הסליקים בבית הספר תל-חי בחיפה
הסליקים בבית הספר "תל-חי" בחיפה הם שני סליקים שבנה ארגון ההגנה בחדר האוכל של בית הספר "תל חי" שבשכונת נווה שאנן בחיפה[1]. הסליקים היו בשימוש לפני ובמהלך מלחמת העצמאות ונשכחו אחריה, ונחשפו רק 40 שנה לאחר הקמת המדינה. בימינו משמשים הסליקים כמוזיאון המשמר פריטים שנמצאו בהם וכן ממצאים מהתקופה בה נעשה שימוש בסליק.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם סיום מלחמת העולם הראשונה החל היישוב בארץ לאגור נשק לא חוקי (קנוי וגנוב) בסליקים ישוביים רבים (חלקם הגדול מאולתר) מתוך הבנה שהשלטון הבריטי לא ייתן תמיד מענה ביטחוני ליישוב היהודי. מגמה זו התחזקה ב-1925 כשארגון ההגנה הוקם והחל לבנות סליקים מרכזיים ברחבי הארץ.
חיפה היוותה מרכז לפעילות ארגוני ההגנה, אצ"ל ולח"י והחל משנות ה-30 הוקמו בה מעל 60 סליקים. רובם הגדול של הסליקים היו פשוטים מהסוג של צינורות וארגזים אולם במספר אתרים בעיר נבנו סליקים גדולים מבטון. שניים מהם נבנו בבית הספר "תל חי" בשכונת נווה שאנן.
ההיסטוריה של הסליקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שני הסליקים נבנו בחדר האוכל של בית הספר[2] כשרק מנהל בית הספר ידע על הפעילות החשאית.
- ב-1935 נחצב סליק-1 בקיר של חדר האוכל והוסווה מאחורי ספריית ספרים. היה זה סליק קטן לאחסון מעט נשק.
- ב-1938 נחצב סליק-2 שגודלו היה כמטר וחצי על מטר וחצי. חפירת הסליק החלה בקצה מסדרון של כיתות[3] אולם בסופו של נקבע פתח הסליק בחדר האוכל. בפתחו של סליק זה הותקנה דלת ברזל ועל הדלת כיסה ארון כלי אוכל.
לאחר סיום בניית הסליקים בבית הספר הוכנס אליהם נשק ששימש להגנת השכונה מערבים שהגיעו מחוואסה[4]. מאחר שבמהלך היום שקק בית הספר פעילות תלמידים יכלו אנשי ההגנה להוציא את הנשק רק עם רדת הערב ולהחזירו לפנות בוקר. להוצאת הנשק היה צורך להזיז את הארונות שכיסו על פתח הסליקים.
בשנים 1947–1948 שימש דניאל לרמן כמפקד הסליק.
לאחר קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר תום מלחמת העצמאות נשכחו הסליקים. ב-1978 נתגלה סליק-1 במהלך תיקוני חשמל אולם הוא נמצא ריק. ב-1993 נערך שיפוץ כללי בחדר[5] וארון כלי האוכל הוזז ממקומו התגלה הפתח של סליק-2. בסליק זה נתגלו מספר כלי נשק במצב שמיש[6].
לאחר גילוי שני הסליקים הפך המקום למוזיאון שמשרת את שיעורי ההיסטוריה של התלמידים וכן קבוצות שבאות לבקר במקום. בנוסף לכלי הנשק שנמצאו בסליק מוצגים במקום חפצים שונים מתקופת הסליק.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ד"ר רפי קיטרון, ארץ ישראל הנסתרת - סיפורם של הסליקים ותולדותיהם, הוצאת אריאל, 2010, עמודים 38–40, 114-117
- צדוק אשל, מערכות ההגנה בחיפה, הוצאת משרד הביטחון, 1978; מהדורה שנייה 1998
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מוזיאון "תל חי": לבקר, ללמוד, לחוות..., באתר בית ספר "תל חי" בחיפה (אורכב)
- הכל התחיל בסליק: המוזיאון בבית הספר תל חי, באתר "תאגיד השידור חיפה"
- שר החינוך נפתלי בנט מגיע לביקור פתע בבית הספר "תל חי" בנווה שאנן חיפה, ויורד ל"סליק", באתר "חדשות חיפה והקריות" (אורכב)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יש הערכה שקיים בבית הספק סליק שלישי אולם הוא לא נמצא
- ^ באותה תקופה כללו בתי ספר חדרי אוכל בהם בישלו התלמידים את ארוחותיהם
- ^ בתקופת החפירה למדו התלמידים בבית הכנסת השכן
- ^ כלי הנשק שאוחסנו בסליק כללו מקלע "שפנדאו", מקלע "ברן", רובים קנדים ואנגלים ותחמושת
- ^ בתקופה זו כבר לא שימש כחדר אוכל
- ^ נתגלו רובה קרבין קנדי, רובה קרבין בריטי, תת מקלע "שמייסר" גרמני ותת מקלע "טומיגן" בריטי
| סליקים בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| כללי | סליק • פורטל:אתרי מורשת בישראל/סליקים |  |
| אתרי סליקים | ||
| אירועים | השבת השחורה | |
| אישים | משה אגוזי • יקותיאל שבח • צבי בן-יעקב | |