הירץ שייאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הירץ שייאר
Herz Scheuer
לידה 1753
פרנקפורט, האימפריה הרומית הקדושה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1822 (בגיל 69 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אברהם נפתלי הירץ שייארגרמנית: Abraham Naftali Herz Scheuer;‏ 17531822) היה רב ומקובל[1] גרמני שכיהן כאב בית דין וריש מתיבתא במיינץ, ומחבר ספר "תורי זהב" על שיר השירים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפרנקפורט דמיין בשנת 1753 לרבי דוד טבלי שייאר ואשתו השנייה (בתו של רבי נתן אוטיץ, רבה של במברג).

משנת 1778 עד 1782 הנהיג את ישיבת אביו במיינץ כראש הישיבה. בשנת 1811 התמנה לרבה של העיר, שם נפטר ב-10 באוקטובר שנת 1822.

הספד עליו נדפס בספר "אלון בכות" מהרב וולף המבורג.

מפסקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת ריב ההיכל, פסק נגד השימוש בעוגב בבתי כנסת בשבתות וימים טובים (אפילו על ידי נוכרי). פסק ההלכה התפרסם על ידי בית דין הצדק של קהילת המבורג בספר "אלה דברי הברית" (נדפס באלטונה, 1819).[2][3]

חיבורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו "תורי זהב" נדפס אחרי פטירתו על ידי נכדו ותלמידו, שמואל באנדי (בן חתנו הרב משה יונה באנדי). בסוף הספר נדפס מאמר על מגילת אסתר תחת השם "שקל הקדש", ועוד דרשות ושו"ת מהמחבר.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בשער ספרו "תורי זהב" מתואר בין השאר כ"מקובל אלקי".
  2. ^ בית דין צדק דקהילה קדושה המבורג, ‏אלה דברי הברית, באתר HebrewBooks
  3. ^ ראו משה סמט, השינויים בסדרי בית הכנסת, אסופות 5, ירושלים 1991, 345-404: עמ' 377.