שמי זרחין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמי זרחין
Shenizarhinbyohadromano.jpg
לידה 9 באוגוסט 1961 (בן 61)
טבריה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה שמעון זרחין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1989–הווה (כ־33 שנים)
עיסוק תסריטאי, במאי קולנוע וסופר
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג עינת גלזר-זרחין עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שמי (שמעון) זרחין (נולד ב-9 באוגוסט 1961) הוא במאי קולנוע, תסריטאי וסופר ישראלי. זוכה שלושה פרסי אופיר ופרס משרד החינוך והתרבות לקולנוע לשנת 1996.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרחין נולד וגדל בטבריה. בתקופת לימודיו בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, כתב וביים את סרטו הקצר "הקסם האחרון של סבא" וזכה בפרסים עליו. אחר כך עבד כמבקר קולנוע בעיתון "חדשות".

קריירה בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתסריטאי זרחין כתב את התסריטים לסרטי העלילה "סיפורי תל אביב" (1992) בבימוי אילת מנחמי ונירית ירון[1], "סודות משפחה" (1997) בבימוי ניצה גונן, ואת התסריט "נודל" (2007) שכתב בשיתוף עם איילת מנחמי[2].

ב-1995 יצא לאקרנים סרטו הראשון באורך מלא, "לילסדה", שזכה בפרס התסריט בפסטיבל הבינלאומי של מונטריאול והשתתף בלמעלה מ-200 פסטיבלים ברחבי העולם[3]. ב-2016 יצא לאור הספר "ההגדה של לֶילָסֶדֶה" שמכיל את התסריט המלא של הסרט, לרבות סצנות שנגנזו, את הערות הבמאי ומאמרים על הסרט[4].

ב-1998 יצא לאקרנים סרטו "מסוכנת", שנכתב במיוחד עבור גילה אלמגור ומשה איבגי, זכה בשבעה פרסי אופיר, בהם פרס הבימוי.

ב-2001 המחזה פרי עטו "המפץ הגדול חוזר" הוצג בפסטיבל "פותחים מסך" וזכה בפרס מטעם קרן רבינוביץ[5].

ב-2003 יצא לאקרנים סרטו "הכוכבים של שלומי"[6], שזכה ב-20 פרסים ואותות הוקרה בפסטיבלים בינלאומיים שונים ברחבי העולם (בהם פרס אהוב הקהל בוואיאדוליד שבספרד; פרס הסרט, פרס התסריט, פרס איגוד המבקרים פיפרסקי ופרס ההומאניות של ארגון הכנסיות בפסטיבל פסטרויה פורטוגל[7]; פרסי הסרט והבימוי במוסקבה; פרס הסרט בג'יפוני איטליה; ופרסים אחרים בארצות הברית, פולין, צ'כיה, גרמניה, שוודיה ועוד). הסרט זכה להפצה מסחרית בבתי קולנוע בארצות הברית, צרפת, סינגפור ועוד[8]. ב-2007 רכשה השחקנית סלמה הייק את הזכויות להפקת גרסה אמריקאית של הסרט[9].

ב-2005 כיהן כמנהל תחום הדרמה בקבוצת התקשורת "כאן", שהתמודדה במכרז ערוץ 2, אך הקבוצה לא זכתה במכרז ופורקה ב-2007.

ב-2006 יצא לאקרנים סרטו הרביעי כבמאי ותסריטאי "אביבה אהובתי", אשר צולם ברובו בטבריה, עיר ילדותו[10]. על הסרט זכה זרחין בפרס אופיר, על בימוי ותסריט, והסרט זכה ב-4 פרסים נוספים, כולל הסרט הטוב ביותר לשנת 2006 אותו חלק יחד עם הסרט "אדמה משוגעת". באותה שנה זכה סרטו של זרחין בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-42 בשיקגו בפרס התסריט המצטיין.

ב-2007 יצא מארז ה-DVD של סרטי שמי זרחין, הכוללים את "לילסדה", "מסוכנת", "הכוכבים של שלומי" ו"אביבה אהובתי". במרץ 2020 יצא בחברת הליקון מיוזיק אלבום פסקול הסרט, הכולל גם רמיקסים וקטעים שלא נכללו במהדורה המקורית.

ב-2012 יצא לאקרנים סרטו "העולם מצחיק", בכיכובו של זאב רווח, הסרט עוקב אחרי סיפורן של כמה וכמה דמויות, כולן חברות בסדנת כתיבה בספריה הציבורית של טבריה[11]. הסרט היה מועמד ל-15 פרסי אופיר, ובהם לסרט העלילתי הטוב ביותר של השנה[12], והוקרן בפסטיבל הקולנוע של שיקגו[13].

ב-2015 יצא לאקרנים סרטו "המלים הטובות"[14], שהיה מועמד ל-12 פרסי אופיר[15]. הוא הוקרן בפסטיבל בוסאן, אחד הפסטיבלים החשובים באסיה[16], ובפסטיבל טורונטו[17]. הסרט גם נרכש להפצה בארצות הברית[18].

ב-2022 יצא לאקרנים סרטו "השתיקה", דרמה משפחתית המשולבת במותחן פוליטי[19]. הסרט נעל את פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה[20].

זרחין מלמד כתיבת תסריטים ובימוי בבית הספר סם שפיגל בירושלים למן הקמתו. במסגרת זו חנך עשרות רבות של סרטי סטודנטים, ובהם הסרטים הקצרים "סוסי ים" (ניר ברגמן), "ל"ג בעומר" (שרון עמרני), "חינה" (עידן הובל), "חיילת בודדה" (טליה לביא).

בנוסף, ביים זרחין עשרות סרטי פרסומת, כמה מפרקי סדרת הטלוויזיה "האשה האחרת", ערך וייעץ לתסריטים רבים (כולל לסדרת הסרטים "שיעור מולדת"), כתב מאמרים וביקורות בעיתונים ועוד.

סגנון אמנותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכלול סרטיו ותסריטיו של זרחין מרכיבים עולם של יוצר בעל מבט ייחודי ואישי על המציאות הישראלית כמו גם על הקולנוע:

במישור אחד עוסק זרחין בסוגיות הכרוכות בחומרי הנפץ של החברה הישראלית, במתחים עדתיים וחברתיים למשל. החומרים הישראליים מרכיבים אצלו חלל פעולה ים-תיכוני, זורם וטבעי. סוגיית המזרחיות למשל, מתקיימת בסרטיו כעובדת חיים, כמרכיב טבעי של המציאות המוצגת באופן שהופך אותה בסופו של דבר לאלמנט קולנועי שווה ערך לאלמנטים אחרים ולא ל"נושא" או "מסר".

במישור השני מבקשות יצירותיו של זרחין את הקשר שבין ה"ריאליסטי" ל"פנטסטי". מתקיימת בהם דיאלקטיקה בין המציאותי והברור לבין מה שמעבר למציאות הנגישה והנראית לעין.

במישור התוכני השלישי עוסק זרחין בדמויות שבאופן עקבי מתקיים בהן הפער שבין הדימוי החיצוני, המקובע והמסרס, לבין הדימוי הפנימי המודחק אך השואף תמיד להתגבש ולנצח. הסרטים שלו מרכיבים, לעיתים בנגיעה קומית לעיתים מלודרמטית, קשת גדולה של דמויות נוגעות ללב שיש בהן מרכיבים גדולים של אטימות לסובב אותן כמו גם אטימות לעצמן. דמויות אלה נעות כמעט תמיד בתוך זירה משפחתית, מה שמאפשר לזרחין לפרק כל פעם מחדש את מושגי ה"משפחה" וה"משפחתיות".

המלודרמות-קומדיות משפחתיות שהוא כותב ומביים מציגות באור פרדוקסלי את המשפחה כתא שממנו הגיבורים חייבים להיחלץ ובה בשעה מוכרחים להמשיך ולהשתייך.

קריירה ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו הראשון, "עד שיום אחד", יצא לאור במאי 2011 בהוצאת "כתר", זכה לביקורות טובות ובתוך שבועיים התמקם בראש רשימת רבי המכר[21]. הספר זכה ב"פרס סטימצקי" על היותו אחד משלושת ספרי המקור המצליחים ביותר ב-2012[22]. הספר תורגם לאנגלית וראה אור בסתיו 2013 בהוצאה האמריקאית New Vessel ונכלל ברשימת "הספרים הטובים ביותר לשנת 2013" של מספר כתבי עת אמריקאים[23].

ספרו השני "אח שלי איוב" יצא ב-2017 בהוצאת "כתר", רומן המספר את סיפורו של איוב, נער שאמו נפטרה בלידתו ואביו השתקן מזניח אותו[24].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמי זרחין נשוי לעורכת הסרטים עינת גלזר-זרחין, גר בתל אביב ואב לשלושה. אחיו הוא השחקן ליאור זוהר.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אושרה שוורץ, סרט ישראלי / בתנועה מתמדת, חדשות, 30 באפריל 1992
  2. ^ ירון פריד, ‏כל עוד בלבב, באתר גלובס, 12 באוגוסט 2007
  3. ^ שמי זרחין, במאי קולנוע, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2006
  4. ^ אתר למנויים בלבד אלעד בר-נוי, ספר האגדה: הסרט "לילסדה" קם לתחייה בספר חדש, ולו נרטיב חדש, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2016
  5. ^ פסטיבל לקריאת מחזות בתיאטרון בית לסין, באתר הארץ, 26 ביוני 2001
  6. ^ ביקורות:
    גואל פינטו, סרט כמו פעם, באתר הארץ, 3 באפריל 2003
    אורי קליין, מסע התבגרות בנתיב ידוע מראש, באתר הארץ, 11 באפריל 2003
    הדר טורוביץ'‏, הכוכבים של שלומי, באתר וואלה!‏, 24 בדצמבר 2003
  7. ^ דן פיינרו, ליסבון, ‏שלומי מככב, באתר גלובס, 15 ביוני 2004
  8. ^ שירות גלובס, ‏שלומי בסינגפור, באתר גלובס, 20 באפריל 2005
  9. ^ עכבר העיר, סלמה הייק תפיק את הכוכבים של שלומי, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2007
  10. ^ ביקורות:
    אדם אבולעפיה, ‏הכל אודות טבריה, באתר גלובס, 1 באוגוסט 2006
    פבלו אוטין, ‏עולם פנימי שלם ועשיר, באתר גלובס, 12 ביולי 2006
    אורי קליין, קולה של אביבה, באתר הארץ, 27 ביולי 2006
  11. ^ עכבר העיר, חדש על המסך: העולם המצחיק של שמי זרחין, באתר הארץ, 14 ביוני 2012
    אורי קליין, קודם ניקח את טבריה, באתר הארץ, 15 ביוני 2012
  12. ^ איתמר זהר, "העולם מצחיק" מוביל במספר המועמדויות לפרסי אופיר, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2012
  13. ^ נירית אנדרמן, "העולם מצחיק" התקבל לפסטיבל הקולנוע בשיקגו, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2012
  14. ^ ביקורות:
    אתר למנויים בלבד אורי קליין, הסיפור השתלט על "המלים הטובות", באתר הארץ, 31 במאי 2015
    אתר למנויים בלבד אורון שמיר, עכבר העיר, "המילים הטובות": מסע בעקבות סודות אבודים, באתר הארץ, 30 במאי 2015
  15. ^ אתר למנויים בלבד נירית אנדרמן, "המלים הטובות" בראש רשימת המועמדים לפרס אופיר, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2015
  16. ^ אתר למנויים בלבד נירית אנדרמן, ארבעה סרטים ישראלים ישתתפו השנה בפסטיבל הסרטים של לונדון, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2015
  17. ^ אתר למנויים בלבד נירית אנדרמן, תשעה סרטים ישראליים ישתתפו בפסטיבל טורונטו, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2015
  18. ^ אתר למנויים בלבד איתי שטרן, הסרטים הישראליים "המלים הטובות" ו"חתונה מנייר" נרכשו להפצה בארה"ב, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2015
  19. ^ אתר למנויים בלבד מרב יודילוביץ', בשיתוף יונייטד קינג, השתיקה יפה לו, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2022
  20. ^ אתר למנויים בלבד נירית אנדרמן, פסטיבל חיפה ייפתח עם סרטה החדש של אוליביה ויילד, "אל תדאגי יקירתי", באתר הארץ, 15 בספטמבר 2022
  21. ^ בר חיון, עד שיום אחד מאת שמי זרחין | חם בטבריה, באתר הארץ, 13 ביולי 2011
  22. ^ אבשלום חלוץ, סטימצקי מודה לסופרים, באתר TheMarker‏, 31 במאי 2012
  23. ^ עמוד הספר באתר ההוצאה
  24. ^ ביקורות:
    יעל גלר, "אח שלי איוב": חוויה מתסכלת, באתר ynet, 1 ביולי 2017
    אתר למנויים בלבד אריאנה מלמד, "אח שלי איוב": מופע השופוני הענק של שמי זרחין, באתר הארץ, 13 ביוני 2017
  25. ^ תמרה שרייבר, ‏450 אלף שקל ליוצרים ישראלים מצטיינים, באתר גלובס, 22 במרץ 2009
    נירית אנדרמן, שרון אייל, שמי זרחין וקובי אפללו בין תשעת הזוכים בפרסי אמנויות הבמה, באתר הארץ, 19 במרץ 2009
  26. ^ אתר למנויים בלבד מיה סלע, פרס קוגל לספרות יוענק לאילן שיינפלד, באתר הארץ, 11 ביוני 2013
  27. ^ מיכל ישראלי, ‏אלה זוכי פרס לוי אשכול לסופרים עבריים תשע"ט, באתר ‏מאקו‏‏, ‏9 בדצמבר 2018‏
  28. ^ זהר וגנר, עכבר העיר, העולם מצחיק: ההריון המסתורי של שמי זרחין, באתר הארץ, 14 ביוני 2012


קודמת:
1997 - ג'ולי שלז
זוכה בפרס אופיר לבימוי לשנת 1998
שמי זרחין ("מסוכנת")
הבא:
1999 - איל חלפון
הקודם:
2005 - דני סירקין
זוכה בפרס אופיר לבימוי לשנת 2006
שמי זרחין ("אביבה אהובתי")
הבא:
2007 - ערן קולירין
הקודם:
2005 - אייל חלפון
זוכה בפרס אופיר לתסריט לשנת 2006
שמי זרחין ("אביבה אהובתי")
הבא:
2007 - ערן קולירין