סיריוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיריוס-A
Canis Major constellation map.svg
Cercle rouge 100%.svg
מיקומו של סיריוס בקבוצת הכוכבים כלב גדול
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים כלב גדול (Canis Major)
שמות נוספים אברק, α בכלב גדול, GL244
סוג כוכב הסדרה הראשית לבן
בהירות 1.47-
סיווג ספקטרלי A1V
עלייה ישרה 06h 45m 08.9s
נטייה 58.017″ '42 16°-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 1.42
מרחק 8.6 ± 0.04 שנות אור
2.636 פרסק
רדיוס 1.711 רדיוסי שמש
מסה 2.02 מסות שמש
עוצמת הארה פי 25.4 מהשמש
טמפרטורה 9,940 K
מהירות סיבוב 16 ק"מ/שנייה
מערכת
כוכבים נלווים סיריוס-B
סיריוס-B
Sirius A and B Hubble photo.jpg
תמונה של סיריוס-A וסיריוס-B (הנקודה הקטנה שלידו).
צולמה על ידי טלסקופ החלל האבל
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים כלב גדול (Canis Major)
סוג ננס לבן
מאפיינים פיזיים
מרחק 8.6 ± 0.04 שנות אור
2.636 פרסק
מסה 0.98 מסות שמש
טמפרטורה 26,000 K
מערכת
כוכבים נלווים סיריוס-A

סיריוס הוא כוכב זוגי הידוע גם כ-α בכלב גדול, או GL244 ונקרא בעברית אברק או "כוכב הכלב". זהו הכוכב הבהיר ביותר בשמי כדור הארץ (מלבד השמש), מרחקו 8.6 שנות אור ממערכת השמש (המערכת החמישית במרחקה ממערכת השמש והשנייה מבין אלו שניתנות לצפיה ללא ציוד עזר אחרי מערכת אלפא קנטאורי) והוא שייך לקבוצת הכוכבים כלב גדול ומהווה את הקודקוד הדרום מזרחי של משושה החורף.

הכוכב הראשי במערכת הוא סיריוס-A, כוכב הסדרה הראשית מסוג ספקטרלי A1 V, צבעו לבן - כחלחל והוא פולט אור חזק פי 25 מאשר השמש. לסיריוס מהירות רדיאלית של 7.6 ק"מ/שנייה ובתצפיות נתגלה סביבו ענן אבק.

הכוכב המשני במערכת הוא הננס לבן סיריוס-B. הוא מסתובב סביב נקודה משותפת בינו לבין סיריוס-A ב־50.1 שנות ארץ, במסלול אקסצנטרי מאוד, המשתנה בין 8.1 יחידות אסטרונומיות ל־31.5 יחידות אסטרונומיות. סיריוס-B חיוור פי 10,000 מסיריוס-A, קוטרו 12,000 ק"מ וצפיפותו גדולה פי 92,000 מצפיפות השמש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיריוס ניתן לצפיה כמעט מכל המקומות הניתנים ליישוב על כדור הארץ (למעט אזורים מצפון לחוג הקוטב הצפוני) ובשל בהירותו הרבה היה מוכר לרוב התרבויות העתיקות. הוא מופיע בכתבים ממצרים העתיקה ונקרא "סותיס" כאשר הוא מזוהה עם האלה איזיס. המצרים בתקופה ההיא יחסו לו חשיבות רבה והופעתו בשמי הבוקר לפני זריחת השמש בישרה את היפוך הקיץ ואת עונת ההצפות של הנילוס, אירוע חשוב ביותר מבחינה חקלאית. בצו קנופוס שפורסם על ידי תלמי השלישי, המלך מפרסם רפורמה בלוח השנה בהתבסס על מחזורו של כוכב סותיס.

ביוון העתיקה בישרה הופעתו של סיריוס בדמדומי הבוקר את תחילת התקופה החמה והיבשה, שנקראה ימי הכלב או ימי הכלבים. בשל עוצמת ההארה של הכוכב יוחסו לו גלי החום והיובש של הקיץ והוא נחשב לבעל השפעה שלילית על הצומח והחי, ופרוש שמו בלטינית הוא "חורך".

תלמי, קיקרו, גרמניקוס, סנקה ועוד אנשים בעת העתיקה תיארו את סיריוס ככוכב אדום, בדומה לארקטורוס, אלדברן, אנטארס וביטלג'וז, זאת למרות שכיום הכוכב הוא בעל גוון לבן - כחלחל. אין כיום שום הסבר מקובל לשינוי הצבע של הכוכב בתוך מאות שנים מאדום ללבן וחיפוש אחר שרידים של ערפילית פלנטרית, שתעיד על הפיכת סיריוס B מענק אדום לננס לבן, לא העלה דבר. עם זאת, בשל עוצמתו, סיריוס נוטה לנצנץ יותר מכוכבים אחרים כאשר הוא קרוב לאופק ואז אורו נראה לעתים כמשתנה בין אדום, לבן וכחול.

קיומו של סיריוס-B, הננס הלבן, המכונה גם "הכלבלב", נחזה עוד בשנת 1844 על ידי פרידריך בסל, על סמך תצפיות בסיריוס ושינוים בתנועתו. הפעם הראשונה בה הוא נצפה בטלסקופ הייתה ב-31 בינואר 1862 על ידי אלבאן גראהם קלארק, כאשר בחן את הטלסקופ החדש בקוטר 18 אינץ', שבנה לאוניברסיטת דיירבורן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]