הפסקה
הפסקה היא מונח המתאר הפוגה זמנית בפעילות, כאשר הצורך בהפסקה עולה ככל שהפעילות מאומצת או ממושכת.
השימוש בהפסקה נפוץ בתחומים שונים כגון חינוך, עבודה, תרבות וספורט. היא מיועדת למנוחה, התרעננות, אכילה, שימוש בשירותים וכדומה.
מועד ההפסקה, משכה ואופיה יכולים להיות נתונים לשיקול דעתו של הפרט, זאת במיוחד כאשר הוא פועל לבדו. כמו כן, במקרים רבים ההפסקה מוסדרת באמצעות מנהג, נוהל או חוק. הסדרת ההפסקות מקובלת עבור פעילויות קבוצתיות ובמיוחד עבור פעילויות שמתבצעות במסגרת ארגון.
הפסקה מוסדרת מפעילות קבוצתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך פעילות אישית ההפסקה נקבעת לפי שיקול דעתו של האדם. לעומת זאת, בפעילויות קבוצתיות אחדות נהוג להסדיר את ההפסקה לפי כללים מנחים:
- הפסקה בלימודים (אנ'): בבתי ספר נהוגות מספר הפסקות בין שיעורים. משכי הזמן שלהן שונים במועדים שונים ביום, למשל הפסקה הכוללת גם ארוחת עשר מכונה "ההפסקה הגדולה" ונמשכת בין 15–30 דקות. ההפסקה מאפשרת לתלמידים ולמורים לנוח מעט, לאכול ולשתות, לשחק בחצר בית הספר, ולעיתים להחליף כיתה לקראת השיעור הבא. בחלק מבתי הספר נהוגות גם הפסקות של 5 דקות בין שיעור לשיעור. זמני ההפסקות קבועים, ופעמים רבות מבשר צלצול פעמון או מנגינה על תחילתה וסופה של ההפסקה.
- הפסקה בעבודה: סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה מסדיר את זכותו של העובד להפסקה בעבודה. בחלק ממקומות העבודה ההפסקה היא בזמן הנוח לעובד, ובאחרים ישנם זמני הפסקה קבועים. סעיף 20א לחוק מסדיר את זכותו של העובד להפסקה לשם שימוש בשירותים. באופן דומה עוסקים סעיפים 22 ו-22א לחוק עבודת הנוער במתן הפסקה לנוער עובד.
- הפסקה במופע: במופע אמנותי, כגון הצגת תיאטרון, קונצרט והקרנת סרט קולנוע, נכללת פעמים רבות הפסקה. ההפסקה מאפשרת לצופים להתרענן, ולמארגני המופע להתארגן להמשכו (למשל שינוי נכבד בתפאורה שעל הבמה או שינוי היערכות התזמורת). לעיתים משמשת ההפסקה גם למכירת חפצים הקשורים למופע, כגון תקליטור של המופע. את סיום ההפסקה מסמן כיבוי אורות או צלצול פעמון. גם במופעי ספורט ארוכים, כגון משחק כדורגל, נהוגה הפסקה.
- הפסקה בשידור: בשידורי רדיו וטלוויזיה נהוגה הפסקה לפרסומות.
- הפסקה לתפילה: בדתות שונות יש לתפילה זמנים קבועים, שעמידה בהם מצריכה לעיתים הפסקה בפעילות מתמשכת לשם קיום התפילה. בקרב יהודים נהוגה במקומות רבים הפסקה ביום העבודה או בפעילות אחרת לשם תפילת מנחה, שזמנה הוא החל מחצי שעה לאחר חצות היום (על פי החלוקה לשעות זמניות) ועד לשקיעת החמה. באסלאם קיימת חובה להתפלל חמש תפילות ביום, שלכל אחת מהן שעות קבועות. בשנת 2000 תוקן חוק שעות עבודה ומנוחה ונקבע בו כי "עובד רשאי להתפלל במהלך יום עבודתו בהתאם לדרישות דתו; זמן התפילה ייקבע במקום העבודה בהתאם לצורכי העבודה ואילוציה, ובהתחשב בדרישות דתו של העובד".
הפסקה בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כדי להציג את תל אביב כעיר תוססת, משתמשת עיריית תל אביב בסיסמה: "תל אביב, עיר ללא הפסקה" במסגרת השיווק העירוני שלה. כמו כן, תחנת רדיו אזורית הפועלת בגוש דן קרויה רדיו ללא הפסקה.
זכויות בעלי חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה שלא לצרכים חקלאיים), התשס"ט-2009, שהותקנו מכוח חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) מעניקות הפסקה גם לבעלי חיים, בקובען: "לא יקשור אדם בעל חיים למקומו במקום החזקתו הקבוע בלא הפסקה לפעילות גופנית".
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ד"ר רונית רם צור, ד"ר עדו ליטמוביץ', דוח מת"ת: הפוגות קצרות בזמן השיעור, היזמה למחקר יישומי בחינוך