סליק המחסן באיילת השחר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סליק המחסן באיילת השחר
מחסן התבואה של איילת השחר תחתיו נבנה הסליק. ניתן לראות את החלוקה לחדרים כשפתחי הסליק נבנו בשני חדרים שונים
מחסן התבואה של איילת השחר תחתיו נבנה הסליק. ניתן לראות את החלוקה לחדרים כשפתחי הסליק נבנו בשני חדרים שונים
מחסן התבואה של איילת השחר תחתיו נבנה הסליק. ניתן לראות את החלוקה לחדרים כשפתחי הסליק נבנו בשני חדרים שונים
מידע כללי
סוג סליק עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום איילת השחר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – העשור של 1930
תאריך פתיחה רשמי שנות ה־30 של המאה ה־20 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שלט ליד המחסן של איילת השחר תחתיו נבנה הסליק

סליק המחסן באיילת השחר היה סליק בנוי, שהוקם בקיבוץ איילת השחר והיה אחד מארבעת הסליקים הארציים שהקים ארגון ההגנה לאחר הקמתו. הסליק נבנה מתחת למחסן התבואות ופתחו הוסתר בשקי חיטה. לאחר קום המדינה הועברה תכולת הסליק לרשויות והוא נסגר. בכוונת הקיבוץ להקים במקום מוזיאון שיספר את תולדות הסליק.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תום מלחמת העולם הראשונה החל היישוב בארץ לאגור נשק לא חוקי (קנוי וגנוב) בסליקים ישוביים רבים (חלקם הגדול מאולתר) מתוך הבנה שהשלטון הבריטי לא תמיד ייתן מענה במקרים של סיכון ביטחוני. מגמה זו התחזקה ב-1925 כשארגון ההגנה הוקם והחל לבנות סליקים מרכזיים ברחבי הארץ. בשלב ראשון הוביל שאול אביגור בניית 4 סליקים מרכזיים כשאחד מהם נבחר להיבנות בקיבוץ איילת השחר. שאר שלושת הסליקים המרכזיים נבנו בגבעתיים (סליק אלדמע), בקבוצת גבע ובקבוצת כנרת.

ההיסטוריה של הסליק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבניית הסליק היו מעורבים מספר מצומצם של בעלי סוד בקיבוץ. המקום שנבחר לבניית הסליק היה מחסן תבואות שנבנה ב-1924 ושימש לאחסון תבואה וכן להכנת תערובות עבור הרפת והאורווה. המחסן כלל 4 חדרים. בניית הסליק נעשתה במהלך המרד הערבי הגדול (1936-1939). חפירת פיר הירידה נעשתה דרך רצפת הבטון ובסופו של תהליך נבנה סליק בגודל של 3 מטר על 3 מטר. כדי להסוות את הפתח הוערמו עליו שקי חיטה. לאחר כ-3 שנים נבנה לסליק פתח נוסף לחדר אחר במבנה המחסן[1]. פתח זה הוכן כדי להגביר את בטיחות השימוש בסליק. מאחר שהחדר אליו הגיע הפתח הנוסף היה נמוך נבנה הפתח בקיר החדר ולא ברצפתו ולכן היה צורך לטייח את הפתח לאחר כל שימוש.

לאחר סיום בנייתו מונה חבר הקיבוץ יעקב שגב לשמש כמחסנאי של הסליק. בסליק, ששימש כסליק המרכזי של הגליל העליון, אוחסן נשק של הקיבוץ אך גם נשק שהועבר לארגון "ההגנה" מסוריה ולבנון ונשלח ליישובים אחרי בארץ.

ב-1 ביולי 1946, מייד לאחר השבת השחורה החלו הבריטים לחפש סליקים באיילת השחר. על אף המאמצים לא נמצא אף אחד מהסליקים של הקיבוץ[2][3].

לאחר קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תום מלחמת העצמאות נפתח הסליק לעיני כל ותכולתו נמסרה לרשויות המדינה. מאז הסליק עומד ריק כשמטרת הקיבוץ להשיג תקציב על מנת להפוך את המקום למוזיאון לתולדות הסליק והגנת הקיבוץ ולהציג בו, בין השאר, גם כלי נשק מאותה תקופה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נכון ל-2020 משמש חדר זה כאיטליז
  2. ^ בנוסף לסליק תחת המחסן היו עוד מספר סליקים בקיבוץ
  3. ^ זהר בר-נץ, "השבת השחורה" באיילת השחר, באתר קיבוץ "איילת השחר"