הרקול פוארו
 | |
| פיטר יוסטינוב כהרקול פוארו | |
| יוצרים |
אגאתה כריסטי  |
|---|---|
| גילום הדמות |
אלברט פיני, אנטולי רביקוביץ', קונסטנטין רייקין, אלפרד מולינה, איאן הולם, Horst Bollmann, קנת בראנה, טוני רנדל, ג'ון מלקוביץ', פיטר יוסטינוב, אוסטין טרבור, דייוויד סושה |
| מידע | |
| תאריך לידה | בין 1873 ל-1883 |
| מקום לידה |
ספא |
| מקצוע | בלש, חוקר פרטי |
| אזרחות |
בלגיה |
| תאריך פטירה | בין 1972 ל-1975 |
  | |
הרקול פוארו (בצרפתית: Hercule Poirot) הוא דמות בדיונית של בלש בלגי, אחת הדמויות המפורסמות ביותר שהגתה מחברת ספרי הבילוש אגתה כריסטי. הבלש הופיע ברבים מספריה, החל מהראשון שבהם "הרצח המסתורי בסטאייל" שהופיע בשנת 1920 ולרבות בספריה הנודעים "מוות על הנילוס" ויצירת המופת "רצח באוריינט אקספרס" ועד לספר "מסך המוות - חקירתו האחרונה של פוארו", שנכתב בשנות ה-40 של המאה ה-20 ופורסם לאחר מותה של כריסטי.
דמותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]השראה לדמותו של הרקול פוארו שימש פליט מבלגיה שכריסטי התוודעה אליו בהיותה אחות רחמנייה בימי מלחמת העולם הראשונה. כריסטי, שכל עולמה האישי וספרותי היה אנגלי, בחרה בגיבור שכולו גילום של הגינונים הגאליים, זאת כדי להדגיש את הייחודיות שבאישיותו. פוארו תואר על ידי כריסטי כנמוך קומה בעל ראש דמוי ביצה ושפם מטופח. פוארו הוא בעל גינוני אדיבות ואבירות, הדור בלבושו ומקפיד בדיבורו בשפה האנגלית שאינה שפת אמו. פוארו הוא בעל הכרת ערך עצמו, חסר כל ענווה ומייחס את הצלחתו בפתרון התעלומות ל"תאים האפורים הקטנים", כפי שהוא מתאר את תאי מוחו. פוארו הוא בעל הגיון חד וחריף המתבסס על חוש לסימטריה; כל מה שאינו תואם את מהלך העובדות הטבעי או חורג מהסדר הטבעי של חפצים וראיות, הוא בעיניו בלתי סימטרי ומהווה קצה חוט לפתרון התעלומה, אותה הוא פותר בהגיונו החריף.
פוארו שירת במשטרת בלגיה.[1] כשוטר צעיר ירה פוארו והרג פושע מיואש שהתבצר על גג מבנה וירה על עוברים ושבים ברחוב.[2] לאחר קריירה ארוכה במשטרה פרש פוארו, עקר ללונדון, והפך לבלש פרטי.[3] כבלש פרטי מצא עצמו פוארו מנהל חקירות ברחבי העולם, ובין היתר סייע לממשלות שונות בחקירות סבוכות במיוחד, ובהן בין היתר לצבא הצרפתי.[4] עזר כנגדו הוא ידידו האנגלי קפטן ארתור הסטינגס, איש הצבא הבריטי בדימוס, מסור ונאמן אך משולל דמיון. דמות העוזר מופיעה בספריהם של רבים מיוצרי הספרות הבלשית, על מנת לגרום לקורא לחוש כי הוא מבין את החקירה טוב יותר מעוזרו של הבלש. באופן דומה יצר ארתור קונאן דויל את דמות העוזר הנאמן וה"מרובע" של הבלש שרלוק הולמס בדמותו של ד"ר ווטסון.
כנגד דמותו של פוארו הציבה כריסטי את דמותו של רב פקד ג'אפ. איש משטרה שמרני, שפוארו תמיד סותר את פתרונותיו השגרתיים ומעמידו על כיוון החקירה והפתרון האמתיים. גם דמות זו של איש המשטרה, המשמש משקל שכנגד לבלש, נפוצה בספרות הבלשית – ארתור קונאן דויל יצר את דמותו של המפקח לסטרד, שאינו יכול כלל להתחרות במוחו הגאוני של שרלוק הולמס, וארל סטנלי גרדנר יצר את דמות המפקח טראג כדמות איש המשטרה, שפרי מייסון מצליח תמיד להקדימו בפתרון התעלומות.
דמותו של פוארו הופיעה בסרטי קולנוע רבים, וגולמה על ידי שחקנים נודעים כפיטר יוסטינוב ואלברט פיני.
הטלוויזיה הבריטית הפיקה את הסדרה "פוארו", המבוססת על סיפורי פוארו. הסדרה הצליחה מאוד ושידורה נמשך לסירוגין מאז שנת 1989 והמשיך גם בשנת 2013. את דמותו של פוארו בסדרת הטלוויזיה גילם השחקן דייוויד סושה, שחקן בריטי יליד לונדון, שהציג דמות שכולה צרפתית-בלגית.
הסופרת הבריטית סופי האנה כתבה בעקבות כריסטי, סדרת ספרי "הרקול פוארו" משלה, שבהם: "רצח בראשי תיבות" (אנ') שראה אור ב-2014, "ארון סגור" (אנ') שראה אור ב-2016, שניהם תורגמו בין היתר לעברית. ספרה "The Mystery of Three Quarters" (2018) לא תורגם נכון ל-2025.
ספרים של אגתה כריסטי בהם מופיע הרקול פוארו
[עריכת קוד מקור | עריכה]כריסטי כתבה 43 ספרים שגיבורם הוא הרקול פוארו (בהם מספר קובצי סיפורים קצרים). הספר האחרון בסדרת פוארו הוא "מסך המוות" (במקור: Curtain - Hercule Poirot`s last case), שהופיע בשנת 1975 אולם נכתב בסוף שנות ה-40.
ספריה של אגתה כריסטי אשר גיבורם הוא הרקול פוארו, ושתורגמו לעברית:
- מסתרי ארבעת הגדולים, תרגם: ג. בן אברהם, הוצאת מ. מזרחי, 1967
- הרצח המסתורי בסטאייל, תרגם: אליעזר כרמי, מוציא לאור לא ידוע, 1960
- רצח באוריינט אקספרס, תרגם: אריה חשביה, הוצאת מ. מזרחי, 1989. תרגום שני: מיכל אלפון, הוצאת עם עובד, 2017
- מסתרי הרכבת הכחולה, תרגמה: נורית ארד, הוצאת מ. מזרחי, 1964
- רצח ללא רוצח, תרגם: אליעזר כרמי, מוציא לאור לא ידוע, 1960
- הנידון למוות ברח, תרגם: עידן צהל, הוצאת מ. מזרחי, 1961
- דרמה ב-3 מערכות, תרגם: קלמן כצנלסון, הוצאת מ. מזרחי, 1961
- האליבי המושלם, תרגם: מירון אוריאל, הוצאת מ. מזרחי, 1961
- מסך המוות: החקירה האחרונה של הרקול פוארו, תרגם: אריה חשביה, הוצאת מ. מזרחי, 1967
- רציחות האלפבית, מיכל אלפון, הוצאת עם עובד, 2020
- רצח רוג'ר אקרויד, תרגם: ישעיהו לויט, הוצאת מ. מזרחי, 1961. תרגום שני: מיכל אלפון, הוצאת עם עובד, 2017
- תעלומת הרעל הגנוב, תרגם: מירון אוריאל, הוצאת מ. מזרחי, 1963
- תעלומת הרצח הכפול, תרגם: אברהם רוזן, הוצאת אביב, 2002
- רצח בביתן הספורט, תרגם: מירון אוריאל, הוצאת מ. מזרחי, 1963
- פגישה עם המוות, תרגם: י. פרידמן, הוצאת מ. מזרחי, 1987
- המסתורין באחוזת אנדרבי, תרגמה: הדסה שפירא-בירמן, הוצאת מ. מזרחי, 1967
- מוות על הנילוס, תרגם: עידן צהל, הוצאת מ. מזרחי, 1961. תרגום שני: מיכל אלפון, הוצאת עם עובד, 2019
- הרצח בבית אנד, תרגם: מ. שרון, הוצאת מ. מזרחי, 1977
- העד האילם, תרגם: חיים הלחמי, הוצאת מ. מזרחי, 1964
- פוארו בעקבות הרוצח, תרגם: חיים הלחמי, הוצאת מ. מזרחי, 1964
- בצל הגרדום, תרגם: מירון אוריאל, הוצאת מ. מזרחי, 1990
- אליבי (או בתרגום אחר לעברית: "רעה תחת השמש"), תרגם: יהודה רגבים, הוצאת מ. מזרחי, 1973. תרגום שני (בשם "רעה תחת השמש"): מיכל אלפון, הוצאת עם עובד, 2023
- מחמישה יוצא אחד, מיכל אלפון, הוצאת עם עובד, 2024
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הרקול פוארו (באנגלית)- הרקול פוארו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אגתה כריסטי, "רצח באוריינט אקספרס", הוצאת מ. מזרחי, 1989, עמוד 15.
- ↑ אגתה כריסטי, "מסך המוות", הוצאת מ. מזרחי, 1967, עמוד 214.
- ↑ אגתה כריסטי, "רצח באוריינט אקספרס", הוצאת מ. מזרחי, 1989, עמוד 105.
- ↑ אגתה כריסטי, "רצח באוריינט אקספרס", הוצאת מ. מזרחי, 1989, עמוד 6.