולה עם הספורט המוטורי, נתנה חסות לנהג הפורמולה 1, ניקי לאודה, ובהמשך לקבוצת מקלארן.

בשנת 1984, הושק הבושם הראשון של המותג Boss. שנה אחר כך הונפקה החברה בבורסת פרנקפורט.

בשנת 1987, החלה לתת חסות לגביע דייוויס בטניס. באותה שנה הושק קו אופנה חדש בשם "בוס אורנג'" אשר תואר כלבוש יום-יום ספורטיבי השונה מן הלבוש המתוחכם והאופנתי של קו האופנה "בוס בלאק".

בשנת 1989, השיקה בוס את קו משקפי השמש שלה. בהמשך השנה נרכשה החברה על ידי קבוצה יפנית.

בשנת 1991, קבוצת הטקסטיל מראצוטו רכשה 77.5% ממניותיה תמורת 165 מיליון דולר, המותגים הוגו ובלדסאריני הושקו בשנת 1993. בשנת 1995 השיקה החברה את קו הנעליים שלה.

בשנת 1997, התאחדה חברת האם של הוגו-בוס, קבוצת מראצוטו, עם קבוצת טקסטיל נוספת באיטליה ליצירת תאגיד הטקסטיל הגדול באירופה[4].

בשנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-2000 קיבלה חברת פרוקטר אנד גמבל את הרישיון לייצור ושיווק בשמים תחת המותג של הוגו בוס[5].

בשנת 2005 ביצעה קבוצת מראצוטו ספין-אוף (עסקים) למותגי היוקרה שלה, ובראשם הוגו בוס, לתוך חברה חדשה "בית האופנה ולנטינו". בשנת 2007 נמכרה ולנטינו ל קרן השקעות הפרטיות הבריטית פרמירה[6]. בשנים הבאות מכרה בהדרגה קרן פרמירה כמחצית ממניות החברה ברווח ניכר[7].

פעילות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990, קיבל תעשיין הטקסטיל דב פולק את הזיכיון לייבוא מוצרי החברה לישראל[8].

בשנת 1993, קיבלה חברת גבור-סברינה את הזיכיון לייצור מותגי ההלבשה התחתונה תחת המותג הוגו-בוס בישראל. הזיכיון בוטל לאחר חמש שנים, כאשר החברה נכנסה להליכי פירוק[9]. במקומה קיבלה חברת דלתא גליל תעשיות את הזיכיון[10]. דלתא גליל גם על הסכם עם הוגו בוס לפיתוח קו הלבשה תחתונה לנשים לשיווק ברחבי העולם[11].

בשנת 1997, קיבל יבואן שעונים זיכיון לייבוא שעוני המותג לישראל[12].

בשנת 1999, בדקה לראשונה הוגו-בוס את האפשרות לפתוח חנויות משלה בישראל לאופנת גברים. באותה עת בעל הזיכיון, דב פולק, מכר את אופנת הגברים של החברה ברשת האופנה "ונדום" שהייתה בבעלותו והפעילה 4 חנויות בישראל[13].

בשנת 2011, פתחה הוגו בוס חנות ראשונה בישראל בכיכר המדינה בתל אביב[14].

בשנת 2015, נפתחה חנות נוספת של הוגו בוס בקניון ארנה, בתוך חנות רשת "פקטורי 54"[15]. וב-2017 עבר זיכיון המותג בישראל למשפחת אירני בעלי רשת "פקטורי 54"[16].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הוגו בוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעל אלנתן, ‏פעם החרמנו מוצרים גרמניים, היום מעריצים אותם - ואולי יש דרך אחרת, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 באפריל 2018
  2. ^ Hugo Boss Acknowledges Link to Nazi Regime, The New York Times, August 15, 1997.
  3. ^ דנה הרמן, חברת הוגו בוס התנצלה על שימוש בעובדי כפייה בתקופת הנאצים, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2011
  4. ^ באיטליה קם תאגיד הטקסטיל הגדול באירופה, באתר גלובס, 17 באפריל 1997
  5. ^ פרוקטר אנד גמבל מעלה קמפיין להשקת בושם חדש מבית הוגו בוס, באתר גלובס, 8 ביוני 2006
    שירות גלובס, ‏שת"פ בין הוגו בוס ומגזין "בלייזר" לרגל השקת בושם הוגו אנרג'ייז, באתר גלובס, 4 באוגוסט 2005
  6. ^ סוכנויות הידיעות, הבנקים חוששים מחדלות פרעון בולנטינו - פותחים את הסכמי המימון, באתר כלכליסט, 1 ביולי 2009
  7. ^ אתר למנויים בלבד הילה אוחיון, למרות השגשוג — הוגו בוס כנראה עומד שוב למכירה, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2014
  8. ^ איה אורן, פולגת הגישה תביעה בסך 2 מיליון ש"ח נגד דב פולק, מעריב, 17 במאי 1990
  9. ^ ידיעות אחרונות, ‏בוטל זיכיון גבור-סברינה לייצור מותגי ההלבשה התחתונה הוגו-בוס, באתר גלובס, 10 במרץ 1998
  10. ^ מאת זהבה דברת, ‏דלתא תחליף את גיבור-סברינה כזכיין הוגו בוס להלבשה תחתונה, באתר גלובס, 27 באפריל 1998
  11. ^ זהבה דברת, ‏דלתא שיווק תייבא ותשווק ההלבשה התחתונה של הוגו בוס, באתר גלובס, 18 בפברואר 1999
  12. ^ מיכל גרשון, ‏תקציב שעוני פנדי והוגו בוס נמסר לצרפתי-שטרנשוס-זמיר, באתר גלובס, 2 באפריל 1997
  13. ^ זהבה דברת, ‏הוגו בוס שוקלת פתיחת חנויות עצמאיות בארץ, באתר גלובס, 12 באוקטובר 1999
  14. ^ סהר שלו, אימפריית השפע: ביקור בחנות של הוגו בוס, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2011
  15. ^ ספיר פרץ, ‏הרשת החברתית: מי חגג בהשקת חנות הוגו בוס בקניון ארנה?, באתר גלובס, 3 במרץ 2015
  16. ^ אתר למנויים בלבד נווית זומר, הזיכיון ליבוא של הוגו בוס עובר מוונדום לפקטורי 54, באתר "ידיעות אחרונות", 27 בדצמבר 2017