המטה הגדול
המטה הגדול של הקיסר והמלך (בגרמנית: Großes Hauptquartier Seiner Majestät des Kaisers und Königs או בראשי תיבות: GrHQu) הידוע יותר בכינוי המקוצר "המטה הגדול" היה המטה האסטרטגי הנייד של הצבא הקיסרי הגרמני במלחמת העולם הראשונה. למטה זה לא היו סמכויות בפועל, והוא שימש רק כמקום מפגש והתייעצות של נציגי הצבאות השונים שהרכיבו את הצבא.
הרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקיסרות הגרמנית הייתה בפועל אוסף של נסיכויות ודוכסויות שלכל אחת מהן היה צבא נפרד ומטה נפרד. בעתות מלחמה היו הצבאות כולם מתאחדים להקמת צבא משותף (פרט לצבא הבווארי שנהנה ממעמד עצמאי מיוחד בתוך הצבא). המטה הגדול נועד להוות מקום מפגש של נציגים מכל המטות ומשאר משרדי הצבא והממשלה כדי לתאם אסטרטגיה אחידה. קיסר גרמניה שימש כמפקד העליון של הצבא וכראש המטה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 חברי המטה היו:
- וילהלם השני, קיסר גרמניה - ראש המטה
- מפקד המטה בפועל גנרל-אוברסט הנס פון פליסן
- ראש הפיקוד העליון, גנרל פלדמרשל הלמוט פון מולטקה הצעיר
- מפקד הצי הקיסרי אדמירל אלפרד פון טירפיץ
- הרייכסקנצלר תאובלד פון בתמן-הולווג
- ראש הקבינט הצבאי גנרל חיל הרגלים מוריץ פון לינקר
- ראש קבינט הצי אדמירל גאורג אלכסנדר פון מילר
- ראש הקבינט האזרחי הסודי רודולף פון ולנטיני
- שר המלחמה הפרוסי אריך פון פאלקנהיין
- נציג של משרד הצי הקיסרי
- מזכיר המדינה לענייני חוץ גוטליב פון יאקוב
- נציגים ממשרדי המלחמה של ממלכות בוואריה, וירטמברג וסקסוניה
- נציגי מפעלי הנשק
- שלישיו הצבאיים של הקיסר
בהמשך המלחמה צורף למטה גם נציג מהצבא האוסטרו-הונגרי. הנציג הראשון היה יוזף גראף סטורגך, שהוחלף במאי 1915 בידי אלויס ריטר קלפש-קלות פון רודן. בהמשך צורפו גם נציגים מממלכת בולגריה והאימפריה העות'מאנית. בהמשך צורפו למטה נציגים נוספים מרשויות שונות, בין היתר ממשרד החוץ, אשר כולל עובדי המטה כללו בסוף המלחמה 5,000 איש.
ככל שהתקדמה המלחמה הן הרייכסקנצלר והן הקיסר נעדרו מהמטה ושלחו אליו את נציגיהם. הקיסר עצמו איבד בהדרגה את כל כוחו המעשי ושימש כדמות סמלית בלבד. גם תפקידו של המטה הגדול אבד בהדרגה ומרכז הכובד של הצבא עבר לידי הפיקוד העליון שנוהל בידי פאול פון הינדנבורג ואריך לודנדורף.
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקומו של המטה הגדול השתנה מספר פעמים במהלך המלחמה. בימי המלחמה הראשונים הוא היה בברלין, וב-16 באוגוסט הוא הועבר לגימנסיה הריאלית הקיסר וילהלם בקובלנץ. ב-30 באוגוסט הוא הועבר שוב למבנה שגרירות גרמניה בלוקסמבורג. ב-25 בספטמבר הוא הועבר לשרלוויל-מזייר שבצרפת קרוב לחזית המערבית. באפריל 1915 הוא הועבר לטירת פלס שבשלזיה עילית כדי לנהל את המתקפה בחזית המזרחית. בפברואר 1916 חזר המטה לשרלוויל-מזייר ובאוגוסט חזר לטירת פלס כדי לשמור על תקשורת עם הפיקוד העליון האוסטרו-הונגרי. בין 2 בינואר 1917 ל-8 במרץ 1918 שכן המטה במלון פארקהוטל בבאד קרויצנאך. כהכנה לקראת מתקפת האביב הועבר המטה למלון בריטניקה בעיר ספא שבבלגיה. לאחר שביתת הנשק של קומפיין עבר המטה לקאסל-וילהלמשהה ובהמשך לקולברג. מלון בריטניקה הפך למטה ועדת שביתת הנשק הבינלאומית. ב-3 ביולי 1919 פורק המטה.
