הרוסטרטוס
מראה
לידה |
המאה ה־4 לפנה״ס אפסוס, טורקיה |
---|---|
הוצאה להורג |
356 לפנה״ס אפסוס, טורקיה |
הרוסטרטוס (ביוונית עתיקה: Ἡρόστρατος)[1] היה עלם צעיר אשר העלה באש את מקדשה של האלה ארטמיס בעיר אפסוס, ככל הנראה בשנת 356 לפנה"ס[2]. את שריפת המקדש, שהיה אחד משבעת פלאי תבל של העולם העתיק, ביצע הרוסטרטוס כדי ששמו ייכנס להיסטוריה. בעשותו כך קיווה ששמו ייזכר לעד לצד שמות האלים והגיבורים של המיתולוגיה היוונית ובכך למעשה חטא בחטא ההיבריס. בדומה ליצירות רבות מן המיתולוגיה והטרגדיה היווניות, כדוגמת "אנטיגונה" של סופוקלס, עונשו של הרוסטרטוס היה לא רק מוות בתלייה, אלא גם איסור הגיית שמו וסיפורו בכל רחבי יוון העתיקה.
בספרות ובתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתרבות נקשר שמו של הרוסטרטוס בעיקר לגדלות המושגת באמצעים לא כשרים:
- בגרמנית "Herostrat" הוא פושע המבצע את פשעיו לשם ראוותנות.
- בקובץ הסיפורים שלו "הקיר" (1939) פרסם ז'אן-פול סארטר את "הרוסטרטוס", סיפור קצר בו הגיבור מתכנן לבצע פשע של אלימות מקרית על מנת לזכות בתהילה.
- המחזה "לשכוח את הרוסטרטוס" של המחזאי והסופר הסובייטי גרגורי גורין עוסק בהתנהלותם של תושבי אפסוס לאחר שריפת המקדש, ובכך בעצם מותח ביקורת על החברה האנושית. בשנת 2007 עלתה הפקה של המחזה בעברית, בתיאטרון גבעתיים[3].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Smith, William, ed. (1867). "Herostratus". Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology. Vol. II. Boston: Little, Brown and Company. p. 439.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הגיית השם ביוונית: הרוסטרטוס, במלעיל דמלעיל (ההטעמה בהברה השלישית מהסוף).
- ^ זאת לפי הסיפור שלפיו אלכסנדר הגדול נולד ביום שבו נתלה הרוסטרטוס.
- ^ ירמי עמיר, לשכוח ולא לזכור, באתר גלובס, 18 במרץ 2007
מיכאל הנדלזלץ, הנבלים וההיסטוריה, באתר הארץ, 12 במרץ 2007