הפארק הלאומי לוס גלסיירס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפארק הלאומי לוס גלסיירס
Parque nacional Los Glaciares
מבט אווירי של קרחון אופסלה האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1981, לפי קריטריונים 7, 8 שטח האתר 726,927 הקטאר (אתר מורשת עולמית)
מבט אווירי של קרחון אופסלה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1981, לפי קריטריונים 7, 8
שטח האתר 726,927 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
תאריך הקמה 1939 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים ומידות
שטח 4,459 קילומטר רבוע, 726,927 הקטאר
גובה ממוצע 919 מ׳ עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
מיקום סנטה קרוס עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 50°S 73°W / 50°S 73°W / -50; -73
www.losglaciares.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לוס גלסיירסספרדית: Parque Nacional Los Glaciares) או בתרגום "הקרחונים" הוא פארק לאומי בפרובינציית סנטה קרוס שבפטגוניה, ארגנטינה. הפארק משתרע על פני 4,459 קמ"ר. בשנת 1981 הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

הפארק הלאומי הוקם ב-11 במאי 1937, והוא הפארק השני בגודלו בארגנטינה. שמו מתייחס לשדה הקרח הפטגוני הדרומי בהרי האנדים שמזין 47 קרחונים, מתוכם רק 13 זורמים אל האוקיינוס האטלנטי. שדה הקרח הוא הגדול ביותר מחוץ לאנטארקטיקה ולגרינלנד.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את פארק לוס גלסיירס, ש-30 אחוזים משטחו מכוסים בקרח, ניתן לחלק לשני אזורים. כל אחד מהאזורים ניתן לשייך לאחד משני האגמים הגדולים הנמצאים בתחום הפארק. אגם ארחנטינו המשתרע על פני 1,466 קמ"ר, ומהווה את האגם הגדול ביותר בארגנטינה, נמצא בדרום הפארק. ואגם ויידמה, המשתרע על פני 1100 קמ"ר, הנמצא בצפון הפארק. אגם ויידמה מתנקז לאגם ארחנטינו, וזה מזין את הנהר סנטה קרוס הזורם לאוקיינוס האטלנטי. במרכז, בין שני האגמים קיים אזור לא תיירותי הנקרא האזור המרכזי ("zona centro").

האזור הצפוני כולל את אגם ויידמה, קרחון ויידמה ומספר קרחונים קטנים, וכן מספר הרים הפופולריים בקרב מטיילים ומטפסי הרים ביניהם הפיץ רוי והסרו טורה.

האזור הדרומי מכיל מספר קרחונים הקטנים, ואת הקרחונים הגדולים הזורמים אל אגם ארחנטינו ובהם קרחון פריטו מורנו, קרחון אופסלה וקרחון ספגציני. שני האחרונים נגישים רק בעזרת סירות בעוד הקרחון פריטו מורנו, הידוע בכינויו הקרחון המתנפץ, נגיש מהיבשה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]