ראיין גוסלינג
 | |
| ראיין גוסלינג בכנס "קומיק-קון" בסן דייגו, יולי 2017 | |
| לידה |
12 בנובמבר 1980 (בן 37) לונדון, אונטריו, קנדה |
|---|---|
| סוגה מועדפת | אינדי רוק, פולק רוק |
| שנות הפעילות | 1993–הווה |
| פרסים | פרס גלובוס הזהב |
| שפה מועדפת |
אנגלית  |
| עיסוקים |
שחקן טלוויזיה, שחקן קולנוע, שחקן, מסעדן, מפיק קולנוע, במאי קולנוע, מוזיקאי, תסריטאי |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ראיין תומאס גוסלינג (אנגלית: Ryan Thomas Gosling; נולד ב-12 בנובמבר 1980) הוא שחקן ומוזיקאי קנדי זוכה פרס גלובוס הזהב לשנת 2016. היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר בשנים 2007 ו-2017.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גוסלינג נולד בלונדון, אונטריו וגדל בקורנוול וברילנגטון בדרום אונטריו. הוריו היו מורמונים שהתגרשו כשהיה צעיר. לגוסלינג היו קשיי הסתגלות בבית הספר והוא סבל מהצקות של תלמידים אחרים. כשהיה בן 10, הוציאה אותו אמו מבית הספר ולימדה אותו בחינוך ביתי. מאוחר יותר למד בתיכון " Lester B. Pearson" ונשר מלימודים בגיל שבע עשרה וחצי.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1997, הגיע גוסלינג לראשונה ללוס אנג'לס. גוסלינג הופיע עם אחותו מנדי במופע שירה מקומי ומשם נלקח לאודישנים לתוכנית הטלוויזיה הפופולרית "מועדון מיקי מאוס", והשתתף בתוכנית בעונות 6-7 לצד בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה וג'סטין טימברלייק. היה ידוע בעיקר בשל תפקידו בתוכנית הטלוויזיה "הרקולס הצעיר" ו"נחשול גבוה". ב-2001, גילם תפקיד ראשי עטור שבחים בסרט ה"המאמין". פרסומו גבר ברחבי ארצות הברית בעקבות ליהוקו לסרטים כגון "לזכור את הטיטאנים", "מספר לרצח", "היומן" על פי ספרו של ניקולס ספרקס. ב-2006 הופיע גוסלינג בסרט "חצי נלסון", שם גילם מורה תיכון צעיר המכור לסמים. על תפקיד זה היה מועמד בשנת 2007 לפרס האוסקר. ב-2007, כיכב גוסלינג גם בסרטים "עדות שבורה" ו"לארס והנערה האמיתית". במרץ 2007, זכה גוסלינג בפרס ספיריט בקטגורית שחקן השנה וב-13 בדצמבר 2007, היה מועמד לפרס גלובוס הזהב באותה קטגוריה. בשנת 2010 היה מועמד גוסלינג פעם נוספת לפרס גלובוס הזהב על תפקידו בדרמה "בלו ולנטיין".
בשנת 2016 שיחק בסרט המוזיקלי של הבמאי דמיאן שאזל, "לה לה לנד", עליו זכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בסרט קומי או מוזיקלי. בשנת 2017 שיחק בסרט המדע הבדיוני "בלייד ראנר 2049" לצד האריסון פורד וג'ארד לטו, סרט המשך ל"בלייד ראנר" מ-1982, גם הוא בכיכובו של פורד. בהמשך השנה שיחק בדרמה הרומנטית של הבמאי טרנס מאליק, "שיר לשיר" (Song To Song), לצד נטלי פורטמן ומייקל פסבנדר.
פעילויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
גוסלינג פתח מסעדה מרוקאית יחד עם חברו שנקראת "Tagine". המסעדה נמצאת בבוורלי הילס, קליפורניה. שותף באגודת "One" המסייעת לאנשים עניים בעולם וכן להתגבר על מחלת איידס. גוסלינג ירש מאביו שהיה נגן פסנתר את יכולותיו המוזיקליות והוא גיטריסט והיה זמר ליווי ללהקה הקנדית " soulDecision" באלבום "No One Does it Better". משתתף בפעילויות לזכויות בעלי-החיים וכתב מאמר לרשת מסעדות המזון המהיר "קנטקי פרייד צ'יקן". בשנת 2004 נבחר כאחד מחמישים הרווקים המבוקשים של מגזין "פיפל".
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גוסלינג ניהל רומן עם השחקנית סנדרה בולוק במהלך צילומי הסרט "מספר לרצח" וניהל רומן ארוך עם השחקנית הקנדית רייצ'ל מקאדמס ששיחק לצידה בתפקיד רומנטי למדי בסרט "היומן". ראיין ורייצ'ל זכו בקטגוריית "הנשיקה הטובה ביותר" על נשיקתם הסוערת בסרט "היומן". מעריציהם נהגו לכנותם בקיצור "McGosling" ו- "McRyan". במאי הסרט ניק קסברטס סיפר כי היה המום כי השניים מנהלים מערכת יחסים, משום ששנאו אחד את השני בצילומי הסרט. בספטמבר 2011 החל גוסלינג לצאת עם השחקנית אווה מנדז, ולשניים נולדה בת, אזמרלדה, ב-12 בספטמבר 2014. נולדה להם בת נוספת, אמאדה, ב-29 באפריל 2016.
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | סרט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1997 | נחשול גבוה | סין הנלון | סדרת טלוויזיה |
| 1998 | הרקולס הצעיר | הרקולס | סדרת טלוויזיה |
| 2000 | לזכור את הטיטאנים | אלן בוסלי | |
| 2001 | המאמין | דניאל בלינט | פרס הסרט הדרמטי הטוב ביותר בפסטיבל סאנדנס |
| 2002 | The Slaughter Rule | רון צ'וטני | היה מועמד לפרס הגדול בפסטיבל סאנדנס |
| 2002 | נוסחה לרצח | ריצ'רד האיווד | |
| 2003 | The United States of Leland (נקודת מבט) | לילנד פ. פיטזג'רלד | |
| 2004 | היומן | נואה קלהון | |
| 2005 | הישאר | הנרי לת'ם | |
| 2006 | חצי נלסון | דן דוני | מועמד בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר, זוכה בפרס אינדפנדנט ספיריט לשחקן הטוב ביותר |
| 2007 | לארס והבחורה האמיתית | לארס | |
| 2007 | עדות שבורה | וילי ביצ'ום | |
| 2010 | כל הדברים הטובים | דוויד מרקס | |
| 2010 | בלו ולנטיין | דין | |
| 2011 | דרייב | נהג חסר־שם | |
| 2011 | משחקי שלטון | סטיבן מאיירס | |
| 2011 | טיפש, מטורף, מאוהב | ג'ייקוב | |
| 2012 | מקום בתוך היער | לוק גלאנטון | |
| 2013 | יחידת גנגסטרים | ג'רי ווטרס | |
| 2013 | רק אלוהים סולח | ג'וליאן | |
| 2015 | מכונת הכסף | ג'ארד וונט | |
| 2016 | בלשים בע"מ | הולנד מארס | |
| 2016 | לה לה לנד | סבסטיאן וילדר | פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי |
| 2017 | בלייד ראנר 2049 | הקצין ק' | |
| 2017 | שיר לשיר |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראיין גוסלינג במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ראיין גוסלינג ב"אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ראיין גוסלינג באתר AllMovie (באנגלית)- ראיין גוסלינג באתר TV.com
- אבנר שביט, ריאן גוסלינג - קבלו את השחקן החם של הסתיו, באתר וואלה! NEWS, 12 בספטמבר 2011
- מיכל דבש, נער הזהב: ראיון מיוחד עם ריאן גוסלינג, באתר nrg, 11 באוקטובר 2011
- אורון שמיר, ריאן גוסלינג: הנסיך יורש העצר של הוליווד, באתר עכבר העיר, 4 בנובמבר 2011
- דניס לים, ניו יורק טיימס, אל יווני אלים, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2011
- אמיר קמינר, ריאן גוסלינג: "גיבור 'דרייב' הוא באטמן וגם ג'וקר", באתר ynet, 5 בנובמבר 2011
- נטע אלכסנדר, מי הוציאה את ריאן גוסלינג מהארון הפמיניסטי?, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2012
- נמרוד דביר, ריאן גוסלינג: "האופנובנק הוא האליל שלי", באתר ynet, 11 במאי 2013
- ג'סיקה האנדלי, סודות אל. איי: ריאן גוסלינג הוא ללא ספק הצ'ארמר האולטימטיבי. ריאיון, באתר "Time Out ישראל", 18 במאי 2016
- עלמא אליוט הופמן, לא רק פרצוף יפה: איך הפך ריאן גוסלינג מכוכב פופ לשחקן איכותי?, באתר עכבר העיר, 2 באוקטובר 2017
- אורי קליין, האם ראיין גוסלינג הוא הג'יימס דין של ימינו?, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2017
