לדלג לתוכן

סליק "ההגנה" בכפר גלעדי

סליק "ההגנה" בכפר גלעדי
נשק מאוחסן בסליק "ההגנה"
נשק מאוחסן בסליק "ההגנה"
מידע כללי
סוג סליק עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום כפר גלעדי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים ההגנה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1939
תאריך פתיחה רשמי 1939 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 33°14′39″N 35°34′32″E / 33.24413924906°N 35.575435979461°E / 33.24413924906; 35.575435979461
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שלט של המועצה לשימור אתרים על הסליק
פתח הכניסה לסליק

סליק "ההגנה" בכפר גלעדי הוא סליק, שבנה ארגון ההגנה בכפר גלעדי ב-1939. הסליק שימש צומת להברחת נשק מסוריה ולבנון ולהעברתו לסליקים אחרים של הארגון ברחבי הארץ. הסליק, וכלי הנשק שבו, נשאר חסוי גם לאחר קום המדינה ונחשף רק ב-1975. הוגדר כאתר מורשת עלי ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל והוא פתוח לביקורים.

כפר גלעדי הוקם ב-1916 על ידי אנשי השומר בשם "כפר בר גיורא". לאחר מותו של מנהיג הקבוצה ישראל גלעדי ב-1918 שונה שם היישוב ל"כפר גלעדי". במהלך מאורעות תל חי הותקפו תל חי והקיבוץ דבר שאילץ את תושבי הקיבוץ לנטוש אותו למספר חודשים עד חזרתם. במהלך אירועים אלו סבלו המתגוננים ממחסור בנשק ומחוסר סיוע מיישובים אחרים. כלקח ממצב זה החליטו תושבי הקיבוץ ש"אם אין אני לי, מי לי" ושהישוב ידאג מעתה לנשק של עצמו ללא תלות בגורם חיצוני. חלק מתהליך מימוש החלטה זו היה הצורך לבנות סליקים לאחסון את נשק המגן הלא חוקי ובמסגרת זו הוקם סליק "השומר" וסליקים נוספים.

עם הקמת ההגנה, ב-1920, החל הארגון להקים סליקים ברחבי הארץ ובין השאר נבנה גם סליק בכפר גלעדי.

ההיסטוריה של הסליק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר החלטת "ההגנה" להקים סליק בכפר גלעדי פנה יהודה ארזי למא"ז של הקיבוץ אברשה שמוקלר (אברהם רביד) כדי שיבנה את הסליק[1]. הסליק נחפר מתחת למחסן מזון בעלי חיים אותו ניהל שמעון זמירי (שימעל'ה) והחפירה ארכה כשנה ונעשתה על ידי מספר מצומצם של חברי משק[2] שעבדו בלילות ופינו את האדמה החפורה אל מחוץ לקיבוץ. בניית הסליק הסתיימה ב-1939 גודלו היה כ-3.5 מטר על 3.5 מטר, גובהו כ-2.5 מטר ועומקו כ-5 מטר.

לתכנון פתח הסליק הוזמן יצחק נבו מקיבוץ גבת שהיה המומחה של ההגנה לבניית מנגנוני כניסה לסליקים. המנגנון שתכנן כלל גוש בטון כבד שנע על מסילה. כדי לא לחשוף בפניו את מקומו האמיתי של הסליק הוצב גוש הבטון באתר אחר בקיבוץ ורק לאחר השלמת התכנון הוא הועבר למחסן. מעל גוש הבטון הוצבה מכונה לטחינת תערובות ובעזרת מנגנון מיוחד ניתן היה לחשוף את פתח הסליק.

לאחר השלמתו מונה אושר גליק למנהל הסליק יחד עם זמירי המחסנאי. המקום שימש לאחסון נשק עבור הקיבוץ אך בעיקר כתחנת מעבר של נשק שנקנה באירופה והועבר בדרכי היבשה דרך לבנון וסוריה ונשלח לרחבי הארץ כשהוא מוסלק בכלי רכב שהוכנו מראש לשם כך.

ב-1941 התרחבו מאגרי הנשק בקיבוץ לאחר שאנשי ההגנה וכפר גלעדי פשטו על שדות הקרב בסוריה ובלבנון (לאחר ניצחון בעלות הברית על כוחות צרפת של וישי) כדי לאסוף שם נשק.

ב-18 ביוני 1946 (לפני השבת השחורה) הקיף הצבא הבריטי את הקיבוץ והחל לחפש סליקים אך לא מצא את הסליק[3].

בתקופת מלחמת העצמאות שימש הנשק שבסליק את הלוחמים שהיו מעורבים בקרבות שהתחוללו באזור כמו קרב משמר הירדן, קרב נבי יושע ועוד.

לאחר קום המדינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העצמאות החליטו בעלי הסוד, שהכירו את הסליק, לא לגלותו אלא להמשיך לשמור אותו ואת הנשק שבו. בתקופת מלחמת סיני (1956) אף הובאו אליו כלי נשק שלל נוספים.

ב-1975 הוחלט בקיבוץ להקים במקום בית חרושת למשקפיים ובעלי הסוד החליטו לחשוף את מקומו. פתיחתו הפומבית נעשתה בשיתוף משטרת ישראל שאספה מהמקום את כלי הנשק. לאחר טיפול מתאים והסדרה חוקית הוחזר הנשק לסליק.

ב-1996 נפתח המקום לביקורים ובמסגרת זו מקבלים המבקרים הסברים על ההיסטוריה של כפר גלעדי, על החשיבות של הנשק ועל התפקיד שמילא הסליק עד קום המדינה (ולאחריו)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ד"ר רפי קיטרון, ארץ ישראל הנסתרת - סיפורם של הסליקים ותולדותיהם, הוצאת אריאל, 2010, עמודים 15–16, 88, 131

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אברשה היה היחיד בקיבוץ שידע על כל הסליקים בקיבוץ והוא מינה אחראי על כל סליק וסליק
  2. ^ בין שומרי הסוד שהיו שותפים לבניית הסליק היו אברשה, אושר גליק, שמעון זמירי (שימעל'ה), שמוליק רבינוביץ' ומתתיהו שטיין שנפרד מאשתו שחשדה בו בבגידה בגלל היעלמותו בלילות
  3. ^ הבריטים הקדימו את מועד פתיחת מבצע החיפוש ("מבצע אגת'ה) לאחר שהסתבר להם שסוד המבצע דלף