הצגת הקולנוע האחרונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הצגת הקולנוע האחרונה
The Last Picture Show
כרזת הסרט הצגת הקולנוע האחרונה
כרזת הסרט
מבוסס על הרומן "הצגת הקולנוע האחרונה" של לארי מקמורטרי
בימוי פיטר בוגדנוביץ'
הפקה סטפן פרידמן
תסריט פיטר בוגדנוביץ'
לארי מקמורטרי
עריכה דון קמבן
שחקנים ראשיים טימותי בוטומס
ג'ף ברידג'ס
סיביל שפרד
אלן בורסטין
בן ג'ונסון
קלוריס ליצ'מן
רנדי קווייד
איילין ברנן
מוזיקה האנק ויליאמס עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום רוברט סרטיס
מפיץ יונייטד ארטיסטס
מדינה ארצות הברית
הקרנת בכורה 22 באוקטובר 1971
משך הקרנה 121 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט התבגרות, סרט דרמה, עיבוד קולנועי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 1,300,000‏$
הכנסות 29,133,000‏$
הכנסות באתר מוג'ו lastpictureshow
פרסים פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר
פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר
סרט הבא טקססוויל עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הצגת הקולנוע האחרונהאנגלית: The Last Picture Show) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1971 בבימויו של פיטר בוגדנוביץ'.

התסריט מבוסס על הרומן "הצגת הקולנוע האחרונה" מאת לארי מקמורטרי ונכתב על ידי בוגדנוביץ' ומקמורטרי. מסיבות אמנותיות הוא צולם בשחור-לבן למרות שאז רוב הסרטים היו כבר בצבע.

העלילה מתרכזת בעיירה קטנה ומשועממת בטקסס בשנים 19511952 ובחבורת מתבגרים בסוף לימודיהם בבית ספר תיכון.

הסרט זכה בשני פרסי אוסקר:

הסרט היה מועמד ל-6 פרסי אוסקר:הסרט הטוב ביותר, שחקן המשנה הטוב ביותר (ג'ף ברידג'ס), שחקניתהמשנה הטובה ביותר (אלן בורסטין), הבמאי, הצילום והתסריט. כן זכה בפרס באפט"א לקולנוע על התסריט, שחקן המשנה (ג'ף ברידג'ס) ושחקנית המשנה (אלן בורסטין).

ב-1998 הוא נבחר לשימור בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית בספרית הקונגרס על היות "תרבותי, היסטורי, ואסתטי". באותה שנה נבחר גם עלי ידי מכון הסרטים האמריקאי להיות ברשימת מאה שנים... מאה סרטים של מאה הסרטים האמריקאיים הטובים ביותר.

הסרט זכה לדירוג של 100% באתר Rotten Tomatoes. הסרט הצליח והיה לשובר קופות.

ב-1990 הופק סרט המשך בשם טקססוויל גם הוא בבימויו של בוגדנוביץ' ובהשתתפות של חלק מהשחקנים מ"הצגת הקולנוע האחרונה". הסרט הצליח הרבה פחות מקודמו.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנארין היא עיירה קטנה ומנומנמת עם 1301 תושבים אי שם בטקסס. חיי התרבות מרוכזים במרכז בו יש אולם ביליארד ובית קפה וכן בית קולנוע, כולם בבעלותו של סם "האריה" (בן ג'ונסון). דווין ג'קסון (ג'ף ברידג'ס) וסאני קרופורד (טימותי בוטומס) הם חברי ילדות ועומדים לקראת סיום לימודיהם בתיכון. הם חולקים ביניהם רכב ונוהגים לראות סרטים בבית הקולנוע שם הם מתנים אהבה עם חברותיהם.

לאולם הביליארד צמוד בית קפה ובו מגישה ג'נבייב (איילין ברנן) כריכים וארוחות קלות ותוך כדי שיחה עם הלקוחות היא יודעת על כל הרכילות בעיירה. באולם הביליארד מסתובב גם הנער בילי (סם בוטומס, אחיו הצעיר של טימותי בוטומס) שהוא מפגר שאינו מדבר ואחראי על הניקיון.

הנערים מתעמרים בבילי ומביאים אותו לזונה כדי שיאבד את בתוליו אולם הניסיון נכשל. סם גוער בנערים ומסלק אותם מאולם הביליארד אולם כעבור זמן סולח להם.

סאני מתבקש על ידי מאמן הספורט שלהם להסיע את אשתו, רות פופר, (קלוריס ליצ'מן) לבדיקה במרפאה. רות היא אישה מבוגרת וסאני מבחין שהיא בדיכאון. היא מזמינה אותו לביתה והם מתחילים ברומן הכולל יחסי מין.

חברתו של דווין היא ג'ייסי פארו (סיביל שפרד - בהופעת בכורה), בת לאב עשיר שעשה את הונו מקידוחי נפט בשטח שלו. אמה, לויס (אלן בורסטין) היא שתיינית עצבנית שאינה מרוצה מחייה ונישואיה ומנהלת רומן עם אבילן (קלו גולאגר), אחד מהפועלים של בעלה. ג'ייסי דוחה את חיזוריו של דווין ומעדיפה להיענות להצעתו של לסטר (רנדי קוויד) ולהשתתף במסיבה של בובי שין העשיר שם שוחים כולם בעירום. לאחר שבובי זונח אותה ומתחתן עם אחרת. היא מתפתה ליחסי מין עם אבילן, המאהב של אמה ולבסוף מקיימת יחסים עם דווין. בפעם הראשונה הוא נכשל ובפעם השנייה הוא מצליח לדעתו אך לא לדעתה.

סאני ודווין נוסעים להתפרע במקסיקו. בשובם נודע להם כי סם מת ובצאוותו הוריש את בית הקולנוע לקופאית מיס מוזי, את בית הקפה לג'נבייב, את אולם הביליארד לסאני וכן 1000 דולר לבנו של הכומר.

דווין עוזב את העיירה והולך לעבוד בקידוחי נפט, ג'ייסי המתוסכלת מתחילה ביחסים עם סאני שמפסיק את יחסיו עם רות ללא הודעה. כאשר דווין חוזר לעיירה מתחיל ריב מכות עם סאני שנגרם בפציעתו בפנים של סאני על ידי דווין.

דווין וג'ייסי מחליטים להתחתן ונוסעים לאוקלהומה אך מוחזרים על ידי משטרה שהוזעקה על ידי הוריה. ג'ייסי עוזבת את העיירה ועוברת ללמוד בקולג'.

לבסוף הולך סאני לביתו של דווין. הם נפגשים ומתפייסים. דווין מודיע לו כי התגייס לשאת במלחמת קוריאה. הם הולכים לבד לקולנוע שם מקרינה מיס מוזי בפעם האחרונה את המערבון נהר אדום עם ג'ון ויין ולבסוף אומרת מיס מוזי כי היא סוגרת את בית הקולנוע בגלל שאינה יודעת לנהל אותו ובעיקר בגלל התמעטות המבקרים בגלל הבייסבול והטלוויזיה.

ביל המפגר נהרג על ידי משאית וסאני נושא אותו ומניחו בפתח אולם הביליארד. כשהוא בדיכאון הוא חוזר לרות המבוגרת שכועסת עליו בתחילה על שעזב אותה אך לבסוף מקבלת אותו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]