קוטב שמיימי
הקוטב השמיימי הוא הנקודה הדמיונית על כיפת השמים שמהווה את נקודת המפגש של ציר כדור הארץ איתה. קיימות שתי נקודות כאלו: הקוטב השמיימי הצפוני והקוטב השמיימי הדרומי. סיבוב כדור הארץ מסביב לצירו גורם לכך שכל גרמי השמים נראים כאילו הם נעים במעגל סביב הקטבים.
זיהוי הקטבים השמיימיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]זיהוי הקטבים מאפשר לצופה לדעת את במדויק את הכיוון של הצפון הגאוגרפי או של הדרום הגאוגרפי ומכך להסיק את שאר הכיוונים. כמו כן, מדידת גובהו של הקוטב מעל האופק מאפשר לדעת במדויק את קו הרוחב של נקודת התצפית. מסיבה זו זיהוי הקטבים מסייע לניווט. אם יש כוכב בהיר סמוך לקוטב שמיימי הוא מקל על זיהויו.
זיהוי הקוטב השמיימי הצפוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]
את הקוטב השמיימי הצפוני קל לזהות באמצעות כוכב הצפון שבקבוצת הדובה הקטנה, שנמצא במרחק של פחות ממעלה מהקוטב השמיימי הצפוני ובהירותו היא מדרגה 2, כך שניתן להבחין בו ולזהותו גם כשתנאי הצפייה אינם מיטביים ולמעשה ניתן לראותו גם מסביבה עירונית. כמו כן, מיקומו של כוכב הצפון בקצה היצול של האסטריזם "העגלה הקטנה" ובהמשך הקו המחבר את הגלגלים האחוריים של האסטריזם העגלה הגדולה, מקלים על זיהויו. דרכים נוספות לזהות את מיקומו של הקוטב השמיימי הצפוני הם בעזרת הכוכבים הבהירים ביטלג'וז ומנקלינן, שהקו המחבר אותם (ועובר גם דרך הכוכבים δ בעגלון ו-θ בעגלון) מצביע אל הקוטב השמיימי הצפוני (ואל כוכב הצפון) או בעזרת הכוכבים מרקב (α בפגסוס) ושאט (β בפגסוס) שהקו המחבר ביניהם, ומהווה את הצלע המערבית של האסטריזם הריבוע הגדול, מצביע גם כן אל הקוטב השמיימי הצפוני ומתחבר לכוכב הצפון.
זיהוי הקוטב השמיימי הדרומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אין כוכב בהיר הנמצא בסמוך לקוטב השמיימי הדרומי והכוכב הקרוב ביותר אליו שניתן לצפייה בעין הוא σ באוקטנט שנמצא במרחק של מעט יותר ממעלה מהקוטב ובהירותו היא מדרגה 5.4, כך שקשה מאוד לזהותו. הכוכב הבהיר הקרוב ביותר לקוטב השמיימי הדרומי הוא β בנחש מים קטן שנמצא כ-13 מעלות מהקוטב ובהירותו היא מדרגה 2.7, כך שלמעשה ברדיוס של 10 מעלות מסביב לקוטב השמיימי הדרומי אין אף כוכב קל לזיהוי. הדרך הקלה ביותר לאיתור הקוטב השמיימי הדרומי היא באמצעות קבוצת הצלב הדרומי ובעזרת זוג הכוכבים הבהירים אלפא קנטאורי והדר. המשך הקו המחבר את הכוכבים גקרוקס ואקרוקס (הציר הארוך של הצלב) עובר במרחק זוויתי של כ-5 מעלות מהקוטב השמיימי הדרומי. המרחק מאקרוקס אל הנקודה הקרובה ביותר לקוטב שעל הקו הוא פי 4.5 מהמרחק שבין אקרוקס וגקרוקס. דרך אחרת לאתר את הנקודה היא לחבר את הכוכבים אלפא קנטאורי והדר (β בקנטאור) ולהעביר אנך ממרכז הקו לכיוון דרום. המפגש של הקו הזה עם המשך הקו המחבר את גקרוקס ואקרוקס הוא בקרוב הנקודה הקרובה ביותר לקוטב השמיימי הדרומי. אם תנאי התצפית טובים מספיק, ניתן באופן זה לאתר את הכוכב העמום σ באוקטנט שנמצא כמעלה מהקוטב. דרכים נוספות לאתר את הקוטב הן באמצעות הכוכבים סיריוס וקאנופוס שהמשך הקו המחבר אותם עובר מעט ממזרח לקוטב השמיימי הדרומי או באמצעות ענני מגלן, שביחד עם הקוטב השמיימי הדרומי יוצרים בקרוב משולש שווה-צלעות.
נקיפת הקטבים השמיימיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיקומם של הקטבים השמיימיים משתנה לאיטו בעקבות נקיפת ציר כדור הארץ. כל אחד מהקטבים מבצע תנועה מעגלית ומשלים סיבוב שלם סביב קוטבי המלקה אחת ל-25,788 שנים בקירוב. כתוצאה מכך כל כמה אלפי שנים יש כוכב אחר שנמצא במרחק קטן יחסית מאחד הקטבים ומאפשר לזהותם בקלות. להלן רשימת הכוכבים הבהירים שהיו או שיהיו סמוכים לקטבים השמיימיים:
הקוטב השמיימי הצפוני
 |
הקוטב השמיימי הדרומי
 |