חברת נמלי ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חברת נמלי ישראל-פיתוח נכסים בע"מ
לוגו החברה
נתונים כלליים
סוג חברה ממשלתית
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
תקופת הפעילות 2005–הווה (כ־19 שנים)
חברות בנות המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית
בעלות מדינת ישראל (100%)
ענפי תעשייה תחבורה
הכנסות 1.48 מיליארד ש"ח (2022)[1]
רווח תפעולי 701 מיליון ש"ח (2022)[1]
רווח 414 מיליון ש"ח (2022)[1]
הון עצמי 9.50 מיליארד ש"ח (2022)[1]
סך המאזן 15.5 מיליארד ש"ח (2022)[1]
יו"ר עוזי יצחקי
מנכ"ל יצחק בלומנטל
 
www.israports.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חברת נמלי ישראל - פיתוח ונכסים בע"מ היא חברה ממשלתית שהוקמה כדי לשמש כבעלים של נמלי הים המסחריים של מדינת ישראל (נמל חיפה, נמל אשדוד ונמל אילת), מופקדת על התכנון האסטרטגי של נמלי הים המסחריים של ישראל ומופקדת על פרסום המכרזים להחכרת הנמלים לחברות הפעלה ופרסום המכרזים לביצוע עבודות תחזוקה, פיתוח והקמה של הנכסים שבבעלותה. 98% מהסחר הישראלי עובר דרך נמלי הים, לכן התכנון, הפיתוח והפיקוח עליהם חיוניים לכלכלת ישראל. לחברת נמלי ישראל חברות בנות תעבורה ימית חיפה ותעבורה ימית אשדוד האחראיות לניהול התעבורה הימית במרחבי הנמלים וכן למתן שירותי ניתוב האוניות, גרירתן וקשירתן לרציפים. חברת נמלי ישראל והטכניון מחזיקים כל אחד 50% ממניות המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית.

החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמלי הים הם השער המסחרי העיקרי של ישראל, דרכם משונעת התוצרת הישראלית לשווקים הבינלאומיים והם השער לרוב המוצרים וחומרי הגלם החיוניים המגיעים לישראל.

בשל כך, הוקמה חברת נמלי ישראל בפברואר 2005 והיא אחראית על פיתוח נמלי הים וניהול נכסי המדינה במרחב הנמלים. במסגרת הרפורמה בנמלים שביצעה ממשלת ישראל, פורקה רשות הנמלים ובמקומה החלו לפעול שלוש חברות נמל ממשלתיות חדשות לתפעול ולניהול הנמלים בחיפה, אשדוד ובאילת. בנוסף החל לפעול נמל מספנות ישראל, בהפעלה פרטית לראשונה בישראל, ובהמשך הוקמו נמלים פרטיים נוספים. החברה הוקמה מכוח חוק רשות הספנות והנמלים, שהותקן בשנת 2004.

מדינת ישראל מחזיקה באמצעות חברת נמלי ישראל בתשתיות האסטרטגיות, ואילו הפעלת התשתיות עצמן נעשית על ידי תאגידים מורשים. החברה מעמידה לשימוש גורמים שונים כגון מספנות ישראל, ממגורות התבואה דגון ועוד, את המקרקעין והמתקנים הנדרשים לפעילות סחר החוץ והמערכת הנמלית.

נוסף על תפקידה בתחום פיתוח תשתיות נמל חיוניות, וכחלק מתפקידה ככבעלים אחראית חברת נמלי ישראל על ניהול הנכסים והמקרקעין בתחום הנמלים. החברה מכשירה שטחים לוגיסטיים בהם ממוקמים מרכזי הפצה לוגיסטיקה ותעשייה המשלימה את הפעילות הנמלית. כך, הקימה החברה את פארק נמלי ישראל באשדוד - פארק תעשייה ולוגיסטיקה. הפארק אוכלס על ידי שורה של חברות מתחומי הלוגיסטיקה וסחר החוץ, ובימים אלו חנ"י מתכננת את פארק נמלי ישראל בחיפה.

חנ"י מובילה את פרויקטי 'חיבורי נמל' ו'מבואות אשדוד', מערכות דרכים חדשות לנמל המפרץ ולנמל הדרום[2][3]. הפרויקטים יחברו את הנמלים בחיפה לכבישים מרכזיים על מנת לצמצם את עומס המשאיות בכבישי העיר ולאפשר יציאה מהירה לכבישים ראשיים עם הסחורות לכל רחבי המדינה.

במסגרת הרפורמה בנמלי הים בישראל, ב-3 בנובמבר מחלקת הים של חברת נמל חיפה עברה לחברת נמלי ישראל. כחודשיים אחרי עברה גם מחלקת הים בנמל אשדוד תחת חנ"י. כתוצאה מהמעבר הוקמו שתי חברות בנות: תעבורה ימית אשדוד ותעבורה ימית חיפה.

תוכניות הפיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, חברת נמלי ישראל אחראית על שניים ממיזמי התשתית הגדולים והחשובים למשק - הקמתם של הנמלים החדשים בחיפה ובאשדוד. אלה נועדו להגדיל את קיבולת נמלי הים של ישראל, במענה לגידול בסחר ויחוללו תחרות החיונית כל כך בענף הנמלים בישראל. קידום הרפורמה בנמלים עם הקמתם של שני הנמלים החדשים תחולל תחרות בענף ובמרחב של כל נמל ותייעל את השירות. היצואנים והיבואנים יוכלו לבחור היכן לקבל את השירות.

נמל הדרום - מיזם תשתית שנפתח ברבעון הראשון של 2022 בהשקעה של כ־3.3 מיליארד שקל, וממוקם בסמוך לנמל אשדוד. חברת PMEC של צ'יינה הארבור נבחרה במכרז להקים את הנמל החדש והעבודות יצאו לדרך בסוף 2014. את הנמל החדש מפעילה חברת HTC מטעם חברת TIL מהולנד, אחת מחברות ההפעלה המובילות בעולם. תקופת הזיכיון היא ל-25 שנה.

נמל המפרץ - מיזם תשתית שנפתח בספטמבר 2021 בהשקעה של כ־3.98 מיליארד שקל בסמוך לנמל חיפה. קבוצה משותפת לחברות הישראליות אשטרום ושפיר הנדסה זכתה במכרז להקמת הנמל החדש והעבודות יצאו לדרך בשנת 2015. את נמל המפרץ תפעיל חברת SIPG משנגחאי, מחברות ההפעלה המובילות בעולם. תקופת הזיכיון היא לכ־25 שנה.

במסגרת תוכנית פיתוח הנמלים שביצעה חברת נמלי ישראל בשנים האחרונות נכללו שני מיזמי תשתית חשובים שהרחיבו את הנמלים הקיימים בחיפה ובאשדוד.

תוכניות הפיתוח של חברת נמלי ישראל נתקלו בהתנגדויות רבות מצד שורה של ארגוני הגנת הסביבה, ביניהם הפורום הישראלי לשמירה על החופים, קבוצת אמהות ואבות מצילים את חיפה והקריות, הקואליציה לבריאות הציבור, ורשות נחל הקישון. הקואליציה לבריאות הציבור אף הציבה דרישה לפיה בתמורה לפיתוח נמל המפרץ, חברת נמלי ישראל תפתח את פארק מורד נחל הקישון – אולם דרישה זו נדחתה על ידי הוועדה לתכנון ולבנייה ונכון לתחילת שנת 2019 הפרויקט נקלע למבוי סתום[4].

מסוף "איתן" באשדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – נמל היובל

פרויקט התשתית (ע"ש רפאל איתן), הוקם בהשקעה כוללת של כ־3 מיליארד ₪ והרחיב את תשתיות נמל אשדוד. בפרויקט, הוקמו רציפי מכולות ומטען כללי חדשים באורך 1,700 מטר ובעומק של עד 15.5 מטר. שובר הגלים הקיים הוארך ב-1,150 מטרים נוספים. מסוף המכולות החדיש והמשוכלל מאפשר לחברת נמל אשדוד להכפיל את יכולת שינוע המכולות. בנוסף הוקם מתחם שער מודרני מתקדם, המצויד במערכות מידע ובטכנולוגיה מתקדמת לניהול התנועה, זיהוי, שליטה ובקרה. השער המודרני, מקצר את זמן שהיית המובילים בנמל באופן משמעותי.

מסוף המכולות "הכרמל" בנמל חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית הפיתוח של נמל חיפה, התבצעה בהשקעה כוללת של כמיליארד ש"ח ובמסגרתה הוקם מסוף מכולות מודרני עם רציף באורך 700 מטר, שמגדיל את קיבולת הנמל ומאפשר לחברת נמל חיפה, שינוע של מעל לחצי מיליון מכולות נוספות. בקרוב יוקם מתחם השער המודרני החדש לנמל חיפה.

בנוסף, חברת נמלי ישראל ביצעה ומבצעת מיזמים שונים לשיקום ולשדרוג של רציפים ותיקים, הקמת מתחמי שער מודרניים לנמלי הים, הקמת מסוף רכבת מטענים חדיש בצמוד לנמל אשדוד, שכלול של ממגורות התבואה בחיפה ובאשדוד, פיתוח מערכות הכבישים באזור הנמלים ועוד.

נמל יבשתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכבת ישראל וחברת נמלי ישראל מקדמות תוכנית להקמת נמל יבשתי באזור השרון, צמוד לכביש 6 ולמסילה המזרחית העתידית. נבחנות שתי חלופות למיקום: באזור קיבוץ אייל או באזור קיבוץ יד חנה שבעמק חפר.

הנפקה וגיוס הון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מתוכנית של רשות החברות הממשלתיות להגביר את השקיפות בחברות הממשלתיות, תוכננה הנפקת אג"ח לטובת מימון פרויקטי הנמלים החדשים.

על ידי כך הפכה החברה לחברת אג"ח אשר איגרות החוב שלה נסחרות בבורסה[5].

החברה סגרה את הגיוס בסך של 2.5 מיליארד ש"ח במהלך חודש מאי 2018[6].

קיימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת נמלי ישראל מובילה מיזמים בעולמות הקיימות, המשלבים בין קהילת הים לבין יצואנים, יבואנים וחברות סחר, זאת בכדי לייעל את השרשרת הלוגיסטית על כל חלקיה, תוך שמירה על איכות הסביבה והפחתת זיהומים מסוגים שונים. מיזמים שונים בתחום כוללים את המיזם 'לילה טוב' בו המדינה מתמרצת ומתגמלת משאיות מטען שיעדכנו את זמן התובלה משעות היום לשעות הלילה, מעבר לתהליכי סחר ממוחשבים, עידוד המודעות לחינוך ימי ומקצועות ההנדסה הימית בבתי הספר ובאקדמיה, ועוד.

עשייה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת נמלי ישראל מקדמת גם מיזמים קהילתיים כגון תוכנית 'עוגן לחיפה' (בשיתוף המועצה לישראל יפה ומחלקת החינוך בעיריית חיפה), בה מועברים שיעורים בנושאי חינוך ימי לתלמידי כיתה ד' בעיר (קיימת תוכנית דומה גם בעיר אשדוד), תחרות 'אדם וים' (בשיתוף עמותת 'דולפין', עיריית הרצליה, רשת אורט, משרד החינוך ומרכז המדעים בהרצליה) המחברת בין בני נוער למקצועות ואספקטים הקשורים לים כגון שיט, צילום, מדעי הים, מדע, טכנולוגיה ועוד. כמו כן, חברת נמלי ישראל מקדמת ספורט ימי במסגרת מעגנת 'שביט' בחיפה, לרבות אירוח משטים.

חברת נמלי ישראל מממנת מזה שנים רבות מלגות לסטודנטים בטכניון בתחומי הנדסה ימית, באמצעות חברת-הבת שלה, המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית. מאז 2021 המכון וחברת נמלי ישראל מממנים מלגות פוסטדוקטורט לעובדי המכון במכונים המובילים בעולם בתחום זה.

תאגידים במרחבי הנמלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת נמל חיפה בע"מ (חיפה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמל זה הוקם בשנת 1933 על ידי שלטון המנדט הבריטי, ולאחר קום המדינה, הורחב הנמל לכיוון מזרח. כיום, הנמל מתפרש לשלושה אזורים עיקריים: מערב הנמל, בו נמצאים רציפי מטען כללי ואוניות נוסעים, שעתיד להפוך לנמל נוסעים משולב בשימושים עירוניים (ע"פ תוכנית 'חזית הים העירונית'), מסופי המכולות (הכולל בתוכו את מסוף המכולות המזרחי ומסוף הכרמל. האזור השלישי כולל את מסוף קישון מערב ומסוף קישון מזרח, שיועדו לניטול מטען כללי וחופנים. כלל הרציפים בנמל מתפרשים על כ-4,532 מטר.

כחלק מהליך הפרטת נמלי הים בישראל, ב-10 בינואר 2023 עברו מניות הנמל מבעלות המדינה לקבוצת אדני-גנות, שבבעלות ישראלית-הודית.[7]

נמל המפרץ SIPG (חיפה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – נמל המפרץ

נמל זה הוקם על ידי חברת נמלי ישראל בשנת 2021, הוא מופעל על ידי חברת SIPG וכולל 3 רציפים.

נמל מספנות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – נמל מספנות ישראל

נמל זה נמצא בחלקה המזרחי של מעגנת הקישון, במסגרת חפירות היבשה שנעשו בשנות ה-50 כחלק מהקמת מספנות ישראל. בשנת 2007, חברת ישראל מספנות קיבלה אישור לספק שירותי נמל לאוניות סוכר, מה שהפך את הנמל לנמל הפרטי הראשון בישראל. בנמל זה יש כ-3 רציפים.

מסוף הכימיקלים הצפוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסוף זה ממוקם בצד המזרחי של המרחב התפעולי-נמלי, וצפונית לנמל מספנות ישראל. במסוף זה פועלים שלושה בעלי הרשאה: דור כימיקלים בע"מ, גדות מסופים לכימיקלים בע"מ, ונדיב תעשיות פטרוכימיה בע"מ. במסוף פועלים כשלושה מנגשים.

החל מחודש מרץ 2022, מסוף הכימיקלים מנוהל על ידי חברת נמלי ישראל.

מסוף הכימיקלים הדרומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסוף ממוקם בחלק המערבי של מעגנת הקישון, סמוך לתחנת הכוח חיפה. נכון לדצמבר 2022, המסוף מופעל על ידי חברת גדות אחסון ושינוע בע"מ.

נמל הדלק הקיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמל זה הוקם על ידי המנדט הבריטי וצורף למערך הלוגיסטי לשינוע נפט ומוצריו מעיראק לאגן הים התיכון ומערבה ממנו. כיום, הנמל מופעל על ידי חברת תשתיות אנרגיה בע"מ, והוא משמש בעיקר לייצוא תזקיקים המזוקקים בבז"ן.

מסוף הגרעינים חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסוף זה נחשב למסוף הנמלי הגדול והעיקרי במדינת ישראל, והוא כולל רציף, מסועים, מסוף רכבת ייעודי, מערך משאיות וממגורה שנחנכה ב-1955 והורחבה במהלך השנים.

אשדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת נמל אשדוד בע"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמל זה נחנך בנובמבר 1965 בכדי להחליף את נמל תל אביב.

נמל הדרום - HCT[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – נמל הדרום

נמל זה הוקם על ידי חברת נמלי ישראל והוא משמש כמסוף מכולות. בשנת 2022, הנמל קיבל רישיון פעילות שהוענק לחברת HCT.

מסוף המלט ברציף 30[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסוף זה מופעל על ידי חברת הנסון, והוא משמש לפריקת אוניות מלט.

מסוף התפזורת של כי"ל בנמל אשדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסוף זה ממוקדם בצידו הדרומי של נמל אשדוד. נכון לדצמבר 2022, הוא מופעל על ידי חברת כי"ל, ומיועד לשינוע חומצה זרחתית, פוספטים ואשלג.

ממגורות אשדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממגורה ממוקמת בעורף נמל אשדוד ומשתרעת על שטח של כ-28 דונם, הממגורה מופעלת על ידי לוגיסטיקר ממגורות בע"מ, בינואר 2022 נפתח מסוע חדיש מרציף 21 ועד הממגורה.

אילת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת נמל אילת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – נמל אילת

נמל זה הוקם בשנת 1957 על ידי משרד התחבורה, והועבר למיקומו הנוכחי (בקצה הצפוני של ים סוף) בשנת 1965. החל משנת 2005, הנמל החל לפעול בחברה עצמאית בבעלות ממשלתית, ולאחר שינוי המבני בענף הנמלים ופירוק רשות הנמלים בשנת 2013, הפרטת נמל האילת הושלמה, והזיכיון להפעלתו נמסחר לחברת פפו ספנות שזכתה במכרז של רשות החברות.

נמל הנפט – קצא"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון) בע"מ נוסדה ב-1968 והיא משמשת כגשר יבשתי להעברת גולמי מים סוף לים התיכון, ולהפך. החברה מפעילה נמלים באילת ובאשקלון המחוברים ביניהם, וכן שני קווים שמזינים את בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 חברת נמלי ישראל-פיתוח נכסים בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ רולי קירשטיין, הסתיים שלב ב' בפרויקט חיבורי נמל המפרץ, באתר כלבו – חיפה והקריות, ‏2022-11-29
  3. ^ בשורה לנהגים: השבוע ייפתח כביש ישיר לנמל המפרץ מכביש 75, באתר mynetkrayot, ‏2022-11-29
  4. ^ [https://www.colbonews.co.il/haifa-news/49495/ נמל המפרץ אושרה רשות ערעור על תוכנית נמל המפרץ]
  5. ^ אתר למנויים בלבד עמי גינזבורג ומיכאל רוכוורגר, האם הגיוס הענק של חברת נמלי ישראל נתפר לחתמים החדשים בשוק?, באתר TheMarker‏, 18 בינואר 2017
  6. ^ מירב רונן, השר כץ: ״אנחנו משדרגים את הנמלים הקיימים כי אנחנו רוצים תחרות״, באתר פורט2פורט, ‏22 במאי 2018
  7. ^ יובל שדה, ההפרטה הסתיימה: המדינה קיבלה על נמל חיפה 2.9 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 10 בינואר 2023