הונג סאנג-סו
 | |
| הונג סאנג-סו, 2017 | |
| לידה |
25 באוקטובר 1960 (בן 63) סיאול |
|---|---|
| מדינה |
 קוריאה הדרומית |
| תקופת הפעילות | מ-1996 |
| עיסוק | במאי קולנוע, תסריטאי |
| מקום לימודים |
|
| מספר צאצאים | 1 |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
  |
  | |
הונג סאנג-סו (בקוריאנית: 홍상수, נולד ב-25 באוקטובר 1960) הוא במאי, מפיק ותסריטאי דרום קוריאני, הידוע בסגנונו הרפלקסיבי והחזרתי[1][2].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הונג נולד בסיאול שבדרום קוריאה והוא הצעיר מבין ארבעה ילדים. הוריו היו מפיקי סרטים ובעלים של חברת הפקה בשם ״Cinetel Soul״. הוא למד במחלקה לתיאטרון וקולנוע באוניברסיטת צ'ונג-אנג בדרום קוריאה אך נשר לאחר שנה ועבר לארצות הברית, שם קיבל את התואר הראשון שלו במכללת קליפורניה לאמנויות (CCA). את התואר שני קיבל בבית הספר לאמנות של שיקגו.[3]
בשנת 1996, כשהוא בן 35, ביים הונג את סרטו הראשון ״היום בו החזיר נפל לבאר״. סרטו ״נשים הן העתיד של הגברים״ (2004) היה סרטו הראשון שהוקרן בתחרות הרשמית של פסטיבל הקולנוע בקאן.
סרטיו של הונג, שהוצגו מספר פעמים בפסטיבל הקולנוע ירושלים[4], הוקרנו גם בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של ברלין, בפסטיבל ונציה ובפסטיבל לוקרנו.
בשנת 2010 זכה בפרס הראשי של מסגרת ״מבט מסוים״ בפסטיבל קאן עם סרטו ״Hahaha״, בשנת 2013 זכה על סרטו ״Our Sunhi״ בפרס נמר הכסף לבמאי הטוב ביותר בפסטיבל לוקרנו ובשנת 2015 זכה בפרס נמר הזהב לסרטו ״נכון לעכשיו, טעינו אז״. עבור סרטו ״האישה שברחה״ (2020) זכה בדוב הכסף לבמאי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של ברלין וזכה בדובי כסף נוספים על סרטיו ״מבוא״ (2021) ו-"הסרט של הסופרת" (2022).[5] [6] [7]
מאפיינים ביצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדרך כלל סרטיו של הונג מדגישים את הריאליזם הביתי, כאשר סצנות רבות בסרטיו מתרחשות במרחבים אורבניים - רחובות, בתי קפה, בתי מלון, בתי ספר ודירות. הדמויות הראשיות בסרטיו הן לרוב במאי קולנוע או שחקנים והסצינות מורכבות בדרך כלל מסצנות בודדות וארוכות שבדרך כלל שמתחילות ומסתיימות בזום של המצלמה.[8] [9]
הונג לעיתים קרובות ספונטני ומאלתר בעת ימי הצילומים. לכל הסרטים של סאנג-סו יש כמעט את אותה עלילה: משולש רומנטי וקולנועי, שאנשיו מרבים לשתות זה עם זה סוג'ו, לשוטט בעיר או מחוץ לזה, לקיים יחסי מין ולנהל שיחות ארוכות. באמצעות המסגרת הצפויה והפשוטה יחסית הונג ממקד את תומת לבם של הצופים בפרטים הקטנים של הסרט, המקבלים חשיבות מרכזית.[1][10] הסגנון של הונג הושווה לזה של במאי הקולנוע הצרפתי אריק רוהמר, ואף נטען שרמזים לסרטיו של רוהמר מופיעים בסרטים מסוימים בבימויו של הונג.[11][1]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1985 התחתן ולו בת. בשנת 2016, דווח כי הונג מנהל רומן מחוץ לנישואים עם השחקנית קים מין-הי שהופיעה בסרטו מ-2015 ״נכון לעכשיו, טעינו אז״. הונג הודה בפרשה במרץ 2017, בבכורה של סרטו "על החוף, בלילה, לבד״. הוא הגיש תביעת גירושין מאשתו בדצמבר 2016, אך בית המשפט דחה את בקשתו ביוני 2019, והתעקש שרק אשתו של הונג יכולה ליזום פרידה משפטית ולאשר את הגירושין.[12] [13] [14]
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרטים באורך מלא[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | שם |
|---|---|
| 1996 | היום בו החזיר נפל לבאר |
| 1998 | The Power of Kangwon Province |
| 2000 | Virgin Stripped Bare by Her Bachelors |
| 2002 | On the Occasion of Remembering the Turning Gate |
| 2004 | נשים הן העתיד של הגברים |
| 2005 | Tale of Cinema |
| 2006 | Woman on the Beach |
| 2008 | יום ולילה |
| 2009 | Like You Know It All |
| 2010 | Hahaha |
| Oki's Movie | |
| 2011 | The Day He Arrives |
| 2012 | In Another Country |
| 2013 | Nobody's Daughter Haewon |
| Our Sunhi | |
| 2014 | Hill of Freedom |
| 2015 | נכון לעכשיו, טעינו אז |
| 2016 | אתה ושלך |
| 2017 | על החוף, בלילה, לבד |
| המצלמה של קלייר | |
| היום שאחרי | |
| 2018 | עשב |
| המלון על שפת הנהר | |
| 2020 | האשה שברחה |
| 2021 | מבוא |
| אל מול פניך | |
| 2022 | הסרט של הסופרת |
| Walk Up | |
| 2023 | בתוך המים |
| 2024 | A Traveler's Needs |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הונג סאנג-סו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הונג סאנג-סו, באתר AllMovie (באנגלית)
הונג סאנג-סו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 גולי דולב-השילוני, מערכות יחסים חוזרות: התעייה אל האמת של הונג סאנג-סו, באתר אוף סקרין, 2020-04-10
- ^ אורי תור וגולי דולב-השילוני, יש למה לחכות: מיטב הסרטים של פסטיבל ברלין, באתר אוף סקרין, 2023-03-08
- ^ Hill of Freedom, SFFILM, 30 באפריל, 2015 (באנגלית אמריקאית)
- ^ בתוך המים, באתר Jerusalem Film Festival
- ^ Ed Meza, ‘There Is No Evil’ Wins Golden Bear at Berlin Film Festival, Variety, 29 בפברואר, 2020 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Ryan Lattanzio, Berlin Film Festival 2022 Awards: ‘Alcarràs’ Wins Golden Bear, Claire Denis, Hong Sang-soo Take Top Prizes, IndieWire, 16 בפברואר, 2022 (באנגלית)
- ^ Korean director Hong Sang-soo wins best screenplay for 'Introduction' at Berlin film fest, koreatimes, 5 במרץ, 2021 (באנגלית)
- ^ Anthony Carew, Expectedly unexpected: Repetition and understatement in the films of Hong Sang-Soo, Metro Magazine: Media & Education Magazine, 2015, עמ' 82–87
- ^ Xueli Wang, Los Angeles Review of Books, Los Angeles Review of Books, 24 במאי, 2018 (באנגלית)
- ^ Rapold, Nicolas (2017-05-17). "Films of Hong Sang-soo Capture Pleasures and Pratfalls of Attraction". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-02-17.
- ^ Marco Grosoli, [http://www.acta.sapientia.ro/acta-film/C3/film3-6.pdf Moral Tales from Korea- Hong Sang-Soo and Eric Rohmer], Film and Media Studies - Acta Univ. Sapientiae 3, 2010, עמ' 95–108
- ^ Shin Su-ji, Director Files for Divorce Over May-September Romance, english.chosun.com, 18 בנובמבר, 2016 (באנגלית)
- ^ Director Hong Sang-soo fails to settle divorce, going to court @ HanCinema, www.hancinema.net, 20 בדצמבר, 2016 (באנגלית)
- ^ Court dismisses filmmaker Hong Sang-soo's divorce suit, koreatimes, 14 ביוני, 2019 (באנגלית)