המצעדים מסלמה למונטגומרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שוטרי מדינת אלבמה ממתינים למפגינים ביום ראשון העקוב מדם

המצעדים מסלמה למונטגומריאנגלית: Selma to Montgomery marches) היו מצעדי מחאה מהעיר סלמה במדינת אלבמה לבירת המדינה מונטגומרי שאירגן מרטין לותר קינג וארגון ה-SCLC‏ (Southern Christian Leadership Conference), בשיתוף עם ארגוני זכויות אדם מקומיים באלבמה במרץ 1965. הצועדים מחו על סירוב רשויות המדינה לתת זכות הצבעה לאפרו-אמריקאים. החל מינואר 1965 יזם ה-SCLC מסע תעמולה על מנת להסב את תשומת לב האומה האמריקאית להפרת זכויות הצבעה באלבמה, תושבים אפרו-אמריקאים ניסו להירשם להצבעה אך נאסרו על ידי המשטרה. במקביל נקטו השלטונות האזרחיים בצעדי ענישה כלכליים כנגד הקהילות האפרו-אמריקאיות.

הרקע למצעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1964 היו בסלמה, אלבמה ב-30 אלף איש, מתוכם 15 אלף שחורים. עם זאת, בפועל רק 335 שחורים מתושבי העיר קיבלו זכות הצבעה. ואכן, למרות חוק זכויות האזרח שביטל את המגבלות החוקיות על זכות הצבעה, הלבנים מנעו מהשחורים לממש את הזכות הזו באופן שיטתי באלבמה ובמדינות דרומיות אחרות, באמצעות הטלת מסים כבדים, מבחני קרוא וכתוב, הפחדה ושיטות אחרות. בסוף 1964 החליטו שחורים בסלמה להתארגן למאבק למען זכות הצבעה. לאחר שמאבקם לא הצליח הם ביקשו ממרטין לותר קינג לעזור להם. באותה התקופה פעל קינג מול הנשיא ג'ונסון ובית המשפט העליון כדי לחוקק חוק שיקנה זכות הצבעה לכל השחורים. עמדתו של הנושא ג'ונסון בעניין זכות הצבעה לשחורים לא הייתה ברורה. על-פי גרסה אחת, ג'ונסון אמר לקינג שהוא מוכן לקדם את חוק זכויות ההצבעה, והלחץ של ההפגנות יתרום לכך שהחוק יעבור במהירות[1]. מנגד, קינג כתב באוטוביוגרפיה שלו שג'ונסון ביקש ממנו להימנע מהפגנות כיוון שרצה להעביר חוקים אחרים בקונגרס ולקבל תמיכה מהגוש הדרומי לפני שהוא מגיע לחוק על זכות ההצבעה[2].

יום ראשון העקוב מדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום 7 במרץ 1965 צעדו 600 פעילי זכויות אדם מהעיר סלמה לכיוון מזרח אל עבר מונטגומרי. את המצעד הובילו פעיל זכויות האזרח ג'ון לואיס והכומר הוסאה ויליאמס מה-SCLC‏. משהגיעו הצועדים לגשר אדמונד פטוס שעל נהר אלבמה הם נתקלו במחסום של משטרת המדינה ושוטרים ממשרד השריף המקומי, השוטרים תקפו את הצועדים באלימות תוך שהם משתמשים בגז מדמיע והדפו את הצועדים בחזרה לסלמה. באירוע נפצעו 17 מפגינים. על גבי מסכי הטלוויזיה נראו תמונות קשות של מפגינים מופלים לקרקע ומוכים באלימות עד זוב דם, אירועי היום העניקו לאירוע את השם יום ראשון העקוב מדם (אנגלית: Bloody Sunday)‏[3].

ההבדל בין האלימות הקשה של נציגי השלטון ואי-האלימות של המפגינים יצרו ניגוד שהסיט את משקל דעת הקהל והראה את היעילות של האסטרטגיה של מרטין לותר קינג. באופן פרדוקסלי הוא עצמו נעדר מאירועי יום ראשון העקוב מדם[4].

המהפך של יום שלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת למנוע אירוע אלים נוסף פנה ארגון ה-SCLC לבית משפט בבקשה לערוך מצעד נוסף. הבקשה נדחתה ובית המשפט הוציא צו ביניים המונע מעריכת מצעדים נוספים עד לעריכת דיון נוסף.

ביום 9 במרץ הוביל מרטין לותר קינג מצעד של 2,500 מפגינים, ההפגנה יצאה אל גשר אדמונד פטוס שם נערך טקס דתי קצר והמפגינים חזרו לסלמה. בערב התקיפו פעילי קו-קלוקס-קלאן 3 כמרים לבנים שהשתתפו באירוע. אחד הקורבנות, כומר מכנסיית האוניברסליזם יוניטריאני מבוסטון, מת מפצעיו בבית החולים בברמינגהאם, לשם נלקח מיד לאחר התקרית מחשש שבית החולים המקומי בסלמה יסרב לטפל בו.

המצעד השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום 16 במרץ פסק בית המשפט לטובת ארגוני זכויות האדם וקבע כי יש לאפשר את המצעד, וב-21 במרץ יצאו 8,000 מפגינים ובהם גם מרטין לותר קינג בצעדה מסלמה למונטגומרי. ב-24 במרץ הגיעו אלפי המפגינים לשולי העיר מונטגומרי וחנו ללילה באירוע שהפך למופע אומנותי של אמנים אמריקאים שהצטרפו לשורות המפגינים. ב-25 במרץ יצאו 25,000 מפגינים אל בניין הממשלה של אלבמה ושם נשא מרטין לותר קינג דרשה הידועה בשם עד מתי, עוד מעט:

"המטרה אליה אנו חותרים היא חברה שנמצאת בשלום עם עצמה, חברה שיכולה לחיות עם מצפונה... אני יודע שאת שואלים עד מתי נמתין? אני באתי לומר לכם באחר צהריים זה למרות הרגעים הקשים, השעות המתסכלות, זה יקרה עוד מעט"

לאחר הנאום ביקשו קינג ונציגי ארגוני זכויות האדם להגיש עצומה למושל מדינת אלבמה אך לא הורשו להיכנס אל תוך הבניין.

שלושת המצעדים היו מסכת מאבק אחת, סלע בוחן למאבק לא אלים מול יריב חסר מעצורים והביא להטיית מאזן הכוחות הפוליטי לטובת זכויות האדם וארגונים לקידום שוויון אזרחי. התמונות הקשות שהופצו מהעימותים בהם נראו שליחי מדינת אלבמה נוקטים באלימות חסרת ריסון כנגד מפגינים, רעיון ההפרדה הגזעית נקשר ללא הפרד עם טרור בחסות מדינה המופנה בעיקר כנגד מיעוטים על רקע גזעני. שינוי זה לא פסח על שדרות הכוח העיקריות בארצות הברית, על רקע האירועים ולחץ דעת הקהל הזמין הנשיא לינדון ג'ונסון את מושל מדינת אלבמה ג'ורג' וולאס על מנת לדון איתו על שינוי מדיניות מדינת אלבמה בנוגע לזכויות אדם, יומיים לאחר מכן הגיש הנשיא לקונגרס הצעת חוק שהפכה מאוחר יותר לחוק זכות ההצבעה.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האירועים בסלמה הונצחו בסרט "סלמה" משנת 2014.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרטין לותר קינג – ביוגרפיה, רסלינג, 2010
  2. ^ מרטין לותר קינג- האוטוביוגרפיה, ידיעות אחרונות-ספרי חמד, 2008
  3. ^ מחלקת ההיסטוריה של מדינת אלבמה Selma-to-Montgomery 1965 Voting Rights March תיאור המאבק. נקרא ביום 23.4.2013.
  4. ^ סיפור אישי ממהפגנה של אמיליה רובינזון שהוכתה קשות ותמונתה הכתה גלים בכלי התקשורת