המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית
 | |
 | |
| מתקני המכון לחקר הנדסה ימית | |
| מכון מחקר | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 7 באוקטובר 1976 – הווה (47 שנים) |
| מייסדים | אלוף (מיל.) אהרן רמז, מנכ"ל רשות הנמלים; אלוף (מיל.) עמוס חורב, נשיא הטכניון; ד"ר ה. ברנשטיין, מוסד הטכניון; פרופ' מנחם זהבי, משנה לנשיא הטכניון |
| התמחות | איסוף ועיבוד נתוני אוקיינוגרפיה פיזיקלית; מודלים נומריים; מודלים פיזיקליים; מחקר בסיסי בתחומי הנדסה ימית וחופית בישראל |
| קמפוס | הטכניון |
| בעלי תפקידים | |
| מנכ"ל | רותם כהן |
| מיקום | |
| מיקום | נווה שאנן, חיפה |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°46′47″N 35°01′23″E / 32.779823274076°N 35.0229806677°E |
| www.cameri-eng.com | |
|
(למפת חיפה רגילה)   המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית | |
  | |
המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית הוא מכון מחקר הפועל כחברה בע"מ, ועוסק בחקר הנדסה ימית וחופית ובאוקיינוגרפיה פיזיקלית, בבעלות הטכניון וחברת נמלי ישראל. המכון נודע גם בראשי התיבות שלו בשפה האנגלית- CAMERI - The Israeli Coastal and Marine Engineering Research Institute.
בעשור השלישי של המאה ה-21, מועסקים במכון כ-24 עובדים ולקוחות המכון כוללים גורמים ביטחוניים, חברות רב לאומיות בתחומי הייטק וחברות סטארט אפ העוסקות בתחומי חדשנות בהנדסה ימית.
המכון ממוקם בקמפוס הטכניון בחיפה בחצרי הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. המכון מפעיל מערכי איסוף נתוני אוקיינוגרפיה פיזיקלית במתקנים שונים לאורך חופי הארץ. מאז 2021, המכון מפעיל שלוחה באילת.
הקמת המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]
המכון הוקם ב-1976 בקמפוס הטכניון בנווה שאנן, חיפה על ידי הטכניון ורשות הנמלים (לימים: חברת נמלי ישראל) כחלק ממגמה ששלטה באותן השנים במדינות מערביות (כגון דנמרק, הולנד ובריטניה) של הקמת גופי מחקר שיעסקו בחקר יישומי, תחת קורת גג אקדמית[1].
כבר מראשית ימיו כלל המכון מתקני מחקר נסמך על חברי סגל טכניוני בעיקר שהתמחו במחקר הנדסה ימית במדינות אירופה, בדגש על דנמרק (במכון DHI).
בשנותיו הראשונות הוביל המכון, בין היתר, מחקרים בתכנון שוברי הגלים בתל אביב-יפו[2] במתקן שהבניין שאכלס אותו נקרא על שם יהודי אוסטרליה (בהוקרה לקהילות מלבורן וסידני)[3]. בניין הידראוליקה, שבו ממוקמים חלק ממשרדי החברה ותעלת הגלים של המכון, נכלל ברשימת המבנים לשימור[4] של הטכניון, בהיותו אחד המבנים הראשונים בקמפוס שבנווה שאנן.
מאז 2021, המכון עומד בתקן האיכות ISO9001:2015 על פי בדיקת מכון התקנים הישראלי.
מדידה ועיבוד נתוני אוקיינוגרפיה פיזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה-90 של המאה ה-20 הוביל המכון את קליטתם של מצופים למדידת גלים באשדוד (1992) ובחיפה (1993) והפך עם השנים לגוף המוביל בישראל בתפעול ועיבוד נתונים המתקבלים ממצופי גלים.
חוקרי המכון היו הראשונים לזהות גלי פרא ב-2018 מול חופי אשדוד. מדובר בתיעוד היחיד עד כה של גלים מסוג זה במזרח הים התיכון[5].
מודלים נומריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרוצת השנים המכון קנה מוניטין של גוף המחקר המוביל בישראל בתכנון, הרצה וניתוח מודלים נומריים (ממוחשבים). מודלים אלה מתבססים על נתוני אוקיינוגרפיה פיזיקלית (מדודים ומעובדים), ובונה תחזיות ארוכות טווח המתבססות על תשומות (INPUT) אופרטיביות-הנדסיות. מודלים אלה משמשים בראש ובראשונה לצורכי תכנון מרחבי, תסקירי השפעה על הסביבה ותהליכי קבלת החלטות במרחב הימי והחופי.
מודלים פיזיקליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המכון מתייחד בשני מתקנים ייחודיים בארץ שמאפשרים ביצוע מודלים פיזיקליים בתחומי הנדסה ימית:
- תעלת גלים ׁׂ שהוקמה בשנות ה-50 של המאה ה-20, עוד קודם להקמת המכון - זוהי תעלה באורך 48 מ' והיא מאפשרת ביצוע מודלים פיזיקליים לצורך בחינת יציבות מבנים ימיים (שוברי גלים, למשל); לצורך בחינת התנהגותם של כלי שיט; ומאז 2021 גם לבדיקות בתחום ייצור אנרגיה מגלי ים. תעלת הגלים כוללת גם קרונית גרירה wagon שמאפשרת לחוקרים ללוות בתנועה את התקדמות הגלים.
- בריכת גלים ׁ שהוקמה במקור בשנות ה-70 של המאה ה-20 כשתי בריכות נפרדות (אחת במודל של נמל אשדוד והאחרת במודל של נמל חיפה). ב־2018 הוקם מודל אחד בקנה מידה של 1:120 הממדל את אזור נמלי חיפה הכולל את נמל הקישון, נמל מספנות ישראל, נמל המפרץ ונמל חיפה.
מודל יציבות תעלת הגלים הנדסה ימית 
מודל 1:120 של נמלי מפרץ חיפה - מתקן מודלים פיזיקלי בריכת גלים המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית דצמבר 2021
במסגרת פעילותו בתחום המודלים הפיזיקליים המכון מציע את שירותיו לשורה של חברות הזנק ומאיצי סטארט אפים הפועלים בתחומי החדשנות בתחומי הנדסה ימית וחופית. לאור זאת, הכריזה חברת נמלי ישראל בשנת 2022 על המכון כ"זרוע החדשנות הרשמית שלה". הכרזה זו עוגנה בהסכם בין חברת נמלי ישראל, הטכניון והמכון במאי 2023[6].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אבנר טל, הצעה להקמת המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית ופעילותו
- ^ יוסף מיכלסקי, שובר־גלים צף לעונת הרחצה, דבר, 14 באוקטובר 1983
- ^ המכון לחקר הנדסה ימית הוקדש לכבוד יהדות אוסטרליה, בעיתון "שחף", 27 ביוני 1981
- ^ נספח שימור סקר מורשת מוסדי- הטכניון
- ^ Knobler, S.; Bar, D.; Cohen, R.; Liberzon, D. Wave Height Distributions and Rogue Waves in the Eastern Mediterranean, J. Mar. Sci. Eng. 2021
- ^ חנ״י והטכניון סיכמו על הרחבת השת״פ במכון הישראלי לחקר הנדסה ימית, באתר PORT2PORT, 11/5/2023