יצחק אריה וורמסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קברו של הרב יצחק אריה וורמסר
בית הטהרה של קהילת מיכלשטאדט
שלט ליד ציונו של הרבי

רבי יצחק זקיל אריה לֶיְבּ ווֹרְמְסֶר (זעקיל ליב וואָרמסער; בגרמנית: Seckel Löb Wormser; ‏ 1768, תקכ"ח13 בספטמבר 1847, ג' בתשרי תר"ח), המכונה הבעל שם ממיכלשטאדט, היה תלמיד חכם, רב, ובעל שם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זעקל לייב נולד במיכלשטאדט שבמחוז ארבך שמדינת הסן שבגרמניה בשנת ה'תקכ"ח (1768) לסורלה (נפטרה ב-1791) ולרבי מתתיהו (נפטר ב-1802), שהיה סוחר יהודי במיכלשטאדט, בן למשפחת לוריא אשכנזי, שאר בשרם של המהרש"ל והאר"י.

מסופר שנולד בעקבות גילוי אליהו שהיה לאביו. בתור ילד קטן התפרסם כעילוי למד תורה אצל אביו ובעירו וכן השתלם במקצועות השפה והמוזיקה, כמו כן עסק בפילוסופיה, קבלה ובמדעי הטבע.

הוריו לא הסכימו לשולחו מביתו בעודו צעיר על כן נאלץ ללמוד לבדו עד מלאות לו כשבע עשרה שנה, אז נשלח ללמוד בפרנקפורט בישיבתו של רבי נתן אדלר, שם למד עם רבי משה סופר החתם סופר. כמו כן למד אצל רב העיר רבי פנחס הורוויץ בעל ההפלאה. נשא לאישה את אלדהייד מפרנקפורט (נפטרה בשנת 1809), ועבר לעיר מגוריו מיכלשטאדט שם למד תורה בשקידה כשהוא סמוך על שלחן הוריו, לאחר פטירת הוריו נאלץ לקבל על עצמו את עול הרבנות, ונתקבל לרב העיר מיכלשטאדט, למרות התנגדותם הרבה של חלק גדול מחברי העיר, שהשמיצו אותו בעקבות התנהגותו הקבלית, והסגולות השונות שנתן.

לאחר פטירת רעיתו הראשונה נשא לאישה בזיווג שני את חנה ממנהיים, שם שהה עקב פועלו למען יהודי שחלה במחלת נפש, שרבי זעקל ריפאו.
מטעמים סגפניים היה צמחוני ולא אכל מאכל מן החי.

הופנו אליו בקשות רבות לתפילה מאת גדולי הדור באותה התקופה, מהם: החתם סופר, והחידושי הרי"ם.

במיכלשטאדט ייסד ישיבה שבה כיהן כראש ישיבה, ישיבה זו הייתה שונה מישיבות אחרות באותה התקופה, מאחר ששם למדו בנוסף לתלמוד ותנ"ך גם לימודי חול כמו את שפת המדינה ומתמטיקה, קבלה ופילוסופיה. הרב עצמו היה הוגה רבות בכתבי חכמי דורו ואף ספרים שלא היו נפוצים בקרב רבנים בדורו, כמו בכתבי לאופולד צונץ, ורש"ר הירש, וכן בספרי הפילוסופים מאומות העולם מהם: לייבניץ, קאנט ושלינג.

השריפה ופטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסופר שבשנת 1825 חלם רבי זעקל פעמים רבות על שריפה שתפרוץ בביתו, מאחר שלא רצה לעזוב את ביתו שירש מהוריו, ביטח את ביתו כנגד שריפה, ואכן באותה השנה פרצה שריפה בביתו שכילתה את כל ביתו על כל תכולותיו וכל כתביו נשרפו באש. רבי זעקל הצליח להציל את כל בני ביתו, וזקנו הלבין בין לילה.

בראש השנה של שנת ה'תר"ח (1847) הכין את תלמידיו לפטירתו ונפטר למחרת בצום גדליה. בשנת 1940 הרסו הנאצים את מצבת קברו, ובשנת 1947 הקים נינו פרץ דרייפוס את המצבה מחדש.

בשנת 1909 נתלה לוח זיכרון על הבית שבו היה גר, בו כתוב:

"בבית זה היה גר
ידיד האנשים
ס. ל. וורמסר
משנת 1826 עד שנת 1847
מוקדש מעיר הולדתו"

הלוח הוסר בשנת 1936, והוחזר בשנת 1947, במלאת 100 שנה לפטירתו.

ביום פטירתו עולים יהודים רבים מכל רחבי אירופה לציון קברו הנודע, על פי המסורת, כמקום המסוגל לישועות.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כל חידושי תורתו שכתב בעצמו נשרפו חוץ מאחד - שארית יצחק.
  • ליקוט מן הגהותיו על התלמוד, ועל השולחן ערוך, יצא לאור על ידי מכון ירושלים: מאיר הילדסהיימר, בעל שם ממיכלשטאט: חידו"ת ותשובות, הגהות ש"ס ושו"ע, ידיעות וכללים / מאת רבי יצחק אריה המכונה זעקל ליב ווארמזער; מופיע לראשונה מעצם כתי"ק עם מבוא לתולדות המחבר והערות ל"קונטרס הידיעות" מאיר הילדסהיימר: ציונים, מקורות והארות לחידו"ת; והגהות: הרב פסח יעקב יאברוב, ירושלים: מפעל תורת חכמי אשכנז, מכון ירושלים, תשמ"ג.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • M. Wormser, Das Leben und Wirken des zu Michelstadt verstorbenen Rabbiners Zeckel Loeb Wormser, 1853. (בגרמנית)
  • H. Ehrmann (Judaeus), Der Baalschem von Michelstadt: kulturgeschichtliche Erzaehlung, 1922; contains also memories about him from a contemporary manuscript). (בגרמנית)
  • Ein ungelöstes Rätsel: nach einer wahren Begebenheit; eine Erzählung um den "Baal-Schem von Michelstadt" Seckel Löb Wormser, nach dem Text der "Sabbath-Stunden", der "Illustrierten Feuilleton-Beilage der "Jüdischen Presse"", Berlin, aus dem Jahre 1902 / erz. von Arthur Kahn. Mit einem Vorw. vers. und neu hrsg. von Klaus-Peter Walter, Michelstadt: Neuthor-Verlag, c1993. (בגרמנית)

K.E. Goezinger, Der Ba'al Schem von Michelstadt. Ein deutsch-juedisches Heiligenleben zwischen Legende und Wirklichkeit. Mit einem Neuabdruck der Legenden aus der Hand von Judaeus und Arthur Kahn, (Campus) Frankfurt /New York 2010

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]