הרמן גולנץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרמן גולנץ
לידה 30 בנובמבר 1852
ברמן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 באוקטובר 1930 (בגיל 77)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי וילסדן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה יוניברסיטי קולג' לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 15 באוקטובר 1930 עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק יוניברסיטי קולג' לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סר הרמן גולנץ (אנגלית: Hermann Gollancz; ‏30 בנובמבר 1852 - 15 באוקטובר 1930) היה רב וחוקר עברית בריטי. היהודי הראשון שקיבל תואר דוקטור לספרות מאוניברסיטת לונדון, והרב הבריטי הראשון שזכה לתואר אבירות, ב-1923.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בברמן שבגרמניה לשמואל מרקוס גולנץ, גבאי בית הכנסת המברו, בשם היהודי "חיים". הוא סיים את לימודיו ביוניברסיטי קולג' לונדון והחל ללמד בשנת 1876.[1] מאחר שלא הייתה אז תוכנית הכשרה לרבנים באנגליה, הוא נסע למזרח אירופה והוסמך לרבנות בשנת 1897 מרבני גליציה.[2] גולנץ כיהן בין השנים 1892–1923 כרב בית הכנסת בייזווטר (אנ'). במקביל כיהן כפרופסור לעברית ביוניברסיטי קולג' לונדון החל מיוני 1902[3] עד שנת 1924, ולאחר מכן שימש כפרופסור אמריטוס.

גולנץ הוציא תרגום של התנ"ך בנוסח דומה מאוד לזה של המלך ג'יימס,[4] הוא גם תרגם מעברית וארמית את התרגום לשיר השירים. תרגם מסורית את "הרומן של יוליאן", חיבור נוצרי מראשית תקופת הנצרות (1928). בנוסף הוציא לאור את האוטוביוגרפיה שלו, Personalia, שפורסמה ב-1928.

מאוחר יותר מונה גולנץ למנהל אמריטוס של בית הכנסת המאוחד, וכיהן כנשיא האגודה ההיסטורית היהודית של אנגליה (אנ') בשנים 1905–1906. ביום הולדתו של מלך בריטניה ב-25 ביולי 1923, בטקס שנערך בארמון בקינגהאם, המלך ג'ורג' החמישי העניק לו תואר אבירות "בהכרה על תרומתו ללמידה",[5] מה שהפך אותו לרב הראשון שקיבל תואר אבירות.[1][6] פעולותיו למען הקהילה היהודית כללו הקמת בתי כנסת רבים במפעלים למען הפועלים היהודיים, ביקור חולים וסיוע לעניים. דגל בהקמת ספריות ציבוריות, וסייע בהקמת ספריית מוקטה בקולג' האוניברסיטאי בלונדון אליה הועברה ספריתו העשירה של איש העסקים היהודי-אנגלי פרידריק דוד מוקטה, בנוסף תרם לה אלפי ספרים בשנה בה ציין 21 שנים כפרופסור לעברית[7].

נפטר בלונדון ב-15 באוקטובר 1930, בגיל 77, ונקבר בבית הקברות היהודי בווילסדן (אנ') ב-19 באוקטובר. לאחר ההלוויה נערך טקס אזכרה בבית הכנסת בייזווטר, בו כיהן כרב במשך שנים רבות.[8]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו היה חוקר הספרות ישראל גולנץ (אנ').

אחיינו היה המו"ל ויקטור גולנץ (אנ').

בנו לאונרד בן ה-35 התאבד בקפיצה מחלון בית מלון בטורקי ב"רגע של דחף פתאומי, שנגרם על ידי מתח עצבי". בעקבות זאת לקתה אשתו של גולנץ בשבץ מוחי.[9] בנו, אחותו הבכורה ואשתו מתו כולם ב-1929, תוך עשרה ימים. אחיו מת ארבעה חודשים לפני כן.[7][10]

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A Ramble in East Anglia / by Hermann Gollancz, הוצאת Wertheimer Lea & Co, לונדון 1896.
  • Russia and the alien question, פנייה לעם הבריטי, הוצאת Wertheimer, Lea & Co, לונדון 1905.
  • Sermons and addresses, דרשות, הוצאת מאיר'ס, לונדון 1909.
  • Rabbi Akiba : the life-story of a Jewish martyr, מערכון בנושא רבי עקיבא, לונדון 1904.
  • Sermons and addresses setting forth the teachings and spirit of Judaism, דרשות, הוצאת Chapman & Hall, לונדון 1916.
  • Pedagogics of the Talmud and that of modern times : a comparative study, מחקר בנושא חינוך ותלמוד, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 1924.
  • Fifty years after, דרשות, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד 1924.
  • The Targum to the Song of songs, תרגום לאנגלית של תרגום שיר השירים, הוצאת Luzac & co, לונדון 1909.
  • The foundation of religious fear, תרגום לספר יסוד היראה, הוצאת Unwin Brothers, לונדון 1915.
  • The Holy Bible, containing the Pentateuch, the Hagiographa, and the former and latter Prophets, תרגום לתנ"ך, הוצאת J.G. Murdoch & Co., Ltd, לונדון 1880.
  • Personalia : the story of a professional man's career told in certificates, testimonials, congratulatory messages, letters and addresses, reports and presentations, &c., relating to Sir Hermann Gollancz, אוטוביוגרפיה, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 1928.
  • Tophet and Eden (Hell and paradise) in imitation of Dante's Inferno and Paradiso : from the Hebrew of Immanuel ben Solomon Romi, Dante's contemporary,תרגום לאנגלית של הספר "התופת והעדן" מאת עמנואל הרומי, הוצאת אוניברסיטת לונדון, 1921.
  • A new and critical version of rhymes on moral instruction, attributed to Rabbi Hai ben Sherira Gaon (died 1038) : based on three Mss. in the British Museum / with translation and notes by Hermann Gollancz, תרגום של ספר מתקופת הגאונים, הוצאת H. Milford, לונדון 1921.
  • The ethical treatises of Berachya, לונדון 1902.
  • ספר דודי ונכדי : שאלות ותשובות בחכמת הטבע, מאת רבי ברכיה הנקדן - מתורגם לאנגלית, הוצאת H. Milford, לונדון 1921.[11]
  • The ethical treatises of Berachya, son of Rabbi Natronai ha-nakdan : being the Compendium and the Masref, מאת רבי ברכיה הנקדן - מתורגם לאנגלית, הוצאת D. Nutt, לונדון 1902.
  • שקל הקודש, מאת רבי יוסף קמחי - מתורגם לאנגלית, הוצאת H. Milford, לונדון 1919.
  • Chronicle of events between the years 1623 and 1733 : relating to the settlement of the Order of Carmelites in Mesopotamia, ההדרה של חיבור מימי הביינים אודות מסדר הכרמליתים, אוניברסיטת אוקספורד, 1927.
  • Julian the Apostate, תולדות יוליאנוס הכופר קיסר רומי, אוניברסיטת אוקספורד, 1928. (תרגום מסורית לאנגלית של כתב יד יחיד מהספרייה הבריטית).
  • The book of protection : being a collection of charms, תרגום מסורית, הוצאת H. Frowde, לונדון 1912.

כמו כן גולנץ הדפיס דרשות בולטות שנשא.[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרמן גולנץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Staff. "The Houghton Mifflin dictionary of biography", p. 621, Houghton Mifflin Harcourt, 2003. ISBN 0-618-25210-X. Accessed 15 September 2010.
  2. ^ Apple, Raymond. "Hermann Gollancz & the title of rabbi in British Jewry", OzTorah, 30 May 2010. Accessed 15 September 2010.
  3. ^ "University College London". The Times. No. 36788. London. 7 June 1902. p. 12.
  4. ^ William Paul. 2003. English Language Bible Translators. Jefferson, NC & London: McFarland and Co.
  5. ^ "No. 32840". The London Gazette (Supplement). 29 June 1923. p. 4606.
  6. ^ "No. 32849". The London Gazette. 31 July 1923. p. 5238.
  7. ^ 1 2 Staff. Hermann Gollancz, Jewish Leader, Dies, The New York Times, 16 October 1930. Accessed 7 January 2014.
  8. ^ Staff. "Jewish Leader in Tragedy: Sir Hermann Gollancz's Son Suicide—Wife Has Stroke.", The New York Times, 10 September 1929. Accessed 15 September 2010.
  9. ^ Staff. "Wife's Death 3rd in Fortnight In Hebrew Scholar's Family.", The New York Times, 26 September 1929. Accessed 15 September 2010.
  10. ^ "Deaths", The Times, 20 October 1930, p. 17, Issue 45648, col. F.
  11. ^ על הספר ראו: אתר למנויים בלבד יעקב שביט, אם היו כלי זינו נטועים בגופו, יקוץ בחייו, באתר הארץ, 31 במרץ 2020
  12. ^ Shakespeare and rabbinic thought, דרשה בנושא שייקספיר והיהדות מה-29 באפריל 1916, הוצאת לאה ורטהיימר, לונדון 1916; Intermarriages, דרשה בנושא נישואי תערובת מה-9 בנובמבר 1895, הוצאת Wertheimer Lea & Co, לונדון 1903; Judaism a dual system, דרשה מה-24 בנובמבר 1900, הוצאת A.J. Isaacs & Sons, לונדון 1901; The mission of Israel and the Whitehall Conference of 1655, דרשה מה-2 בדצמבר 1905, הוצאת לאה ורטהיימר, לונדון 1905; ew's College then and now, נאום מה-31 באוקטובר 1915, לונדון 1915, ועוד.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הרמן_גולנץ&oldid=37237165"