הרעלת כספית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרעלת כספית
Mercury - Skin - 42041654271.jpg
תחום רפואת חירום עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם כספית עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים eye irritation, אי-ספיקת כליות כרונית, טכיקרדיה, יתר לחץ דם, מחלת כליות, בצקת ריאות, כשל נשימתי, גירוי (כאב), דיסגיוזיה, הפרעות בבליעה, תשישות, visual disturbance, saliva secretion, כאב ראש, abdominal cramps, שלשול, exanthem, irritant dermatitis, כאב חזה, שיעול, chemical pneumonitis, contact dermatitis, קוצר נשימה, רעד, אנורקסיה, ירידה במשקל, פרוטאינוריה, Gastrointestinal distress, סטומטיטיס, עייפות, דלקת סימפונות, נדודי שינה, עצבנות, indecision עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול D-penicillamine עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 1175560 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D008630
סיווגים
ICD-10 T56.1 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
כספית

הרעלת כספית היא מצב רפואי הנגרם מחשיפה משמעותית לכספית או לאחת מתרכובותיה, בין אם באמצעות התזונה, הסביבה או הצטברות בגוף לאורך זמן.

כספית אינה חיונית בגוף האדם וההשלכות של נוכחותה בגוף בכמות קטנה שנויות במחלוקת[1], אולם נוכחותה בכמות גדולה עלולה לגרום להרעלת כספית חמורה[2][3]. התסמינים של הרעלת הכספית תלויים בסוג, במינון, בשיטת ובמשך החשיפה[1], וישנם הבדלים מהותיים ברעילות של צורות שונות של כספית[4].

לחשיפה של בני אדם לכספית יש היסטוריה ארוכה, ובעבר היא שימשה להכנת הצבען האדום ורמיליון והייתה נפוצה ביישומים רפואיים וטיפול במחלות מאז מצרים העתיקה[3]. בהיסטוריה המודרנית כמעט כל היישומים הללו נעלמו בהדרגה. לפי ארגון הבריאות העולמי, רוב חשיפת האדם לכספית נגרמת כתוצאה מאכילת דגים מזוהמים, חשיפה במהלך עבודה (למשל יצרני מדחום כספית) או סתימות שיניים שנעשות על בסיס אמלגם שמכיל כספית[1].

סוגי כספית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כספית היא מתכת כבדה שנפוצה בכדור הארץ[1][2]באחת משלוש תצורות – כיסוד כימי, כתרכובות אנאורגניות וכתרכובות אורגניות[3]. כספית נחשבת לאחד המזהמים הסביבתיים העיקריים שכן היא נמצאת במערכות אקולוגיות רבות ולעולם אינה נהרסת[3]. היא נפוצה בחפצים יומיומיים, כמו מד חום מבוסס כספית, כמו גם במאכלים שונים, למשל בדג טונה[1][3].

מבחינה טוקסיקולוגית ישנם 3 סוגי כספית[4]:

כספית מתכתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

hydrargyrum‏ (Hg) היא מתכת בצבע לבן כסוף. ידועה בעיקר כמתכת נוזלית בעלת לחץ אדים של 0.002 מ"מ כספית ב־25 צלזיוס. רעילות מסוג זה של כספית מתרחש לרוב על ידי שאיפת אדי כספית שמצטברים בגוף כיוון שהספיגה של הכספית בשאיפה מתרחשת בקלות כך שאדי כספית חוצים את הממברנה עם כמעט 100% זמינות ביולוגית[4], אך הספיגה שלה במערכת העיכול נמוכה (פחות מ 0.01% מהנבלע).

כספית אנאורגנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחי כספית אנאורגניים נמצאים בטבע בצבעים שונים החל מלבן עד חום ושחור. הם נמצאים בשימוש נפוץ בתעשייה למשל כחומרי ניקוי, בקרמים להבהרת עור, בחומר המשמש לסתימות שיניים, וכחומרים משמרים בתרופות מסוימות. רעילות מלחי כספית משתנה בהתאם למסיסותם. בשל מסיסותן הרבה יותר במים, מלחי כספית אנאורגניים מהווים סכנה גדולה בהרבה מכספית אלמנטרית אם נצרכים על ידי בליעה דרך הפה. הרעלה בשאיפה היא נדירה[4].

כספית אורגנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרכובות הכספית האורגניות מסיסות מאוד בשומנים, ובין 90%–100% מהכמות שנצרכת באמעות הפה תיספג לאורך מערכת העיכול. החשיפה נעשית לרוב דרך שרשרת המזון המימית על ידי צריכת דגים מזוהמים. נזק ספציפי נראה במוח הקטן ובקליפת הראייה[4].

חשיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החשיפה לכספית עלולה להיגרם מפעילות אנושית, למשל שחרור אדי כספית מהאמלגם הדנטלי בעקבות לעיסה או "חריקת" שיניים[1][3]. בנוסף, שריפת פחם או שפיכת כספית נוזלית גורמת גם היא לשחרור אדי כספית לאטמוספירה[1]. החשיפה יכולה להיגרם גם מסיבות טבעיות מאחר שבקרום כדור הארץ קיימת כספית היכולה להשתחרר בצורת גז מסלעים או דרך פעילות וולקנית, דבר שיגרום לחשיפה לכספית דרך האטמוספירה[1].

עם זאת, החשיפה הנפוצה והמשמעותית ביותר נגרמת כתוצאה מאכילת דגים מזוהמים. הכספית המתכתית שבאטמוספירה שוקעת במים, מיקרואורגניזמים ממירים כספית אלמנטרית לכספית אורגנית לפני שהם נאכלים על ידי יצורים קטנים ואלו נאכלים על ידי דגים גדולים. דגים אלו עלולים לרכז כמות ניכרת של כספית ברקמות שלהם כך שצריכה שלהם תגרום להרעלת כספית[1].

תסמינים ואבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסמיני הרעלת הכספית תלויים בסוג הכספית, כאשר יש הבדלים מהותיים בין הצורות השונות, במינון, באופן ומשך החשיפה[1][4].

כספית מתכתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החולה ירגיש טעם מתכתי בתחילת החשיפה. בשלוש עד חמש השעות לאחר החשיפה יתחיל החולה להשתעל, להרגיש קוצר נשימה, לחץ בחזה, עייפות, אי שקט, חום, ועלולים להתפתח גם סימנים של דלקת ריאות ואנורקסיה. ברמות חשיפה כרוניות תיתכן פגיעה במערכת העצבים המרכזית בגוף, הגברת התסמינים שהוזכרו קודם, לרבות רעד, הפרעה בנשימה דרך האף, שינויים חמורים בהתנהגות ובאישיות, אובדן זיכרון, נדודי שינה, דיכאון אובדני ובמקרים חמורים דליריום והזיה, דלקות חניכיים והפרשת ריור. המינון הפטאלי הממוצע של כספית מתכתית עבור אדם בוגר הוא 100 גרם[1][4].

תרכובות כספית אנאורגניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר מאוד לאחר הבליעה מתחיל כאב שורף בחזה, שינוי צבע מהיר של הרקמות הריריות, כאבי גסטרו-מעיים, הקאות ושלשול דמים שיכול במקרים קיצוניים להוביל להלם היפוולמי ולמוות. במקרה והחולה שרד, יש התפתחות דלקות גבשושיות, התרופפות השיניים, ונזק כלייתי. הרעלה כרונית מתרכובות אלה נדירה, מאופיינת בהתכווצויות חמורות ברגליים, עצבנות, תחושה של דקירות בעור, גפיים ורודות ופילינג של העור. המינון הפטאלי הממוצע של כספית אנאורגנית עבור אדם בוגר הוא 0.5 גרם[1][4].

תרכובות כספית אורגניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעת הסימפטומים בעקבות החשיפה עשויה להתעכב במשך שבועות עד חודשים. יש השפעות דומיננטיות על מערכת העצבים המרכזית ומערכת העיכול: בחילות, הקאות וכאבי בטן, מינונים גבוהים יותר עלולים לגרום לשלשול ולקוליטיס, תסמינים אחרים כוללים שינוי צבע של החניכיים, פיגור שכלי, התקפים, רעידות, אנורקסיה, הפרעה בתפקוד הכליות, הפרעות קצב לב, הפרעות באנזימי הכבד, גירוי בדרכי הנשימה ושלפוחיות העור. לאחר חשיפה קלה ישנה השפעה על מערכת העצבים המרכזית: חוסר תחושה בגפיים, רעידות, אטקסיה, הפרעות דיבור והיצרות שדה הראייה[1][4].

לשם אבחון הרעלת כספית, נעשית סריקה להיסטוריה הרפואית כולל היסטוריה סביבתית, בדיקה גופנית מלאה, מדידת נוכחות כספית ברקמה אנושית, בדיקות שתן ובדיקות דם[2].

מנגנון פעילות הכספית בגוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

כספית בכל צורותיה פוגעת בתפקוד התאי על ידי היקשרות לקבוצות sulfhydryl ו-selenohydryl, וגורמת לשינויים במבנה השלישוני והרבעוני של החלבונים בתא. בנוסף, כספית מפריעה לשעתוק ה-DNA וכתוצאה מכך פוגעת בסינתזת חלבונים, גורמת להרס של הרשת האנדופלסמטית ולהיעלמות ריבוזומים[1]. בשל כך, כספית יכולה לפגוע בתפקוד של כל איבר וכל מבנה תת-תאי בגוף, אך עם זאת, איבר המטרה העיקרי של אדי כספית הוא המוח. נצפו גם פגיעות בתפקוד העצבים ההיקפיים, הכליות, מערכת החיסון, תפקוד אנדוקריני ושרירים, וכמה סוגים של דרמטיטיס[1].

כספית מתכתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספיגה בשאיפה מתרחשת בקלות כאשר אדי כספית חוצים בחופשיות את הקרום ומופצים במהירות ברחבי הגוף ונקשרים לחומצות אמינו המכילות גופרית. המתכת מתחמצנת לתחמוצת כספית[3][4] שהיא צורה אנאורגנית, אך לא מספיק מהר בשביל למנוע קליטה על ידי מערכת העצבים המרכזית. הפרשת כספית מהגוף מתחילה כמעט מיד לאחר הספיגה ואורכת זמן רב, ויכולה להימשך גם שנים[4]. אדי הכספית מועברים למוח, נמסים בסרום או נצמדים לממברנות של התאים האדומים. במקרה של הריון, האדים יכולים לחדור דרך השליה ולהגיע למוח העובר[1].

תרכובות כספית אנאורגניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הספיגה, צורת הכספית I תגיב בקלות עם קבוצות התיול של חומצות אמינו כגון ציסטאין. החלבון מטלותיונין (אנ') מונע נזק על ידי כספית ומתכות מעבר אחרות לחלבונים המכילים תיול, אך כשהוא רווי בחלבונים אחרים ייתכן וייגרם נזק. מלחי כספית אנאורגניים לא מצליחים לעבור את מחסום הדם-מוח ביעילות, ולכן רובם מצטברים בכבד, ומשם למרה ולכליה. ברקמות עובריות תיתכן הובלה של כספית באמצעות טרנספורטרים של חומצת אמינו אחת או יותר, דבר שיביא להצטברותו במוח[1][4].

תרכובות כספית אורגניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנגנון המדויק של החומר בתוך הגוף אינו ברור. חלק גדול מהמינון הופך לתרכובות אנאורגניות. נצפה נזק במוח הקטן ובקליפת הראייה. הפרשת כספית אורגנית מהגוף מתחילה במרה דרך הכבד, אך הם עוברים מחזור אנטרוהפטי אשר מוביל לספיגתם מחדש לתאי הדם האדומים, שם הם משתלבים במטבוליזם וכתוצאה מכך נוצרים מלחים אנאורגניים. מלחים אלו של כספית אנאורגנית עוברים את המסלולים שצוינו לעיל[4].

מניעת הרעלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת למנוע הרעלת כספית יש להימנע משימוש בכספית בכל מקום אפשרי ולקדם את השימוש בחלופות ללא כספית. דבר זה ישפיע באופן חיובי ומשמעותי על זרימת הכספית בסביבה ובכך יפחת זיהום הדגה הימית ותפחת יחד עימו הרעלת האדם. ברפואת שיניים עדיף להשתמש בחומרים שאינם מכילים כספית. בנוסף, יש להימנע ממגורים בקרבת אתרי כרייה שמהווה מקור לכספית באטמוספירה, להימנע ממגע בכספית נוזלית, וכן חשוב לפתח נוהלי ניקוי כספית וטיפול בפסולת, אחסון וטיפול בטוח[2][5].

הטיפול בהרעלת כספית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול הנדרש מתבסס על חומרי כלציה וכרוך בשילוב של יון מתכת במבנה טבעת מורכב על ידי מולקולה אורגנית (קושר, או ליגנד). החומר הקולט הוא בעל אפיניות טובה לכספית ובכך נקשר אליו ומונע את הפצתו בגוף. השימוש בחומרי כלציה ברפואה החל לפני כמאה שנה כדי להקל על הרעלה שנבעה מתרכובות ארסן[6]. דוגמאות לחומרים קולטים מסורתיים הם BAL ו-CaEDTA[6]. נהוג להשתמש ב-DMPS וב-DMSA שהם אנלוגיים של BAL[1] ויותר יעילים ממנו[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרעלת כספית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 Robin A. Bernhoft, Mercury Toxicity and Treatment: A Review of the Literature, Journal of Environmental and Public Health 2012, 2012, עמ' 460508 doi: 10.1155/2012/460508
  2. ^ 1 2 3 4 Stephan Bose-O'Reilly, Kathleen M. McCarty, Nadine Steckling, Beate Lettmeier, Mercury exposure and children's health, Current Problems in Pediatric and Adolescent Health Care 40, 2010-09, עמ' 186–215 doi: 10.1016/j.cppeds.2010.07.002
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Jung-Duck Park, Wei Zheng, Human Exposure and Health Effects of Inorganic and Elemental Mercury, Journal of Preventive Medicine and Public Health 45, 2012-11, עמ' 344–352 doi: 10.3961/jpmph.2012.45.6.344
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 N. J. Langford, R. E. Ferner, Toxicity of mercury, Journal of Human Hypertension 13, 1999-10, עמ' 651–656 doi: 10.1038/sj.jhh.1000896
  5. ^ B. K. K. K. Jinadasa, G. D. T. M. Jayasinghe, Pawel Pohl, Scott W. Fowler, Mitigating the impact of mercury contaminants in fish and other seafood-A review, Marine Pollution Bulletin 171, 2021-10, עמ' 112710 doi: 10.1016/j.marpolbul.2021.112710
  6. ^ 1 2 Jan Aaseth, Olga P. Ajsuvakova, Anatoly V. Skalny, Margarita G. Skalnaya, Chelator combination as therapeutic strategy in mercury and lead poisonings, Coordination Chemistry Reviews 358, 2018-03-01, עמ' 1–12 doi: 10.1016/j.ccr.2017.12.011
  7. ^ Michael J. Kosnett, The role of chelation in the treatment of arsenic and mercury poisoning, Journal of Medical Toxicology: Official Journal of the American College of Medical Toxicology 9, 2013-12, עמ' 347–354 doi: 10.1007/s13181-013-0344-5

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.