אגף שכר והסכמי עבודה
אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר הוא גוף המטה של ממשלת ישראל לקביעת מדיניות השכר ויחסי עבודה במגזר הציבורי, תוך יישום המדיניות הכלכלית של הממשלה. בראש האגף עומד הממונה על השכר והסכמי עבודה.
במסגרת פעילותו השוטפת, מסייע האגף בידי הנהלות שירות המדינה והגופים הציבוריים בניהול משאים ומתנים בשני תחומים עיקרים: הטמעת רפורמות מבניות ומתן מענה לתביעות שכר מצד העובדים. וזאת תוך ראייה משקית רוחבית של מסגרת אילוצי התקציב והשלכות הסכמי השכר על קבוצות עובדים אחרות (דומות) במשק.
הממונה על השכר והסכמי העבודה הוא אפי מלכין.[1]
מבנה האגף[עריכת קוד מקור | עריכה]
באגף השכר מועסקים כ-100 עובדים בתשעה צוותים, הצוותים באגף השכר כוללים ארבעה צוותי משא ומתן וחמישה צוותים רוחביים.
צוותי משא ומתן:
- צוות בריאות וחברות ממשלתיות – בתי החולים הממשלתיים, קופות החולים והחברות הממשלתיות.
- צוות מאקרו ומשרדי ממשלה – כלל משרדי הממשלה ודירוגים (מקצוע או עיסוק) רוחביים אשר נמצאים במספר סקטורים וגופים.
- צוות שלטון מקומי ותאגידים סטטוטוריים – רשויות מקומיות, תאגידים עירוניים, מועצות דתיות, תאגידים סטטוטוריים ומערך הכבאות.
- צוות חינוך וביטחון – חינוך, השכלה גבוהה, שירות החוץ ומערכת הביטחון.
צוותים רוחביים:
- צוות תכנון ואסטרטגיה – מחקר, אנליטיקה, ניהול ידע ואסטרטגיה.
- לשכה משפטית – ייעוץ משפטי לכלל האגף.
- צוות אכיפה – ביצוע ביקורות והשבה של כספי ציבור ששולמו כשכר שלא כחוק.
- צוות חקירות – איתור מאשרי חריגות שכר והעמדתם לדין משמעתי.
- צוות תגמול ותמרוץ – הטמעת מודלים של תגמול ותמרוץ העובדים בשירות המדינה.
סמכויות האגף ותפקידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמכויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
סעיף 29 לחוק יסודות התקציב העניק לממונה על השכר סמכויות הנוגעות לשכר של כלל עובדי המגזר הציבורי – כ-730 אלף עובדים[2]. במסגרת סמכויות אלו הממונה על השכר מופקד על קביעת מדיניות השכר בשירות המדינה ובגופי הביטחון, ובין היתר על ניהול משא ומתן וחתימה על הסכמים קיבוציים החלים על העובדים בשירות המדינה. בנוסף, מופקד הממונה על השכר על פיקוח ואישור של שכר ותנאי העסקה בגופים מתוקצבים ובגופים נתמכים. גופים אלו, המונים כ-409 אלף עובדים מחויבים לקבל את אישורו של הממונה על השכר, בטרם יעניקו לעובדיהם הטבות שכר, תנאי פרישה ותנאי עבודה מעבר לנהוג במדינה או מעבר לתנאים שאושרו.
תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קביעת מדיניות שכר ויחסי עבודה מותאמת לצורכי המגזר הציבורי, תוך שמירה על מסגרת תקציבית בתחום השכר, הפנסיה ותנאי העבודה במגזר הציבורי.
- ניהול משא ומתן בנושאי שכר ותנאי העסקה בשירות הציבורי בתיאום עם הגורמים הרלוונטיים בממשלה ומחוץ לה.
- פיקוח ובקרה על גופים ציבוריים: איתור חריגות שכר, השבת כספים ששולמו, חקירת מאשרי חריגות שכר.
- מתן הכוונה והדרכה למשרדים ממשלתיים וגופים ציבוריים בתחומי אחריות שונים.
- גיבוש רפורמות ושינויים מבניים בנושאי כוח אדם ושכר במגזר הציבורי ויישומן.
- גיבוש וביצוע תכנון אסטרטגי לקידום מדיניות ההון האנושי במגזר הציבורי, הצעת חלופות וניתוחי עלות תועלת לחלופות אלו.
- ייזום עבודת מטה והובלתה מול אגפי משרד האוצר, בנק ישראל, הכנסת, משרדי ממשלה וגופים נוספים במגזר הציבורי.
- יישום מערכות לתגמול עובדים במשרדי הממשלה וגופי הסמך ותמרוצם.
מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסגרת פעילותו השוטפת, מסייע האגף בידי הנהלות הגופים הציבוריים בניהול משא ומתן בשני תחומים עיקריים: הטמעת רפורמות מבניות ומתן מענה לתביעות שכר מצד העובדים. וזאת תוך ראייה משקית רוחבית של מסגרת אילוצי התקציב והשלכות הסכמי השכר על קבוצות עובדים אחרות (דומות) במשק.
פעילות אגף השכר והסכמי עבודה מתמקדת בשלושה תחומים עיקריים:
- שימור מערכת יחסי העבודה במשק: אגף השכר מרכז את המשא ומתן לחתימה על הסכמים מול ארגוני העובדים והאיגודים המקצועיים. מטרת האגף היא לגבש הסכמי שכר שיאפשרו למעסיק הממשלתי לעמוד בתשלום הוצאות השכר ובמקביל יתגמלו בצורה הוגנת את העובדים.
- רפורמות ושינויים מבניים: כמי שאמון על קביעת מדיניות השכר בסקטור הציבורי, אגף השכר שם לו למטרה לקדם רפורמות ושינויים מבניים לייעול הסקטור הציבורי ולשיפור השירות הניתן לאזרח, וזאת במסגרת קידום המדיניות הממשלתית הכוללת. במסגרת רפורמות אלו אמון אגף השכר על גיבוש הסכמי השכר ותנאי עבודה. דוגמאות לרפורמות כוללות את הרפורמה להסדרת משק החשמל, רפורמות "אופק חדש"[3] ו"עוז לתמורה"[4] והפרטת החברה הממשלתית "בזק"[5], שהובילה לשינוי שוק התקשורת הישראלי ולשיפור השירות לאזרח. במסגרת ביצוע רפורמות אלו ואחרות אמון אגף השכר על גיבוש הסכמי השכר ותנאי העבודה.
- פעילות יחידת האכיפה: יחידת האכיפה באגף השכר מרכזת את הפעולות הנחוצות לצורך יישום סעיף 29 לחוק יסודות התקציב. תפקיד היחידה לוודא שהשכר בגופים נתמכים ומתוקצבים, כמשמעם בחוק יסודות התקציב, משולם על-פי ההנחיות וההסכמים הקיבוציים. במקרים בהם התגלה בעניינו של עובד, כי השכר, תנאי העבודה, תנאי הפרישה, הגמלאות או הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה שנתנו לו, חרגו מהנהוג לגבי כלל עובדי המדינה, פועלת היחידה לביטול חריגת השכר ולתביעת השבה רטרואקטיבית של התשלומים החורגים ששולמו לעובד.
פרסומים ודוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי סעיף 33 לחוק יסודות התקציב נדרש אגף שכר והסכמי עבודה לפרסם דו"ח שנתי על פעילותו. את הדיווח מבצע האגף דרך שלושה פרסומים מרכזיים.
- דין וחשבון על הוצאות השכר בשירות המדינה וגופי הביטחון[6].
- דין וחשבון על הוצאות השכר בגופים הציבוריים[7].
- דין וחשבון על חריגות שכר לכאורה בגופים המתוקצבים והנתמכים[8].
הסכמים מרכזיים ורפורמות מרכזיות שאגף השכר הוביל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסכם מסגרת 2023:[9] בתאריך 17 ביולי 2023 נחתם הסכם קיבוצי (מסגרת) בין המדינה, מעסיקים במגזר הציבורי ובין הסתדרות העובדים הכללית החדשה ובו הוסכם בין היתר, על תוספות שכר רוחביות לעובדי המגזר הציבורי, מענק חד פעמי, מסגרת לפתרון בעיות, קיצור שבוע עבודה, כלים ניהוליים להעלאת הפריון ושיפור יעילות הניהול בשירות הציבורי והקמת המוסד ליחסי עבודה, לצד הסכמה מצד ההסתדרות לשקט תעשייתי מקיף עד לתום תקופת ההסכם.
הסכם מסגרת עובדי הוראה- אוקטובר 2022:[10] המדינה והסתדרות המורים חתמו על הסכם מסגרת חדש לעובדי ההוראה בשירות המדינה: מורים, גננות ומנהלי בתי ספר.
הסכם התו הסגול – מאי 2020: מגפת הקורונה הביאה להחלת הגבלות על מקומות עבודה במשק. לנוכח הגבלות אלו, למען שמירה על רציפות השירות הציבורי נחתם הסכם התו הסגול. ההסכם מאפשר גמישות גבוהה למעסיק הציבורי, במסגרתה הוא רשאי לנייד עובדים, לשנות את אופי התפקיד, להגמיש את שבוע העבודה, לעבור למתכונת העסקה חלקית ולהטמיע טכנולוגיות.
הסכם המורים – מרץ 2018: הסכם קיבוצי בין ארגון המורים לשלטון המקומי שהתמקד בשלושה תחומים עיקריים: הגדלת השכר למורים מתחילים, חיזוק שדרת הניהול, ושיפור תהליך החניכה והפיתוח המקצועי של המורים.
הסכם חברת החשמל –מאי 2018: הסדיר את השלכות השינויים הארגוניים והמבניים בחברת החשמל, המשפיעים על משק החשמל כולו. בהסכם מוסדרת הקטנת חלקה של חברת החשמל בייצור החשמל הכולל, והוא מעגן בתוכו מהלך התייעלות רחב.
הסכם מסגרת - אוגוסט 2016:[11] נחתם לאחר תקופה ארוכה בה לא נחתם הסכם שכר במגזר הציבורי. ההסכם נחתם ב-18 באפריל 2016 ונקבעה בו ובשני הסכמים נוספים שתיקנו הסכם זה על תוספת שכר בשיעור של 7.9% לשנים 2013–2017. בהסכם נקבע כי התוספת תהיה לכל הפחות מחצית שקלית ומחצית אחוזית, התוספת תחושב לגבי כל דירוג וכל גוף בנפרד, כמפורט בהסכם.
הסכם אופק חדש – ספטמבר 2016 ומרץ 2017: סדרת הסכמים עם הסתדרות המורים שעיקריה הם: צמצום פערי שכר בין מורים מתחילים למורים ותיקים, שיפורים במסלול התקדמות הדרגות של המורים וגמולי תפקיד חדשים.
הסכם מצילים – ספטמבר 2016: הסדיר רפורמה בתנאי ההעסקה ובמתכונת העבודה של מצילי הים ברשויות המקומיות, שהביאה לשיפור וייעול השירותים הניתנים לתושבים ולמתרחצים.
הסכם מסגרת - ינואר 2011:[12] נחתם לאחר משא ומתן ארוך שנוהל במהלך שנת 2010, ההסכם נחתם ב-12 בינואר 2011 ונקבעה בו תוספת שכר בשיעור של 7.25% לשנים 2009–2012.
הסכם הרופאים – אוגוסט 2011: הסדיר שקט תעשייתי של 10 שנים. ההסכם כלל תוספות שכר משמעותיות לרופאים לצד שינויים מבניים רבים לשיפור הרפואה הציבורית הנוגעים בין היתר לשיפור השירותים בפריפריה, שינוי מתכונת העבודה הנוספת, מסלול הקריירה של הרופאים ותחומי ההתמחות שלהם.
ממוני השכר והסכמי עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| ממונה | תקופה כהונה |
|---|---|
| אפרים ירמנס | אפריל 1970 – יולי 1977 |
| אברהם (רמי) פרידמן | ספטמבר 1977 – ינואר 1980 |
| הלל דודאי | אפריל 1982 – אוקטובר 1986 |
| יעקב דנון | יולי 1987 – ינואר 1999 |
| שלום גרניט | ינואר 1999 – יולי 1999 |
| יוסי קוצ'יק | אוגוסט 1994 – אפריל 1999 |
| יובל רכלבסקי | מרץ 1999 – יולי 2005 |
| עוזר ברקוביץ | ינואר 2006 – מאי 2006 |
| אלי כהן | אוגוסט 2006 – יולי 2008 |
| אילן לוין | אוגוסט 2008 – מאי 2012 |
| קובי אמסלם | מאי 2012 – מאי 2013 |
| ערן יעקב | פברואר 2017 – מרץ 2018 |
| קובי בר-נתן[13] | מרץ 2018 – ינואר 2023[14] |
| אפי מלכין | ינואר 2023 -[15] |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אגף שכר והסכמי עבודה- הממונים על השכר לדורותיהם, באתר משרד האוצר
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ גד ליאור, מינוי בכיר ראשון מתוך חמישה באוצר: הממשלה אישרה את הממונה על השכר, באתר ynet, 14 במאי 2023
- ^ משרד האוצר - אגף השכר והסכמי עבודה, דין וחשבון על הוצאות השכר לשירות המדינה וגופי הביטחון 2019, באתר דוח אגף השכר והסכמי עבודה, פברואר 2021
- ^ אופק חדש, באתר משרד החינוך
- ^ עוז לתמורה, באתר משרד החינוך
- ^ תני גולדשטיין, בזק: 21 שנות הפרטה, באתר ynet, 8 במאי 2005
- ^ דין וחשבון על הוצאות השכר בשירות המדינה וגופי הביטחון, באתר השירותים והמידע הממשלתי
- ^ דין וחשבון על הוצאות השכר בגופים הציבוריים, באתר השירותים והמידע הממשלתי
- ^ דין וחשבון על חריגות שכר לכאורה בגופים המתוקצבים והנתמכים, באתר השירותים והמידע הממשלתי
- ^
נתי טוקר, מענק של 6,000 שקל לעובד: ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם במגזר הציבורי, באתר TheMarker, 17 ביולי 2023
- ^ הסכם מסגרת עובדי הוראה, באתר השירותים והמידע הממשלתי
- ^ הסכם מסגרת 2016, באתר השירותים והמידע הממשלתי
- ^ הסכם מסגרת 2011, באתר השירותים והמידע הממשלתי
- ^ אורן דורי, הממונה על השכר מסכם קדנציה: "משרד האוצר מגיע למו"מ על השכר מעמדת נחיתות", באתר גלובס, 5 בפברואר 2023
- ^ הממונה על השכר במשרד האוצר קובי בר-נתן יסיים את תפקידו, באתר וואלה!, 13 בנובמבר 2022
- ^ שלמה טייטלבאום, סמוטריץ' החליט: אפי מלכין יכהן כממלא מקום הממונה על השכר, באתר כלכליסט, 29 בינואר 2023
