לדלג לתוכן

הכוכבים של שלומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הכוכבים של שלומי
Ha-Kochavim Shel Shlomi
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי שמי זרחין
הופק בידי איתן אבן
תסריט שמי זרחין
עריכה עינת גלזר-זרחין עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים אושרי כהן
אריה אליאס
אסתי זקהיים
מוזיקה יונתן בר גיורא
מדינה ישראלישראל ישראל
חברה מפיצה נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה ישראלישראל 3 באפריל 2003
משך הקרנה 94 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה דרמה קומית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב ₪2,620,000[1]
הכנסות ₪1,710,000[1]
הכנסות באתר מוג'ו bonjourmshlomi
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איה קורן ואושרי כהן (צילם יוני המנחם)

הכוכבים של שלומי הוא סרט דרמה קומית רומנטית ישראלי, בבימויו של שמי זרחין, שיצא להקרנה בבתי הקולנוע בשנת 2003[2], עם אושרי כהן ואיה קורן בתפקידים הראשיים.

הסרט זכה ב-20 פרסים ואותות הוקרה בפסטיבלים בינלאומיים שונים ברחבי העולם (בהם פרס אהוב הקהל בוואיאדוליד שבספרד; פרס הסרט, פרס התסריט, פרס איגוד המבקרים פיפרסקי ופרס ההומאניות של ארגון הכנסיות בפסטיבל פסטרויה פורטוגל[3]; פרסי הסרט והבימוי במוסקבה; פרס הסרט בג'יפוני איטליה[4]; ופרסים אחרים בארצות הברית, פולין, צ'כיה, גרמניה, שוודיה ועוד). הסרט זכה להפצה מסחרית בבתי קולנוע בארצות הברית, צרפת, סינגפור ועוד[5]. ב-2007 רכשה השחקנית סלמה הייק את הזכויות להפקת גרסה אמריקאית של הסרט[6].

שלומי בן-דיין (אושרי כהן) הוא נער בן 16 החי עם אחיו הגדול דורון (יונתן רוזן), אימו רוחמה (אסתי זקהיים) וסבו (אב-אביו) (אריה אליאס, באחד מתפקידיו האחרונים לפני מותו). משפחתו של שלומי לא מתפקדת – האם שתלטנית ומתוסכלת מחייה, אחיו עצלן ולא ממושמע שסבל בעבר ממחלת כליות שדרשה תרומת כליה מאימו, וסבו חולה לעיתים קרובות, מרותק לכיסא גלגלים ולא תמיד צלול. אף אחד בסביבתו לא באמת רואה את שלומי, ולמרות כישלונותיו בלימודים הוא נחשב "ילד טוב" שלא מפריע. אביו של שלומי לא נוכח בבית ופרוד מאימו, היפוכונדר שמאמין שהוא חולה בסרטן. לדורון יש חבר טוב שנמצא בזוגיות.

למרות מצבו הקשה, שלומי הוא בחור טוב ועדין בעל יכולות בישול טובות, עוזר למשפחה, קונה מצרכים ומנקה את הבית, כמו גם מטפל בכולם למרות כפיות הטובה של בני משפחתו למעט סבו, שהוא היחיד שרואה את שלומי נכוחה. שלומי סובל מדיסלקסיה, דבר המשפיע על יכולותיו הלימודיות.

הסרט נפתח בבקשתו של שלומי לחברתו, תהילה (רותם זיסמן-כהן), "לשדרג" את היחסים ביניהם, לאחר עצת אחיו. תהילה, שנפגעת מההצעה, מקפיאה את היחסים ביניהם במקום.

במהלך בחינת מתכונת במתמטיקה שלומי כותב את התשובות למבחן, אך מאחר שנאלץ לרשום את הדרך ולא רק את התוצאה, לא מגיש את המבחן ונכשל. המורה, בגין יעיש (ניסו כאביה), לוקח את טופס הבחינה ורואה ששלומי ענה נכון על כל השאלות אך לא הגיש, משמע הוא לא העתיק.

במקביל, עוברת בשכנות לביתו של שלומי בחורה בשם רונה (איה קורן) שסיימה את לימודיה זה מכבר. שלומי מגלה שדורון אחיו מפנטז על רונה וכותב את הפנטזיות המיניות שלו ביומן, אל שלומי חושב שאלו אמיתיות. סבו של שלומי "משלם" לשלומי על הטיפול בו, אך דורון לעיתים קרובות גונב ממנו. עולה מהסרט שרוחמה מעדיפה את דורון על פני שלומי, ומעלימה עין מחסרונותיו.

מנהל בית הספר (יגאל נאור) מצידו מתחיל לבדוק את שלומי ואת המורים שלו. למרות כישלונותיו, שלומי מעולם לא סולק כי הוא "לא מפריע". המחנכת של שלומי לא באמת מכירה אותו ובמקום זאת מדברת על אחיו, ועל כמה הוא עוזר לשלומי בלימודיו. מנהל בית הספר ובגין בודקים את יכולותיו של שלומי, ומגלים שהוא יכול לחשב מספרים גדולים בראשו. מנהל בית הספר לוקח אותו תחת חסותו ומנהל אתו שיחות ארוכות, בסופו של דבר קורא להוריו לשיחה. רק בשיחה המנהל מבין כמה שלומי מוזנח בביתו ועד כמה לא שמים לב אליו ולרצונותיו. בין שלומי לבין רונה מתפתחת ידידות, בה שלומי נותן לרונה תבשילים ואילו היא נותנת לו עציצים של צמחי תבלין, בהם שלומי משתמש בבישוליו.

המנהל לוקח את שלומי לאבחון אצל מומחה בחיפה, שם הם אומדים את יכולותיו המתמטיות. שלומי מתפעל מהבית בו גרים ילדים כמוהו, אך הוא חושש שהוא יעזוב את ביתו עבור הבית ההוא, שם הוא ייפול שוב לתפקיד משכין השלום, יצטרך לבשל כדי שכולם יהיו שמחים ואף אחד לא ישים לב אליו שוב.

לאחר שחושב שדורון בוגד בחברו הטוב עם רונה, שלומי משתכר מוויסקי לבישול והולך לרונה, שם הוא חושף בפניה שהוא יודע עליה ועל דורון. רונה משיבה שאחיו "פנטזיונר" ומעולם לא שכבה איתו. שלומי מקיא ומאבד את הכרתו. לאחר מכן הוא מתעורר ומגלה שרונה טיפלה בו במהלך שכרותו. תוך כדי שהוא מתלבש, הוא ורונה שוכבים. לאחר מכן, שלומי חוזר אל ביתו וכותב ביומנו של דורון "פנטזיונר".

דבר זה, יחד עם חזרתה של זיווה (אחותו הגדולה של שלומי, משוחקת על ידי רותם אבוהב) לבית אימה מוביל כמעט להתפרקות הבית. אלא שאז מגלים שסבו של שלומי נפטר והמשפחה מתאחדת כדי לקבור אותו. שלומי שומע את הוריו מדברים עליו ועל כיצד הוא יגדל להיות גבר נהדר, ומחליט לעזוב את הבית יחד עם רונה, שמצאה דירה בחיפה. בסוף הסרט, שלומי מכין לכל המבוגרים שסביבו עוגות עם כוכבים, והם סוף סוף מבחינים בשלומי ובייחוד שלו.

הסרט נגמר בתמונה של שלומי מביט ברונה בעודו יושב במושב האחורי באוטובוס לחיפה ומנפנף לה.

את המוזיקה המקורית לסרט הלחין, עיבד וביצע יונתן בר גיורא. שיר הנושא "עוד אבוא" הושר פעמיים במהלך הסרט על ידי חיים אוליאל ללחן של יונתן בר גיורא ומילים של נתן אלתרמן. עוד ביצעה קטע קצר ממנו כוכבת הסרט איה קורן. מנגנים בפסקול הסרט נגן העוד, הבאס והבוזוקי גיטאר ינקלה סגל, הכנר ניצן-חן רזאל, נגן הניי והקלרינט אמיר שהסאר, נגן כלי ההקשה אורן פריד, הגיטריסט אבי בן דב, יונתן בר גיורא עצמו בקלידים וסאמפלרים וגם במאי הסרט שמי זרחין, בקאנון סינטי. זרחין גם תרם קולות רקע לשיר הנושא. בתחילת 2020 יצא בהליקון אלבום הפסקול המקורי, שכתב ועיבד מלחין הסרט יונתן בר גיורא, ואשר כולל גם רמיקסים וקטעים שלא הושמעו בסרט[7]. עם יציאת הסרט צולם גם קליפ לשיר הנושא בכיכובם של אושרי כהן וחיים אוליאל.

שחקנים ודמויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שחקנ/ית דמות
אושרי כהן שלומי
איה קורן רונה
אסתי זקהיים רוחמה, האמא
אריה אליאס בר דיין, הסבא
יגאל נאור אביהו, מנהל בית הספר
הילה סורג'ון פישר צביה, המחנכת
רותם אבוהב זיוה, האחות
אלברט אילוז רוברט, האבא
ניסו כאביה בגין יעיש, המורה למתמטיקה
יונתן רוזן דורון, האח
גיל דסיאנו ביטון מוטי, חבר של דורון
אסי כהן ששי (הגיס)
רותם זיסמן-כהן תהילה
נסים דיין פרופסור אלדד
ריטה שוקרון מרים אלדד

באוגוסט 2025 משרד החינוך הודיע על תוכנית לימודים חדשה לתלמידי מגמות קולנוע ותקשורת שתתמקד ביצירה הטלוויזיונית הישראלית והשפעתה על החברה, התרבות והזהות הישראלית. התוכנית תיכנס לתוקף בשנת הלימודים תשפ"ו ותיועד לתלמידי תיכון וחטיבות עליונות הלומדים ברמת חמש יחידות לימוד בקולנוע ותקשורת. התוכנית תכלול גם סרטים בולטים מהקולנוע הישראלי, החל מתקופת טרום המדינה, בהם "הכוכבים של שלומי" לצד "סאלח שבתי", "צ'רלי וחצי", "דיזנגוף 99", "בלוז לחופש הגדול", "החיים על פי אגפא", "קלרה הקדושה", "גבעת חלפון אינה עונה" ו"למלא את החלל".[8]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]