רון רובין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ROYH6622.jpg

פרופסור רון תיאודור רובין הוא מרצה וחוקר של היסטוריה אמריקנית מודרנית[1], מהחוקרים הבולטים בחקר הממשק שבין תרבות ומדיניות החוץ של ארצות הברית. חבר סגל בכיר באוניברסיטת חיפה[2] וכיום מכהן כנשיא ה-11 של אוניברסיטת חיפה[3].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובין נולד בשנת 1951 בתל אביב לשני (רוזין) ילידת ירושלים, נצר למשפחת שאלתיאל, ואיליי אזרח דרום אפריקאי שהגיע כמתנדב במלחמת השחרור. רובין גדל בדרום אפריקה וחזר עם משפחתו לישראל כשהוא בן 13. בשנת 1969 התגייס לצה"ל, שירת בקהילת המודיעין והשתחרר בדרגת רב-סרן.

בשנת 1975, החל ללמוד לתואר ראשון בשפות רומאניות והיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים. את תאריו השני והשלישי בהיסטוריה של אמריקה המודרנית, השלים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. בשנת 1986 קיבל את תואר הדוקטור על עבודתו בנושא: "ארכיטקטורה של מהגרים לארצות הברית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20". בשנת 1986, עם סיום הדוקטורט שב רובין לישראל ונקלט כחבר סגל באוניברסיטת חיפה. רובין הגיע לדרגה של פרופ' מן המניין בחוג לתקשורת ובחוג להיסטוריה כללית ובשנת 2000 התמנה לדיקן הסטודנטים[4], תפקיד אותו מילא במשך 5 שנים.

בשנת 2006 עבר רובין לאוניברסיטת NYU שבניו יורק, ארצות הברית. שם, התמנה לחבר סגל מן המניין בחוג לתקשורת ובשנת 2007[5], התמנה לתפקיד משנה לדיקן בבית הספר לתקשורת על שם שטיינהרדט (Steinhardt).

בשנת 2008 מונה רובין למשנה בכיר לפרובוסט (Senior Vice Provost) וכאחראי על הקמת שני הקמפוסים הבינלאומיים של NYU[6]- באבו דאבי ובשנגחאי[7]. תפקידו המרכזי של רובין היה גיוס סגל אקדמי לקמפוסים החדשים ופיתוחם.

בשנת 2016, נבחר רובין לנשיא ה-11 של אוניברסיטת חיפה ובאוקטובר 2016, תחילת שנת הלימודים תשע"ז, החל בפועל את תפקידו[8]. עם כניסתו לתפקיד, הגה רובין את תוכנית הפיכת אוניברסיטת חיפה למולטיברסיטה[9] הראשונה בישראל – אוניברסיטה מרובת קמפוסים ותחנות מחקר[10], שבה בנוסף לקמפוס המרכזי בהר הכרמל, יתמחה כל קמפוס בנושא ספציפי, תוך שיתוף פעולה מולטי-דיסציפלינארי עם הקמפוסים האחרים. כדי להוציא את התוכנית אל הפועל, מוביל רובין דיונים לאיחוד והטמעת אורט בראודה שבכרמיאל עם האוניברסיטה והפיכתה לפקולטה להנדסה של האוניברסיטה, ומהלך של איחוד והטמעה עם המרכז האקדמי ויצו, שבחיפה, והפיכתו לפקולטה לארכיטקטורה ועיצוב של האוניברסיטה. בנוסף, נחתם הסכם עם הקריה הרפואית רמב"ם על הקמה משותפת של "מגדל התגליות"[11], בניין בן 20 קומות ובעלות של 400 מיליון ₪ שיוקם ברמב"ם וישלב את הפעילות המחקרית והרפואית של רופאי רמב"ם יחד עם חוקרי האוניברסיטה בתחומי מדעי הטבע, רווחה ובריאות, פסיכולוגיה ועוד.

במהלך שנת 2017 התלווה רובין לנסיעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לסין, שם חתם מטעם האוניברסיטה על הסכם להקמת מרכז מחקר בתחום הבינה המלאכותית עם המכון לאוטומציה CASIA[12].

מומחיות אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לזרם המרכזי של היסטוריונים של ארצות הברית בתקופה המודרנית, המפרידים בין היסטוריה תרבותית והיסטוריה דיפלומטית, רובין נמנה עם ראשוני החוקרים המשלבים בין שני הזרמים ואשר טוענים כי לא ניתן להבין את יחסי החוץ של ארצות הברית מבלי להבין את השינויים התרבותיים שחלו בתוכה.

בספריו[13] ובמחקריו, מתאר רובין את מדיניות החוץ של ארצות הברית במאה ה-21 ככזו ה"שבוייה בעבר", כלומר, פועלת מתוך ראייה, שגוייה רוב הזמן, שארצות הברית נמצאת תחת אותם איומים כמו במאה ה-20. בכתיבתו הוא מתאר את מלחמת המפרץ השנייה ב-2003 ככזו הנובעת מהתפיסה של בכירים אמריקאים ש"יש למנוע פרל הארבור נוסף" – למרות שהמקרה של עיראק ושל פרל הארבור אינם דומים כלל ועיקר.

בספרו האחרון "The Cold World They Made", שיצא בהוצאת אוניברסיטת הרווארד[14], כותב רובין כי מדיניות החוץ של ארצות הברית במאה ה-21 היא שעתוק של מדיניות החוץ הבין-גושית של שנות ה-50 וה-60 תחת איום פצצת האטום הסובייטית. מדיניות זאת, הוא טוען, נמשכה ללא הבדל בין נשיאים, מפלגות או נטיות פוליטיות והיא תקפה גם בימינו.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Signs of Change; Urban Iconographies in San Francisco, 1880- 1915 (Garland Publishing, New York, 1990) 166 Pages.
  • Enclaves of America; The Rhetoric of American Political Architecture Abroad; 1900-1965 (Princeton University Press, Princeton, N.J., 1992) 208 Pages.
  • The Barbed Wire College: Reeducating German Prisoners of War in the United States During World War II (Princeton University Press, 1995) 217 Pages.
  • The Making of the Cold War Enemy: Culture and Politics in the Military-Intellectual Complex (Princeton University Press, 2001) 287 Pages.
  • Scandals and Scoundrels: Seven Cases That Shook the Academy (University of California Press, 2004) 266 Pages.
  • The Cold World They Made: The Strategic Legacy of Roberta and Albert Wohlstetter (Harvard University Press, 2016) 376 Pages.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובין נשוי ללביאה (ליבי) וולף ולשניים ארבעה ילדים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניברסיטת חיפה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]