הערכת מקורות

הערכת מקורות (או הערכת מידע) היא תהליך הערכת מקור מידע, כלומר הערכה של מסמך, הרצאה, תמונה, תצפית או כל דבר המשמש לצורך הצגת מידע. הערכת התוקף, הרלוונטיות והמהימנות של מקור מידע מתבצעת ביחס למטרה של דרישת המידע. באופן כללי, "הערכת מקורות" היא המחקר הבינתחומי של האופן בו מעריכים מקור מידע עבור משימה מסוימת.

שיטות להערכת מקורות

איכות המקורות של כתבה עיתונאית, מאמר מדעי או טקסט דומה היא גורם מרכזי באיכותם. המונחים תוקף (validity), מהימנות (reliability) ואמינות (credibility) משמשים לעיתים קרובות בערבוביה בדיון על מקורות, והרעיון המרכזי המשותף להם הוא שהמידע ראוי לאמון. כדי שעבודה אקדמית תחשב לקבילה יש להעריך מקורות באופן מכוון ושיטתי. קיימים ראשי תיבות ואסטרטגיות שונות המסייעות לבנות הערכה כזו. חלק מהרכיבים חוזרים על עצמם בשיטות שונות ומתקיים דיון לגבי איכות השיטות ותקפותן.

חמש ה-W של העיתונות

חמש ה-W, ובעברית חמש המ"מים שהפכו עם הזמן לשש שאלות המשמשות בעיתונאות ותחקירים יכולות להשאל גם לגבי מקורות מידע:

• מי יצר את המקור?
• מה מטרת המקור?
• מתי נוצר המקור?
• מאיפה מגיע החומר?
• למה נוצר המקור?
• כיצד המקור משתווה למקורות אחרים?

בדיקת CRAAP

בדיקת CRAAP פותחה על ידי שרה בלייקסלי , אשר עבדה כספרנית באוניברסיטת קליפורניה, בספריה בשם צ'יקו (Meriam Library), ובשנת 2004 יזמה את המודל כדי לסייע לסטודנטים ולמרצים לזכור בקלות את הקריטריונים לבדיקה ביקורתית של מקורות.

• Currency (עדכניות): מידת העדכניות של המידע
• Relevance (רלוונטיות): חשיבות המידע לצרכיך
• Authority (סמכות): מקור המידע ומעמדו
• Accuracy (דיוק): אמיתות ונכונות המידע
• Purpose (מטרה): הסיבה לקיומו של המידע

מודל RADAR – ג’יין מנדליוס

ג’יין מנדליוס (Jane Mandalios) היא חוקרת בתחום מדעי המידע והספרנות, הידועה בעיקר כמי שפיתחה את מסגרת ה-RADAR להערכת מקורות מידע. המאמר על השיטה פורסמה על ידה ב־2013 בכתב העת Journal of Information Science.

• Relevance (רלוונטיות): האם המקור רלוונטי במדויק לשאלת המחקר?
• Authority (סמכות): עד כמה היוצר/המחבר אמין?
• Date (תאריך): מה מועד הפרסום, והאם הוא משפיע על התוקף?
• Appearance (מראה): מה ניתן להסיק על קהל היעד?
• Reason (סיבה): מדוע נוצר המקור, ואילו הטיות הדבר חושף?

מודל SIFT – מייק קולפילד

מייק קולפילד (Mike Caulfield) אמריקאי מאוניברסיטת וושינגטון בתחום אוריינות מדיה (information literacy), מומחה שמתמקד במיוחד בהבנת זיהוי מידע אמין וחשיפת דיסאינפורמציה ומידע מטעה באינטרנט. הוא פיתח את מודל SIFT.

• עצור (Stop): מה אתה כבר יודע על המקור? האם אתה עדיין ממוקד או נסחף?
• בדוק את המקור (Investigate the source): מה ההקשר של מה שאתה קורא?
• מצא כיסוי טוב יותר (Find better coverage): אם הטענה מסעירה
• בדוק מקורות נוספים ואיכותיים יותר
• התחקות למקור (Trace claims, quotes, and media): האם הטענות, הציטוטים והמדיה מוצגים נאמנה להקשר המקורי?

משמעות

בראשית המאה ה-21, הערכת מקורות הינה תחום הולך וגדל בתחום הספרנות ומדעי המידע. בהקשר זה הערכת מקורות נחקרת מנקודת מבט רחבה יותר מזו של חקר ההיסטוריה או לימודי המקרא.

רמות של הכללה

חלק מהעקרונות של הערכת המקורות אוניברסלי, וחלק אחר מתייחס רק לסוגים מסוימים של מקורות מידע. כיום אין הסכמה לגבי הדמיון וההבדלים בין הערכת מקורות במדעי הטבע ומדעי הרוח. פוזיטיביזם לוגי טוען כי כל תחומי הידע התבססו על אותם עקרונות. חלק גדול מהביקורת על הפוזיטיביזם הלוגי מתייחס אליו כאל הבסיס למדעים ולהרמנויטיקה כאל הבסיס של מדעי הרוח. זו הייתה, למשל, עמדתו של יורגן הברמאס. עמדה חדשה יותר של להנס-גאורג גאדמר ותומס קון, רואה במדעי הטבע ובמדעי הרוח משהו שנקבע על ידי ההבנה והפרדיגמות של החוקרים. ומכאן שהרמנויטיקה היא תיאוריה אוניברסלית. ההבדל הוא, שמקורות מדעי הרוח הם בעצמם תוצרים של תחומי עניין אנושיים והשקפות עולם, ואילו המקורות למדעי הטבע אינם כאלה. מדעי הרוח הם אפוא "הרמנויטיים כפליים". עם זאת, מדעני הטבע משתמשים גם בתוצרים אנושיים, כמו מאמרים אקדמיים, שהם תוצרים של השקפות עולם ועלולים להוביל להונאה אקדמית).

תחומי דעת תורמים

אפיסטמולוגיה

תיאוריות אפיסטמולוגיות הן התיאוריות הבסיסיות לגבי אופן קליטת הידע ולכן הן התיאוריות הכלליות ביותר לגבי הערכת מקורות המידע.

• אמפיריציזם מעריך מקורות באמצעות בחינת התצפיות או הניסיון החושי (כגון ראיה, שמיעה, מגע וכו') עליהם הם מבוססים. מקורות שלא מבוססים על חושים אינם תקפים.
• הרציונליזם נותן עדיפות נמוכה למקורות המבוססים על תצפיות. כדי שהתצפית תהיה בעלת משמעות, יש לספק רעיונות או מושגים ברורים שמסבירים אותה. המבנה ההגיוני וההגדרה המדויקת הם שנבחנים בתהליך הערכת מקורות המידע.
• היסטוריזם מעריך מקורות מידע לפי האופן שבו הם משקפים את ההקשר החברתי-תרבותי ואת התפתחותו התאורטית.
• פרגמטיזם מעריך מקורות לפי הערך והתועלת שלהם להשגת תוצאות מסוימות. פרגמטיזם ספקן ביחס למקורות מידע שמוצגים כנייטרלים.

הערכת ידע או מקורות מידע לא יכולים להיות ודאיים יותר מבניית הידע. אם נקבל את עקרון הפוליביליזם, נקבל את העובדה שהערכת מקורות אינה יכולה לאמת באופן מוחלט טענות שמבוססות על ידע והערכת מקורות קשורה באופן הדוק לשיטות מדעיות.

איתור כשל לוגי בטענות של מקור היא סוג נוסף של קריטריון פילוסופי להערכת מקורות. כשלים לוגיים מוצגים אצל וולטון (1998). בין הכשלים ניתן למצוא את אד הומינם-שימוש במתקפה אישית כדי לנסות לערער או להפריך את טיעונו של אדם, ואת איש הקש, כאשר טוען אחד מסלף את עמדתו של האחר כדי להפריך אותה. כשלים נפוצים אחרים הם קטיף דובדבנים, בה קיימת התייחסות מכוונת רק לחלקים מהמידע שתומכים בתאוריה מסוימת, והתעלמות מחלקים שסותרים את התאוריה, וחמקמילים (יצירת רושם של אמירה שיש לה מקור מוסמך או בעלת משמעות, אך למעשה הושמעה רק טענה מעורפלת, טענה לא רלוונטית, או שלא ברור מיהו המקור שהציג את הטענה).

שיטות מחקר

שיטות מחקר הן שיטות המשמשות לייצור ידע אקדמי ולהערכת הידע.

חקר המדע

מחקרים שמתייחסים לתהליכי הערכת איכות של מקורות, כמו ביקורת עמיתים וביקורות ספרים ולקריטריונים המקובלים להערכת מחקר אקדמי. במאמר שפורסם ב-2020, בכתב העט Nature מתארים מקרה שבו שני חוקרים בתחום בריאות העצם פרסמו עשרות מאמרים שהתבססו על נתונים מפוברקים. בשנת 2013 Avenell ועמיתיה פנו לכתבי העת האקדמיים שפרסמו את המאמרים והתריעו על הכשלים הלוגיים שעלו מהנתונים. אך רק בשנת 2015 החלו כתבי העת להסיר את המאמרים המפוברקים מפרסומיהם ותהליך הסרת המאמרים נמשך עד שנת 2018. Avenell ועמיתיה מצאו שבמהלך השנים שבהן פורסמו המאמרים המפוברקים, לאחר שהתקבלה ההתרעה שלהם, הם צוטטו למעלה מ-600 פעמים. מקרה זה גרם ל-Avenell ועמיתיה לפרסם רשימת קריטריונים להערכת מקורות.

הערכת טקסט

הערכת טקסט (מונח רחב: פילולוגיה של טקסט) היא חלק מהפילולוגיה, שלא מוקדשת רק לחקר הטקסטים, אלא גם לעריכה ולהפקה של "פרסומים מדעיים", "פרסומים אקדמיים", "פרסומים סטנדרטיים", "פרסומים היסטוריים", "פרסומים מהימנים","טקסטים מהימנים","פרסומי טקסט" או "פרסומי ביקורת". פרסומים אלה הם תוצר של מחקר קפדני שנועד להבטיח שהמידע המפורסם בהם קרוב ככל האפשר לכוונות המחבר ומאפשר לקורא להשוות ולבקר הבדלים בין פרסומים. ההנחה היא שרוב הפרסומים גדושים ברעש ובטעויות שהמוציאים לאור תורמים בתהליך הכנת היצירה לפרסום, ולכן חשוב לפרסם "פרסומים אקדמיים". התהליך של פילולוגיה של הטקסט הוא חלק חשוב מהערכת המקורות במדעי הרוח.

ספרייה ומדעי מידע

הערכת מקורות נלמדת בבתי ספר לספריות ומדעי מידע כחלק מהתחום ההולך וגדל של אוריינות מידע . בתחום זה, המונח הערכת מקורות מתייחס לרלוונטיות, לסוגי מסמכים ותכונותיהם ולמדדי איכות של מסמכים. קיימים קריטריונים להערכת תוכן של מקור (למשל, שמירה על שפה נייטרלית), ולצידם קריטריונים להערכת פורמט (למשל, הקפדה על כללי ציטוט). לצד הקריטריונים הללו, קיימים מדדי השפעה המבוססים על ספירת ציטוטים. כלים לדירוג כתבי עת אקדמיים מודדים את השפעתם של מאמרים וכתבי עת בשיטות שונות. הערכת ספרים אקדמיים מתבצעת באמצעות ביקורות של מומחים בתחום.

ספריות אקדמיות נהגו ללמד הערכת מקורות באמצעות רשימות של קריטריונים לבדיקה, ובהן רשימות CRAAP. רשימות אלה ספגו ביקורות רבות, ובשנת 2016 פרסם איגוד ACRL מסגרת עבודה הקוראת להפסקת השימוש ברשימות והחלפתן בהקניית יכולות המאפשרות הערכה מורכבת יותר של מקורות. הערכת מקורות נוגעת גם להתנהגות ותרבות אתית, המאפשרת למקבלי המידע לקבל החלטות מושכלות

רשימת מקורות

• American Library Association (1994) Evaluating Information: A Basic Checklist. Brochure. American Library Association
• Anderson, Richard C. (1978). Schema-directed processes in language comprehension. IN: NATO International Conference on Cognitive Psychology and Instruction, 1977, Amsterdam: Cognitive Psychology and Instruction. Ed. by A. M. Lesgold, J. W. Pellegrino, S. D. Fokkema & R. Glaser. New York: Plenum Press (pp. 67–82).
• Anderson, Richard C. & Pichert, J. W. (1977). Recall of previously unrecallable information following a shift of perspective. Urbana, Il: University of Illinois, Center for the Study of Reading, April. 1977. (Technical Report 41). Available in full-text from: http://eric.ed.gov/ERICDocs/data/ericdocs2sql/content_storage_01/0000019b/80/31/83/58.pdf
• Bazerman, Charles (1995). The Informed Writer: Using Sources in the Disciplines. 5th ed. Houghton Mifflin.
• Bee, Ronald E. (1983). Statistics and Source Criticism. Vetus Testamentum Volume 33, Number 4, 483–488.
• Beecher-Monas, Erica (2007). Evaluating scientific evidence : an interdisciplinary framework for intellectual due process. Cambridge; New York: Cambridge University Press.
• Bernheim, Ernst (1889). Lehrbuch der Historischen Methode und der Geschichtsphilosophie [Guidebook for Historical Method and the Philosophy of History]. Leipzig: Duncker & Humblot.
• Brundage, Anthony (2007). Going to the Sources: A Guide to Historical Research and Writing, 4th Ed. Wheeling, Illinois: Harlan Davidson, Inc. (3rd edition, 1989 cited in text above).
• Chesney, T. (2006). An empirical examination of Wikipedia's credibility. First Monday, 11(11), URL: http://firstmonday.org/issues/issue11_11/chesney/index.html
• Encyclopædia Britannica (2006). Fatally Flawed. Refuting the recent study on encyclopedic accuracy by the journal Nature. http://corporate.britannica.com/britannica_nature_response.pdf Nature's response March 23, 2006: http://www.nature.com/press_releases/Britannica_response.pdf
• Engeldinger, Eugene A. (1988) Bibliographic Instruction and Critical Thinking: The Contribution of the Annotated Bibliography. Research Quarterly, Vol. 28, Winter, p. 195–202
• Engeldinger, Eugene A. (1998) Technology Infrastructure and Information Literacy. Library Philosophy and Practice Vol. 1, No. 1
• Fritch, J. W., & Cromwell, R. L. (2001). Evaluating Internet resources: Identity, affiliation, and cognitive authority in a networked world. Journal of the American Society for Information Science and Technology, 52, 499–507.
• Gerhart, Susan L. (2004). Do Web search engines suppress controversy?. First Monday 9(1).
• Giles, J. (2005). Special Report: Internet encyclopaedias go head to head. Nature, 438, 900–901. Available: http://www.nature.com/nature/journal/v438/n7070/full/438900a.html Supplementary information: http://www.nature.com/nature/journal/v438/n7070/extref/438900a-s1.doc
• Gudmundsson, David (2007). När kritiska elever är målet. Att undervisa i källkritik på gymnasiet. [When the Goal is Critical Students. Teaching Source Criticism in Upper Secondary School]. Malmö, Sweden: Malmö högskola. Full text (בסלובנית)
• Hardtwig, W. (2001). Ranke, Leopold von (1795–1886). IN: Smelser, N. J. & Baltes, P. B. (eds.) International Encyclopedia of the Social and Behavioral Sciences. Amsterdam: Elsevier. (12738–12741).
• Harris, Ben (1979). Whatever Happened to Little Albert? American Psychologist, 34, 2, pp. 151–160. link to full text
• Harris, Ben (1980). Ceremonial versus critical history of psychology. American Psychologist, 35(2), 218–219. (Note).
• Healy, Jack (2008). Was the Dear Leader Photoshopped In? November 7, 2008, 2:57 pm [President Kim Jong Il, North Korea]. http://thelede.blogs.nytimes.com/2008/11/07/was-the-dear-leader-photoshopped-in/?scp=7&sq=Kim%20Jong-il&st=cse
• Hjørland, Birger (2008). Source criticism. In: Epistemological Lifeboat. Ed. by Birger Hjørland & Jeppe Nicolaisen.
• Howell, Martha & Prevenier, Walter (2001). From Reliable Sources: An Introduction to Historical Methods. Ithaca: Cornell University Press. ISBN 0-8014-8560-6.
• Katzer, Jeffrey; Cook, Kenneth H. & Crouch, Wayne W. (1998). Evaluating Information: A Guide for Users of Social Science Research. 4th ed. Boston, MA: McGraw-Hill.
• King, David (1997) The Commissar Vanishes: the falsification of photographs and art in Stalin's Russia. Metropolitan Books, New York.
• Langlois, Charles-Victor & Seignobos, Charles (1898). Introduction aux études historiques [Introduction to the Study of History]. Paris: Librairie Hachette. Full text (בצרפתית). Introduction to the Study of History Full text (English)
• Leth, Göran & Thurén, Torsten (2000). Källkritik för internet. Stockholm: Styrelsen för Psykologiskt Försvar. (Retrieved 2007-11-30).
• Loftus, Elizabeth F. (1996). Eyewitness Testimony. Revised edition Cambridge, MA: Harward University Press. (Original edition:1979).
• Lorenz, C. (2001). History: Theories and Methods. IN: Smelser, N. J. & Baltes, P. B. (eds.) International Encyclopedia of the Social and Behavioral Sciences. Amsterdam: Elsevier. (Pp. 6869–6876).
• Mathewson, Daniel B. (2002). A critical binarism: Source criticism and deconstructive criticism. Journal for the Study of the Old Testament no98, pp. 3–28. Exodus 14.
• Meola, M (2004). Chucking the checklist: A contextual approach to teaching undergraduates web-site evaluation. Portal: Libraries and the Academy, 4(3), 331–344. Downloaded 2008-10-23 from: http://muse.jhu.edu/journals/portal_libraries_and_the_academy/v004/4.3meola.pdf
• Mintz, Anne P. (ed.). (2002). Web of deception. Misinformation on the Internet. Medford, NJ: Information Today.
• Müller, Philipp (2009). Understanding history: Hermeneutics and source-criticism in historical scholarship. IN: Dobson, Miriam & Ziemann, Benjamin (eds): Reading primary sources. The interpretation of texts from nineteenth and twentieth-century history. London: Routledge (pp. 21–36).
• Olden-Jørgensen, Sebastian (2001). Til Kilderne: Introduktion til Historisk Kildekritik (in Danish). [To the sources: Introduction to historical source criticism]. København: Gads Forlag. ISBN 978-87-12-03778-1.
• Reinfandt, Christohp (2009). Reading texts after the linguistic tturn: approaches from literary studies and their implementation. IN: Dobson, Miriam & Ziemann, Benjamin (eds): Reading primary sources. The interpretation of texts from nineteenth and twentieth-century history. London: Routledge (pp. 37–54).
• Rieh, S. Y. (2002). Judgment of information quality and cognitive authority in the Web. Journal of the American Society for Information Science and Technology, 53(2), 145–161. https://web.archive.org/web/20090731152623/http://www.si.umich.edu/rieh/papers/rieh_jasist2002.pdf
• Rieh, S. Y. (2005). Cognitive authority. I: K. E. Fisher, S. Erdelez, & E. F. McKechnie (Eds.), Theories of information behavior: A researchers' guide. Medford, NJ: Information Today (pp. 83–87). https://web.archive.org/web/20080512170752/http://newweb2.si.umich.edu/rieh/papers/rieh_IBTheory.pdf
• Rieh, Soo Young & Danielson, David R. (2007). Credibility: A multidisciplinary framework. Annual Review of Information Science and Technology, 41, 307–364.
• Riegelman, Richard K. (2004). Studying a Study and Testing a Test: How to Read the Medical Evidence. 5th ed. Philadelphia, PA: Lippincott Williams & Wilkins.
• Savolainen, R. (2007). Media credibility and cognitive authority. The case of seeking orienting information. Information Research, 12(3) paper 319. Available at https://web.archive.org/web/20180416064908/http://www.informationr.net/ir///12-3/paper319.html
• Slife, Brent D. & Williams, R. N. (1995). What's behind the research? Discovering hidden assumptions in the behavioral sciences. Thousand Oaks, CA: Sage Publications. ("A Consumers Guide to the Behavioral Sciences").
• Taylor, John (1991). War photography; realism in the British press. London : Routledge.
• Thurén, Torsten. (1997). Källkritik. Stockholm: Almqvist & Wiksell.
• Walton, Douglas (1998). Fallacies. IN: Routledge Encyclopedia of Philosophy, Version 1.0, London: Routledge
• Webb, E J; Campbell, D T; Schwartz, R D & Sechrest, L (2000). Unobtrusive measures; revised edition. Sage Publications Inc.
• "Wikipedia: Testsieg und Verschwörungen" [Sterns test of Wikipedia]. Heise Online (בגרמנית). 5 בדצמבר 2007.
• Wilkinson, G.L., Bennett, L.T., & Oliver, K.M. (1997). Evaluation criteria and indicators of quality for Internet resources. Educational Technology, 37(3), 52–59.
• Wilson, Patrick (1983). Second-Hand Knowledge. An Inquiry into Cognitive Authority. Westport, Conn.: Greenwood.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הערכת מקורות בוויקישיתוף

• דירוג כתבי עת, באתר ספריית ארן, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
• כלים להערכת כתבי עת ודירוגם, באתר ספריית מרק ריץ', אוניברסיטת רייכמן
• כלים להערכת כתבי עת, באתר הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי, אוניברסיטת תל אביב