החוש השישי

החוש השישי
The Sixth Sense
בימוי	מ. נייט שאמלאן
הופק בידי	קתלין קנדי, פרנק מרשל, בארי מנדל
תסריט	מ. נייט שאמלאן
עריכה	אנדרו מונדשיין
שחקנים ראשיים	ברוס ויליס; היילי ג'ואל אוסמנט; טוני קולט; אוליביה ויליאמס
מוזיקה	ג'יימס ניוטון הווארד
צילום	טאק פוג'ימוטו
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	Spyglass Media Group, חברת קנדי/מרשל, Hollywood Pictures
חברה מפיצה	בואנה ויסטה אינטרנשיונל
הקרנת בכורה	2 באוגוסט 1999
משך הקרנה	107 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט אימה, סרט דרמה, סרט מותחן, סרט רוחות רפאים
תקציב	55 מיליון דולר
הכנסות	672.8 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו	sixthsense
פרסים	מועמד לשישה פרסי אוסקר; 2 פרסי סאטורן לשחקן המשנה ולסרט האימה הטוב ביותר לשנת 1999
	דף הסרט ב־IMDb

ערך זה עוסק בסרט "החוש השישי". אם התכוונתם לתפישה על-חושית, ראו תפישה על-חושית.

החוש השישי (באנגלית: The Sixth Sense) הוא סרט אימה שיצא לאקרנים ב-2 באוגוסט 1999. הסרט נכתב ובוים על ידי מ. נייט שאמלאן, בכיכובם של ברוס ויליס והיילי ג'ואל אוסמנט.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה מתרחשת בעיר פילדלפיה שבמדינת פנסילבניה, ארצות הברית. ד"ר מלקולם קרוו (ברוס ויליס), פסיכולוג ילדים מוערך, נמצא בביתו לאחר קבלת פרס, יחד עם אשתו (אוליביה ויליאמס). לביתו פורץ וינסנט, בחור שהיה מטופל של ד"ר מלקולם בילדותו. וינסנט נוקם על כך שלא הצליח לטפל בו בכך שהוא יורה בו, וגם מתאבד.

ד"ר מלקולם יוצא במסע בעקבות קואל (היילי ג'ואל אוסמנט), ילד צעיר שסובל מאותם תסמינים שסבל אותו מטופל, כדי להבין היכן טעה באבחנה שלו וכדי לנסות לעזור לקואל. קואל הוא בן לאם חד הורית (טוני קולט). הוא סובל מחרדות ומבעיות חברתיות, ואינו מוכן לספר לאימו ולחבריו את אשר באמת חווה שמא יחשבו שהוא "פריק".

במסע של ד"ר מלקולם אחר הסיבות לחרדות הקיצוניות של קואל הוא מבין כי אין מדובר בילד שסובל מהפרעות נפשיות, אלא בילד שמצליח לתקשר ולראות רוחות רפאים, אנשים המסתובבים כמו אנשים חיים, ללא מודעות להיותם מתים. ככל שהוא מעמיק הוא מבין כי הרוחות צריכות את עזרתו של קואל, ואין לו סיבה לפחד מהן. נוסף על כך, הוא מבין את הסיבה לכך שהקשר בינו לבין אשתו דעך מאותו הרגע שבו נורה שנה לפני כן, וזאת מכיוון שהוא בעצמו רוח רפאים שצריכה את העזרה של קואל כדי להשלים עם המצב ולעבור לעולם הבא.

פרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט התפרסם בעיקר בשל התפנית המפתיעה בסופה של העלילה, מאפיין שהיווה השראה למספר סרטים שנעשו אחריו. הסרט היה לאחד מהסרטים המצליחים ביותר בשנת 1999 (ובין 25 הסרטים המצליחים בכל הזמנים). כמו כן היה מועמד לשישה פרסי אוסקר, בהם הבמאי הטוב ביותר והסרט הטוב ביותר.

עד שנת 2017, היה לסרט האימה המרוויח ביותר בכל הזמנים עם 672,806,292 מיליון דולר.^[1] בשנה זו יצא סרט האימה שובר הקופות "זה" שהניב רווחים של 701,796,444 מיליון דולר.^[2]