אמנזיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אמנזיה (Amnesia) היא חוסר יכולת לזכור.

קיימים שני סוגי אמנזיה עיקריים:

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנזיה מהווה טרגדיה נוראה לפרט, שכן קיים קושי משמעותי לתפקד ללא יכולת לזכור.

הפרעה אמנסטית יכולה להיות זמנית (פחות מחודש) או כרונית (מעל חודש).

כמו כן, לא כל סוגי הזיכרון חייבים להיפגע במצב של אמנזיה. במקרים מסוימים נוגעת האמנזיה רק בזיכרון האפיזודי, אך לא בזיכרון הסמנטי (הידע הכללי אינו נפגע). בשנת 1960 המחקר אודות אמנזיה העלה כי הזיכרון המרומז (אשר עד אז כמעט ולא קיבל התייחסות מחקרית) לא נפגע במצבים אלו‏[1].

מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האטיולוגיה של אמנזיה קשורה למבנים נוירואנטומיים ובפרט מבנים של מוח הביניים (כמו גרעינים דורסו-מדיאליים ואמצעיים בתלמוס) ומבנים כמו היפוקמפוס, אמיגדלה וגופים ממילריים. לרוב, אמנזיה היא כתוצאה מנזק בילטרלי (דו צדדי) למבנים אלו, אף על פי שדווחה אמנזיה כתוצאה מנזק אונילטרלי.

ישנם מספר מקרים קליניים מפורסמים של אנשים שלקו באמנזיה עקב פגיעות מוח. עם פגיעות אלו נמנות פגיעות בחלקי קליפת המוח האחראים על אחסון הזיכרון לטווח ארוך, ובהיפוקמפוס האחראי לעיבוד הזיכרון אל תוך הזיכרון לטווח ארוך.

אבחנה של אמנזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגדרה על פי DSM-IV-TR כוללת את הקריטריונים הבאים:

  1. קיימת התפתחות של בעיית זיכרון אשר מוגדרת כחוסר יכולת ללמוד מידע חדש (אמנזיה אנטרוגרדית) או חוסר יכולת להיזכר במידע נלמד קודם (אמנזיה רטרוגרדית).
  2. ההפרעה בזיכרון מביאה לבעיה משמעותית בתפקוד ומייצגת התדרדרות מול רמת תפקוד קודמת.
  3. ההפרעה איננה מתרחשת רק במהלך דליריום או דמנציה.
  4. קיימת עדות בהיסטוריה הרפואית, בבדיקה פיזיקלית או בבדיקות מעבדה לכך שההפרעה בזיכרון הינה כתוצאה ישירה ממצב גופני כללי.

לרוב מבחינה קלינית הזיכרון לטווח הקצר וה- recent memory נפגעים- המטופלים לא זוכרים לעתים מה הם אכלו לארוחת בוקר, שם בית החולים או שם הרופאים, לעתים יש בעיה בהתמצאות בזמן ובמקום. אין פגיעה בזכרונות מהעבר הרחוק, אולם לעתים קיימת פגיעה בזיכרון של העשור האחרון. זיכרון מיידי (כמו לחזור על שש ספרות) נותר ללא בעיה. הפרוגנוזה תלויה בגורם וסוג הפגיעה. פגיעות ראש, וכן אמנזיה גלובלית זמנית, יכולות להשתפר בתוך שעות, ימים ועד חודשים, כאשר במצבים אחרים הגורמים לאמנזיה יש מעט מאוד שיפור והמצב נותר סטטי לאורך זמן.

באבחנה מבדלת יש תהליכים כגון דמנציה ודליריום, הזדקנות נורמלית, הפרעות דיסוציאטיביות, והפרעות מסוג factitious.

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיות אמנסטיות כוללות מגוון של מצבים ומחלות בהם נפגמת היכולת לייצר זיכרונות חדשים.

האמנזיה המפורסמת והשכיחה ביותר נובעת ממחלת אלצהיימר הפוקדת בדרך כלל קשישים. מחלה קשה נוספת הכרוכה באמנזיה היא מחלת הנטינגטון, שסיבתה גנטית. במחלות אלו נפגעת קודם כל היכולת לאחסן פרטים חדשים במוח, ורק אחר כך נפגע מאגר הזכרונות עצמו. לרוב, ניתן למצוא הפרעות אמנסטיות בפגיעות ראש (השכיחות עלתה) ובשימוש באלכוהול (השכיחות ירדה).

הפרעה אמנסטית יכולה להיגרם כתוצאה משימוש בחומרים (כגון, שאיפה של פחמן חד-חמצני או שתיית אלכוהול כרונית) סיבות להפרעה אמנסטית יכולות להיות מחסור בתיאמין, היפוגליקמיה, היפוקסיה והרפס אנצפליטיס, וכן גידולים, מחלות צרברו-ווסקולריות, ניתוחים ופלאקים סקלרוטיים המערבים את האזורים הקשורים באמנזיה. גם פרכוסים עלולים להביא לאמנזיה. מבחינת תרופות הגורמות לאמנזיה, הידועות ביותר הן בנזודיאזפינים, במיוחד אם הן נלקחות יחד עם אלכוהול.

אמנזיה בשלבי חיים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל בני האדם לוקים באמנזיה כשמדובר על זכירת השנים הראשונות לחייהם. ההסברים לכך קשורים לבשילתו המאוחרת יחסית של ההיפוקמפוס, שאחראי על אחסון הזיכרון לטווח הארוך, וכן להבדל שבין זיכרון העושה שימוש בשפה לזיכרון שאינו מילולי.

באופן כללי, אצל רוב הקשישים, גם אלו שאינם לוקים במחלה כלשהי, נרשמת ירידה בזיכרון, אך ישנם הבדלים בין-אישיים גדולים בהדרדרות הזיכרון ובהיקפה. שמירה על סביבה עשירה בגירויים ועל מאמץ אינטלקטואלי משפרת את תפקודי המוח גם בגיל מבוגר.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול העיקרי הוא לטפל בבעיה אשר הביאה לאמנזיה. הטיפול כולל פסיכותרפיה ומתן תמיכה במספר שלבים, הכוללים הטמעה של התהליך, כעס של החולה המופנה כלפי המטפל ובסופו של דבר בנייה של זהות חדשה ואבל על הזכרונות שאבדו. הכחשה קיימת בעיקר במצבים של נזק מוחי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ V. S. Ramachandran, ed. (2012) Encyclopedia of Human Behavior, 2nd ed. Academic Press.


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.