ראיין גוסלינג
 | |
| גוסלינג בכנס "קומיק-קון" בסן דייגו, יולי 2017 | |
| לידה |
12 בנובמבר 1980 (בן 39) לונדון, אונטריו, קנדה |
|---|---|
| סוגה מועדפת | אינדי רוק, פולק רוק |
| מדינה |
קנדה  |
| שנות הפעילות | 1993–הווה |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| עיסוק |
שחקן טלוויזיה, שחקן קולנוע, שחקן, מסעדן, מפיק קולנוע, במאי קולנוע, מוזיקאי, תסריטאי, זמר, מלחין |
| פרסים והוקרה | פרס גלובוס הזהב |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ראיין תומאס גוסלינג (אנגלית: Ryan Thomas Gosling; נולד ב-12 בנובמבר 1980) הוא שחקן ומוזיקאי קנדי. זוכה פרס גלובוס הזהב לשנת 2016, ומועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר בשנים 2007 ו-2017.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גוסלינג נולד בלונדון, אונטריו שבקנדה. גדל בקורנוול וברילנגטון בדרום אונטריו. הוריו היו נוצרים-מורמונים שהתגרשו כשהיה בן 13. לגוסלינג היו קשיי הסתגלות בבית הספר והוא סבל מהצקות של תלמידים אחרים. כשהיה בן 10, הוציאה אותו אמו מבית הספר ולימדה אותו בחינוך ביתי. מאוחר יותר למד בתיכון " Lester B. Pearson" ונשר מהלימודים בגיל 17.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1997, הגיע גוסלינג לראשונה ללוס אנג'לס. גוסלינג הופיע עם אחותו מנדי במופע שירה מקומי ומשם נלקח לאודישנים לתוכנית הטלוויזיה הפופולרית "מועדון מיקי מאוס", והשתתף בתוכנית בעונות 6-7 לצד בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה וג'סטין טימברלייק. היה ידוע בעיקר בשל תפקידו בתוכנית הטלוויזיה "הרקולס הצעיר" ו"נחשול גבוה". ב-2001, גילם תפקיד ראשי עטור שבחים בסרט ה"המאמין". פרסומו גבר ברחבי ארצות הברית בעקבות ליהוקו לסרטים כגון "לזכור את הטיטאנים", "מספר לרצח", "היומן" על פי ספרו של ניקולס ספרקס. ב-2006 הופיע גוסלינג בסרט "חצי נלסון", שם גילם מורה תיכון צעיר המכור לסמים. על תפקיד זה היה מועמד בשנת 2007 לפרס האוסקר. ב-2007, כיכב גוסלינג גם בסרטים "עדות שבורה" ו"לארס והנערה האמיתית". במרץ 2007, זכה גוסלינג בפרס ספיריט בקטגוריית שחקן השנה וב-13 בדצמבר 2007, היה מועמד לפרס גלובוס הזהב באותה קטגוריה. בשנת 2010 היה מועמד גוסלינג פעם נוספת לפרס גלובוס הזהב על תפקידו בדרמה "בלו ולנטיין". בשנת 2011 כיכב גוסלינג ב-3 סרטים מצליחים, שעל גילום הדמויות הראשיות בהן זכה לשבחים: "טיפש, מטורף, מאוהב"; בו גילם את דמותו של ג'ייקוב פאלמר; "משחקי שלטון", בו גילם את יועץ-התקשורת של המועמד לנשיאות מייק מוריס (ג'ורג' קלוני); "דרייב", בו גילם את דמות של נהג חסר-שם. על משחקו בכל הסרטים האלו, ובפרט על גילומו של הנהג המסתורי ב"דרייב", זכה גוסלינג לשבחים. ב-2015 כיכב לצדם של סטיב קארל, בראד פיט וכריסטיאן בייל בסרט "מכונת הכסף".
בשנת 2016 שיחק בסרט המוזיקלי של הבמאי דמיאן שאזל, "לה לה לנד", עליו זכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בסרט קומי או מוזיקלי. בשנת 2017 שיחק בסרט המדע הבדיוני "בלייד ראנר 2049" לצד האריסון פורד וג'ארד לטו, סרט המשך ל"בלייד ראנר" מ-1982, גם הוא בכיכובו של פורד. בהמשך השנה שיחק בדרמה הרומנטית של הבמאי טרנס מאליק, "שיר לשיר" (Song To Song), לצד נטלי פורטמן ומייקל פסבנדר. ב-2018 גילם את דמותו של ניל ארמסטרונג, האדם הראשון שצעד על הירח, בסרט הביוגרפי "האדם הראשון", שהיה שיתוף פעולה נוסף בין גוסלינג לבמאי "לה לה לנד", דמיאן שאזל.
פעילויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
גוסלינג פתח מסעדה מרוקאית יחד עם חברו שנקראת "Tagine". המסעדה נמצאת בבוורלי הילס, קליפורניה. שותף באגודת "One" המסייעת לאנשים עניים בעולם וכן להתגבר על מחלת איידס. גוסלינג פיתח, בדומה לאביו שהיה נגן פסנתר, יכולות מוזיקליות, והוא גיטריסט. כן היה זמר ליווי ללהקה הקנדית " soulDecision" באלבום "No One Does it Better". משתתף בפעילויות לזכויות בעלי-החיים וכתב מאמר לרשת מסעדות המזון המהיר "קנטקי פרייד צ'יקן". בשנת 2004 נבחר כאחד מחמישים הרווקים המבוקשים של מגזין "פיפל".
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גוסלינג ניהל רומן עם השחקנית סנדרה בולוק במהלך צילומי הסרט "מספר לרצח" וניהל רומן ארוך עם השחקנית הקנדית רייצ'ל מקאדמס ששיחק לצידה בתפקיד רומנטי למדי בסרט "היומן". ראיין ורייצ'ל זכו בקטגוריית "הנשיקה הטובה ביותר" על נשיקתם הסוערת בסרט "היומן". מעריציהם נהגו לכנותם בקיצור "McGosling" ו- "McRyan". במאי הסרט ניק קסברטס סיפר כי היה המום כי השניים מנהלים מערכת יחסים, משום ששנאו אחד את השני בצילומי הסרט. בספטמבר 2011 החל גוסלינג לצאת עם השחקנית אווה מנדז, ולשניים נולדה בת, אזמרלדה, ב-12 בספטמבר 2014. נולדה להם בת נוספת, אמאדה, ב-29 באפריל 2016.
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | סרט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1995 | מי מפחד מהחושך? | ג'יימי לארי | סדרת טלוויזיה |
| 1996 | קונג פו: האגדה נמשכת | קווין | סדרת טלוויזיה |
| 1996 | הדרך לאבונלי | בראט מק'נאלטי | סדרת טלוויזיה |
| 1997 | נחשול גבוה | סין הנלון | סדרת טלוויזיה |
| 1998 | הרקולס הצעיר | הרקולס | סדרת טלוויזיה |
| 2000 | לזכור את הטיטאנים | אלן בוסלי | |
| 2001 | המאמין | דניאל בלינט | פרס הסרט הדרמטי הטוב ביותר בפסטיבל סאנדנס |
| 2002 | The Slaughter Rule | רון צ'וטני | היה מועמד לפרס הגדול בפסטיבל סאנדנס |
| 2002 | נוסחה לרצח | ריצ'רד האיווד | |
| 2003 | The United States of Leland (נקודת מבט) | לילנד פ. פיטזג'רלד | |
| 2004 | היומן | נואה קלהון | |
| 2005 | הישאר | הנרי לת'ם | |
| 2006 | חצי נלסון | דן דוני | מועמד בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר, זוכה בפרס אינדפנדנט ספיריט לשחקן הטוב ביותר |
| 2007 | לארס והבחורה האמיתית | לארס | |
| 2007 | עדות שבורה | וילי ביצ'ום | |
| 2010 | כל הדברים הטובים | דוויד מרקס | |
| 2010 | בלו ולנטיין | דין | |
| 2011 | דרייב | נהג חסר־שם | |
| 2011 | משחקי שלטון | סטיבן מאיירס | |
| 2011 | טיפש, מטורף, מאוהב | ג'ייקוב | |
| 2012 | מקום בתוך היער | לוק גלאנטון | |
| 2013 | יחידת גנגסטרים | ג'רי ווטרס | |
| 2013 | רק אלוהים סולח | ג'וליאן | |
| 2015 | מכונת הכסף | ג'ארד וונט | |
| 2016 | בלשים בע"מ (אנ') | הולנד מארס | |
| 2016 | לה לה לנד | סבסטיאן וילדר | פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי |
| 2017 | בלייד ראנר 2049 | הקצין ק' | |
| 2017 | שיר לשיר | ||
| 2018 | האדם הראשון | ניל ארמסטרונג |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראיין גוסלינג, ברשת החברתית טוויטר
ראיין גוסלינג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ראיין גוסלינג, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ראיין גוסלינג, באתר AllMovie (באנגלית)- ראיין גוסלינג, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- ראיין גוסלינג, באתר TV.com (באנגלית)
- ראיין גוסלינג באתר TV.com
- אבנר שביט, ריאן גוסלינג - קבלו את השחקן החם של הסתיו, באתר וואלה! NEWS, 12 בספטמבר 2011
- מיכל דבש, נער הזהב: ראיון מיוחד עם ריאן גוסלינג, באתר nrg, 11 באוקטובר 2011
- אורון שמיר, עכבר העיר אונליין, ריאן גוסלינג: הנסיך יורש העצר של הוליווד, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2011
- דניס לים, ניו יורק טיימס, אל יווני אלים, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2011
- אמיר קמינר, ריאן גוסלינג: "גיבור 'דרייב' הוא באטמן וגם ג'וקר", באתר ynet, 5 בנובמבר 2011
- נטע אלכסנדר, מי הוציאה את ריאן גוסלינג מהארון הפמיניסטי?, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2012
- נמרוד דביר, ריאן גוסלינג: "האופנובנק הוא האליל שלי", באתר ynet, 11 במאי 2013
- ג'סיקה האנדלי, סודות אל. איי: ריאן גוסלינג הוא ללא ספק הצ'ארמר האולטימטיבי. ריאיון, באתר "Time Out ישראל", 18 במאי 2016
- עלמא אליוט הופמן, עכבר העיר אונליין, לא רק פרצוף יפה: איך הפך ריאן גוסלינג מכוכב פופ לשחקן איכותי?, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2017
- אורי קליין, האם ראיין גוסלינג הוא הג'יימס דין של ימינו?, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2017
