ראיין גוסלינג
 | |
| גוסלינג, 2018 | |
| לידה |
12 בנובמבר 1980 (בן 42) לונדון, אונטריו, קנדה |
|---|---|
| סוגה מועדפת | אינדי רוק, פולק רוק |
| מדינה |
קנדה  |
| תקופת הפעילות | 1993–הווה (כ־30 שנה) |
| מקום לימודים |
Lester B. Pearson High School |
| בן או בת זוג |
אווה מנדז (2011–הווה) |
| מספר צאצאים | 2 |
| פרסים והוקרה | פרס גלובוס הזהב |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ראיין תומאס גוסלינג (באנגלית: Ryan Thomas Gosling; נולד ב-12 בנובמבר 1980) הוא שחקן קולנוע, מוזיקאי, במאי ומפיק קולנוע קנדי. גוסלינג התפרסם לקהל הרחב בשנת 2004 בזכות הופעתו בסרט "היומן", ולאחר מכן בתור מורה מכור לסמים בסרט "חצי נלסון" (אנ'), עבורו היה מועמד בשנת 2007 לפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר, והפך למועמד השביעי בצעירותו באותה תקופה. לאחר מכן שיחק בשלל סרטים במגוון ז'אנרים, בין היתר בקומדיה הרומנטית "לארס והבחורה האמיתית", בדרמה הרומנטית "בלו ולנטיין", בקומדיה הרומנטית "טיפש, מטורף, מאוהב", בדרמה הפוליטית "משחקי שלטון", בסרט הפשע והפעולה "דרייב", בדרמה הביוגרפית "מכונת הכסף" ובסרט המוזיקלי "לה לה לנד"; עבורו זכה בפרס גלובוס הזהב לשנת 2017 וקיבל מועמדות שנייה לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גוסלינג נולד בלונדון, אונטריו, קנדה. אביו, תומאס ריי גוסלינג, הוא איש מכירות של טחנת נייר מקומית, ואימו, דונה, היא מזכירה. שני הוריו הם ממוצא קנדי -צרפתי, לצד שורשים כמו גרמני, אנגלי, סקוטי ואירי. הוריו השתייכו לנצרות המורמונית וגוסלינג אמר שהדת השפיעה על כל היבט בחייהם. במהלך חייו הוא התגורר בערים קורנוול וברלינגטון; שתיהן נמצאות באונטריו.
הוריו התגרשו כאשר היה בן 13, והוא ואחותו הגדולה, מנדי, התגוררו עם אמם, דבר שגוסלינג ייחס לזכותו "לחשוב כמו ילדה".
גוסלינג התחנך בבית הספר הציבורי גלדסטון ובבית הספר התיכון לסטר ב' פירסון. כילד, הוא צפה בסרט "דיק טרייסי" וקיבל השראה להיות שחקן. גוסלינג חווה בריונות בבית הספר היסודי, ולא היו לו חברים עד שהיה בן "14 או 15". בכיתה א', לאחר שהושפע מאוד מסרט הפעולה "משחק הדמים", הוא לקח סכיני קצבים לבית הספר וזרק אותם על ילדים אחרים בהפסקה; אירוע זה הוביל להשעייתו. גוסלינג הוערך עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD), אך לא אובחן כסובל ממנה, ובניגוד לדיווחים כוזבים, מעולם לא נטל תרופות. אמו עזבה את עבודתה וחינכה אותו בחינוך ביתי במשך שנה. גוסלינג הופיע מול קהל מגיל צעיר, בעידודה של אחותו בהיותה פרפורמרית. הוא ואחותו שרו יחד בחתונות; הוא הופיע עם אלביס פרי, מופע המחווה של דודו לאלביס פרסלי, והיה חבר בלהקת בלט מקומית. הוא נשר מהתיכון בגיל שבע עשרה כדי להתמקד בקריירת המשחק שלו.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1993, גוסלינג בן ה-12 השתתף באודישן פתוח במונטריאול לחידוש התכנית "מועדון מיקי מאוס" של ערוץ דיסני. הוא קיבל חוזה לשנתיים בתוכנית ובשל כך עבר להתגורר באורלנדו, פלורידה. גוסלינג השתתף בתוכנית בעונות 6–7 לצד בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה וג'סטין טימברלייק. הוא תיאר את עבודתו בתוכנית כשנתיים הגדולות בחייו. הוא הפך לחבר קרוב של טימברלייק והם חיו יחד במשך שישה חודשים במהלך השנה השנייה של התוכנית. אמו של טימברלייק הפכה לאפוטרופוס החוקי של גוסלינג לאחר שאמו חזרה לקנדה מטעמי עבודה. לאחר מכן, היה ידוע בעיקר בשל תפקידו בתוכנית הטלוויזיה "הרקולס הצעיר" ו"נחשול גבוה".
ב-2001, גילם תפקיד ראשי עטור שבחים בסרט "המאמין". פרסומו גבר ברחבי ארצות הברית בעקבות ליהוקו לסרטים כגון "לזכור את הטיטאנים", "נוסחה לרצח", "היומן" על פי ספרו של ניקולס ספארקס. ב-2006 הופיע גוסלינג בסרט "חצי נלסון", שם גילם מורה תיכון צעיר המכור לסמים. על תפקיד זה היה מועמד בשנת 2007 לפרס אוסקר. ב-2007, כיכב גוסלינג גם בסרטים "עדות שבורה" ו"לארס והנערה האמיתית". במרץ 2007, זכה גוסלינג בפרס ספיריט בקטגוריית שחקן השנה וב-13 בדצמבר 2007, היה מועמד לפרס גלובוס הזהב באותה קטגוריה.
בשנת 2010 היה מועמד גוסלינג פעם נוספת לפרס גלובוס הזהב על תפקידו בדרמה "בלו ולנטיין". בשנת 2011 כיכב גוסלינג ב-3 סרטים מצליחים, שעל גילום הדמויות הראשיות בהן זכה לשבחים: "טיפש, מטורף, מאוהב"; בו גילם את דמותו של ג'ייקוב פאלמר; "משחקי שלטון", בו גילם את יועץ-התקשורת של המועמד לנשיאות מייק מוריס (ג'ורג' קלוני); "דרייב", בו גילם את דמות של נהג חסר-שם. על משחקו בכל הסרטים האלו, ובפרט על גילומו של הנהג המסתורי ב"דרייב", זכה גוסלינג לשבחים. ב-2015 כיכב לצדם של סטיב קארל, בראד פיט וכריסטיאן בייל בסרט "מכונת הכסף".
בשנת 2016 שיחק בסרט המוזיקלי של הבמאי דמיאן שאזל, "לה לה לנד", עליו זכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בסרט קומי או מוזיקלי.
בשנת 2017 שיחק בסרט המדע הבדיוני "בלייד ראנר 2049" לצד האריסון פורד וג'ארד לטו, סרט המשך ל"בלייד ראנר" מ-1982, גם הוא בכיכובו של פורד. בהמשך השנה שיחק בדרמה הרומנטית של הבמאי טרנס מאליק "משיר לשיר" לצד נטלי פורטמן ומייקל פסבנדר.
ב-2018 גילם את דמותו של ניל ארמסטרונג, האדם הראשון שצעד על הירח, בסרט הביוגרפי "האדם הראשון", שהיה שיתוף פעולה נוסף בין גוסלינג לבמאי "לה לה לנד", דמיאן שאזל.
גוסלינג צפוי לגלם את דמותו של קן בסרט "ברבי", אשר יצא לאקרנים במהלך 2023.
פעילויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
גוסלינג הוא גיטריסט. היה זמר ליווי ללהקה הקנדית "soulDecision" באלבומה "No One Does it Better".
גוסלינג פתח מסעדה מרוקאית יחד עם חברו שנקראת "Tagine". המסעדה נמצאת בבוורלי הילס, קליפורניה.
שותף באגודת "One" המסייעת לאנשים עניים בעולם וכן להתגבר על מחלת איידס.
משתתף בפעילויות לזכויות בעלי-החיים וכתב מאמר לרשת מסעדות המזון המהיר "קנטקי פרייד צ'יקן".
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מ-2002 עד 2003 היה גוסלינג במערכת יחסים עם השחקנית האמריקאית סנדרה בולוק. בשנים 2005–2007 גוסלינג יצא עם השחקנית רייצ'ל מקאדמס ששיחקה לצידו בתפקיד רומנטי למדי בסרט "היומן". הם חזרו להיות ביחד לתקופה קצרה במהלך 2008. במאי הסרט ניק קסאווטס סיפר כי היה המום כי השניים מנהלים מערכת יחסים, משום ששנאו אחד את השנייה בצילומי הסרט.
החל מספטמבר 2011 גוסלינג נמצא במערכת יחסים עם השחקנית האמריקאית אווה מנדז. לבני הזוג יש שתי בנות, הבכורה, אזמראלדה אמאדה, נולדה בשנת 2014 והשנייה, אמאדה לי, נולדה ב-2016.
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | סדרה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1993 - 1995 | מועדון מיקי מאוס | ילד | 3 פרקים |
| 1995 | מי מפחד מהחושך? | ג'יימי לירי | פרק: "The Tale of Station 109.1" |
| 1996 | כוח PSI | אדם | פרק: "Dream House/UFO Encounter" |
| קונג פו: האגדה נמשכת | קווין | פרק: "Dragon's Lair" | |
| הדרך לאבונלי | ברט מק'נולטי | פרק: "From Away" | |
| צמרמורת | גרג בנקס | פרק: "Say Cheese and Die" | |
| The Adventures of Shirley Holmes | שון | פרק: "The Case of the Burning Building" | |
| פלאש פורוורד | סקוט סטוקי | 2 פרקים | |
| Ready or Not | מאט קלינסקי | פרק: "I Do, I Don't" | |
| 1997 - 1998 | נחשול גבוה | שון הנלון | תפקיד ראשי; 44 פרקים |
| 1998 | Nothing Too Good for a Cowboy | טומי | סרט טלוויזיה של CBC |
| הרקולס: המסעות המופלאים | זיילוס | פרק: "The Academy" | |
| 1998 - 1999 | הרקולס הצעיר | הרקולס | תפקיד ראשי; 50 פרקים |
| 2005 | אני עדיין כאן: יומנים של צעירים אשר חיו בזמן השואה | איליה גרבר | סרט טלוויזיה של MTV |
| 2019 | My Favorite Shapes by Julio Torres | פינגווין כחול | דיבוב; ספיישל טלוויזיוני של HBO |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראיין גוסלינג, ברשת החברתית טוויטר
ראיין גוסלינג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ראיין גוסלינג, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ראיין גוסלינג, באתר AllMovie (באנגלית)- ראיין גוסלינג, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
ראיין גוסלינג, במסד הנתונים הקולנועיים Kinopoisk.ru (ברוסית)
ראיין גוסלינג, באתר ספוטיפיי
ראיין גוסלינג, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ראיין גוסלינג, באתר Deezer- ראיין גוסלינג, באתר Yandex.Music (ברוסית)
ראיין גוסלינג, באתר Discogs (באנגלית)- ראיין גוסלינג, באתר Genius
ראיין גוסלינג, באתר בילבורד (באנגלית)- אבנר שביט, ריאן גוסלינג - קבלו את השחקן החם של הסתיו, באתר וואלה!, 12 בספטמבר 2011
- מיכל דבש, נער הזהב: ראיון מיוחד עם ריאן גוסלינג, באתר nrg, 11 באוקטובר 2011
- אורון שמיר, עכבר העיר אונליין, ריאן גוסלינג: הנסיך יורש העצר של הוליווד, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2011
- דניס לים, הניו יורק טיימס, אל יווני אלים, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2011
- אמיר קמינר, ריאן גוסלינג: "גיבור 'דרייב' הוא באטמן וגם ג'וקר", באתר ynet, 5 בנובמבר 2011
- נטע אלכסנדר, מי הוציאה את ריאן גוסלינג מהארון הפמיניסטי?, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2012
- נמרוד דביר, ריאן גוסלינג: "האופנובנק הוא האליל שלי", באתר ynet, 11 במאי 2013
- ג'סיקה האנדלי, סודות אל. איי: ריאן גוסלינג הוא ללא ספק הצ'ארמר האולטימטיבי. ריאיון, באתר "Time Out ישראל", 18 במאי 2016
עלמא אליוט הופמן, עכבר העיר אונליין, לא רק פרצוף יפה: איך הפך ריאן גוסלינג מכוכב פופ לשחקן איכותי?, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2017- אורי קליין, האם ראיין גוסלינג הוא הג'יימס דין של ימינו?, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2017
.svg){kind=logo}
| פרס בחירת הנוער לבחירת סרט – שחקן דרמה | |
|---|---|
|
| בקרת זהויות |
|
|---|