היומן (סרט)
 | |
| מבוסס על |
היומן  |
|---|---|
| בימוי |
ניק קאסאווטס |
| הופק בידי |
מרק ג'ונסון, טובי המריץ' |
| תסריט |
ג'רמי ליוון, ג'ן סרדי, ניקולס ספארקס |
| עריכה |
אלן היים |
| שחקנים ראשיים |
ראיין גוסלינג פול ג'ונסון Jennifer Echols Ed Grady רוברט פרייז טרייסי דינווידי Starletta DuPois קלאן מוס ג'ימי אן אולמן הת'ר וולקוויסט דייוויד תורנטון ג'ינה רולנדס רייצ'ל מקאדמס קווין קונולי ג'יימס גארנר סם שפרד ג'יימס מרסדן ג'ואן אלן Matthew Barry |
| מוזיקה |
ארון זיגמאן |
| צילום |
רוברט פרייז |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
ניו ליין סינמה |
| חברה מפיצה |
ניו ליין סינמה, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
1 באוקטובר 2004 |
| משך הקרנה |
123 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט רומנטי, סרט דרמה, סרט התבגרות |
| מקום התרחשות |
קרוליינה הדרומית |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 notebook |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
היומן (באנגלית: The Notebook) הוא סרט קולנוע רומנטי משנת 2004, שביים ניק קסאווטס לפי תסריט מאת ג'רמי ליוון, עיבוד קולנועי לרומן באותו שם מאת ניקולס ספארקס, משנת 1996. בסרט מככבים ראיין גוסלינג ורייצ'ל מקאדמס כזוג צעיר שמתאהב בשנות ה-40 של המאה ה-20. את סיפורם מקריא קשיש (ג'יימס גארנר) מתוך מחברת, לחברתו בבית האבות (ג'ינה רולנדס, אמו של קסאווטס).
הסרט קיבל ביקורות מעורבות וזכה בפרסי בחירת הנוער, פרס סטלייט ופרס סרטי הטלוויזיה של MTV. הסרט הפך במשך השנים לסרט פולחן. ב-11 בנובמבר 2012 הוציאה רשת ABC גרסה מורחבת של הסרט, לה נוספו סצנות שנמחקו מהגרסה המקורית.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבית אבות, קשיש בשם דיוק, מקריא סיפור רומנטי מהמחברת שלו לחברתו.
בשנת 1940 באי סיברוק שבקרוליינה הדרומית, פועל עני בשם נואה קלאהון רואה את היורשת בת ה-17 אליסון "אלי" המילטון בקרנבל, רודף אחריה והם מתחילים רומן קיצי. לאחר שיצאו במשך כמה שבועות, נואה לוקח את אלי לבית נטוש שהוא מתכוון לקנות עבורם. הם מנסים לשכב בפעם הראשונה, אך נעצרים על ידי חברו של נואה, פין, המספר להם כי הוריה של אלי ביקשו מהמשטרה לחפש אחריה. בגלל הבדלי המעמדות ביניהם, הוריה של אלי מעולם לא חיבבו את נואה, וניסו להפריד בין השניים עוד מראשית הקשר.
כשאלי ונואה חוזרים לאחוזה של הוריה, אמה של אלי, אן, מעליבה את נואה בגסות בשל מעמדו החברתי ואוסרת עליו להתראות איתה. נואה יוצא מהבית ואלי רודפת אחריו, השניים מתחילים להתווכח ונפרדים בלהט הרגע. בבוקר למחרת מכריזה אן שהם חוזרים הביתה לקרלסטון באותו היום. אלי מנסה לחפש אחר נואה, אבל היא לא מוצאת אותו, לכן היא מבקשת מפין למסור לנואה שהיא אוהבת אותו. כשנואה מקבל את ההודעה הוא רץ לביתה של אלי ומגלה שהם כבר עזבו.
נואה כותב מכתב לאלי בכל יום במשך שנה, אך מאוחר יותר מתגלה כי אמה של אלי הסתירה את המכתבים על מנת שלעולם לא יגיעו לאלי. אחרי 365 מכתבים, נואה מרים ידיים ומפסיק לכתוב לאלי אף על פי שהוא עדיין מאוהב בה. נואה מתגייס עם פין ונלחם במלחמת העולם השנייה, שם נהרג פין בקרב. אלי מתנדבת כאחות בבית חולים לחיילים פצועים, שם היא פוגשת את הקברניט לון המונד הבן, עורך דין צעיר שמגיע ממשפחה עשירה. לאחר כמה שנים ביחד, השניים מתארסים, לשמחתם של הוריה של אלי.
כשנואה שב מהמלחמה, אביו מוכר את הבית שלהם על מנת שנואה יוכל לקנות את הבית הנטוש שרצה לשפץ. נואה נוסע לקרלסטון, רואה את אלי ורודף אחריה עד שהיא נפגשת עם לון במסעדה והשניים מתנשקים. הוא מחליט לחזור הביתה ולשפץ את הבית כפי שהבטיח לה בתקווה כי תחזור אליו. תוך כדי המדידות לשמלת הכלה שלה, אחרי שלא שמעה מנואה שנים, אלי רואה מודעת מכירה בעיתון בה נואה מופיע עם הבית בדיוק כפי שחלמה עליו.
אלי מוצפת זיכרונות ורגשות לא פתורים כלפי נואה, ומבקשת רשות מלון לצאת לטיול קטן לפני החתונה. היא חוזרת לסיברוק ומוצאת את נואה מתגורר בבית החלומות שלהם. השניים מציתים מחדש את מערכת היחסים שלהם ובסופו של דבר שוכבים. מספר ימים לאחר מכן מופיעה אן על מפתן דלתו של נואה להזהיר את אלי שלון עקב אחריה לסיברוק. אן חושפת כי בילדותה היא הייתה מאוהבת בצעיר מהמעמד הנמוך והיא חושבת עליו עד היום; אן מחליטה לתת לאלי את המכתבים שנואה כתב לה ומודה שהיא הסתירה אותם מאלי. בהמשך אלי מתוודה בפני לון שהיא בילתה עם נואה, ובסופו של דבר חוזרת לנואה.
בהווה, נחשף שהאישה המבוגרת היא למעשה אלי, החולה בדמינציה ודיוק הוא בעלה נואה. בשלבים הראשוניים של המחלה, אלי ביקשה ממנו לקרוא לה את היומן כדי לעזור לה להשיב את זכרונה מהעבר. יום אחד היא אף מצליחה להיזכר בנואה ומבקשת לברוח איתו יחד, הוא מזכיר לה שהיא חולה בדמנציה, והיא שואלת כמה זמן יש להם עד שתשכח שוב, נואה מספר לה שבפעם הקודמת היו להם 5 דקות.
היא בוכה והם מתחבקים, אך אלי שוכחת במהרה מי נואה שוב ומגיבה בבהלה בעקבותיה נאלצים אנשי הרפואה להרגיע אותה. נואה סובל מהתקף לב ונשלח לבית החולים ואילו אלי נשלחת למחלקת דמנציה באותו בית חולים. נואה מבקר בחדרה של אלי בחצות הלילה, וגורם לה לזכור אותו שוב. הוא ממשיך להזכיר לה את מחלתה שוב, ומרגיע אותה שהם יכולים לעשות הכל בזכות אהבתם. הם מתנשקים, אוחזים בידיים ונרדמים יחד, כשנואה אומר לאלי, "אני אראה אותך". בבוקר, אחות מגלה ששניהם מתו בשנתם, כשידיהם עדיין מוחזקות.
שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שחקן | תפקיד |
|---|---|
| ראיין גוסלינג | נואה קלאהון |
| רייצ'ל מקאדמס | אליסון "אלי" המילטון |
| ג'יימס גארנר | דיוק |
| ג'ינה רולנדס | אלי המבוגרת |
| ג'ואן אלן | אן המילטון |
| ג'יימס מרסדן | לון המונד |
| ג'יימי אן אולמן | מרת'ה שואו |
| סם שפרד | פרנק קאהלון |
| דייוויד טורונטון | ג'וש המילטון |
| קווין קונולי | פין |
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זכויות הסרט לרומן של ניקולס ספארקס נרכשו על ידי קולנוע ניו ליין בשנת 1996, בייצוג המפיק מארק ג'ונסון .[1]ג'רמי ליוון נשכר לכתוב את התסריט, אשר תפס את תשומת ליבו של הבמאי סטיבן שפילברג בשנת 1998,[2] שרצה לצלם אותו עם טום קרוז בתפקיד נואה קלאהון.[3]המחויבות של שפילברג לפרויקטים אחרים הביאה לכך שג'ים שרידן המשיך בבימויו בשנה שלאחר מכן. הצילומים היו אמורים להתחיל בשנת 1999, אך נדחו.[4] שרידן התפטר בסופו של דבר באוקטובר 2000 כדי לעבוד באמריקה .[5] מרטין קמפבל נכנס למשא ומתן לבימויו במרץ 2001,[3] לפני שהוחלף על ידי ניק קסאווטס שנה לאחר מכן.[6]
ליהוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניק קסאווטס רצה שמישהו לא ידוע ו"לא חתיך" ישחק את נואה; לכן הוא ליהק את ראיין גוסלינג בתפקיד.[7] גוסלינג הופתע בתחילה מכך: "קראתי את [התסריט] וחשבתי 'הוא משוגע'. לא יכולתי להתאים פחות לסרט הזה. '"[8] "זה נתן לי הזדמנות לגלם דמות לאורך תקופה ארוכה - משנת 1940 עד 1946 - זה היה די עמוק ומכונן."[9] כדי להתכונן לתפקיד עבר גוסלינג באופן זמני לצ'ארלסטון, דרום קרוליינה לפני הצילומים. במהלך חודשיים הוא חתר על נהר האשלי ושיפץ רהיטים.[10] כדי למצוא את השחקנית המתאימה לגלם את אלי, נערך חיפוש נרחב בכל הארץ. שחקניות שנבחנו לתפקיד כללו את ג'סיקה בייל,[11] בריטני ספירס,[12] אשלי ג'אד, וריס וית'רספון, בסופו של דבר, רייצ'ל מקאדמס לוהקה.[9] כשליהק אותה אמר קסטבס: "כשרייצ'ל מקאדמס נכנסה וקראה את התסריט, ניכר היה שהיא האחת, לה ולראיין הייתה כימיה נהדרת ביניהם." בתגובה היא אמרה: "חשבתי שזה יהיה חלום להיות מסוגלת לעשות את זה. קראתי את התסריט ונכנסתי לאודישן יומיים לאחר מכן. זו הייתה דרך טובה לעשות את זה, כי הייתי להוטה מהסיפור. "[13] גוסלינג העיר כי "אני חושב שזה די הוגן לומר שכנראה לא היינו עושים את הסרט אם לא היינו מוצאים את רייצ'ל.. . האמת, אלי מניעה את הסרט. זה הסרט שלה ואנחנו בזה. הכל היה תלוי בשחקנית. "[14] בהשוואה לספר, התפקיד הורחב.[15] מקאדמס בילתה בצ'ארלסטון לפני שצילמה כדי להכיר את הסביבה,[16] ולקחה שיעורי בלט וארטיקול .[17] היה לה מדריך אישי ללימוד המבטא הדרומי .[18]
צילום
[עריכת קוד מקור | עריכה]היומן צולם בעיקר בקרוליינה הדרומית, בסוף 2002 ותחילת 2003, כמו גם בשדה הקרב החורפי ממש מחוץ למונטריאול .
רבות מהסצנות שהתרחשו בסיברוק צולמו בעיירה מאונט פלזנט (בפרברים של צ'ארלסטון). אחרות צולמו בצ'ארלסטון ובאדיסטו. סצנות האגם צולמו בגני הברוש (בפינת מונקס, דרום קרוליינה)[19] עם ציפורים מאומנות שהובאו ממקומות אחרים.[20]
ביקורות והכנסות
[עריכת קוד מקור | עריכה]היומן קיבל מקורות מעורבות, אך זכה לדירוג גבוה בקופות. הקרנת הבכורה של הסרט התרחשה ב־25 ביוני 2004 בארצות הברית ובקנדה והכניסה 13,464,745 מיליון דולרים ב־2,303 תיאטראות בסוף השבוע הפתיחה שלו, בדירוג מספר 4 בקופות.[21] הסרט גרף סך של 115,603,229 מיליון דולרים ברחבי העולם, 81,001,787$ בקנדה ובארצות הברית ו-34,601,442$ במדינות אחרות.[22] זהו סרט הדרמה הרומנטית במקום ה-15 בהכנסות מכל הזמנים.[23]
צפייה ביתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]היומן יצא ב-גרסאות VHS ו-DVD ב־8 בפברואר 2005, ובגרסת Blu-ray ב־4 במאי 2010.[24] בפברואר 2010, הסרט מכר למעלה מ-11 מיליון עותקים ב־DVD.[25]
בפברואר 2019 דיווחו מנויי הגרסה הבריטית של נטפליקס כי לגרסת הסרט בשירות הסטרימינג היה סיום חלופי, שהקנה סוף קליל יותר מהסוף הרגשי של המהדורה המקורית. נטפליקס השיבה כי הגרסה החלופית הזו של הסרט סופקה להם בטעות, ובמהרה החליפו אותה בגרסה המקורית.
מוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפסקול יצא לאקרנים ב־8 ביוני 2004.
ברודוויי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־3 בינואר 2019, הוכרז כי היומן יותאם למחזמר בברודוויי עם ספר של בקה ברנסטטר וכן מוזיקה ומילים מאת אינגריד מיכאלסון .
ספארקס יהיו מעורב כמפיק לצד קווין מקולום וקורט דויטש.[26]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Staff (13 בינואר 1997). "Jacobson goes to London by the book". Variety.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Michael Fleming (6 באפריל 1998). "Spielberg scans 'Notebook'". Variety.
{{cite news}}: (עזרה) - 1 2 Michael Fleming (22 במרץ 2001). "'Zorro' marks sequel". Variety.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Staff (10 במרץ 1999). "Sheridan may open Sparks' 'Notebook'". Variety.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Michael Fleming (19 במאי 2000). "Inside Moves". Variety.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Dana Harris (6 במרץ 2002). "Cassavetes opens 'Notebook'". Variety.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Ravitz, Justin (12 בדצמבר 2011). "Ryan Gosling: Notebook Director Told Me I Wasn't "Handsome" or "Cool"". Us Weekly.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Pickle, Betsy (25 ביוני 2004). "'Notebook' Love Scenes were 'Embarrassing', says Actor". Pittsburgh Post-Gazette.
{{cite web}}: (עזרה) - 1 2 "The Notebook Production Notes". Movies Central. אורכב מ-המקור ב-12 ביולי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "The Notebook Trivia". Philippine Daily Inquirer. 26 באוגוסט 2004.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Jessica Biel: 'The Notebook' Is The Film That Got Away". The Huffington Post. 2 בנובמבר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Valentine's Flashback: 'The Notebook'". Entertainment Tonight (באנגלית אמריקאית).
- ↑ Wloszczyna, Susan (24 ביוני 2004). "Hot off 'The Notebook'". USA Today. Gannett Company.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Murray, Rebecca (2004). "Ryan Gosling Talks about "The Notebook"". About.com.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Thompson, Bill (19 בפברואר 2003). "'Notebook' pivotal for McAdams". The Post and Courier.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "The gossip's now over Rachel". Thefreelibrary.com. 18 ביוני 2004.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Deziel, Shanda (14 ביולי 2005). "Rachel's all the rage". Maclean's. אורכב מ-המקור ב-26 באפריל 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "IGN INTERVIEWS RACHEL MCADAMS". IGN. 23 ביוני 2004. p. 3.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ McGuire, Judy (28 בפברואר 2009). "Romance, Movie Style - Love on Location - The Notebook". Time.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Exton, Emily. "Ryan Gosling Wanted To Kick Rachel McAdams Off The Notebook Set And More You Didn't Know About The Film". vh1.com.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "The Notebook (2004) – Weekend Box Office Results". Box Office Mojo.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "The Notebook (2004)". Box Office Mojo.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Romantic Drama Movies at the Box Office". Box Office Mojo.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "The Notebook - DVD Sales". The Numbers.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Kaufman, Amy (4 בפברואר 2010). "Nicholas Sparks is a master of romance". Los Angeles Times.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Ingrid Michaelson Is Turning The Notebook into a Musical". Broadway.com (באנגלית).
| פרס בחירת הנוער לבחירת סרט – דרמה | |
|---|---|
|
| פרס בחירת הנוער לבחירת סרט – רומנטיקה | |
|---|---|
|